מהי סוציולוגיה?

סוציולוגיה היא תחום מדעי החוקר חברות אנושיות את יחסי הגומלין ביניהן ואת התהליכים המשמרים ומשנים אותן. היא עושה זאת על ידי בחינת הדינמיקה של החלקים המרכיבים את החברה (קהילות, אוכלוסיות, מוסדות וקבוצות מגדר, גזע או גיל).

הסוציולוגיה חוקרת מעמדות וריבוד חברתי, שינויים חברתיים, תנועות חברתיות והפרעות חברתיות הבאות לביטוי בצורות של פשיעה, סטייה או מהפכה.

חיים חברתיים הם אלה שמווסתים באופן גורף את התנהגותם של בני אדם, בעיקר כי לבני אדם חסרים האינסטינקטים המנחים את רוב ההתנהגויות של בעלי חיים. לכן, בני אדם תלויים במוסדות חברתיים ובארגונים כדי ליידע את האחרים על החלטותיהם ומעשיהם.

התפקיד החשוב שממלאים ארגונים בהשפעה על הפעולה האנושית, מביא אותנו לתחום שנקרא סוציולוגיה ארגונית שמשימתו לגלות כיצד משפיעים ארגונים על התנהגות בני האדם, כיצד הארגונים מוקמים, כיצד הם מתקשרים אלה עם אלה וכיצד הם מתפוררים ובסופו של דבר נעלמים.

המבנים הארגוניים הבסיסיים ביותר הם: מוסדות כלכליים, דתיים, חינוכיים ופוליטיים, וכמו גם מוסדות מיוחדים יותר כמו משפחה, קהילה, צבא, קבוצות עמיתים, מועדונים ועמותות.

מהם הקורסים הנלמדים בתואר ראשון בסוציולוגיה?

האופי הרחב של המחקר הסוציולוגי גורם לכך שיחפוף למדעי החברה האחרים כמו לימודי כלכלה, מדעי המדינה, פסיכולוגיה, גיאוגרפיה, חינוך או משפטים.

לימודי תואר ראשון בסוציולוגיה במסלול תואר דו-חוגי, מאפשרים לסטודנטים ללמוד במקביל לסוציולוגיה גם תחום לימוד חופף נוסף, כגון:לימודי חינוך, לימודי קרימינולוגיה, לימודי ניהול.

באופן כללי, לימודי הסוציולוגיה מתמקדים בהתבוננות בתהליכים חברתיים ותרבותיים בחברה המתרחשים במספר תחומים:

  • עבודה
  • משפחה
  • בריאות
  • לאום
  • מעמדות חברתיים
  • מגדרים
  • קבוצות אתניות

הקורסים הנלמדים בתואר הראשון לסוציולוגיה כוללים:

  • מבוא לסוציולוגיה ארגונית
  • מבוא לאנתרופולוגיה חברתית
  • החברה בישראל
  • פסיכולוגיה חברתית
  • שסעים ומוקדי מתח בישראל
  • אי שוויון חברתי בישראל ובעולם
  • מידע רפואי בעידן האינטרנט
  • קיום משותף בעיר מעורבת

לקורסים נוספים הנלמדים בתואר ראשון לסוציולוגיה לחצו כאן

כסטודנטים לתואר ראשון בסוציולוגיה תרכשו גם כמה מיומנות חשובות ומרתקות. דוגמאות:

