הוראה ולמידה משולבת טכנולוגיות באקדמית גליל מערבי
ד”ר ענת קלמר
במסגרת קורסים העוסקים בהתפתחות חשיבה מתמטית החל מגיל הגן ובשנים הראשונות של בית הספר היסודי, סטודנטים לומדים על תהליכי הוראה ולמידה של מתמטיקה וטיפול בקשיים, דרך שימוש בטכנולוגיות. הטכנולוגיות כוללות אתרים מובנים, כדוגמת אתר אוריגאמטריה, בו הסטודנטים מתנסים בהבניית משמעות למושגים גאומטריים וביסוס התפיסה המרחבית דרך קיפולי נייר. האפליקציה הממוחשבת באתר, מעלה שאלות לבדיקה ואנימציות המדגימות קיפולי נייר. דרך קיפולי הנייר הסטודנטים מגיעים לתובנות ומבצעים רפלקציה על התהליך. שימוש בטכנולוגיה זו נעשה בקורסים של מתודיקה להוראת המתמטיקה וחשיבה מתמטית בגיל הגן. סטודנטים הלומדים בסמינריונים לגיל הרך ולבית ספר היסודי מפעילים את האפליקציה בבואם לעזור לילדים הצעירים במסגרת תרומה לקהילה.
סוג אחר של התנסות בטכנולוגיות בא לידי ביטוי בהתמודדות עם אלגוריתמים בפעולות החשבון. בעזרת ההתנסות באפליקציות הסטודנטים מגיעים לתובנה לגבי תהליכים שעד היום הם ידעו לבצע טכנית, מתוך שינון וכעת האפליקציה משקפת להם את התהליכים עד רמה בה הם מסוגלים להסביר למה מפעילים אלגוריתמים בדרך בה עושים זאת. לדוגמה, אפליקציה המשקפת תהליכים של חילוק (יישומטיקה) מביאה לתובנות שנעדרו מהכתה כאשר כל שלמדו היה שינון תהליך החילוק הארוך הנדרש בתכנית הלימודים.
בנוסף לאפליקציות, בין אם הן חלק מאתר מובנה או יישומונים נפרדים שבאים לתת מענה למגוון מטרות, ישנו שימוש באתרי הקורסים שלנו, במודל. אתר הקורס מכיל סרטונים בהם ניתן לצפות על תהליכי למידה של ילדים עם ההסבר העומד מאחורי תהליכים אלה. הסטודנטים מתנסים במבדקים ממוחשבים שנותנים להם ולי כמרצה מדד של הערכה לגבי התפתחות הלמידה וכך אני יכולה לנתב את המשך השיעורים בקורס על מנת לחזק נקודות תורפה ולאפשר התקדמות והעמקה. חומרי השיעור הכוללים מצגות, מאמרים, אפליקציות וסרטונים עולים מידי שבוע לאתר הקורס.
הכלים הטכנולוגים העומדים לרשותי כמרצה, מאפשרים לי תקשורת רציפה עם הסטודנטים, המשכיות של השיעורים מעבר למקום ולזמן, בהתאם לצורך, ותומכים בלמידה ובהוראה.
פרקטיקום – שילוב בין תיאורטי למעשי בשנה ג’ בחוג לחינוך – המגמה ללקויות למידה
גב’ יונה פליישר
במסגרת החוג לחינוך תואר ראשון באקדמית גליל מערבי ישנן מגמות התמחות והתמקדות לבחירת הסטודנטיות, כאשר אחת מהן היא מגמת “לקויות למידה”. הסטודנטיות לומדות במהלך התואר מבואות ורוכשות ידע בתחום החינוך המיוחד, לקויות למידה והפרעות קשב. הן נחשפות לעובדות ומחקרים בתחום וצוברות בקיאות אקדמית. בשנה ג’ לקראת סוף התואר, הן זוכות להתנסות בטיפול מעשי בתלמיד עם עיכוב כלשהו בביסוס יסודות הקריאה ו/או הכתיבה. ההתנסות הזו (“פרקטיקום”) שמתקיימת לכל אורך השנה כוללת 60 שעות של התנסות מעשית. באופן מעשי הסטודנטית מגיעה לשעתיים בשבוע לבית הספר בעיר עכו ויוצרת קשר טיפולי לימודי מובנה מעמיק עם התלמיד. ההתנסות מלווה בקורס אקדמי שמועבר על ידי יונה פליישר – מומחית לתחום האבחון וטיפול בלקויות למידה ובבניית תכניות התערבות באמצעות הוראה מתקנת. בנוסף על כך, בשל ההרכב הייחודי של הסטודנטיות והתלמידים: מחציתן דוברי ערבית, ומחציתן דוברי עברית כשפת אם – לרשות הסטודנטיות ובתי הספר עומדות שתי מנחות. האחת דוברת ערבית והשנייה דוברת עברית. כלומר, מתרגלת לכל מגזר, שנותנת מענה בחומרי האבחון, תצפיות ומשובים על שיעורים ופתרון בעיות מעשיות בשטח.
מהות הקורס היא לתת טעימה והתנסות בטיפול בלקויות למידה: איתור, אבחון וטיפול.
הקורס האקדמי “נצמד” ללוח השנה הטיפולי כלומר, סילבוס הקורס עדכני ומוחשי ומתקדם בתכניו “כסרגל זמן” של תהליך טיפול דידקטי לימודי. בהרצאות הסטודנטיות פוגשות תוכן אקדמי שכולו ועיקרו עוסק בקידום תלמידים בכיתות יסוד עם עיכוב ברכישה ו/או ביסוס יסודות הקריאה ו/או הכתיבה, באמצעות כלים של הוראה מתקנת.
בתחילת השנה מוקדש זמן רב להכנה מקדימה למפגש עם התלמיד, ביסוס ההבנה של מהות הרכישה והביסוס של קריאה וכתיבה, מתן הסברים, הדרכה, והכרות עם דרכי טיפול.
לאחר מכן כאשר הסטודנטיות יוצאות למפגשים פעמיים בשבוע בבתי ספר במגזר היהודי ו/או הערבי בהתאם לשפת האם שלהן, התכנים שנלמדים בקורס מתמקדים בהעשרה וחיזוק מיומנויות יסוד (בעיקר ביסוס והקניית קריאה וכתיבה), דרכי פעולה, שיטות ואמצעים. מטרת הסטודנטיות והסגל כאחד היא לסייע ולקדם תלמידי כיתות ב-ג. הן מסתייעות רבות בחונכות אקדמיות שתומכות, צופות ונותנות משובים על השיעורים עצמם ומסייעות להן עם חומרים דידקטיים וניתוח מיפויים. הן מתנסות בשנה זו בבניית תיק טיפול מצטבר הכולל הערכה מתמשכת, ניתוח וזיהוי קשיים, תכנית טיפול, תיעוד מפגשים והגשת תיק עבודה שנתי מלא (עם כל החומרים + כל שיעור/מפגש מתועד עם מטרת שיעור + פעילות שנעשתה בו + מה הושג + לאן ממשיכים בשיעור הבא).
במהלך השנה הסטודנטיות מגישות דוחות, למשל: תוצאות האבחון האישי, דוחות תצפית והערכה מסכמת.
דגש רב הושם בשיעורים האקדמיים ובליווי הסטודנטיות בחשיבות יצירת קשר עם הילד, דרכי איסוף מידע, הכרות עם כלי הערכה, ניתוח ממצאים בעקבות הערכה, פיתוח תכנית עבודה מותאמת, שיטות טיפול לקידום קריאה, כתיבה והבנת נקרא, ושילוב משחק דידקטי בשיעורים.
בהרצאות הוקדש זמן לדוגמאות, מתן משובים חיוביים, הבלטת כוחות ויכולות והדגשת ההתקדמות של הילד. לקראת סוף השנה הסטודנטיות מציגות בפני הכיתה כולה את התהליך שעברו עם התלמיד, מציגות שיעור נבחר, מספרות על הילד ובכך ממחישות את התהליך האישי מקצועי שעברו במהלך השנה.
הקורס אינטנסיבי ותובעני, יש צורך לעמוד בסטנדרטים רבים של ארגון הידע, ביצוע משימות לכל אורך השנה ותיעוד ואיסוף כל החומרים. אך החוויה שבו עוצמתית מפני שבאמצעותו נפתח השער מהתאוריה למעשה ומאפשר הצצה אמיתית לעולמו של הילד בעל הצרכים המיוחדים.
עבור הסטודנטיות הקורס הזה שהוא שנתי ובעל “נפח” רב בשנת הלימודים האחרונה, מהווה גורם משמעותי בתהליך קבלת החלטות אישי. רבות מצליחות בעקבותיו לבסס ולקדם תהליכי צמיחה אישיים. שאלות כמו: מה אני רוצה לעשות עם התואר בחינוך, לאן אני ממשיך מכאן, נענות ביתר בירור לאחר ההתנסות הזו.
ברוב המקרים החוויה מטביעה חותם חיובי, מעורר לעבודה משמעותית ומתגמלת רגשית ושכלית, כך לקראת סוף שנה רבים ורבות מחליטים על המשך מעורבות אקדמית ומקצועית בעולם החינוך.
המרכז לחינוך אורייני
פרופ’ ורד וקנין-נוסבאום
ראשת המרכז לחינוך אורייני
הקו המנחה את האקדמית גליל מערבי ואת המרכז לחינוך האורייני הוא ההכרה שכמכללה אקדמית אזורית, תפקידנו להפנות את פנינו בעת ובעונה אחת גם להוראת המקצועות האקדמיים בהם באה לידי ביטוי המומחיות הדיסציפלינרית של המורים, וגם לקהילה שבתוכה נמצאת המכללה – בערי הגליל וביישוביה, על כל צורותיהם. הכרתנו היא שחינוך אינו רק תיאוריות של החינוך.
תיאוריות חינוכיות חייבות להתעמת ולהתאמת עם או מול המציאות של החינוך בקהילה ולתרום לקהילה. אנו מבקשים לעודד סטודנטים להתנדב בקהילה בליווי וייעוץ אקדמי של מרצי החוג על מנת לאפשר לילדי הפריפריה עתיד טוב יותר על-ידי חשיפתם להזדמנויות למידה.
תפיסתו של המרכז לחינוך אורייני כי החינוך בגליל ניתן לשיפור על – ידי הוראה נכונה, איתור מוקדם של מתקשים בלמידה, הסברה להורים על תפקידם במניעת כישלון ילדיהם, וטיפוח פעילויות אוריינות המניחות את המסד לרכישת מיומנויות למידה יסודיות, החל מהגיל הרך. לאקדמיה יכול להיות חלק חשוב בשיפור החינוך.
בנוסף, בתפיסתנו, המרכז לחינוך אורייני חייב להתגייס לשיפור החינוך באזור, תוך מגע ישיר עם בתי – הספר וגני – הילדים המקומיים, על – מנת לשפר את מיומנות המורים ועל – מנת לטפח סטודנטים בעלי יכולת ומחויבות לסייע לתלמידים מתקשים.
המחקר העכשווי בחינוך מצביע במיוחד על תרומת המשפחה, הבית, ומסגרות החינוך בגיל הרך
להתפתחות האוריינית של הילדים. לפיכך, אנו במרכז לחינוך האורייני רואים כחובתנו לטפח דרכים לסייע לבתי – הספר, לגננות, למורים, ולהורים, כדי שיהיו “מקדמי אוריינות” לילדיהם. אנו פועלים כדי לאפשר לסטודנטים להתנסות בקידום אוריינות ולממש את המחויבות האזרחית – חינוכית שלהם בסיוע לתלמידים מתקשים.
פועלו של המרכז לחינוך אורייני מראה כי אנו מצליחים לתרום לשיפור מיומנויות שפה, קריאה, כתיבה ומתמטיקה בקרב ילדים בגיל הרך ובבתי הספר בהם אנו פועלים, הן בעברית והן בערבית.
להלן דוגמות למספר פרויקטים המתקיימים תחת המרכז לחינוך אורייני:
הפרויקט הראשון
סיוע למתקשי קריאה וכתיבה בעברית ובערבית בעיר עכו
ראשת הפרויקט: פרופ’ ורד וקנין-נוסבאום
האקדמית גליל מערבי ומנהל החינוך בעיר עכו שותפים החל משנת תשע”א בפרויקט אקדמי-קהילתי, שמטרתו לסייע לתלמידי כיתות ב’, דוברי עברית וערבית, המתקשים בקריאה ובהבנת הנקרא בבתי- הספר בעכו .הסיוע נעשה באמצעות סטודנטים הלומדים בחוג לחינוך באשכול לליקויי למידה ובאשכול לאוריינות ומתנדבים לקיים פעילות קהילתית בבתי-הספר
