כך תעברו את הסמינריון בשלום

קורס סמינריון הוא אחד התנאים המרכזיים בקבלת תואר ראשון ולאחר מכן בהשגת תארים מתקדמים נוספים במערכת ההשכלה הגבוהה. סוגים שונים של קורסים כאלה מתקיימים בכל מוסדות האקדמיה בארץ ובעולם ויש להם מאפיינים ייחודיים. בין היתר, הקורס מסתיים בעבודת סמינריון שאותה מגישים למרצה על בסיס הצעת מחקר, סקירת ספרות, חילוץ ממצאים והצגת מסקנות וסיכום.

השאלה המרכזית מבחינת סטודנטים היא מה אפשר לעשות על מנת לעבור בהצלחה קורס סמינריון קשה. בהקשר הזה, הדבר החשוב ביותר הוא כמובן להגיע לשיעורים ולהראות נוכחות בכיתה. הנוכחות בכיתה קריטית להצלחה בקורס ולהתמודדות עם הדרישות של המרצה כפי שהן מנוסחות בהנחיות של עבודות סמינריוניות. יתרה על כך, בעזרת הנוכחות בכיתה ניתן להציף שאלות שקשורות למבנה של כתיבת סמינריון בפרט או כתיבת עבודות באקדמיה בכלל.

האם להכין סיכומים או לקחת מחברים?

המטרה של הגעה לשיעורים והשתתפות פעילה בקורס היא להיחשף ממקור ראשון להרצאות של המרצה. במקביל, בחלק מהקורסים יש סדנאות מעשיות, מפגשים עם אנשי מקצוע מהתחום והדרכות פרקטיות. השילוב בין הקניית הידע התאורטי והפרקטי הוא זה שהופך את הסמינריון מקורס רגיל למאפיין מרכזי של ההשכלה הגבוהה והוא גם מעיד על החשיבות של השתתפות בשיעורים.

יתרה על כך, הגעה פיזית לכיתה בזמן שיעורי סמינריון מאפשרת להכין סיכומים. בעזרת הסיכומים ניתן לאסוף מידע לפני כתיבת עבודות ולבסס אותן על נימוקים משכנעים. במילים אחרות, סיכומים שנכתבים על ידי אותו סטודנט שלאחר מכן מגיש את עבודת הסמינריון בהכרח יהיו ברורים וטובים יותר לעומת סיכומים שכותבים סטודנטים אחרים.

חשוב להבין שהדרך הטובה ביותר לעבור את הסמינריון בשלום היא להופיע לשיעורים ולגלות אקטיביות. זה אולי כרוך בחלק מהמקרים בוויתור על פעילויות פנאי או אפילו שעות עבודה, אך משתלם בטווח הארוך. מלבד הערך האקדמי שטמון בהשתתפות בשיעורים, כך ניתן ליהנות מהתואר הראשון או השני ולהפיק ממנו את הידע הנדרש על מנת לסיים את מסלול ההכשרה בהצטיינות.

מה עושים כשחסר חומר?

יש מקרים שבהם סטודנטים שמקפידים להגיע לשיעורי הסמינריון מגלים רגע לפני תאריך הגשת העבודה שחסרים להם חומרים. לחילופין, ייתכן וגם סטודנטים שלא הגיעו לשיעורים יחליטו בשלב מאוחר יחסית על כך שהם רוצים להשיג ציון גבוה באמצעות כתיבת סמינריון איכותי. בנסיבות כאלה לא תהיה ברירה אלא לנסות להשיג את שאר החומרים ואולי גם לפנות לחברים לספסל הלימודים.

ראשית, במידה וחסרים חומרים שעליהם ניתן לבסס עבודות סמינריון אפשר לנסות לפנות ישירות למרצה. פניה למרצה דרך אתר הקורס, בדואר אלקטרוני או בשעות קבלת הקהל במוסד האקדמי יאפשרו להציף מולו את הבעיות הקיימות ולבקש הכוונה לגבי השלמת החומרים החסרים. המפגש עם המרצה גם מראה נכונות ומעורבות מצד הסטודנט, מה שיגדיל את הסיכוי לקבל ציון גבוה בעבודה עצמה.

שנית, ניתן ליצור קשר עם סטודנטים שמסכמים את השיעורים ולבקש מהם את החומרים החסרים. במקרים אלו יש לוודא שלא מתבצעת שום העתקה ושמשתמשים רק בחומרים מבוססים, מנומקים ומשכנעים. כך לדוגמא רצוי לוותר על סיכומים כלליים מאתרי אינטרנט גם אם הם לכאורה עוסקים באותו נושא, כי לא בטוח שהמרצה יאשר אותם או מכיר בהם.

החשיבות של מבנה העבודה

רוב הסטודנטים לא לוקחים בחשבון את ההבדל בין כתיבת סמינריון לבין כתיבת עבודות אקדמיות אחרות. לסמינריון יש מבנה קבוע שנדרש לעבור את אישור הגורמים המוסמכים בתוך המוסד האקדמי ובמערכת ההשכלה הגבוהה. יש לשים דגש על כתיבה אקדמית וכמו כן, אותו מבנה שעליו משעינים את כתיבת עבודת הסמינריון הוא גם זה שיאפשר לסטודנטים לכתוב עבודות לתואר שני או אפילו דוקטורט.

עבודות סמינריוניות נפתחות ברוב המקרים בעמוד שער ובו פרטי הסטודנט, המרצה והקורס. לאחר מכן אמור הסטודנט להציג תוכן עניינים לפי מבנה העבודה וגם את המספור המתאים על פי דרישות המרצה. בהמשך מופיעים כאמור המבוא, פרקי סקירת הספרות, שיטת המחקר והממצאים ובסוף ישנו פרק סיכום. בנוסף, בחלק מהשיעורים והסמינריונים – בעיקר בפקולטות לניהול – יש גם דרישה לתקציר מנהלים.

בשורה התחתונה, עבודות סמינריון מיועדות לבחון את היכולת של הסטודנטים לעמוד בדרישות האקדמיה. אפשר לעבור כל סמינריון בשלום אם מגיעים לשיעורים, מגלים מעורבות ונשארים קשובים להנחיות המרצה והמוסד שבו לומדים.

 

 אולי יעניין אותך גם: