למה תואר שני בניהול מערכות חינוך הוא קריטי במדינת ישראל?
לימודי תואר שני בניהול מערכות חינוך
העולם מגלה היום עניין רב במנהיגות חינוכית, כאשר הסיבה לכך היא האמונה הרווחת שאיכות המנהיגות היא זו שיוצרת את ההבדל המשמעותי שבא לביטוי בתוצאות שמשיגים בתי הספר והתלמידים.
העתיד של חברה נקבע במידה רבה מאד על ידי מערכת החינוך שלה. אנשים העוסקים בניהול במערכות חינוך שותפים לעיצוב העתיד של כולנו – הם מובילים את אחת המערכות החשובות הקיימות במדינה ועוזרים לעצב את דור העתיד
מטרת התוכנית לתואר שני בניהול מערכות חינוך
אם אתם בוגרי תואר ראשון בחינוך (בין אם התמחיתם בלימודי לקויות למידה, בייעוץ חינוכי וכו׳), ו/או בעלי תעודת הוראה ושואפים להנהיג צוותים חינוכיים, להוביל תהליכי שינוי וליזום פרויקטים בסביבות חינוכיות, הצטרפו ללימודי תואר שני בניהול מערכות חינוך שיפתח בפניכם אפשרויות מרגשות להשתלבות כמנהיגים מובילי דרך במערכות החינוך הפורמליות והבלתי פורמליות!
מטרתה של תוכנית הלימודים היא להכשיר נשים וגברים בתחום החינוך ולצייד אותם בידע ובכלים הניהוליים הנחוצים כדי ליזום, לתכנן ולהוביל תהליכים חינוכיים המתקיימים במסגרות החינוך השונות, הפורמליות והבלתי פורמליות. וכל אלה, תוך התייחסות גם למאפיינים הייחודיים של הקהילה המקומית, המושפעת מפעולותיה של המערכת החינוכית. הלימודים מקנים ידע תיאורטי עדכני וחדשני בתחומים רלוונטיים לצד כלים מעשיים ומיומנויות חקר. אלו יסייעו לבוגרים להתוות מדיניות חינוכית, ליישם שיטות ניהול המתאימות לסביבות חינוכיות, לערוך מחקרים בתחום ולבצע הערכה ומדידה של אותם תהליכים חינוכיים שיושמו במערכת החינוכית ויותר מכל, להוביל את הצוותים החינוכיים להצלחה.
תנאי הקבלה
על מנת להתקבל ללימודי תואר שני בניהול מערכות חינוך אצלינו, עליך להיות בעל תואר בחינוך, עם ממוצע של לפחות 80 בלימודי התואר ראשון או בציון משוקלל של תואר ראשון בלימודי חינוך ולימודי תעודת הוראה; יש לצרף קורות חיים וכן שתי המלצות.
ועדת הקבלה יכולה להזמין מועמדים לראיון קבלה אישי, כאשר העדיפות לקבלה ללימודים ניתנת לבעלי ניסיון חינוכי ולבעלי ניסיון ניהולי.
תוכנית הלימודים
כדי להכין את המנהיגות העתידית של מערכות החינוך במדינה, תוכנית הלימודים ל׳תואר שני בניהול מערכות חינוך׳ כוללת הן קורסים מתודולוגיים והן מגוון נושאים שיעזרו להפוך אתכם לא רק למנהלים יעילים אלא בעיקר למנהיגים חינוכיים עתידיים המובילים קדימה את מערכת החינוך שבאחריותם.
נושאים אלה כוללים, בין השאר:
- מבוא למִנְהָל החינוך
- ניהול ההון האנושי במערכות החינוך
- מדיניות בחינוך ורפורמות במערכת החינוך
- מניהול החינוך למנהיגות בחינוך (או למשהו ביניהם)
- ניהול ערכי
- שוויון וצדק ניהולי בחינוך
- מנהיגות חינוכית בעולם מורכב
- פיתוח חזון
- מדיניות וסטנדרטים להערכה בבית הספר
מה אומר המחקר על מנהיגות חינוכית וניהול?
לפי Tony Bush, מחבר הספר: Educational leadership and management – theory, policy, and practice – ניכר כי בחלקה הראשון של המאה ה-21 יש עניין רב במנהיגות חינוכית, בגלל האמונה הרווחת שאיכות המנהיגות יוצרת הבדל משמעותי בתוצאות בית הספר והתלמידים. בתקופה זו ניכרת גם עלייה בהכרה שאם בתי הספר רוצים לספק לתלמידיהם את החינוך הטוב ביותר האפשרי, הם זקוקים למנהיגים ולמנהלים יעילים!
בתי הספר זקוקים גם להכשרה ולמורים מחויבים, אבל אלה מצדם זקוקים להנהגה אפקטיבית יותר ולתמיכה מהצוות הניהולי. בעוד שמנהיגים יעילים זוכים להכרה נרחבת, עדיין קיימת אי ודאות רבה באשר לדרכי ההתנהגות המנהיגותיות שעשויות להניב את התוצאות החיוביות ביותר.
טוני בוש בוחן את היסודות התיאורטיים של תחום הניהול והמנהיגות החינוכית, מעריך אופני מנהיגות שונים ודן בעדויות ליעילותם היחסית בפיתוח בתי ספר מצליחים.
למשל, הוא מתייחס לאמונה ההולכת וגוברת שמנהיגות חינוכית היא שנייה בחשיבותה רק לעבודתם של המורות והמורים. לטענתו, אמונה זו מעניקה חשיבות למנהיגות החינוכית ובמקביל מבחינה בין מנהיגות חינוכית לבין הוראה. אין ספק שגם אם עבודתם של מנהלי בתי הספר אינה ממוקדת ישירות בהוראה, יש לה השפעה רבה על תוצאות התלמידים ועל היבטים שונים ומגוונים בחיי בית הספר.
מודלים של ניהול ומנהיגות חינוכית לפי Tony Bush
המחבר הציג וסיווג תיאוריות על ניהול חינוכי במשך למעלה מ-20 שנה. עבודה זו מחלקת את התיאוריות העיקריות לשישה מודלים עיקריים: פורמלי, קולגיאלי, פוליטי, סובייקטיבי, עמום ותרבותי. מחקרים נוספים הרחיבו את המודלים לדגמים נוספים. בכול אופן, במאמר זה נתמקד בששת טיפוסי המודלים שהציע בוש:
- מודל ניהול פורמלי – מציע מודל מנהיגות ניהולי (Managerial).
- מודל ניהול קולגיאלי – מציע מודל מנהיגות משתף, שגורם לשינוי, בין אישי (Participative, Transformational, Interpersonal).
- מודל ניהול פוליטי – מציע מודל מנהיגות בסגנון עריכת עסקאות (Transactional).
- מודל ניהול סובייקטיבי – מציע מודל מנהיגות פוסט מודרני
- מודל ניהול עמום – מציע מודל מנהיגות בסגנון Contingency, שמתנהל בהתאם למצבים המתעוררים.
- מודל ניהול תרבותי – מציע מודל מנהיגות המבוסס על מוסר, הכוונה (Moral, Instructional).
לדוגמה, כשהמחבר מתייחס למודל מנהיגות פוסט מודרני, הוא מציין שמנהיגות זו מתיישרת היטב עם מודל הניהול הסובייקטיבי. התרבות הפוסט מודרנית הנוכחית, טוענים מומחים, חוגגת את ריבוי האמיתות הסובייקטיביות כפי שהוגדרו על ידי חוויות ואובדן מוחלט של סמכותיות.
מודל הניהול התרבותי, לעומת זאת, מתייחס למנהיגות מוסרית. מודל זה מניח שמנהיגים צריכים להתמקד במיוחד בערכים, באמונות ובאתיקה שהם מנת חלקם שלהם עצמם. סמכות והשפעה אמורים להיגזר מתפיסות בנות הגנה של ׳מה נכון׳ או ׳מה טוב׳. יש חוקרים המדגישים כי בתי ספר מצוינים כוללים תחומים מרכזיים המורכבים מערכים ומאמונות מקודשים או ממאפייני תרבות מובהקים. והניהול הוא למעשה מלאכה מוסרית.
דוגמה נוספת היא מודל המנהיגות העמום, המספק גישה חלופית שמכירה באופי המגוון של הקשרים הבית ספריים וביתרונות של התאמת סגנון המנהיגות למצב ספציפי, במקום לאמץ את הרעיון של ‘One Size fits all’. גישה זו מניחה שמה שחשוב זה איך מנהיגים מגיבים לנסיבות או לבעיות ארגוניות ייחודיות. כיוון שיש וריאציות רבות של סגנונות מנהיגות, על מנת להיות יעילים, נדרשות תגובות מנהיגותיות שונות מותאמות למצב הספציפי. מנהלים חינוכיים שכאלה נמצאים בדרך כלל בעמדות סמכות פורמליות ומסוגלים לשלוט ברפרטואר גדול של שיטות מנהיגות שונות. השפעתם על תוצאות התלמידים ובית הספר תהיה תלויה במידה רבה ברמת השליטה שלהם.
לבסוף, ניתן להבין את המנהיגות כתהליך של השפעה המבוסס על ערכים ברורים ואמונות, ועל הובלה ל׳חזון׳ בית ספרי. החזון מנוסח על ידי מנהיגים במטרה להשיג את מחויבות הצוות לאידיאל של עתיד טוב יותר לבית הספר ולתלמידים.
בכל מקרה, בחלקים רבים בעולם קיימת היום הכרה בכך שעל מנת לספק את החינוך הטוב ביותר האפשרי לתלמידים, בתי הספר זקוקים למנהיגים ולמנהלים יעילים. בנוסף, ככול שהכלכלה העולמית הולכת ומתפתחת, ממשלות רבות יותר מבינות שהאנשים הם הנכסים העיקריים שלהן, כך שהיכולת להיות תחרותיים תלויה יותר ויותר בפיתוח הולך וגדל של כוח עבודה מיומן. זה דורש מורות ומורים מיומנים ומחויבים הזקוקים להנהגה ולתמיכה של מנהלות ומנהלים בכירים, יעילים.
