Goldstein, R., Azuz-Lieberman, N., Sarid, M., & Gaver, A. (2022). Patient’s evaluations and expectations of primary care medicine in Israel revisited after two decades – Health Service Research. Patient Education and Counseling, 105(3), 734-740. https://doi.org/10.1016/j.pec.2021.07.002 (

Guterman, O. & Neuman, A. (2021). Emotion, behaviour, and the structuring of home-education

Hadar, T. (2022). “What Sound Does a Cat Make in Cantonese?”: Advocating for Lingual Plurality in Music Therapy Settings. Voices: A World Forum for Music Therapy, 22(3).

Hadar T., Politimou, N. & Franco, F. (In press). Singing or Playing the Flute? Parents’ Perceptions of Two Different Settings for Parent-Infant Music Groups. Psychology of Music.

Hadar, T. & Rabinowitch, T-C. (2023). The varying social dynamics in orally transmitted and notated vs. improvised musical performance. Front. Psychol. 14:1106092. doi: 10.3389/fpsyg.2023.1106092

Kalman-Halevi, M., Tutian, R., & Peled, Y. (2022). What do parents really know about their child’s online behaviour? Discrepancies between parents and their children in Israel. Journal of Children and Media, 16, 1-10. https://doi.org/10.1080/17482798.2022.2038223

Kalman-Halevi, M, Tutian, R., & Peled, Y. (in press). Students with learning disabilities and ADHD in online learning during the COVID-19 pandemic. Learning Disabilities Research & Practice.

Kalman-Halevi, M., Kanat-Maymon, Y., & Roth, G. (2023). Antecedents of empathic capacity: emotion regulation styles as mediators between controlling versus autonomy – supportive maternal practices and empathy. International journal of Emotional Education, 15(1), 1-20. https://doi.org/10.56300/YKOL5279

Marey-Sarwan, I. (2022). Arab youths’ expectations of parents and perceptions of child neglect. In C. Pracana & M. Wang (Eds.), Psychology Applications & Developments (pp. 286-289). Science Press.

Marey-Sarwan, I. (2022). Photovoice as a method to promote empowerment and social justice among Arab female students in higher education: Motives, challenges, and coping strategies. In: D, Court., R, Khair Abbas., & Z, Kamal (Eds.), Aspects of Social Justice in an Arab Israeli Teachers’ College: Principles, Practices, and Politics. (pp. 60-93). Cambridge Scholars Publishing.

Naot, H. (2022). Obnažená pravda bytí aneb zamyšlení nad dětstvím, dětskou nahotou a její tabuizací v umění” In: Katalog k výstavě “Nadějné vyhlídky: Dítě v současném českém umění [Great Expectations: The Child in Contemporary Czech Art], Prague, DOX Gallery. (Published also in Czech).

Naot, H. (2022). The bare truth: Some thoughts about childhood, children’s nakedness and its tabooization in art. Catalogue for exhibition in Prague gallery DOX: Great Expectations: The Child in Contemporary Czech Art. Prague: DOX.

Naot, H. (2023), “What does not tramble is not stable: Three philosophical streams from the spring of (un)certainty”. Research in Phenomenology, 53(2). (In print)

Neuman, A., & Guterman, O. (2022) Not all paths lead to success: learning strategies and achievement among undergraduate students. Journal of Further and Higher Education, 46(1), 115-127.

Neuman, A., & Guterman, O. (2022). “Education is like…”: Home-schooled teenagers’ metaphors for learning, home schooling and school education. Educational Studies, 48(5), 676-691.‏

Ozacky Stern, D. (2022). A Revolutionary Jewish Woman during the Holocaust: Hinda Deul and the Holocaust in Oszmiana, Belarus, Tsaytshrift, 8, 153-167.

Ozacky Stern, D. (2022). Collective documentation from the beginning of WWII: the ‘rikuz’ in Vilna as a case study, Jewish Culture and History 23(2), 115-136.

Ozacky Stern, D. (2022). Goebbels: Nazi Master of Illusion: The Destructive Power of Joseph Goebbels’s Propaganda and the Holocaust. Lazar Institute for the Research of WWII and the Holocaust.

Ozacky Stern, D. (2022). Review article of Michael Geheran’s book Comrades Betrayed: Jewish World War I Veterans Under Hitler (Ithaca, NY: Cornell University Press, 2020). International Journal of Military History and Historiography 42, 238-240.

Peled, Y., & Perzon, S. (2022). Systemic model for technology integration in teaching. Education and Information Technologies, 27(2), 2661-2675. DOI: 10.1007/s10639-021-10694-x

Peled, Y., Blau, I., & Grinberg, R. (2022). Crosschecking teachers’ perspectives on learning in a one-to-one environment with their actual classroom behavior – a longitudinal study. Education and Information Technologies, 4841–48641. https://doi.org/10.1007/s10639-021-10809-4

Sarid, M., Vaknin-Nusbaum, V., Abbas, R., & Dardick, W. (2022). The role of reading skills in statistical literacy among bilingual and native Hebrew-speaking college students. International Journal of Bilingual Education and Bilingualism, 1-13.

Lipka, O., & Sarid, M. (2022). Adjustment of Israeli undergraduate students during COVID-19 to post-secondary institutions: A mixed-methods examination. International Journal of Inclusive Education. 1-20. https://doi.org/10.1080/13603116.2022.2033856. (SJR: Q1; IF: 0.84).

Goldstein, R., Azuz-Lieberman, N., Sarid, M., & Gaver, A. (2022). Patient’s evaluations and expectations of primary care medicine in Israel revisited after two decades—Health Service Research. Patient Education and Counseling,  https://doi.org/10.1016/j.pec.2021.07.002 (SJR: Q1; IF: 1.1).

Sarid, M. & Lipka, O. (2023). Academic self-efficacy and participation in classes of undergraduates with LD during COVID-19. European Journal of Psychology of Education. DOI: 10.1007/s10212-023-00677-6

Nevo, E., Vaknin-Nusbaum, V. & Sarid, M. (2023). The Transfer Effect of Vocabulary and Morphological Awareness Intervention on Narrative Ability in Kindergarteners, Early Childhood Education Journal. 10.1007/s10643-023-01445-3

Asadi, I.A., Kasperski, R. & Sarid, M. (2023). The cumulative effect of socioeconomic status and dyslexia on linguistic, cognitive, and reading skills among Arabic-speaking children. Dyslexia.

Sarid, M. & Lipka, O. (2023). Students with LD/ADHD in Higher Education Dealing with Remote Learning: Lessons Learned from COVID-19 Era. Frontiers in Psychology of Education.

Sarid, M., Kalman Halevi, M. Tutian, R. and Gilat Yihyie, S., (2023). Uncovering Resilience Disparities among Religious Groups in Israel’s Mass COVID-19 Vaccination Drive: Lessons Learned to the Post-COVID Era. Behavioral Sciences.

Taha, H. (2022). How can orthographic representations in Arabic contribute to phoneme awareness development?”. Journal of Psycholinguistic Research, 1-29.‏

Taha, H., Sawaed, S., & Jabareen-Taha, S. (2022). Are Reading Difficulties Associated With Poor Verbal Learning Skills? Evidence From the Fast-Mapping Paradigm. Theory and Practice in Language Studies, 12(3), 431-436.‏

Taha, H. (2023). Differences in Detecting Statistical Visual Regularities between Typical and Poor Readers. Reading Psychology, 1-19.‏

Talanker, S. (2022). MacIntyre’s Critique of Rorty’s Liberal Irony. In: S. Maletta, D. Mazzola, & D. Simoncelli (Eds), Practical Rationality and Human Difference: Perspectives on and beyond Alasdair MacIntyre. (pp. 247-258). Mimesis.

Tarabia, E,. Abu Al-Haija, Y. (2022). Mental Challenges among Arab Students in the Israeli Academy in the Shadow of the COVID-19 Pandemic. In: B. Katzman, T. Harel, A. Giladi & M. Koslowsky (Eds.), Psychological Well-being and Behavioral Interactions during the Coronavirus Pandemic. Cambridge Scholars Publishing.

