מנחת הכנס

יו״רית שותפה במכון לחקר המוח וההתנהגות, חוקרת מוח, נוירופסיכולוגית קוגניטיבית, פסיכולוגית חינוכית ומרצה בכירה בחוג לתואר שני בקרימינולוגיה, המכללה האקדמית גליל מערבי

דברי פתיחה והצגת הכנס: 10:10-10:20

מנחת הכנס

יו״רית שותפה במכון לחקר המוח וההתנהגות, חוקרת מוח, מרפאה בעיסוק, מטפלת CBT, מרצה בכירה וראשת החוג הרב־תחומי, המכללה האקדמית גליל מערבי

נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי

דברי ברכה ופתיחת הכנס: 10:00-10:10

ראש מסלול לימודי לחץ, טראומה וחוסן בחוג לעבודה סוציאלית, תל־חי — אוניברסיטת קריית שמונה בגליל

מודל מעש״ה (SIX Cs): עזרה ראשונה נפשית מבוססת תפקוד — התפתחויות מחקריות ויישומים עדכניים

שעת ההרצאה: 10:20-11:00

תקציר ההרצאה:

מודל מעש״ה (SIX Cs) הוא מודל ישראלי לעזרה ראשונה נפשית, שפותח לצורך התערבות מיידית במצבי תגובת דחק חריפה (Acute Stress Reaction). המודל מבוסס על עקרונות נוירופסיכולוגיים ומטרתו לסייע לאדם לשוב לתפקוד יעיל בתוך דקות, באמצעות הפעלה מחודשת של המערכת הקוגניטיבית במקום התמקדות בעיבוד רגשי בשלב האקוטי.

מרכיבי המודל — תקשורת קוגניטיבית (Cognitive Communication), אתגר (Challenge), שליטה (Control), מחויבות (Commitment) והמשכיות (Continuity) — נועדו להפחית את תחושת חוסר האונים, לחזק את תחושת המסוגלות ולהאיץ את החזרה לתפקוד.

בשנים האחרונות הצטבר בסיס מחקרי משמעותי התומך במודל. מחקר אקראי מבוקר שפורסם בכתב העת Psychological Trauma הראה כי התערבות המבוססת על מודל מעש״ה הפחיתה חרדה, סייעה בשמירה על מדדים פיזיולוגיים של ויסות, ובהם שונות בקצב הלב (HRV), והאיצה את ההתאוששות בהשוואה להתערבות רגשית תומכת. כמו כן, נמצא כי המשתתפים חזרו לתפקוד במהירות רבה יותר — ממצא המחזק את ההשערה כי התערבות ממוקדת תפקוד עשויה להפחית את הסיכון להתפתחות תסמינים פוסט־טראומטיים.

המודל מיושם כיום במגוון מערכות, ובהן צה״ל, משרד הבריאות, בתי חולים, שירותי רפואת החירום, משטרת ישראל, מערך הכבאות, רשויות מקומיות וארגוני חירום נוספים. במקביל פותחו התאמות ייעודיות של המודל להתערבויות קבוצתיות, לצוותים רפואיים, למסגרות חינוך, לארגונים עסקיים ולאירועים רבי־נפגעים. בשנים האחרונות מתרחב גם השימוש הבין־לאומי במודל, לצד פיתוח פרוטוקולים משלימים ויישומים פרואקטיביים עבור צוותי חילוץ, צוותי זיהוי חללים ומערכי תגובה לאירועי קיצון.

ההרצאה תציג את הרציונל המדעי שבבסיס המודל, את ממצאי המחקרים העדכניים, את הלקחים שנלמדו מהפעלתו באירועי החירום של השנים האחרונות בישראל ובעולם, וכן כיוונים עתידיים למחקר וליישום של עזרה ראשונה נפשית מבוססת תפקוד.

חוקרת מוח, מרצה ומנחת סדנאות מעשיות לאימון קוגניטיבי; בעלת תואר שלישי בפרמקולוגיה מהפקולטה לרפואה בטכניון ו־25 שנות ניסיון בחקר מחלות נוירודגנרטיביות ובפיתוח תרופות

נוירו־פלסטיות חברתית ומניעת דמנציה: כיצד לעצב את המוח בגיל המבוגר.

שעת ההרצאה: 11:00-11:30

תקציר ההרצאה: 

ממצאים עדכניים מצביעים על כך שכ־45% ממקרי הדמנציה ניתנים למניעה או לעיכוב באמצעות שינוי הרגלים באורח החיים וטיפול בגורמי סיכון.

אימוץ הרגלים בריאים — ובהם טיפוח קשרים חברתיים, פעילות גופנית ואתגר מנטלי — נמצא קשור לעידוד תהליכים של פלסטיות מוחית. תהליכים אלה מאפשרים למוח להתארגן מחדש ולחזק את הרשתות העצביות שלו, ובכך לתרום לבניית רזרבה קוגניטיבית משמעותית, העשויה לשמש מנגנון הגנה טבעי מפני הידרדרות רגשית, קוגניטיבית ופיזית.

בהרצאה יוצגו מחקרים חדשניים העוסקים ב״קוקטייל״ של פעילויות והרגלים הכולל חיי חברה פעילים, תזונה מאוזנת, אימון קוגניטיבי, פעילות גופנית וניטור גורמי סיכון קרדיווסקולריים. שילוב זה עשוי לסייע בשמירה על חדות החשיבה, על החיוניות ועל איכות החיים בגיל השלישי והרביעי.

ההרצאה תמחיש כיצד שינויים מעשיים באורח החיים וטיפוח קשרים חברתיים יכולים לתרום לשימור התפקוד הקוגניטיבי והחיוניות היומיומית לאורך החיים.

פרופסור מן המניין בחוג לסיעוד, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה

פרוטוקול טיפולי ממוקד מיומנויות של שש פגישות לחרדה, דיכאון ו־PTSD: בסיס מדעי והוכחת יעילות ראשונית.

שעת ההרצאה: 11:45-12:25

תקציר ההרצאה:

בשנות מלחמת חרבות ברזל עלה הצורך בטיפול נפשי בעשרות ואף במאות אחוזים. עלייה זו מחייבת חשיבה מחודשת על מערך שירותי בריאות הנפש בישראל ועל יכולתו לתת מענה לביקוש הגובר. זאת, בין היתר, משום שטיפולים נפשיים בישראל נוטים להיות ממושכים ביחס למשך הטיפול שנמצא מספק במחקרים.

בדיקה מדגמית של טיפולים בישראל העלתה כי במרביתם לא נערכה מדידה של יעילות הטיפול, ובמעטים בלבד הוגדרה מטרת הטיפול. ממצאים אלה מצביעים על ליקויים משמעותיים בתחום, שאינם ייחודיים לישראל. לצד זאת, ניכרות בישראל תמורות חיוביות, ובהן מעבר להכשרת מטפלים בגישות קצרות ומבוססות ראיות, אף שהטמעתן עדיין רחוקה מלהיות שגרתית.

מחקר רחב היקף, שכלל 1,550 מטופלים, מצא כי הגורם שניבא במידה הרבה ביותר שיפור בטיפול נפשי היה הקניית מיומנויות קוגניטיביות־התנהגותיות — יותר מאיכות הקשר הטיפולי או משיחות שהתמקדו בעיקר במרכיבים רגשיים.

בהרצאה יוצגו הרקע והרציונל המדעי שבבסיס פרוטוקול טיפולי בן שש פגישות, המתמקד בהקניית מיומנויות קוגניטיביות־התנהגותיות ובניהול מצבי לחץ. כל אחד מהפרוטוקולים מתמקד בבעיה מרכזית אחת: הפחתת תסמיני חרדה, דיכאון או הפרעת דחק פוסט־טראומטית (PTSD) בדרגת חומרה קלה עד בינונית — המאפיינת את מרבית המקרים.

המיומנויות שנכללו בפרוטוקולים נבחרו רק אם יעילותן נבדקה במחקרים אקראיים מבוקרים, ואם נמצא כי קל יחסית ללמדן הן לאנשי טיפול והן למטופלים ולמטופלות. לצורך יישום הפרוטוקול נכתבה חוברת עבודה מפורטת למטפלים ופותחה הכשרה בת 42 שעות, הכוללת הטמעה שיטתית של דרכי יישומו.

במחקר חלוץ שנערך בקרב מתבגרים נמצא כי הטיפול הפחית באופן מובהק תסמיני חרדה, דיכאון ו־PTSD, ובמקביל העלה באופן מובהק את הרווחה האישית, התפקוד היומיומי והפעילות הוואגלית. הפרוטוקול עדיין דורש בדיקה במחקרים נרחבים יותר, אך הוא עשוי להציע מענה קצר, ממוקד ומבוסס מחקר לצורכי בריאות הנפש הגוברים בישראל.

פיתוח הפרוטוקול: פרופ׳ יורם (יורי) גדרון ואבי פרייפלד, חברת סולבר.

מייסד ומנכ״ל, שיח מדיקל גרופ

קנאביס רפואי ו־PTSD: מהצמח אל עולם הטיפול

שעת ההרצאה: 12:25-12:45

תקציר ההרצאה:

הרצאת מבוא לעולם הקנאביס הרפואי, הכוללת היכרות עם הצמח, התפתחות תחום הקנאביס הרפואי והשימושים המרכזיים בו, לצד סקירה של מקומו בטיפול באנשים המתמודדים עם PTSD.

סמנכ״לית מדעי המוח היישומיים בחברת Neurosteer; מרצה בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה ובבית הספר למוזיקה ע״ש בוכמן־מהטה, אוניברסיטת תל אביב

מוח שמקשיב: בדיקה אודיטורית עם ניטור hdrEEG חד־ערוצי לזיהוי סטרס נוירולוגי ופיזיולוגי ולהערכת טיפולים.

שעת ההרצאה: 12:45-13:25

תקציר ההרצאה:

טראומה והפרעת דחק פוסט־טראומטית עשויות להותיר חתימה כפולה — נוירולוגית ופיזיולוגית — שקשה למדוד באופן אובייקטיבי ורציף.

בהרצאה תוצג בדיקה אודיטורית המבוססת על ניטור hdrEEG™ פרונטלי חד־ערוצי, המיועדת להבחין בזמן אמת בין שני צירים: מאמץ קוגניטיבי־נוירונלי ועוררות אוטונומית־פיזיולוגית הקשורה לדחק. יוצג האופן שבו המדד תוקף במחקרים בהשוואה לסמנים ביולוגיים מקובלים, ובהם רמות קורטיזול, איכות השינה ושונות קצב הלב (HRV), וכיצד ניתן להיעזר בו לכימות רמות הדחק ולמעקב אחר שינויים לאורך זמן.

בהמשך יודגם השימוש בכלי כמדד תוצאה להערכת השפעתם של טיפולים בקרב אוכלוסיות שונות. בין היתר יוצגו מחקרים בתחום רפואת היער (Forest Medicine), שבהם נמצאה ירידה מובהקת בעוררות האוטונומית לאורך זמן.

לסיום יידון הפוטנציאל הטמון בגישה נגישה, כמותית ולא־פולשנית זו לצורך זיהוי מוקדם, ניטור תהליכי התאוששות והתאמת התערבויות במצבי דחק וטראומה.

החוג לעבודה סוציאלית ומנהל המרכז לחדשנות בעבודה סוציאלית, תל־חי — אוניברסיטת קריית שמונה בגליל

השפעות פסיכולוגיות של שירות מילואים בזמן מלחמת ״חרבות ברזל״ בקרב בנות זוג של אנשי מילואים.

שעת ההרצאה: 14:00-14:30

תקציר ההרצאה: 

במסגרת ההרצאה יוצג מחקר שנערך בקרב 265 בנות זוג של אנשי מילואים שגויסו לאחר 7 באוקטובר. במחקר נמצא כי 75% מהמשתתפות דיווחו על חרדה חמורה. תחושת קוהרנטיות וחוסן נמצאו קשורות לרמות חרדה נמוכות יותר, בעוד שמסוגלות עצמית לא ניבאה את רמת החרדה.

מבין רכיבי תחושת הקוהרנטיות, מובנות ויכולת ניהול נמצאו המשמעותיים ביותר. ביקורי בית תכופים של איש המילואים נמצאו קשורים לרמות חרדה נמוכות יותר ולמסוגלות עצמית גבוהה יותר, ואימהות הפגינו רמות חוסן גבוהות יותר.

הממצאים מצביעים על הצורך בפיתוח תוכניות התערבות ממוקדות, המדגישות יצירת מבנה, הנגשת מידע ומתן תמיכה הורית לבנות זוג של אנשי מילואים.

לארה מלר — משפטנית ואשת יחסי ציבור, מנהלת פיתוח עסקי וקשרי משקיעים ב־ARVR Israel

פחות חרדה, יותר שליטה: מציאות מדומה (VR) ככלי לחיזוק חוסן מנטלי — מהמחקר אל השטח.

שעת ההרצאה: 14:30-15:00

תקציר ההרצאה:

מאז אירועי 7 באוקטובר, הצורך במתן כלים יעילים לחיזוק החוסן המנטלי נעשה משמעותי מאי פעם.

טכנולוגיית המציאות המדומה (VR) מאפשרת ליצור חוויות בטוחות ומבוקרות המסייעות בהפחתת חרדה, בוויסות רגשי, באימון נשימתי, בתרגול מיינדפולנס, בהכנה לפרוצדורות רפואיות ובפיתוח מיומנויות להתמודדות עם מצבי לחץ וחרדה.

בהרצאה יוצגו מחקרים עדכניים לצד דוגמאות מהשטח, ובהן פרויקטים הפועלים בבתי חולים, בארגוני בריאות ובמוסדות חינוך בישראל. כמו כן, ייסקרו האפשרויות לשילוב VR במרכזי חוסן, במחלקות ילדים, במסגרות שיקום, בטיפול בטראומה ובתהליכים לבניית חוסן אישי וקהילתי.

המשתתפים ייחשפו להזדמנויות החדשות שמציע השילוב בין פסיכולוגיה, רפואה וטכנולוגיה, ויקבלו רעיונות מעשיים ליישום בארגונים ובמערכות הבריאות.

אמיר רוזנצוויג — יזם וטכנולוג, מייסד ומנכ״ל ARVR Israel

פחות חרדה, יותר שליטה: מציאות מדומה (VR) ככלי לחיזוק חוסן מנטלי — מהמחקר אל השטח.

שעת ההרצאה: 14:30-15:00

תקציר ההרצאה:

מאז אירועי 7 באוקטובר, הצורך במתן כלים יעילים לחיזוק החוסן המנטלי נעשה משמעותי מאי פעם.

טכנולוגיית המציאות המדומה (VR) מאפשרת ליצור חוויות בטוחות ומבוקרות המסייעות בהפחתת חרדה, בוויסות רגשי, באימון נשימתי, בתרגול מיינדפולנס, בהכנה לפרוצדורות רפואיות ובפיתוח מיומנויות להתמודדות עם מצבי לחץ וחרדה.

בהרצאה יוצגו מחקרים עדכניים לצד דוגמאות מהשטח, ובהן פרויקטים הפועלים בבתי חולים, בארגוני בריאות ובמוסדות חינוך בישראל. כמו כן, ייסקרו האפשרויות לשילוב VR במרכזי חוסן, במחלקות ילדים, במסגרות שיקום, בטיפול בטראומה ובתהליכים לבניית חוסן אישי וקהילתי.

המשתתפים ייחשפו להזדמנויות החדשות שמציע השילוב בין פסיכולוגיה, רפואה וטכנולוגיה, ויקבלו רעיונות מעשיים ליישום בארגונים ובמערכות הבריאות.

מנכ״ל כרמי משה טכנולוגיות בע״מ, נציגת Nexalin בישראל

SYNC — גירוי טרנס־קרניאלי בתדר עמוק להפחתת תסמיני חרדה ודחק.

שעת ההרצאה: 15:10-15:30

תקציר ההרצאה:

הפרעת חרדה כללית ותגובות דחק כרוניות הן מצבים נפשיים שכיחים, שהטיפול בהם אינו מביא תמיד לתגובה מספקת ולעיתים מלווה בתופעות לוואי ובנשירה מהטיפול. על רקע זה, נוירומודולציה לא־פולשנית נחקרת כאפשרות טיפולית משלימה.

מערכת Nexalin SYNC היא פלטפורמה קלינית לגירוי מוחי באמצעות זרם חילופין טרנס־קרניאלי (tACS) בעוצמה גבוהה. המערכת מיישמת טכנולוגיית Deep Intracranial Frequency Stimulation (DIFS™), המבוססת על גל נושא בתדר של 100 קילוהרץ, המאופנן בתדר של 77.5 הרץ ובעוצמה של 15 מיליאמפר. כל מפגש נמשך כ־40 דקות והגירוי ניתן באמצעות אלקטרודות הממוקמות באזור המצח ובאזורים המסטואידיים משני הצדדים.

במחקר אקראי, כפול־סמיות ומבוקר־דמה, שנערך בקרב מטופלים עם דיכאון מז׳ורי, נבחנה הטכנולוגיה כתוספת לטיפול באסציטלופרם. לאחר ארבעה שבועות נמצא שיעור תגובה של 66.7% בקבוצת הגירוי הפעיל, לעומת 33.3% בקבוצת הביקורת. במחקר לא דווח על אירועי לוואי חמורים. חשוב להבהיר כי המחקר בדק טיפול משולב ולא שימוש בטכנולוגיה כטיפול יחיד.

ממצאים ראשוניים ממחקר חלוץ פתוח וקטן בקרב מטופלים עם הפרעת חרדה כללית ונדודי שינה נלווים הצביעו על הפחתה בתסמיני החרדה לאחר 20 מפגשים ועל שימור השיפור במעקב. לנוכח גודל המדגם והיעדר קבוצת ביקורת, נדרשים מחקרים מבוקרים ונרחבים יותר לביסוס היעילות.

בהרצאה יוצגו עקרונות הפעולה של הטכנולוגיה, הממצאים הקליניים הראשוניים, פרופיל הבטיחות והמגבלות המחקריות, וכן הפוטנציאל לשילובה כאפשרות לא־תרופתית משלימה במסגרות טיפוליות מבוקרות.

מנכ״ל חברת FlowMD

ויסות מערכת העצבים באמצעות נשימה איטית ו־HRV Biofeedback: גישה דיגיטלית להפחתת דחק וחרדה

שעת ההרצאה: 15:30-15:50

תקציר ההרצאה:

ההרצאה תעסוק בקשר שבין נשימה, שונות קצב הלב (HRV) ומערכת העצבים האוטונומית, ובאופן שבו טכנולוגיה דיגיטלית יכולה לסייע בהפחתת דחק וחרדה.

בהרצאה יוצגו העקרונות הפיזיולוגיים שבבסיס נשימה איטית וביופידבק של שונות קצב הלב (HRV Biofeedback), לצד ממצאים ראשוניים ממחקר חלוץ שנערך על אפליקציית FlowMD. ממצאי המחקר הצביעו על שיפור במדדי חרדה ועל שביעות רצון גבוהה בקרב המשתמשים.

כמו כן, יידון הפוטנציאל הטמון בפתרונות מבוססי טלפון חכם להנגשת כלים לוויסות עצמי ולתמיכה בבריאות הנפש בקנה מידה רחב.