חשיבות איתור ואבחון מוקדם של לקויות קריאה

ד”ר מיכל רווה
לרוב, ילדים המתקשים בקריאה, מגיעים לאבחון לאחר כיתה ג’, לפעמים הרבה אחר כך, לאחר שעברו ניסיונות חוזרים ללמוד לקרוא הן בכיתה והן באמצעות מורים פרטיים. היום אנו מבינים כי ילדים מגיעים לאבחון מאוחר מדי. חשוב מאוד לדעת, שניסיונות טיפול בדיסלקציה מראים כי הסיכוי לשנות ולהביא את הילד לצמצום הפער ולרמת קריאה ההולמת לגילו גדל אם מאבחנים את הילד לפני כיתה ג’. הסיבה העיקרית לכך היא שבגיל צעיר המוח עדיין “פלסטי” – כלומר ניתן לשנות את תפקוד המוח, לשנות רשתות עצביות במוח, ביתר קלות ככל שהמוח צעיר יותר. לקויות קריאה שמאובחנות לאחר כיתה ג’ הרבה יותר קשות לטיפול.
בנוסף, אבחון מוקדם חשוב משום שככל שעובר יותר זמן, צריך לגשר על פער הולך וגדל של אוצר מילים וניסיון בקריאה. אבחון מוקדם יכול גם למנוע או להפחית את התסכול והירידה בדימוי העצמי.  ילדים עם קשיי קריאה אינם מבינים מדוע הם נכשלים במשימה שחבריהם מצליחים בה בקלות יחסית ומייחסים זאת לעצלות, טפשות וכדומה. הם מפתחים דימוי עצמי שלילי שמשפיע על כל תחומי החיים שלהם לכל אורך החיים. לכן ככל שהאבחון ובעקבותיו הטיפול מגיעים מוקדם יותר, ניתן אולי למנוע את צבירת הכישלונות ואת השלכותיהם.
כיצד ניתן לאתר ילדים שהם בסיכון לדיסלקציה?
בשל העובדה שדיסלקציה היא קושי ספציפי בקריאה, לא ניתן לאבחן את הילד לפני שהתחיל ללמוד לקרוא. אולם, לאור חשיבות הטיפול המוקדם, רצוי לזהות ילדים שייחשבו בסיכון לדיסלקציה. יש לעקוב בצורה קרובה יותר אחרי ילדים בקבוצת הסיכון ולזהות את בעיות הקריאה שלהם מוקדם ככל האפשר.
מהם הסימנים המוקדמים לאיתור ילדים בקבוצת סיכון לדיסלקציה?
  • היסטוריה משפחתית של לקויות קריאה וכתיבה (למשל, אם לאב יש דיסלקציה, לבן יש סיכון של 40% לדיסלקציה).
  • עיכוב בהתפתחות הדיבור בגיל הרך
  • חוסר רגישות לחריזה (ילדים שלא נהנים מחריזה בגיל 3-4 ולא יכולים לדקלם שיר קטן ומוכר)
  • בלבול בין מילים שנשמעות דומה
  • קשיי היגוי שמתמשכים לגיל גן החובה
  • בעיית שיום – היסוסים וקשיים בשליפת מילים מהזיכרון
  • בגן החובה –  קושי ללמוד את שמות האותיות ולקשר בין אות לצליל
  • קושי בפירוק מילים ליחידות צליל קטנות יותר – כלומר חולשה במודעות פונולוגית
חשוב להדגיש – למה הכוונה ב”סימנים”? אלו הם רק סימני אזהרה. לכל אחד מהסימנים יכולות להיות סיבות אחרות ולא רק דיסלקציה. וכן לעיתים ילדים מאובחנים מאוחר יותר והם לא הראו את הסימנים המוקדמים. הסימנים לא אמורים להדביק תווית לילד אלא להביא למעקב צמוד יותר אחריו.

"אין לי מושג בסטטיסטיקה"