Thomure, H. T., Brown, G., Speaker, R., Taha, H., Tamim, R., & O’Neill, N. (2022). Arabic Reading Fluency Rates: An Exploratory Study. Gulf Education and Social Policy Review (GESPR), 1-24.

פלד, י. (2022), בריונות מקוונת והשפעתה על ההתפתחות האקדמית, החברתית והרגשית של סטודנטים לתואר ראשון, בתוך: בלונדר, ר., מישר-טל, ח.ת פורקוש-ברוך, א., ושושני, א. (עורכים): טכנולוגיות למידה בהשכלה  הגבוהה בישראל, 1, עמ’ 111-138 הוצ’ מיט”ל ומחב”א תל אביב.

גולדשטיין, א., פורקוש ברוך, א., שינפלד, מ., אבידב-אונגר, א., אוסטר, ע. ז”ל, דגן, א., אסף, מ., גנאיים, א., ויסבליט, א., טסלר, ב., פלד, י., פלד, ר. ושטרנליכט, א. (2022), התאמה של הכשרת המורים לחינוך במאה ה 2, בתוך: כהן, ע. שיינפלד, מ. רביד, ג. ושמואלי, א. (עורכים): טכנולוגיות למידה בהשכלה  הגבוהה בישראל, 2, עמ’ 111-138 הוצ’ מיט”ל ומחב”א תל אביב.

לייטקופ, א. ומאור ג.  (2022). לפגוש את הפרעת הקשב שלי: מדריך מעשי לאימון אנשים עם הפרעת קשב בקבוצה. קרית ביאליק: אח

מאור ג.  ושבתאי, ס. (2022). הורות בקשב: מדריך הורים להתמודדות עם הפרעת קשב. קרית ביאליק: אח.

שאולי, ס., ברעם-צברי, א. (2022). האם ידע מדעי הוא כוח? תפיסות הורים ומומחיות לגבי ידע מדעי כמסייע בקידום זכויות וסנגור לילדים כבדי שמיעה וחרשים. חמדעת, ט”ו, 238-273.

דולב, ס., פרידמן, א., שני, י., ודרור, א. (2022). מש”י- מחנכות שנות ינקות, היבטים פרקטיים פדגוגיים ותאורטיים. המכון הישראלי לחינוך בגיל הרך, מכללת אורנים.

‏

לאחרונה יצא לאור ספרם של ארי נוימן ועוז גוטרמן “כשהחינוך חוזר הביתה – המדריך לחינוך ביתי ועתיד החינוך”.

הספר מפגיש את הקורא עם התופעה ההולכת וגדלה של החינוך הביתי וכן עם היבטים שונים של עתידנות בחינוך. העולם סביבנו משתנה בקצב מהיר – כלי רכב אוטונומיים, מערכות AI, רשתות חברתיות ותחומי תעסוקה שלא הכרנו. החינוך היה בין התחומים האחרונים שהשתנו, אבל גם החינוך חווה מהפכות בקצב ובהיקף שלא התרחשו מעולם.

הספר נפתח בתיאור “הולדתו” של בית הספר, ממשיך ומתאר את הייחודיות של התקופה בה אנו חיים, העידן הפוסטמודרני ואת משבר החינוך בתקופתנו.

לאחר מכן מתאר הספר בהרחבה את תופעת החינוך הביתי וסוקר מחקרים רבים שנערכו בישראל ובעולם, אשר בוחנים היבטים רבים ומגוונים של התופעה, כגון סיבות לעלייתו של החינוך הביתי, סוגי החינוך הביתי, השפעות החינוך הביתי על ההישגים אקדמיים של הילדים, היבטים חברתיים, היבטים רגשיים והתנהגותיים ועוד.

הפרקים האחרונים בספר סוקרים מגמות המעצבות את החינוך בעתיד ובוחנים מהן מיומנויות המאה ה-21 וכיצד מעניקים לילדים מיומנויות אלו.

1. Arar, K., & Oplatka, I. (2022). Advanced Theories of Educational Leadership. Springer.

הספר תיאוריות מתקדמות במנהיגות חינוכית מציג מודלים עדכניים בחקר מנהיגות חינוכיות כולל ניתוח מרכיבי כל מודל, ויישומו בפועל בהקשר חינוכי. כל אחד מפרק הספר, מציג תשתית מחקרית של המודל, מרכיביו, השתקפותו במחקר ובהקשרים חינוכיים שונים, ויישומו במסגרות חינוך שונות. הפרק נחתם בשאלות אודות המודל, דרכי יישומו במסגרות שונות ושאלות למחקר עתידי. תשומת לב מיוחדת ניתן לסוגיות כמו שונות, הוגנות, צדק חברתי, וגזענות. הספר מעוצב כספר לימוד בתכניות לתארים מתקדמים במנהיגות ומינהל חינוך. כמו כן, הספר מנגיש לפרופסורים למנהיגות חינוכית תוכן לימודי ומתודה להוראה מנהיגות בית ספרית, שיפור ופיתוח בתי ספר. יתרה מזאת, מפקחים המנחים תוכניות להכשרה ופיתוח מנהלים ימצאו בספר מדריך פדגוגי לסוגיות מחקר, רפלקציה ויישום של כל אחד מהמודלים המוצגים. לבסוף, הספר הינו מקור חיוני לחוקרי מנהל חינוך, מעצבי מדיניות חינוכית עם הפנים לפיתוח מנהיגות חינוכית למצוינות, הוגונות והובלת שינוי מתמיד.

2. Arar, K., Swalhi, R., Blaik, R., Hollweck, T., and Brion, C. (2023). Women in Educational Leadership and Community Building: Voices from across the Globe. Routledge.

ספר זה מציג קולות של מנהיגות נשית תוך שרטוט נקודות מבט מרובות תרבויות, המשתקפים ממנהיגותן של נשים במסגרות חברתיות שונות. פרקי הספר מאירים מנהיגות נשים בחינוך בהקשים הפורמלי והבלתי פורמלי, ובוחנים גישות וסגנונות מנהיגות שהשתפקו מניסיונן של נשים במערב אפריקה, במזרח התיכון, באירופה ובאוסטרליה. הספר בוחן כיצד ניתן להפוך מנהיגות לאקט הומני, המזמין ערכים, התנהגויות ומיומנויות שנותנים מקום לזהויות שונות. סגונונות מנהיגות אלה, מגלמים קולקטיביות, טרנספורמציה, הכלה, הוגנות, צדק חברתי והתמדה. הספר משתף את הקורא בנרטיבים של מנהיגות אלה, המבליטים את ניסיונן בהובלת מערכות חינוכיות וקהילתיות. הספר מהווה מקור לחוקרים, מעצבי מדיניות, חוקרי נשים, ועוסקים במחקר חינוכי משווה.

3. Sellami, A., Arar, K., & Swalhi, R. (2023). Higher Education and Scientific Research in the Arabian Gulf States: Opportunities, Aspirations, and Challenges. Routledge.

ספר זה מציע התבוננות מקרוב אודות הקשר בין תהליכי התפתחות ההשכלה הגבוהה והמחקר המדעי בעולם הערבי בכלל ובמדינות המפרץ בפרט כולל קטר ואיחוד האמירויות. הספר מפנה את הזרקור אודות תהליכי בינאום ההשכלה הגבוהה וקידום המחקר המדעי תוך הארת הקונטקסט החברתי-תרבותי, ופוליטי של מדינות אלה. פרקי הספר מנתחים מגמות מדיניות, מבנה, ותהליכים לקידום מחקר מדעי בשתי מדינות אלה. הספר מהווה בסיס למעצבי מדיניות השכלה גבוהה, למנהיגות בהשכלה גבוהה ולחוקרים העוסקים בניתוח בינאום ותהליכים משווים בהשכלה גבוהה בכלל ובקונטקסט זה בפרט.

ד”ר תמר הדר מדווחת על מחקר בהובלתה שפורסם לאחרונה. שם המחקר: האם ז’אנרים מוזיקליים שונים תומכים בסוגים שונים של אינטראקציות חברתיות?

 המחקר פורסם בכתב העת  Frontiers in Psychology (Hadar, T. & Rabinowitch, T-C. (2023). The varying social dynamics in orally transmitted and notated vs. improvised musical performance. Front. Psychol. 14:1106092. doi: 10.3389/fpsyg.2023.1106092)

במאמר זה התייחסנו לשאלה האם ז’אנרים מוזיקליים שונים תומכים בסוגים שונים של אינטראקציות חברתיות? תוך שימוש במושגי מפתח מתיאוריית Tight-Loose (Gelfand, 2011). ניתחנו ארבעה ז’אנרים מוזיקליים (מוזיקה קלאסית, מוזיקת ג’אז, אלתור חופשי ומוסיקה קלאסית הודית) והראינו כיצד ייתכן שהם צמחו בתוך אקלים חברתי ופוליטי מובחן, שהשפיע על הדינמיקה החברתית בנגינה. הבחנו בין סגנונות מוזיקליים שצפויים לעורר אינטראקציות בעלות מאפיינים נוקשים יותר (tight) כמו מוזיקה מערבית קלאסית, לבין אלו שמקדמים אינטראקציות חופשיות יותר (loose) כגון אלתור חופשי. במחקר הראינו למשל כיצד סגנונות מוזיקליים כגון מוזיקה קלאסית ומוזיקה קלאסית הודית, המתאפיינים ברמת ארגון גבוהה, בהיררכיה ברורה בין הנגנים, ובשימור מסורת מוזיקלית ארוכת שנים, צמחו בהתאמה בתוך תרבויות שמאופיינות ברמות גבוהות יחסית של שמרנות וצייתנות. דרך ניתוח הז’אנרים המוזיקליים השונים הצבענו על ההדדיות המתקיימת בין הסגנונות המוזיקליים לבין התרבויות בהן צמחו.

Vered Vaknin Nusbaum. December, 2022 IDEA, DIPF, invited talk

Einat Nevo. December, 2022 IDEA, DIPF, Germany, invited talk: Reading motivation and achievement in Hebrew-speaking readers (In person)

Michal Raveh. November, 2022, Boston, USA, the Psychonomic Society 63rd Annual Meeting. Title: Working Memory and False Memory: A Multi-Level Meta-Analysis.

Taha, H. (2023). International Conference: Literacy Bridges for Diverse Students, Families and Cultures. Western Galilee College, Akko, Israel. Differences in detecting statistical visual regularities between typical and poor Arab readers.

Shlomit Manor and Arie Herscovici. (2023). It’s About People 2023: Social and Technological Development in Service of Security and Dignity. Alma Mater Europaea, Maribor, Slovenia. Including Older People in the Digital Space: The Case of Israel’s Rural, Northern Periphery.

Arie Herscovici. (2023). Integrating Digital Technologies and Online Learning in Higher Education and Erasmus+ Mobilities. Universitatea Transilvania Din Brasov.

Anat Klemer. (2023). Jerusalem conference on research in mathematics education 11JCRME. Lev Academic Center, Jerusalem. Attitudes of mathematics and science teachers towards their technological pedagogical content knowledge (TPACK), and their feelings regarding the integration of technologies in teaching.

Anat Klemer. (2023). Jerusalem conference on research in mathematics education 11JCRME. Lev Academic Center, Jerusalem. Teachers’ attitudes toward integrating computerized technological tools into their classes before and during the Corona virus outbreak.

Anat Klemer. (2023). Jerusalem conference on research in mathematics education 11JCRME. Lev Academic Center, Jerusalem. Following Noelting – proportional thinking strategies of teaching trainees, in an online course on ratio and proportion.

Kalman-Halevi, M. Tutian, R. & Peled, Y., (2023). The 18th Chais Conference on the Study of Innovation and Learning Technologies: Learning in the Digital Era. Raanana: The Open University of Israel. I want to know (almost) everything immediately: Fear of Missing out children and teenagers in Israel.

Peled, Y., Kalman-Halevi, M. & Tutian, R. (2023). New Orleans, LA, United States: SITE 2023, Association for the Advancement of Computing in Education (AACE).  The emotional effect of online learning during the Covid-19 epidemic on students with learning disabilities and AD(H)D. https://www.learntechlib.org/primary/p/221958/.

הילית מייזל השתתפה בכנס COMING BACK AND GOING OUT במסגרת 15th Counseling Conference שהתקיים ב-UNIVERSITY OF CENTERAL FLORIDA

במהלך חודש ינואר 2023 הרציתי עם עמיתתי, ד”ר  Sara Meghan Walter מאוניברסיטת Gwynedd Mercy University, פנסילבניה, ארה”ב בכנס השנתי של התכנית לייעוץ חינוכי של University of Central Florida.

הקשר עם ד”ר וולטר נוצר כחלק משיתוף הפעולה של החוג לחינוך עם אוניברסיטת Gwynedd Mercy University, פנסילבניה, ארה”ב.

הכנס התקיים באופן וירטואלי בזום, וכלל הרצאות מגוונות מתחום הטיפול בפרט והייעוץ המערכתי בניסיון להכיל התייחסות למירב מרכיבי התפקיד של הייעוץ החינוכי בבתי הספר.

נושא ההרצאה:  “היועצת החינוכית כמנהלת מקרה באירועי משבר וחירום בביה”ס”  כלל התייחסות להיבטים השונים של תפקוד היועצת באירועי קיצון בביה”ס בראייה השוואתית: ארה”ב למול ישראל. התייחסנו לתפיסת התפקיד של היועצת החינוכית כ-case manager עפ”י אגודת היועצים החינוכיים בארה”ב למול התפיסה של שפ”י  כאן בישראל. המציאות, הן בישראל והן בארה”ב היא כזו שאירועי קיצון הם שיגרה עבור הצוותים החינוכיים.

מעל לחוויה המרתקת (והמרגשת) של השתתפות בכנס כזה, שכלל קרוב ל-1000 מאזינים מרחבי העולם, זכיתי לעבוד בשיתוף פעולה עם חוקרת מעניינת ונמרצת שאפשרה לי הצצה מאחורי הקלעים לחיים המקצועיים האמיתיים של יועצים חינוכיים בארה”ב.

השתתף ומדווח ד”ר אריה הרשקוביץ’

מארחת הסדנא הייתה אוניברסיטת טרנסילבניה שבברשוב, במימון תכנית ארסמוס + מוביליטי של האיחוד האירופי -Integrating Digital Technologies and Online Learning in Higher Education and Erasmus+ Mobilities. Universitatea Transilvania Din Brasov.

הסדנא נערכה במשך שבוע בעיר ברשוב שבטרנסילבניה (רומניה). העיר העתיקה והציורית שוכנת למרגלות רכס הקרפטים המרשים. העיר העתיקה קיימת מאז ימי הביניים והייתה עיר ספר בין האימפריות העותמנית והאוסטרו-הונגרית. העיר העתיקה והנוף ההררי מושכים תיירים רבים לעיר עצמה ולאתרים בסביבה. ביניהם אתרי סקי, מסלולי טיול ושמורת מקלט לדובים שסבלו משבי והתעללות.

בסדנא השתתפו 77 חוקרים ממדינות רבות, ובהן ברזיל, וייטנאם, טאיוואן וקזחסטאן, כמו גם ממדינות אירופיות רבות, כמו ישראל (זו לא הגיאוגרפיה אלא איפה שמקבלים אותנו), סרביה, פורטוגל, צרפת, גרמניה ועוד.

מלבד פרזנטציות ודיונים על שילוב טכנולוגיית מידע בלימודים אקדמיים, דאגו המארחים לזמן הזדמנויות רבות ליצירת קשרים בין האורחים, וביננו לבין אנשי ונשות האוניברסיטה. לשם כך הוכנו עבורנו סיורים באוניברסיטה ובסביבה, וארוחות ערב חגיגיות.

מדווחת ד”ר כרמית גל

חוזה עם אוניברסיטת Gwynedd Mercy University, פנסילבניה, ארה”ב

בתחילת חודש ספטמבר 2022, נוצר קשר בין החוג לחינוך לאוניברסיטת Gwynedd Mercy University  על ידי פרופ’ יהודה פלד ועמיתתו מהאוניברסיטה Dr SoYoung Kang, .  עד כה, התקיימו מספר שיחות זום בהן נידונו האפשרויות לשיתופי פעולה עם החוג לחינוך וכן עם חוגים נוספים במכללה בתיווכה של ד”ר כרמית גל. כשלב ראשון בשיתוף פעולה זה, הועברו רשימות של חוקרים בתחומי ידע שונים, המעוניינים לשתף פעולה מחקרי. בסוף נובמבר, 2022 התקיימה שיחת זום ראשונית שמטרתה היכרות של החוקרים בחוג לחינוך משני המוסדות. שיתוף הפעולה הנרקם בין שתי המוסדות מתוכנן להניב פרויקטים נוספים כגון כנס משותף שיתקיים ב-Gwynedd Mercy University, קורסים משותפים ועוד.

תמונה 2: מפגש זום משותף לסגל החוג לחינוך ולסגל השותף מאוניברסיטת Gwynedd Mercy

ביקור באוניברסיטת Gwynedd Mercy, Pennsylvania

במסגרת קשרי התאומות בין החוג לחינוך במכללה האקדמית גליל מערבי ואוניברסיטת Gwynedd Mercy, Pennsylvania, פרופ’ יהודה פלד יצא לביקור באוניברסיטה. לביקור היו שלוש מטרות:

1. לקדם שלושה מחקרים עם שני צוותי מחקר איתם אני עובד
2. להרחיב את מעגל הקשרים עם חוקרים פוטנציאליים כשותפים למחקר עם WGC
3. להציג את המכללה בפני קובעי המדיניות באוניברסיטה

התקיימו ארבע פגישות במסגרת שני צוותי המחקר איתם אני עובד. הגענו למצב של הגשת כלי מחקר ל-IRB של האוניברסיטה.

התקיימו שתי פגישות עם קבוצות של מרצים שחלקם ביקשו להצטרף לתוכנית וחלקם טרם החליטו האם להצטרף,  התקיימו פגישות עם מגוון אנשי סגל מדיסציפלינות שונות במטרה לחשוף אותם לתוכנית, והתקיימה פגישה עם צוות הדיקנים של האוניברסיטה והפרובוסט – שמטרתה להציג הן את התוכנית והן את המכללה.

כחלק מהביקור לימדתי שני שיעורים. קהל הסטודנטים האמריקאי מאד שונה מקהל הסטודנטים שלנו – וזו תמיד חוויה ללמד אותם.

הכנס הבינלאומי בנושא של טיפוח אוריינות כמקפצה לחיים – מחקר חוצה תרבויות

ב-17.1.23 התקיים הכנס הבינלאומי בהובלתו של המרכז לחינוך אורייני אשר אורגן ע”י פרופ’ ורד וקנין נוסבאום, ד”ר עינת נבו ופרופ’ שרלין קלסן-אנדריזי ממכללת ווסטמינסטר. הכנס התמקד בנושא של טיפוח אוריינות כמקפצה לחיים, מחקר חוצה תרבויות.

חוקרים וחוקרות המובילים בתחומם מארצות הברית, גרמניה, מרוקו וישראל שיתפו במחקריהם העדכניים, בממצאים ובתובנות בהתייחס לאוכלוסיות המחקר המגוונות.

הכנס עורר עניין רב הן בקרב הקהילה המקצועית של חוקרים והן בקרב המרצים, הסטודנטים ואנשי מקצוע העוסקים בתחומי הטיפול והאוריינות. זאת ניתן היה לראות מנוכחות מרשימה של מעל מאה איש שהביעו עניין בנושאי הכנס ולקחו חלק פעיל בדיונים.