  • לימודי התיאוריה הקלסית והעכשווית – מציעים תרגול בחשיבה אנליטית ומגבירים את ההבנה של מושגים ותיאוריות סוציולוגיות מרכזיות.
  • לימודים המתמקדים בתהליכים קבוצתיים, פסיכולוגיה חברתית או מבנה חברתי – מגבירים את ההבנה של הדינמיקה הצוותית, ועוזרים לפתח תכונות בין אישיות, כמו אמפתיה וסובלנות, כלפי מגוון הסגנונות הבין אישיים וכלפי התפקידים בקבוצה.
  • לימוד של בעיות חברתיות – תורם באופן נרחב ליכולת לנהל קריירה במגוון תחומים, כי בעיות אלה עוסקות בסוגיות קריטיות ביותר העומדות בפני החברה היום, כולל פשיעה, שימוש בסמים, אלימות נגד נשים, עוני או חסרי בית.
  • לימודים המתמקדים בקבוצות מיעוטים ויחסים בין גזעים – עוזרים לפתח הבנה חדה של מורכבות המגוון בחברה המודרנית. לימודים אלה יועילו לכם בכול תפקיד, במיוחד אם אתם מחפשים עבודה במחלקת משאבי אנוש, או מתכננים לעבוד בקהילה עם גיוון אתנית.

בנוסף, אם אתם מתכננים קריירה בעסקים, שילוב של סוציולוגיה וניהול, למשל, יכול להיות שילוב מנצח. גם קורסים בשיווק או חשבונאות עשויים להיות שימושיים, ולשפר את כישורי ניתוח הנתונים שלכם. ואם אתם מעוניינים בקריירה בתחום השירותים החברתיים, לימוד כמה קורסים בפסיכולוגיה יכול להיות החלטה נבונה.

לימודי סוציולוגיה – תנאי קבלה

תנאי הקבלה ללימודי תואר ראשון בסוציולוגיה הם:

  • ממוצע בגרות / מכינה קדם אקדמאית / מכינה לבני 30+ בציון 85 ומעלה. אם ממוצע הציונים הוא 85-80, הקבלה ללימודים תבחן על ידי ראש החוג.
  • זכאות לבגרות (ולחילופין, שקילה לתעודת בגרות מחו״ל), ובחינה פסיכומטרית בציון 500 ומעלה.
  • במקרה של ממוצע ציוני בגרות נמוך מהנדרש, ניתן ללמוד 3 קורסים במעמד אפיק מעבר – שומע חופשי, באישור ראש החוג. אם הציונים ב-3 הקורסים הללו יהיו לפחות 75, ניתן יהיה להתקבל כסטודנט מן המניין לחוג לסוציולוגיה.

פרטים נוספים:

  • בוגרי בתי ספר שבהם שפת ההוראה אינה עברית – יידרשו לעבור מבחן יע״ל בציון 115 נקודות. ועדת הקבלה תוכל לבחון גם את מידת ההתאמה של בעלי ציון 110 ומעלה.
  • בעלי תעודת בגרות, או חלופה שלה, שלא עומדים בתנאים המוזכרים לעיל, יכולים להגיש מועמדות ללימודי סוציולוגיה והתאמתם תיבחן על ידי ועדת הקבלה, ובלבד שהם:
    • בעלי ניסיון עבודה בתחומי הסוציולוגיה
    • בעלי דיפלומת הנדסאי
    • או בעלי ניסיון רלוונטי אחר.

למי מתאים לימודי סוציולוגיה?

תואר ראשון בסוציולוגיה מתאים לאנשים עם מיומנויות אנליטיות, חשיבה חדה וביקורתית ויכולת לפתרון בעיות, יש יתרון במילוי תפקידים שונים הדורשים התמחות בסוציולוגיה.

כשאתם שוקלים לימודי סוציולוגיה, קחו בחשבון שמעסיקים מעדיפים בוגרים שמפגינים כישורים ספציפיים, כגון:

  • מיומנויות תקשורת ויכולת לבטא את עצמכם בדיבור ובכתיבה.
  • כישורים בינאישיים טובים הכוללים יכולת לחלוק מנהיגות ואחריות, לעבוד בשיתוף פעולה ולהסתדר עם עמיתים לעבודה.
  • כישורי מנהיגות הבאים לביטוי ביכולת להשפיע על אנשים, לגייס ולהניע אנשים לביצוע משימות.
  • מיומנויות אנליטיות, יכולת לפתרון בעיות וחשיבה חדה וביקורתית.
  • הבנה בין תרבותית, במיוחד בכול הנגוע להבדלים בין עדות, מגדרים וכו׳ ויכולת להבין ולפעול במסגרת מגוון תרבויות.
  • רצון להשיג, לעבוד קשה ולתפקד בצורה אתית.

