אדם, חברה, סביבה: היבטים גלובליים ומקומיים

הכרת הפעילות האנושית בכדור הארץ בביטויה המרחבי והחברתי, התפתחות החוקיות בפעילותו של האדם, האוכלוסייה וגורמיה, תנועות אוכלוסייה, המערך היישובי של האדם – הכפרי והעירוני, אקולוגיה ואיכות סביבה.

הקורס עתיר במקורות מידע אינטרנטיים מהימנים ועדכניים ברמה העולמית והמקומית וסרטי לימוד.

אי-שוויון חברתי

להרחיב את הנלמד בנושא מרכזי זה בקורס מבוא לסוציולוגיה.

להקנות ללומדים בתואר ראשון בסוציולוגיה ידע אודות הגישות המרכזיות, והבנה של צורות החשיבה העומדות מאחורי התיאוריה והמחקר הריבודים. להקנות ללומדים כלים בסיסיים לניתוח והבנה של סוגיות אי-שוויון שנתקלים בהן ביומיום.

 

אכיפת חוק בחברות שסועות

הכרה של מושגי יסוד באכיפה ואי אכיפת חוקים, חשיפה להתפתחויות בחברה הישראלית ודיון בהיבט הסוציולוגי והקרימינולוגי. הכרה מעמיקה עם השסעים של החברה בישראל וייחודה ,חשיפה לסוגיית אכיפה ואי אכיפת חוק ומגבלותיה בישראל ודיון באכיפת חוק במשטרים דמוקרטיים ולא דמוקרטיים.

 

ארגונים, מוסדות וחברה אזרחית בחברות מוסלמיות

במסגרת קורס זה נדון בהתפתחות ארגונים, מוסדות ומאפייני חברה אזרחית בחברות מוסלמיות. הקורס עוסק במאפיינים ארגוניים, בהתפתחות מוסדות אופייניים בדרכי התפתחותה, מגבלותיה וייחודה של חברה אזרחית במרחבי העולם המוסלמי ועומד על המתח שבין מודרנה ופרה מודרנה בהתפתחותם של אלה. מקרי המבחן המרכזיים יילקחו מחברות מוסלמיות מזרח תיכוניות בנות זמננו. הקורס משלב תחומי ידע שונים מתיאוריות על ארגונים ומיסוד הבירוקרטיה לעיסוק בצמיחתה ומיסודה של הכריזמה, סוציולוגיה של האסלאם ולימוד סוציו-היסטורי של התפתחותם של ארגונים ומוסדות ברחבי העולם המוסלמי.

 

אתניות בישראל – עבר והווה

הקורס נועד להעמיק את הידע הנרכש בקורס היסוד על החברה בישראל. ניתוח סוציולוגי והיסטורי של היחסים בין עדות יהודיות ובין יהודים לערבים בחברה בישראל.  לימוד הבסיס המושגי המשותף לשני הנושאים – מושג האתניות והתיאוריות שנבנו סביבו.

 

בין פסיכולוגיה לסוציולוגיה- תיאוריות של אישיות וזהות

מראשית המאה העשרים “מתחרות” הפסיכולוגיה והסוציולוגיה בניסיון להסביר את ההתנהגות האנושית. שתי הדיסציפלינות הפיקו שלל מושגים ותיאוריות בעניין. מטרות הקורס הן:

לבחון מושגי יסוד כגון: אישיות וזהות, לסרוק תיאוריות של אישיות ותיאוריות של זהות שצמחו במהלך השנים בפסיכולוגיה ובסוציולוגיה ולהבין את התיאוריות בהקשר ההיסטורי-חברתי שבו הן צמחו.

 

הדרכה ביבליוגרפית וכתיבה מדעית

החשיפה לתכנים אקדמיים והכתיבה האקדמית הם חלק מרכזי של הלימודים האקדמיים, הכוללים הכנת עבודות אקדמיות וקריאת חומר לימודי מדעי באופן שוטף, לאורך תקופת הלימודים. כתיבה בהירה, מדויקת, מנומקת, ומאורגנת, הנעשית בהתאם לכללי הציטוט, אינה עניין טכני בלבד, היא מהווה תנאי הכרחי ביצירה של עבודה אקדמית. הכתיבה האקדמית היא מיומנות נרכשת, וככזו, היא מצריכה למידה ואימון על ידי התנסות מתמשכת בכתיבה ובקריאה של חומר אקדמי.  מטרתו של שיעור זה היא הקניית כלים אקדמיים בסיסיים, היכרות ראשונית עם דרכי האיסוף, הקריאה והניתוח של ספרים, כתבי עת ומאמרים אקדמיים. הסטודנטים יכירו את יסודות הכתיבה האקדמית וידונו בסוגיות הקשורות לכתיבה אקדמית של עבודות. במהלך השיעור יוצגו כלים להכנה וכתיבה של עבודות אקדמיות. הקורס ישלב לימוד תיאורטי עם תרגול בכיתה, בספריה ובבית.

 

החברה בישראל א’+ב’

הקורס יעסוק באופנים שבהם החברה הישראלית מתמודדת (בהצלחה ולא-בהצלחה) עם ניגודים ומתחים שונים אשר מוּבְנים בתוכה ועם תהליכי שינוי מהירים המתרחשים בה מראשיתה. מתוך כך, ניסיון להציב תמונה כוללת של החברה הישראלית בשנים האחרונות.

לימוד של המציאות וההיסטוריה של החברה הישראלית באמצעות שימוש בכלי ניתוח מושגיים של המחשבה הסוציולוגית. בניית גוף של ידע – תשתית לקורסי המשך ממוקדים ומתמחים יותר על החברה הישראלית.

 

הערכת פרויקטים

הקורס עוסק בעקרונות החשיבה העיונית-תיאורטית בתחום הערכת פרויקטים ובלימוד עקרונות הביצוע של פרויקט הערכה מלא – החל משלב הגדרת שאלת ההערכה עבור דרך תכנון תוכנית הביצוע ואיסוף הנתונים וכלה בשלבי ניתוח הנתונים והפקת המשמעויות מהם. במסגרת הקורס נעסוק בהבחנה בין סוגי הערכות שונים, נגדיר מושגים תיאורטיים ויישומיים הקשורים בתהליך הערכה, נלמד על ההיבטים החברתיים הקשורים בביצוע תהליכי הערכה ונעסוק בתהליכי העבודה המרכיבים תהליך הערכה איכותי. בקורס זה נעסוק בפרויקטים באופן כללי תוך התמקדות בתחום הערכת הדרכה אשר הולך ומתפתח בעולם העסקי ובארגונים ציבוריים. קורס זה מיועד לכל בעל תפקיד בארגון אשר מבצע פרויקטים מסוגים ובהיקפים שונים אשר מעוניין להרחיב את השכלתו ואת יכולתו לבחון את הצלחתם של פרויקטים אלה.

 

 

חברה אזרחית ומגזר שלישי: היבטים ארגוניים, חברתיים ופוליטיים

קורס זה בוחן ארגוני חברה אזרחית ומגזר השלישי בישראל בתיאוריה ובמעשה. המסגרת המושגית של החברה האזרחית והמגזר השלישי זכתה וזוכה לתשומת לב רבה בשנים האחרונות בשיח האקדמי והציבורי. השינויים הדרמטיים שעוברים על מרבית החברות בעולם וירידת כוחה של מדינת הלאום בעיצוב סדר היום האזרחי מובילים כולם להתרחבותו וחיוניותו של המרחב המתקיים בין המדינה לאזרח הפרטי. במהלך הקורס נתוודע למרכיבים התיאורטיים של מונחים אלה ואף נלמד להבחין ביניהם. נתוודע לארגונים שונים הפועלים במרחב זה ובסוגיות ארגוניות המתקשרות לעולם תוכן זה.

 

מבוא לאנתרופולוגיה חברתית

מטרות הקורס הם: להרחיב ידע לגבי חברות שונות בעולם, פשוטות ומודרניות, ולגבי קבוצות אוכלוסייה שונות בארץ. לפתח את יכולת הראייה וההבחנה בהתייחסות לתופעות חברתיות. לשחרר מגישה אתנוצנטרית במגע עם בני קבוצות חברתיות-תרבותיות שונות, כבסיס להבנה של מציאות המפגש החברתי בחברה הישראלית. להבין מושגים סוציולוגיים הקשורים לתרבות. לזהות את התרבות כגורם מעצב בהתנהגות החברתית, יחד עם הכרת גישות שונות בחקר התרבות. להכיר מחקרים שנערכו בחברות פשוטות ומודרניות.

 

מבוא לדמוגרפיה חברתית

הקורס יעסוק בלימוד המאפיינים הדמוגרפיים של החברה – גודל, מבנה וגידול אוכלוסין תוך תשומת לב לשלושת התהליכים המרכזיים הקובעים מאפיינים אלו: ילודה, תמותה והגירה. במהלך הקורס יוצגו מודלים בסיסיים, מדדים מקובלים, ומגמות עולמיות מרכזיות בתחומים אלו תוך מתן דגש על הבנת החברה הישראלית באמצעות מודלים אלו. הקורס יעניק לסטודנט יכולת הבנה של תהליכים דמוגרפיים תוך מתן פרשנות סוציולוגית לתהליכים אלו.

 

מבוא לסוציולוגיה ארגונית א’+ב’

לחשוף את הסטודנטים לפרספקטיבה הסוציולוגית של התבוננות בארגונים.

להקנות להם ידע וכלים בסיסיים להבנת התופעה הארגונית בעולם המודרני על היבטיה השונים: היווצרותה, תפקידי הארגונים, סוגי ארגונים ועוד.

 

מבוא לפיתוח ארגוני

לחשוף את התלמידים לסוגיות הקשורות בפיתוח ושינוי ארגוני בסוגי ארגונים שונים – הן היבטים תאורטיים והן היבטים של טכניקות התערבות בארגון. אין מטרה של הכשרת יועץ ארגוני אלא הצגה של הסוגיות בכלולות בנושא זה.

 

מבוא לסטטיסטיקה ושימושי מחשב

מטרת הקורס הינה הקניית הבנה בסיסית במושגי היסוד של הסטטיסטיקה ויישומם במחקר החברתי. הקורס נותן לסטודנט כלים נדרשים לקריאת מאמרים מקצועיים בתחומי המחקר החברתי והכנה לקראת ביצוע תהליכים של ניתוח נתונים בסיסי. בסמסטר א’ יעסוק הקורס במדדים השונים המרכיבים את הסטטיסטיקה התיאורית. בסמסטר ב’ נתמקד בשיטות בסיסיות בהסקה סטטיסטית ונכיר שיטות לניתוח נתונים ולבדיקת השערות בשני המודלים המרכזיים במחקר החברתי: מודלים השוואתיים ומודלים של קשרים. במהלך הקורס ילמד הסטודנט ליישם מבחנים סטטיסטיים בהתאמה למערכי מחקר, השערות וסולמות מדידה של משתנים באמצעות תוכנת SPSS.

 

מבוא לסוציולוגיה א’+ב’

מדע הסוציולוגיה מתמקד בפעולות גומלין בין בני אדם, ועוסק בחקר שיטתי של החברה האנושית. הסוציולוגיה מהווה בסיס אקדמי לתחומים יישומיים רבים העוסקים בחברה וארגונים. מטרת הקורס היא להציג את הסוציולוגיה, שהוא תחום לימוד ומחקר אקדמי בסיסי. במהלך הקורס יכירו הסטודנטים פרספקטיבות תיאורטיות קלאסיות מרכזיות ומונחים סוציולוגיים וילמדו “לחשוב סוציולוגית”.

 

מגדר וארגון (הבדלי מגדר בניהול וארגון)

קורס זה פותח צוהר בפני התלמידים לגוף הידע המתרחב העוסק בהסדרים ותהליכים חברתיים המתקיימים בארגונים. השיח הארגוני המסורתי מניח ניטרליות, או “עיוורון” בכל הנוגע לאי שוויון בכלל ומגדר בפרט. בעשורים האחרונים התרחב מאד גוף הידע הבוחן יחסי אי שוויון במסגרת הארגון ומפתח תיאוריות ארגוניות רלוונטיות לדיון במקומו של המגדר כמרכיב אינטגרלי בתהליכים ארגוניים. קורס זה חושף את התלמידים לתחום זה והוא נועד להקנות להם ידע בנושא וכלים להבנה וניתוח של תהליכים חברתיים בארגון באמצעות מאמרי מחקר, ניתוח נתונים רלוונטיים והכרות עם הסברים וגישות תיאורטיות. הקורס מאורגן סביב שני צירים: ציר הדיון הארגוני בין הנחת הניטרליות ובין גישות הרואות בארגון אתר מרכזי למשא ומתן על עוצמה בכלל ויחסי מגדר בפרט, וציר הדיון המגדרי בין השיח המזהה מגדר כ”תכונה” מהותית של אינדיבידואלים ובין השיח המזהה אותו כמנגנון מוסדי.

 

מדיניות התכנון הלאומי בישראל: היבטים של חברה ומרחב

ישראל הינה מקרה מיוחד ומעניין של אינטראקציה בין תכנון לבין אידיאולוגיה, שביטויים המרחבי והחברתי שזורים זה בזה. מחד גיסא, אידיאולוגיות שונות עיצבו את הגישה לעתיד האומה ומאידך גיסא, בולט בחשיבותו התכנון המרחבי ברמה הלאומית והשלכותיו על רבדים שונים של החברה בארץ, לאורך השנים. בקורס תידון מדיניות התכנון הלאומי ובאושיות המרכזיות המאפיינות מדיניות זו, בהיבט מרחבי וחברתי. הקורס עוסק בסוגיות עכשוויות מגוונות, בקשר שבין תוצאותיה המרחביות והחברתיות של המדיניות האמורה. הוא קשור לרבדים שונים בסוציולוגיה, כגון סוציולוגיה ארגונית, סוציולוגיה ציבורית, סוציולוגיה עירונית וסוציולוגיה ביקורתית ומשפט.