ד”ר מירב בן נתן 
סוד” גלוי וידוע הוא כי הרבה אנשים מתקשים, ואפילו חוששים להתמודד עם מידע כמותי. התופעה נפוצה עד כדי כך, שהיא זכתה לכינוי “חרדה ממתמטיקה” (Math anxiety). אין צורך לומר כי החשש או החרדה מתעוררים בליבו של אדם כזה גם בנגזרות שונות של “מתמטיקה”, ולמעשה – כל למידה המחייבת ביצועם של חישובים – כמו למשל סטטיסטיקה, או שיטות מחקר – עלולה, עבור  אנשים כאלה, לעורר תגובה רגשית שלילית. אלא שלמרבית הצער לא מדובר רק בתחושה או תגובה שלילית –  אנשים שסובלים מחרדה ממתמטיקה מתפקדים הרבה פחות טוב מחבריהם  בכל מה שקשור למספרים, אף על פי שאין להם שום בעיה חריגה במשימות של חשיבה והיגיון, ובהקשר  של בית ספר או של לימודים אקדמאיים – הם פשוט לא מאמינים ביכולתם להתמודד עם האתגרים שהלימודים הספציפיים מעמידים בפניהם.
מחקרים הראו שהחרדה של אנשים מביצועיהם במתמטיקה פוגעת בהישגים שלהם במקצוע הרבה מעבר להשפעה של היכולת המתמטית שלהם לבדה. כשהם עומדים מול מטלה מתמטית, אנשים הסובלים מחרדה ממנה נוטים לחשוש הרבה יותר, והדאגות האלה גוררות תסכולים, בעיות קשב ולמידה, העדר הצלחה במבחנים, ולפעמים הבעיה  עשויה אף לפגוע ביכולתם של אלה לעמוד המטלות האקדמיות המוטלות עליהם.
אין זה המקום לעמוד על הסיבות והגורמים לפחדים וחששות אלה – הם רבים ומגוונים. די אם אומר כי מניסיוני העשיר כמרצה בסטטיסטיקה ושיטות מחקר גיליתי כי ניתן להתמודד איתם בהצלחה לא מבוטלת. אנו כמרצים, יכולים לאחוז בידם של התלמידים – הסטודנטים, ולסייע בהפגתם של הפחדים.
כך למשל, אני נוהגת לדמיין עם תלמידי סיטואציות שאינן אקדמיות –  ולהעביר את הדיון לשם. עד כמה שהדבר נשמע מפתיע, מתברר כי אם השאלה עולה אגב שיחה בקפיטריה – החשש מתפוגג לו, והיכולת להתמודד עם בעיה, לשוחח עליה ואף להבין את היבטיה השונים – נעשית קלה באופן מפתיע. שינוי ההקשר – משיעור מאיים בסטטיסטיקה לישיבה נעימה בקפיטריה – מפחית את החרדה, ומאפשר לסטודנטים להתפנות ולהתמקד בשאלה. אגב, קיימים אינספור מחקרים התומכים בגישה כי כל דרך של הפגת לחץ מסייעת לשיפור ההישגים האקדמיים.
בצד אלה יש לדעת לזהות אצל התלמידים, גם את יכולותיהם המתמטיות הבסיסיות – לעתים בשל שנים ארוכות של חשש והעדר למידה, נוצרים אצל תלמידים פערים ממשיים בידע המתמטי – שגם הם, כשלעצמם, יוצרים בלב הסטודנט חרדות ורתיעה מן העיסוק בקורס ובמטלות הנדרשות בו.
כאן, כמרצים, עם זיהויים של קשיים, וגם בלעדיהם –  עלינו להבהיר לסטודנט כי גם הוא צריך להשקיע מאמץ לימודי לשם ביסוס וחיזוק המיומנויות הנומריות שלו – שכן בתרגול, ביצוע המטלות ובהכנת התרגילים הנדרשים יש כדי להפחית את החרדה ממנה עשוי הוא לסבול ולשפר את ביצועיו האקדמיים.
אנו, כמרצים למקצועות המדוייקים (ובמקרה שלי – סטטיסטיקה ושיטות מחקר) –  חייבים להיות מודעים גם לפן הזה ולתת לו מענה. אנו חייבים  להעביר לסטודנט את המסר כי אנו  לצידו וכי נתמוך בו בכל הנדרש, לא רק כמליצה – אלא באופן שוטף ויום יומי – אבל בו זמנית גם להעביר לו מסר ברור לפיו  העבודה המרכזית היא שלו.
ואכן, כך ראיתי כי תלמידים אשר הצלחתי להפיג את חרדותיהם מצד אחד, ואשר היו נכונים להשקיע מאמץ אמיתי בלמידה מן הצד השני – הגיעו  להישגים במקצועות חשובים, שנראו להם בראשית הדרך מרתיעים, מאיימים ובלתי אפשריים.

משתגעים בבית? זו העת לבנון חוסן לילדנו

סרוגים | 22.03.2020 | ד”ר גיל מאור
שינוי השגרה הזה  מחייב הסתגלות לא פשוטה, אך עבור ילדינו שינוי זה קשה עוד יותר. במיוחד עכשיו, הקפדה על סמכות ברורה ויציבה חשובה מאוד לילדינו. 4 מהלכי סמכות ליצירת חופש לילדים.

כאן חרדים ביחד

כיפה | 16.03.2020 | ד”ר גיל מאור
ימים האחרונים אנו חווים מציאת שטרם ידענו כמותה במדינת ישראל. כולנו חווים רגשות מעורבים שכוללים בין היתר חרדה שהיא מורכבת מפחד, מחשבות על קטסטרופה אפשרית ותחושת חוסר יכולת להתמודד. ככל שננהל את הסיכון, כך התפקוד שלנו במצב חרדה יהיה טוב יותר .