מרכזי המחקר

המכון לחקר החברה הערבית בישראל

בראשות: פרופ’ מוחמד סואעד 

הערבים בישראל מהווים כיום כ- 17.8% מכלל אוכלוסיית המדינה (לא כולל מזרח ירושלים ורמת הגולן), כמיליון וחצי אזרחים. הערבים בישראל הם מיעוט אתני, דתי, לשוני, תרבותי ולאומי. מעל ל- 83%  ממנו הנם מוסלמים, 8.7% נוצרים ו- 8.3% דרוזים. מיעוט זה מפוזר גיאוגרפית בארבעה אזורי מגורים: רוב אזרחיה הערבים של ישראל חיים באזור הגליל כ- 55.5% שהם נמנים על שלוש העדות הדתיות: מוסלמים, נוצרים ודרוזים. באזור המשולש חיים כ- 23.5% רובם ככולם מוסלמים. באזור הנגב חיים כ-  13% ,וגם הם מוסלמים. האזור הרביעי בו חיים הערבים הוא בערים המעורבות, כ- 8% מהערבים חיים בערים אלו.

המיעוט הערבי בישראל הוא מיעוט הטרוגני. הוא כולל קבוצות שונות זו מזו בכמה היבטים: הדת (מוסלמים, נוצרים ודרוזים), אורח החיים (עירוניים, כפריים ונוודים), ההשתייכות הפוליטית למפלגות ולתנועות ורמת המסורתיות ורמת הדתיות של האוכלוסייה .

החברה הערבית בישראל עברה מאז הקמת המדינה בשנת 1948 שינויים כבירים בכל תחומי החיים:  חברה, כלכלה, חינוך, מעמד האישה ,מבנה המשפחה, שינויים סוציו תרבותיים ועוד.

במסגרת המכון לחקר החברה הערבית יתבצעו מחקרים לרבות כתיבת דוחות וסקירות שיעסקו בחברה הערבית מזוויות ראייה שונות במגוון נושאים מתחומי ההיסטוריה, כלכלה, תקשורת , חינוך, תרבות, סוציולוגיה וגיאוגרפיה. מבין הנושאים שיעסוק בהם המכון: המשפחה הערבית, מגדר ומעמד האישה, מערכת החינוך, כלכלה ותעסוקה, פשיעה ואלימות בחברה הערבית, התנהגות פוליטית ויחסי יהודים ערבים. כמו כן, המכון יקיים אירועים  וכנסים שידונו בנושאים ובסוגיות העומדים על סדר היום הציבורי של החברה הערבית בישראל.

חברי המכון:
פרופ’ נסים בן דוד
פרופ’ מוחמד סואעד- יו”ר המכון
פרופ’ ורד וקנין-נוסבאום
ד”ר נוהאד עלי
ד”ר ירדנה שאול
רו”ח מחמוד איוב
מר שלמה בוחבוט
מר דוד דרורי

השפה כמנוף להשתלבות- עברית כשפת לימוד עיקרית בחברה הערבית בישראל

הפשיעה בחברה הערבית בישראל

הפשיעה בחברה הערבית בישראל- PDF

דפוסי ההצבעה בחברה המוסלמית, הנוצרית והדרוזית בישראל- PDF

כנסי המכון:

המכון לחקר הביטחון האישי והחוסן הקהילתי

יושבי ראש המכון:

פרופ’ נסים בן דוד- נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי, יו”ר משותף של מכון המחקר
ניצב זהר דביר- סמפכ”ל בדימוס, קבוצת “ניצבים בחזית האזרחית”, יו”ר משותף של מכון המחקר

חברי המכון:

ניצב בדימוס גדי סיסו (ר’ אח”מ)
ניצב בדימוס  גילה גזיאל (ר’ אמ”ש)
ניצב בדימוס  צביקי טסלר (ר’ אג”ת)
ניצב בדימוס  בועז גלעד (ר’ את”ל)
ניצב בדימוס  אלון לבבי (סמפכ”ל)
פרופ’ מוחמד סואעד
פרופ’ רונן יצחק
ד”ר ארז בודה
ד”ר שגית בראל שקד
ד”ר חגית תורג’מן
ד”ר כרמית גל

מסמך לקובעי המדיניות תובנות מתוך כנס אקדמי בנושא התוכנית ליום שאחרי המלחמה

השלכות מלחמת חרבות ברזל על מגוון תחומי החיים בישראל, ותוכנית מוצעת ליום שאחרי סיום הלחימה בעזה

למידע נוסף על חברי המכון לחצו כאן 

לדוח דירוג רמת הפשיעה הכללית והפשיעה לנפש במרחבים המשטרתיים וביישובים השונים בישראל 

כנסי המכון:

המרכז לבטיחות במשפט הפלילי

בראשות פרופ’ בועז סנג’רו, ד”ר יוסף זהר וד”ר חגית תורג’מן
הרשעת חפים מפשע היא העוול הגדול ביותר שמדינה ליברלית גורמת לאזרחיה באופן שיטתי. המכון לבטיחות במשפט הפלילי פועל להקטנת סכנה זו באופן שיטתי, תוך יצירת מנגנונים של בטיחות מפני הרשעות-שווא. בנוסף למניעת הרשעת חפים מפשע, המכון פועל לשיפור מערכת המשפט במטרה להפוך אותה ליעילה ולמדויקת יותר באכיפת החוק הפלילי.

המכון לחקר הכלכלה והמדיניות הכלכלית בישראל

בראשות פרופ’ נסים בן דוד

המכון לחקר הכלכלה והמדיניות הכלכלית בישראל הוקם בשנת 2021 מתוך רצון לבחון לעומק סוגיות מרכזיות המשפיעות על עוצמתה של הכלכלה הישראלית. בין היתר יבחן המכון את קווי המדיניות הממשלתית בנושאים הקשורים לניהול המאקרו כלכלי ויסקור את ניהול תקציב הממשלה ואת פעילותם של מוסדות הנשלטים או הקשורים באופן ישיר לממשלה. המכון יבחן גם את מדיניות המוניטרית המופעלת על ידי בנק ישראל, את הפעילות הבנקאית בישראל וכל פעילות אחרת המשליכה על חוזקו וצמיחתו של המשק על חלוקת ההכנסות במשק ועל רווחתם של הישראלים.

חברי המכון:
פרופ’ נסים בן דוד
פרופ’ יוסי יגיל
ד”ר ולדימיר גריסקין
פרופ’ גיל כהן
ד”ר ישראל רצ’בסקי
ד”ר רון אייכל
ד”ר אבישי עייש
ד”ר יובל ארבל
ד”ר עירית טלמור
ד”ר טל שחור

הפעילות הכלכלית של הממשלה, הבנק המרכזי והמערכת הבנקאית בישראל

דו”ח אוניברסיטה בגליל

דו”ח אוניברסיטה בגליל-PDF

כיצד לעצור את הגאות במחירי הנדל”ן בישראל?

כנסי המכון:

המכון האקדמי לחקר החברה והתרבות הדרוזית

בראשות: פרופ’ רונן יצחק

העדה הדרוזית היא אחת העדות הוותיקות ביותר במדינת ישראל ולפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היא מונה כיום כ-150 אלף תושבים. היישובים עם מספר הדרוזים הגבוה ביותר הם  דלית אל-כרמל וירכא, המונים כ-17 אלף תושבים כל אחד. ריכוזים דרוזיים גדולים נמצאים גם במע’אר (13 אלף), בית ג’אן (12 אלף), שפרעם וכסרא-סמעא (כ-9,000 כל אחד) וגו’ליס (כ-6,500), שמהווה את מקום מושבה של ההנהגה הרוחנית של העידה הדרוזית בישראל. בישראל נמצא הריכוז הדרוזי השלישי בגודלו לאחר סוריה (כ-600,000) ולבנון (כ-400,000) ובסך הכל מספר המאמינים הדרוזים ברחבי העולם עומד על פחות מ-2,000,000 איש.

באפריל 1957, בסמוך לציון חג נבי שועייב, הכירה ממשלת ישראל בעדה הדרוזית כעדה דתית רשמית הנפרדת מהדת המוסלמית, לאחר ששנה קודם לכן, בלחץ ראשי העידה, החליטה הממשלה להחיל את חוק גיוס חובה לשירות צבאי גם על בני העדה הדרוזית. טקס ההכרזה התקיים בקבר נבי שועייב שבחיטין (בסמוך לטבריה)  ובכך נפתחה הדרך לשילובם המהיר של בני העדה הדרוזית במוסדות המדינה. יחסי גומלין התקיימו אמנם עוד קודם לכן, במהלך מלחמת העצמאות (1948), שהביאו את הדרוזים להתגייס לראשונה לצה”ל באוקטובר 1948 במסגרת התנדבותית ולהשתתף בקרבות לכיבוש הגליל. מאז השתלבו הדרוזים במסגרות הביטחוניות השונות, בחברה האזרחית ובשירות הציבורי והם ממלאים כיום מגוון תפקידים בכירים במסגרות אלו.

ריכוזם של הדרוזים ביישובי רמת הגולן, בכרמל ובגליל מאפשר למכללה האקדמית גליל מערבי לטפח שיתופי פעולה עם העדה הדרוזית מחד ולפעול לקידום מחקרים אודותה מאידך. במסגרת המכון האקדמי לחקר החברה והתרבות הדרוזית יתקיימו מחקרים, ייכתבו דוחות וסקירות העוסקים, בין היתר, במאפיינים הייחודיים של העדה הדרוזית, כמו גם בסוגיות הקשורות להיסטוריה של הדת, היבטים חברתיים, כלכליים ועוד. דוחות אלו יהיו נגישים לכלל האוכלוסייה ויפורסמו באתר המכון. כמו כן, המכון יקיים כנסים שנתיים ואירועים מעת לעת, בהשתתפות חוקרים, אישי ציבור ומובילי דעת קהל, שיעסקו בנושאים שונים העומדים על סדר היום הציבורי או קשורים במעמדם המיוחד של העדה הדרוזית.

חברי המכון:
פרופ’ נסים בן דוד
פרופ’ רונן יצחק- יו”ר המכון
ד”ר ג’נאן פראג’ פלאח- סגנית יו”ר המכון
ד”ר יעקב חלבי
ד”ר ירדנה שאול
אלוף (מיל.) יוסף משלב

הדרוזים בישראל תמונת מצב כללית | 2022

הדרוזים בישראל תמונת מצב כללית – PDF 

כנסי המכון:

המכון לחקר הגליל

בראשות ד”ר מירי שריד

המכון לחקר הגליל הוקם בשנת 2019 מתוך רצון לחזק ולקדם את אזור הגליל באמצעות העלאתו לסדר היום הציבורי, להגדיר ולפתח מדדים להערכה ולהשוואה של מחוז צפון לשאר מחוזות הארץ (מדד הגליל), לדווח באופן 4 תקופתי על מדדים אלה ולנתח את השינויים שיחולו במדדים תוך ניתוח משמעויותיהם של השינויים. המכון לחקר הגליל יעביר את מדד הגליל לקובעי מדיניות, לאמצעי התקשורת, לציבור הרחב ולגורמים רלוונטיים נוספים. נוסף על כך, יגבש המכון המלצות מעשיות לחיזוק ולקידום הגליל. המכון יעמיד לרשות מקבלי ההחלטות בכל רמות הממשל בישראל ידע מדעי, אמין ושקוף על מדדים שונים בפריפריה הישראלית, לטובת יצירת מדיניות ציבורית טובה יותר. ההנחה העומדת בבסיס גישה זו היא כי מדיניות ציבורית נסמכת ראיות (evidence informed policy) טובה יותר ממדיניות ציבורית המבוססת על נתונים בלתי אמינים. לגישה זו הוכחות רבות והיא יושמה בבריטניה, בארצות הברית ובמדינות מפותחות אחרות. נוסף על כך, ייזום המכון מחקרים אינטרדיסציפלינריים אשר מיקודם הוא הגליל כאזור (regional studies),שייערכו על ידי חוקרים מהמכללה, מהארץ ומהעולם.

למידע נוסף על המכון לחקר הגליל לחצו כאן

ד”ר מירי שריד- יו”ר המכון
פרופ’  נוימן ארי
ד”ר וינר צביקה
פרופ’ כהן גיל
ד”ר שאמי לביב
ד”ר שגית בראל
ד”ר אריה הרשקוביץ
ד”ר ליברמן עדו
ד”ר ארז בודה

כנסי המכון:

המכון לחקר עכו ומורשתה המרחב הים תיכוני

בראשות: ד”ר חיים שפרבר

המכון מתמקד בתולדותיה ובמורשתה של העיר עכו, אתר מורשת עולמית של אונסק”ו מאז 2001 ואחת הערים המרתקות ביותר בים התיכון מבחינת עושר העדויות ההיסטוריות והארכיאולוגיות. המבנים, השרידים החומריים והמקורות הכתובים מבטאים רצף תרבותי מאז התקופה המקראית, הפרסית, ימי יוון ורומי, ובמיוחד, ימי הצלבנים, העות’מאנים, ועד תקופת המנדט הבריטי והמאה ה-20. חוקרים, מומחים ומבקרים בעיר מודעים יותר ויותר למונומנטים, ולמבנים ההיסטוריים הנחשפים לעין, וכן להיותה של עכו משכן ומקום מפגש של תרבויות ודתות רבות. מחקרי המכון ישימו דגש על מעמדה הבין-לאומי של עכו ונמל ועיר ימית בעבר ובהווה ועל תפקידה כמרכז מסחרי ותרבותי המתקשר הן לערי הים התיכון והן למרחב הארץ ישראלי והלבנט. מעבר להיותו מוקד משיכה לחוקרים, המכון ישמש כאכסניה למאגר מידע עבור תלמידי תיכון וסטודנטים לכתיבת עבודות. המכון יטפח קשרים עם מכוני מחקר דומים במרוקו, תורכיה, יוון, ארצות הבלקן, איטליה, ספרד, וצרפת כדי להופכו לחלק אינטגראלי מהפעילות הבין-לאומית של המכללה.
חברי המכון:
פרופ’ רונן יצחק
פרופ’ מוחמד סואעד
ד”ר עדה סגרה
ד”ר נדב קשטן
ד”ר יוליה שוורצמן

דו”ח המכון לחקר עכו ומורשתה במרחב הים תיכוני

כנס המכון:

המכון לחקר כלכלה, חברה ושלום במזרח התיכון

בראשות ד”ר חגית תורג’מן

שלום בר-קיימא, תלוי לא מעט, בקדמה הכלכלית והחברתית של המדינות שביניהן הוא נרקם! המכון לכלכלה, חברה ושלום במזרח התיכון, מאמץ גישה עכשווית, לפיה הפוטנציאל לשלום אזורי במזרח התיכון קשור באופן הדוק לתהליכים של התפתחות כלכלית וחברתית, יותר מאשר למהלכים צבאיים ו/או פוליטיים. גישה מחקרית זאת, מביאה את המכון להתמקד במחקריו בתנאים הכלכליים והחברתיים המקדמים תהליכי שלום בין מדינות ובין קבוצות חברתיות במזרח התיכון.

הניסיון ההיסטורי מלמד כי גורמים כמו יצירת הזדמנויות תעסוקתיות, ביעור הבערות ופיתוח מערכות חינוך, בניית מוסדות חוקתיים, עידודה של חברה אזרחית, ביעור שחיתות ומלחמה בפשע, קידום נשים ועוד הם חלק מהתהליכים שמסמנים פתיחות לקדמה ובשלות לשלום. המכון שם לעצמו כמטרה לקדם ידע תיאורטי ואמפירי בתחום של חקר השלום במזרח התיכון ולייצר במה שתאפשר שיתופי פעולה מולטי-דיסציפלינריים בתחום. פעילות אקדמית זו, תאפשר למכון לייצר שיח ציבורי בונה בתחום של קידום תהליכי שלום ולהציע לקובעי מדיניות בישראל ובאזור כולו כיווני מחשבה ופעולה לעידוד תהליכי שלום אזורי.

חברי המכון:
פרופ’ נסים בן דוד
פרופ’ מיקי קרן
פרופ’ רונן יצחק
ד”ר לביב שאמי
ד”ר חיים שפרבר
ד”ר כרמית גל
ד”ר ג’נאן פראג’ פלאח
ד”ר רון אייכל
ד”ר יובל ארבל

למידע נוסף על המכון לחקר כלכלה, חברה ושלום במזרח התיכון לחצו כאן

כנסי המכון:

המרכז לחינוך אורייני

בראשות הפרופ’ ורד וקנין-נוסבאוםהמרכז לאוריינות עוסק במחקר של יכולות הלמידה: קריאה, כתיבה, חשבון ושימוש במחשב. המרכז לאוריינות  פרוייקט רחב היקף בעכו לאיתור תלמידי בתי ספר יסודיים הסובלים מלקויות למידה וטיפול בהן. הפרוייקט מלווה בבקרה איכותנית ובמחקר אורך בפרוייקט. לוקחים בו חלק סטודנטים וחוקרים בחטיבה ללקויות למידה.