אם כישורים אלה הם מנת חלקכם, נראה שלימודי סוציולוגיה מתאימים לכם.

 

מהן האפשרויות ללימודי המשך בסוציולוגיה?

בוגרי לימודי סוציולוגיה שרוצים להמשיך וללמוד, יכולים לבחור:

  • בלימודי תעודת הוראה למדעי החברה.
  • בלימודי תואר שני במסלולים שונים, כמו: ייעוץ ארגוני, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, בריאות הציבור או ניהול משאבי אנוש.
  • בלימודי המשך לצורך הסבה מקצועית לסיעוד או לעבודה סוציאלית.

על ההתפתחות ההיסטורית של מדע הסוציולוגיה

הסוציולוגיה נשענת אמנם על מסורת החקירה הרציונלית של התרבות המערבית שנקבעה על ידי היוונים הקדמונים, אבל ספציפית היא צאצאית הפילוסופיה של המאות ה-18 וה-19, וההתייחסות אליה (כמו גם אל הכלכלה ומדעי המדינה), היא תגובה כנגד הפולקלור והפילוסופיה הספקולטיבית. כתוצאה מכך, נפרדה הסוציולוגיה מהפילוסופיה המוסרית והפכה לדיסציפלינה בפני עצמה.

מי שטבע את המונח ׳סוציולוגיה׳, למרות שלא הוכר כמייסד תחום הסוציולוגיה, הוא הפילוסוף הצרפתי, אוגוסט קומטה (Auguste Comet). בכול אופן, מייסדי הסוציולוגיה השקיעו עשרות שנים בחיפוש אחר הכיוון הראוי לדיסציפלינה חדשה זו.

הם ניסו כמה מסלולים שונים מאוד, כאשר הדרייב של חלק מהמסלולים הללו נבע משיטות ומתכנים שהושאלו מתחומי מדע אחרים, והדרייב של חלק אחר נבע מההמצאות של החוקרים עצמם.

כדי להבחין טוב יותר במפנים השונים שעשתה הדיסציפלינה החדשה, ניתן לחלק את התפתחות הסוציולוגיה לארבע תקופות:

  • הקמת הדיסציפלינה – מסוף המאה ה-19 ועד מלחמת העולם הראשונה.
  • גיבוש הדיסציפלינה – בין מלחמת העולם הראשונה לשנייה.
  • צמיחה אדירה – בין השנים 1945 ל-1975 ובעקבותיה
  • תקופת הסגמנטציה (segmentation).

 

מהן אפשרויות התעסוקה בתחום?

על פניו נראה כי היישום הטבעי לסטודנטים לסוציולוגיה מצוי במשרות הקשורות לשירותים חברתיים, אבל האמת היא שהכישורים שרוכשים בתואר ראשון בסוציולוגיה מהווים בסיס לתעסוקה במגוון תחומים. היום, בוגרי סוציולוגיה משתלבים בהוראה, במחקר, בטכנולוגיית המידע, ביחסי ציבור ובתפקידי מכירות ושיווק.

מסגרות עבודה ותפקידים אפשריים:

  • עבודה בארגוני בריאות ורווחה
  • עבודה במנגנונים של רשויות מקומיות
  • עוזרי מחקר במדעי החברה
  • ייעוץ ופיתוח ארגוני
  • הוראת מדעי החברה בתיכון (לאחר השלמת תעודת הוראה)
  • ניהול בתחום משאבי האנוש
  • מחקרי שוק ושיווק

 

אולי יעניין אותך גם: