ההתפתחות של לקויות למידה בקרב ילדים דווחה כי עלולה להיות קשורה בגורמי סיכון רבים אשר עלולים להשליך באופן שלילי על ההתפתחות המוקדמת. בין גורמי הסיכון הללו היו מחלות דלקתיות הקשורות למערכת הנשימה ובמיוחד אסטמה. מחקרים רבים הראו על כי קיים קשר בין אסטמה קשה בגיל הילדות לבין לקויות למידה. מחקרים אפידמיולוגיים שנערכו בקרב אוכלוסיות רחבות מצאו כי בקרב אנשים שסובלים מאסטמה כרונית נמצא אחוז גבוה של ליקויי למידה. ההסבר על הקשר בין אסטמה ללקויות למידה איננו ברור אך חוקרים שונים גורסים כי הטיפול באסטרואידים בקרב חולי אסטמה קשה, ובמיוחד לצורך טיפול בסימפטומים הדלקתיים, עלול להיות קשור בחוסר היעילות בהתפתחותם של תפקודים קוגניטיביים ספציפיים הקשורים בתהליכי למידה. הסבר אחר גורס כי התקפי אסטמה קשים בגיל הילדות עלול להביא לידי מצבים ממושכים של ירידה בכמות החמצן בדם והדבר עלול להשפיע על ההתפתחות היעילה של קשרים עצביים בתקופות כל כך קריטיות של ההתפתחות המוקדמת ובהתאם הדבר יבוא לידי ביטוי בעת רכישת מיומנויות למידה מורכבות במיוחד. במחקר של פרופ' היתאם טאהא אשר התפרסם בכתב העת Frontiers Psychology ב 2017, נבחנה ההשערה כי קשיי למידה של ילדים עם אסטמה עלולים להיות מיוחסים להעדר גמישות בתהליכי למידה בשל העדר יכולת לנהל את הקשב בצורה יעילה. לצורך בחינת השערה זו שתי קבוצות של ילדים השתתפו במחקר. שתי הקבוצות סווגו כקבוצות של תלמידים עם קשיי למידה ממושכים. קבוצה אחת הייתה של תלמדים אשר סובלים מאסטמה כרונית קשה ומטופלים באופן מתמיד באמצעות תרופות והתערבות רפואית כאשר הקבוצה השנייה הייתה בריאה לחלוטין. הנבדקים בשתי הקבוצות התבקשו לבצע מטלת מיון קלפים בהתאם למבחן מוכר בתחום הפסיכולוגיה הידוע בשם מבחן ויסקונסין למיון קלפים בגרסתו הממוחשבת (WCST-64). המבחן מיועד לבדיקת יעילותם של תהליכי הגמישות המחשבתית בהתאם לתהליך למידה של ניסוי וטעיה. במבחן הנבדקים נדרשים להסיק על חוק של מיון קלפים לפי תגובת המחשב (נכון לא נכון). חוק המיון יכול להיות בהתאם לצורה, צבע או מספר. בכל פעם, לנבדק מוצג כרטיס כאשר הנבדק נדרש להצמידו מתחת לכרטיס המתאים לפי מימד משותף. אם בחירת שיטת  המיון נכונה, הנבדק מקבל מהמחשב תגובת "נכון" וממשיך למיין עד שתתקבל תגובה אחרת (לא נכון) וכעת הנבדק נדרש לחשוב על חוק מיון חדש ולהתחיל למיין לפיו. המבחן מאתגר את יכולת הגמישות הקוגניטיבית (היכולת לחשוב בדרך שונה כשהדרך הנוכחית לא מאפשרת פתרון הבעיה).  נבדקים שממשכים עם אותה דרך של פתרון הבעיה למרות ואין הצלחה מבטאים מצב של "העדר גמישות קוגניטיבית" במהלך תהליכי הלמידה ופתרון הבעיות. בסוף הביצוע מתקבל מדד של מספר השגיאות הכולל לצד מספר השגיאות המעידות על העדר גמישות קוגניטיבית (שגיאות אלו נקראות שגיאות פרסברטיביות). ממצאי המחקר הנוכחי הראו כי תלמדים מתקשים עם אסטמה הראו יותר שגיאות בביצוע בכלל מתלמידים ללא אסטמה ובמיוחד יותר שגיאות פרסברטיביות בצורה מובהקת מתלמדים מתקשים ללא אסטמה.

ממצאי המחקר תומכים בהשערה כי תלמידים מתקשים בעלי אסטמה קשה עלולים להפגין קשיים בתהליכים הקשורים בגמישות בעת פתרון הבעיות מצב אשר משליך באופן שלילי על תפקודי הלמידה שלהם.

במחקר אחר שהתפרסם לאחרונה ב 2019 בכתב העתPolish Psychological Bulletin  עבור החוקר פרופ' היתאם טאהא, נראה כי תלמידים עם אסטמה קשה מתקשים במטלות זיכרון הדורשות גיוס קשב מתמשך. גיוס הקשב במהלך ביצוע מטלות למידה מהווה משאב חיוני ליעילות תהליכי הלמידה ובמיוחד תהליכים הנשענים על תפקודי זיכרון עובד. ההנחה של המחקר הייתה כי העד יעילות ניהול משאבי הקשב של ילדים עם אסטמה הוא המסביר את העדר יכולת הגמישות בתהליכי למידה שנצפתה במחקר הקודם. בכלל מחקרים שונים מראים על תחלואה כפולה גבוה בין אסטמה והפרעות קשב וריכוז.