כנס היבטים מוחיים ומנטלים של תהליכי למידה | 16.09.2020
תרגול למידה וזיכרון עניין לא רק לילדים: הצעה למבט ביולוגי על חזרה שינון ותרגול כתהליכים יצירתיים
פרופ’ אבי קרני
חוג סגול לנוירוביולוגיה ומרכז ספרא לחקר המח בלקויות למידה, אוניברסיטת חיפה.
מנקודת מבט ביולוגית, למידה וזיכרון מבטאים תהליכים שקשורים זה בזה אך מתגלמים ברמת הרקמה העצבית בתהליכים שונים ומובחנים (כולנו מודעים לכך שלא כל מה שלמדנו, נזכר). בכוונתי להציג את הטענה שהתנסות לימודית שכוללת חזרה, שינון ותרגול מביאה לשיפור ביכולות הלומד להתמודד עם המטלות הנלמדות, ובהמשך מאפשרת פתרון בעיות אלה בשטף, מהר ובמדויק, בשל גיוס יעיל של התהליכים המיוחדים ליצירת זיכרון ארוך טווח. חזרה, שינון ותרגול מספקים תנאי נדרש (הכרחי) ודרך יעילה לגיוס של תהליכים ביולוגיים שמתגלמים ביצירת קשרים מבניים חדשים במח הלומד. תהליך יצירת קשרים מבניים חדשים בעקבות חזרה, שינון ותרגול דומה ואף שקול במבוגרים צעירים, כמו גם בזקנים, לתהליכי הבשלה והתפתחות בילדות; זהו תהליך יצירתי (גנרטיבי) שמייצר פתח לאפשרויות חדשות (פוטנציאל) ליכולות פעולה ופתרון בעיות. ניסויי מעבדה תומכים ברעיון שבמהלך החיים התנאים המאפשרים, ולכן ההגבלות על, תהליכים אלה משתנים, אך הזמינות של התהליכים נשמרת.
המדריך לחיזוק המוח, מצב הרוח והזיכרון
ד”ר סילביה מנדל
ד”ר סילביה מנדל – חוקרת מוח , יועצת מדעית ומרצה.
בהרצאה שלי תשמעו על שריר נסתר, בלתי נראה אך חשוב מכול – שריר המוח. המוח שלנו הולך וקטן לאורך השנים, והשאלה היא: האם חייבים לקבל את ההידרדרות המוחית שקורה בזיקנה כגזירה משמיים שאין מה לעשות איתה? ההרצאה מנפצת מיתוסים ומקנה כלים מבוססי עובדות מדעיות לשמירת הזיכרון שלנו חד כתער!! אני אגלה איך עוזרים נוגדי חימצון מתה ירוק, יין אדום, אוכמניות כחולות, מיץ רימונים, שוקולד, כורכומין ועוד למצב רוח, הזדקנות בריאה ושיפור הזיכרון. מה עושה פעילות גופנית לכימיקלים מוחיים ואיך הם גורמים לנו הרגשת עונג ממכרת וחדות מוחית.
ההרצאה מביאה מחקרים חדשניים ופורצי דרך תוך כדי חשיפה לעולם המחקר הרפואי ועובדות מדעיות על ההשפעה של אורח חיים בריא על מוחנו .
בתום ההרצאה תרגישו מלאי מוטיבציה לצאת לטייל, להתאמן, לפגוש חברים, ללמוד דברים חדשים ולאכול ממש טוב.
אנטומיה של ניהול רגשות - היבט נוירו-קוגניטיבי
ד”ר גיל מאור
החוג לחינוך, המכללה האקדמית גליל מערבי.
הרגש הינו מנגנון קוגניטיבי ראשוני המסייע למערכת הקשב לתווך בין רצונות האדם לבין המציאות, ובכך לנהל אירועים ומצבים בחייו. ההכרות של האדם עם מנגנונים נוירו-פסיכולוגיים יכולה לסייע לפרט לווסת את רגשותיו, וכתוצאה מכך – לנהל טוב יותר אירועים טעוני הערכה והכרעה. בהרצאה נתאר את הקשר בין פעילות המוח וויסות רגשות, באמצעות מערכת הקשב, מנקודות השקפה נוירו-קוגניטיבית.