מיון, הכוונה והערכה – איך אנשים מגיעים לעיסוקיהם

הכרות עם התפיסות והמודלים הבסיסיים של מיון, יעוץ בבחירת מקצוע, הכוונה והערכת עובדים. החל במודל של ניתוח תפקידים, מדידת אנשים, ובדיקת טיב ההתאמה ביניהם, לאחר מכן התפתחות השימוש במבחנים פסיכולוגיים לצורך מיון והכוונה: מושג הנטיות התעסוקתיות ודרכי מדידתם, שיקולי הדעת והפתרונות העומדים בפני המשתמשים במבחנים פסיכולוגיים, הן לצורכי מיון והן לצורכי ייעוץ והכוון, בין אם המדובר במכוני מיון וייעוץ, כעוסקים עצמאיים או כחלק מצוות אנשי משאבי אנוש בארגון גדול. כמו גם התפתחות תפקיד היועץ בבחירת מקצוע, המסתמך על כישורים ונטיות.

 

סוציולוגיה של הסטייה

יצירת תשתית מושגית המאפשרת התייחסות לתופעות של סטייה חברתית.

כמו כן, חשיפה למגוון תיאוריות המסבירות סטייה חברתית ולימוד צורות שונות של סטייה חברתית.

סוציולוגיה של עבודה פרישה וזקנה

הקורס בוחן את המשמעות הסוציולוגית של סוגיות שונות כגון עבודה, אבטלה, פנאי, פרישה וזקנה עבור החברה בכלל ועבור היחיד, בחברה המסורתית והמודרנית. הספרות מתייחסת לשינויים ולתמורות שחלו בתופעות אלה במהלך ההיסטוריה. במהלך הקורס נבחן כיצד הפכה העבודה להיות מרכזית בחיינו ולחלק בלתי נפרד ממארג חברתי בתחומי חיים שונים ומהן ההשלכות של היעדר עבודה בתקופות חיים שונות. בנוסף יבחן הקשר בין פרישה משוק העבודה וזקנה ומה משמעות הפנאי בתקופת חיים זו.

 

סטטיסטיקה למתקדמים ושימושי מחשב

להקנות הבנה בסיסית של אופן החשיבה הסטטיסטית. במהלך הקורס רוכשים הסטודנטים כלים מעשיים בעיבוד נתונים סטטיסטיים מתקדמים, באמצעות תוכנת SPSS. בקורס זה ילמדו הסטודנטים ליישם מבחנים סטטיסטיים מתקדמים בהתאמה למערכי מחקר, השערות וסולמות מדידה של משתנים וכן ילמדו כיצד מפרשים ומציגים ממצאים סטטיסטיים.

 

סמינריון בין גלובאלי ללוקאלי:ארגונים, תקשורת גלובאלית ועוד

מטרתו המרכזית של קורס זה המיוחד במינו היא לשפוך אור על השפעת המציאות הגלובאלית בכל רמותיה על הארגונים היום ובמיוחד אותם ארגונים הפועלים בחברות ובתרבויות לוקליות, באזורים הפריפריאליים בעולם כמו המזרח התיכון. באופן ספציפי, הקורס חותר להתמקד בהשפעות של חדירת אמצעי התקשורת הגלובאליים, הכלכלה העולמית, דפוסי הצריכה המהירים (מקדונאליזציה של הצריכה) והמערכת הפוליטית העולמית על הארגונים. כמו כן נתייחס להשפעות של תופעות כמו העמקת מערכת יחסי התלות של רוב מדינות העולם במספר קטן של מדינות מחד, ומאידך הנטייה של לוקליזציה ומקומיות, והשפעתם על הארגונים. לבסוף, ננסה לענות על השאלה האם יש “ארגון ווירטואלי” ואם כן, איך מתמודדים עם הצרכים הלוקאליים של החברה. במוקד הדיון תעמוד סוגיית ההשפעה של אמצעי התקשורת הגלובאליים על הארגונים באותן חברות מסורתיות.

 

סמינריון דפוסי משפחה בישראל

הקורס סוקר את הגישות התיאורטיות השונות בתחום המשפחה. במהלך הקורס יודגשו השינויים שחלו במוסד המשפחה בתחומים הבאים: מבנה, בחירת בני זוג, חלוקת תפקידים בין המינים, שלבים במחזור חיי משפחה, סגנונות משפחה והורות, משברים בחיי משפחה ועוד. לאור השינויים הרבים במבנה המשפחה בחברה בת ימינו יידונו בקורס שאלות הנוגעות במידת הרלוונטיות של ההגדרות הקלאסיות, המסורתיות של המשפחה לצד ההגדרות חדשות וליבראליות יותר.