חברים במרכז:
ד”ר ענת קלמר
ד”ר עינת נבו
ד”ר אריה הרשקוביץ
ד”ר רוני טוטיאן
גב’ יונה פליישר
גב’ שאוק סעאב
גב’ מאיה ביטון
גב’ אוסי שומונוב

למידע נוסף על המרכז לחינוך אורייני לחצו כאן

כנסי המכון:

המרכז לחקר ילדים ונוער בסיכון

בראשות ד”ר חגית תורג’מן ופרופ’ ראובן יעקבהמרכז הוקם במכללה  כחלק משיתוף פעולה בין החוג לקרימינולוגיה (לימודי B.A) לתכנית הלימודים העוסקת בטיפול בילדים ונוער בסיכון (לימודי תעודה).במרכז מתנהלים מספר מחקרים.למידע נוסף על המרכז לחקר ילדים ונוער בסיכון לחצו כאן

כנס המכון:

המכון לחקר השואה

בראשות ד”ר בעז כהן
המרכז לחקר השואה של המכללה האקדמית גליל מערבי מקדם מחקר והפצת ידע בנושא השואה ותוצאותיה. המחקר מתמקד בשני פרויקטים שממחישים את הרלוונטיות של חקר השואה לימינו: פרויקט “‘לדי מלחמה, שואה ורצח עם’ בראשות ד”ר בעז כהן עם ד”ר ורנה בוזר מברלין ופרויקט ‘הרפואה בשואה ולאחריה, בראשות ד”ר מרים עופר. המרכז עורך כנסים ופעולות בינלאומיות שונות והוענק לו מענק מחקר תלת שנתי ממשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל.

חברי המכון : ד”ר מרים עופר, ד”ר ירון פשר, ד”ר דניאלה אוסצקי שטרן, ד”ר ורנה בוזר.

כנסי המכון:

המכון לחקר המוח והתנהגות האדם

 בראשות: ד”ר כרמית גל וד”ר חן ריידר 

במעבדה החדשה שבמכללה, אנו נעמיד לרשות החוקרים טכנולוגיות כגון: מכשיר מעקב תנועות עיניים ( Eye Tracking), מכשיר ביופידבק העוקב אחר תגובות פיזיולוגיות- ביולוגיות ( כגון : דופק, לחץ דם, מד טמפרטורה, זיעה),  שעוני אקטיגרף העוקבים אחר דפוסי שינה וטכנולוגיית מציאות מדומה –   VR.
באמצעות טכנולוגיות אלו, יוכלו חוקרים מתחומי הידע השונים כגון : ניהול, כלכלה, חינוך, קרימינולוגיה ועוד, להוציא לפועל מחקרים המודדים התנהגות אנושית בזמן אמת.

מטרות המכון:

    1. ביצוע מחקרים העוסקים בהבנת היסודות המוחיים של מגוון התנהגויות וקבלת החלטות בתחומים נרחבים כגון במישורים החינוכיים, כלכליים, משפטיים, ניהוליים לצד בחינת יעילות ושיפור שיטות למידה במציאות מדומה.
    2. אבחון וטיפול במגוון מצבים רגשיים ומצבים מנטליים (כגון- הפרעות מסוג חרדה, PTSD, ADHD ופוביות ספציפיות), לצד אימון לחוסן מנטלי ולשיפור ביצועים ותפקודים קוגניטיביים.
    3. קיום של קורסים מקצועיים והשתלמויות לאנשי מקצוע בתחום.
    4. קיום של ימי עיון / כנסים מקצועיים ומדעיים.

למידע אודות הכנס היבטים מוחיים ומנטלים של תהליכי למידה לחצו כאן

מבוא להיבטים נוירוקוגניטיביים של הפרעת קשב

כנס המכון:

כנס היבטים מוחיים ומנטלים של תהליכי למידה – 16.9.20