שינויים מוחיים בעקבות טיפול התנהגותי-קוגניטיבי
ד”ר הליין וולך
פסיכולוגית קלינית מומחית ומדריכה, רשיון בהיפנוזה, הסמכה בטיפול זוגי ומשפחתי, מומחית ומדריכה בטיפול התנהגותי-קוגניטיבי
עמית מחקר במעבדה “קבוצת מחקר וטיפול חדשני בשיטה התנהגותית קוגניטיבית”, אוניברסיטת חיפה
יו”ר משותף “תוכנית לימודי תעודה, בטיפול התנהגותי-קוגניטיבי ממוקד לפרט, זוג ומשפחה”, המכללה האקדמית גליל מערבי.
פסיכולוגית, מכון גל לפסיכותרפיה.
נמצא במחקרים רבים שטיפול התנהגותי-קוגניטיבי משפיע לא רק על הרגשות, המחשבות וההתנהגות, אלא גם על מבנים מוחיים. זהו ממצא חשוב ביותר שכן הוא מסביר את ההמשכות וההכללה של השינויים בעקבות הטיפולים. ממצאים אלו חוזרים על עצמם במחקרים שבדקו טיפול CBT בהפרעות שונות – פוסט טראומה, חרדה, דכאון, אינסומניה ועוד. בהרצאה זו אתמקד על ההשפעות המוחיות בחרדה.
התמחות המיספרית לשפה, קשב סלקטיבי, ואסנכרון בין מערכות נוירו-קוגניטיביות אצל בוגרים עם דיסלקסיה התפתחותית
ד”ר שי מנשה
מרכז אדמונד י. ספרא לחקר המוח בלקויות למידה, הפקולטה לחינוך, אוניברסיטת חיפה.
במחקר אשר כלל מדדים התנהגותיים ואלקטרופיזיולוגים (event-related potentials) נמצא כי בוגרים אשר אובחנו עם דיסלקסיה התפתחותית הציגו את תופעת האסינכרון (Breznitz, 2006) בין הערוץ החזותי לבין הערוץ השמיעתי גם תחת מניפולציות קשביות. ממצא זה מחזק ממצאים קודמים, ותומך בעובדה כי אסינכרון הינו מרקר נוירוקוגניטיבי בדיסלקסיה התפתחותית.
שימוש ויעילות טכנולוגיית נוירו-פידבק (NeuroFeedback) לטיפול בהפרעת קשב ADHD
ד”ר חן ריידר
מרצה לנוירו-פסיכולוגיה קוגניטיבית וחוקרת מוח, החוג לקרימינולוגיה, המכללה האקדמית גליל מערבי.
מייסדת וראש המעבדה לחקר המוח במחלקה הנוירולוגית, המרכז הרפואי זיו בצפת, 2013-2020.
נוירופידבק הינה טכנולוגיית טיפול חדשנית ובלתי פולשנית לשיפור תפקודים נוירו-קוגניטיביים, המספקת למטופל משוב ביולוגי מוחי בזמן אמת ומלמדת אותו לשלוט ולווסת את גלי מוחו. במהלך ההרצאה, תוצג השיטה לצד הצגת מחקרים עדכניים מהספרות המחקרית אודות יעילותה בקרב מטופלים בעלי הפרעת קשב (ADHD).
שינה, בריאות, תפקוד ולמידה
ד”ר כרמית גל
חוקרת מוח, מזכיר אקדמי ומרכזת קשרים בינלאומיים, המכללה האקדמית גליל מערבי.
משחר ההיסטוריה של התרבות האנושית, מימי אריסטו ועד המאה הקודמת, הוגדרה השינה כמצב הפיך של נתק תפיסתי. רק משנות ה-40 מייחסים חשיבות לשינה ומעמיקים בחקר הפרעות השינה והשפעותיה על הבריאות. בעבר, הרופאים הסתכלו על החולה רק כאדם ער. עתה מתברר שהרפואה החמיצה תובנות רבות כשלא התבוננה גם למה שקורה לחולה בשנתו.
היום אנו יודעים כי למספר שעות קיצוני של שינה ולאיכות שינה ירודה יש השפעות מכריעות על מצב הבריאות, על איכות החיים ועל שיעור התמותה. השפעות אלה אינן נובעות ישירות מאחת מבעיות השינה, אלא מדפוס שינה מזיק, המורכב משינויים במספר שעות השינה ואיכותה שפועלים בו זמנית.