בין נושאי הכנס נידונו סוגיות רבות ומגוונות כגון: מוטיבציה לקריאה בקרב ילדים בכלל וילדים מתקשים בפרט, עקרונות להוראת אוריינות, הקשר בין שפה כתובה ודבורה, חשיבות הספרים המתמקדים בסוגיות חברתיות חשובות כמו שיוויון מגדרי, תרבותי וגזעי, הסכנה של סטריאוטיפים בהוראה, הקשר בין מעמד סוציו-כלכלי ויכולות קוגניטיביות, מיומנויות אקדמיות מוקדמות ורכישת הקריאה, שיטות חדשניות בהוראה המשלבות מישחוק והנאה, קריאה בקרב תלמידים בגרמניה, מרוקו ועוד.

תודה לכל מי שסייע בהפצה של הכנס ולקח בו חלק.

תודה מיוחדת לד”ר יעקב גולדגרב מרצה בחוג לחינוך (בפרישה) אשר תרם מזמנו ותרגם את עיקרי הדברים לעברית עבור הנוכחים.

כנס יזמות בחוג לחינוך במכללה אקדמית גליל מערבי

בכנס יזמות הציגו סטודנטים בשנה ב’ בחוג לחינוך 35 יוזמות חדשניות, מקוריות ויצירתיות אותן פיתחו ויישמו במערכת החינוך והקהילה –  מהגיל הרך ועד גיל הזהב.

הרעיון לפיתוח היוזמה והטמעתה נעשה בשיתוף פעולה עם מנטורים מהאקדמיה/ השדה החינוכי ובהובלה של המרצות ד”ר עינב קיסר וד”ר אורית דגני דיניסמן.

הכנס השישי של ‘מתמטיקה כיצירה’ מחרדה להצלחה בהומור ובמשחק

החוג לחינוך, אשכול משחוק וחדשנות בחינוך והמרכז לחינוך אורייני השיק ביום שלישי 23.5.23 את הכנס השישי של ‘מתמטיקה כיצירה’ עסק השנה בנושא הרגיש של חרדת מתמטיקה בהובלת ד”ר מיכל רווה וד”ר ענת קלמר.

350 מורים, גננות, מרצים, סטודנטים ואנשי חינוך נרשמו לכנס שנערך בזום. את הכנס פתח פרופ’ דניאל אנסארי, מאוניברסיטת מערב אונטריו בקנדה. פרופ’ אנסארי הינו מומחה בעל שם עולמי בתחומי הקוגניציה המתמטית, חרדה מתמטית ומדעי המוח. בהרצאתו דיבר אנסארי על השפעתה של חרדת מתמטיקה על חלק גדול מהתלמידים בכל רמות החינוך. הוא סקר את הסיבות וההשלכות של חרדת מתמטיקה, הקשר שלה לביצועים במתמטיקה, גורמים לחרדת מתמטיקה ודרכים להקל עליה. פרופ’ מארק אפלבאום ממכללת קיי בבאר שבע, הציג אפשרויות מגוונות של למידת מתמטיקה בדרך חווייתית המשלבת הומור ומשחק. סיימנו את הכנס עם הצגתן של סטודנטיות שלומדות אצלנו במסגרת התוכנית לתואר שני באוריינות וחדשנות בחינוך, ששיתפו במחקריהן על תכניות התערבות המדגישות למידת מתמטיקה דרך יצירה ומשחק בגנים ובבתי ספר יסודיים. מצגות וצילומים מהכנס יעלו בקרוב לאתר הכנס המקושר.

פרופ’ דניאל אנסארי, מאוניברסיטת מערב אונטריו בקנדה

כנס פסיכולוגים מחוז צפון במכללה האקדמית גליל המערבי בנושא ‘עבודת הפסיכולוג עם ילדים על הספקטרום האוטיסטי במסגרות החינוך׳.

 

ב-26.1.23 התקיים במכללה האקדמית גליל מערבי כנס פסיכולוגים מחוז צפון בנושא ‘עבודת הפסיכולוג עם ילדים על הספקטרום האוטיסטי במסגרות החינוך׳. בפתיחת הכנס, בירך מפקח במחוז, מר אמיר מיכאל, בשם מנהלת המחוז ד״ר אורנה שמחון. אמיר התייחס בדבריו לתהליכים המאפיינים את עבודת הפסיכולוג והודה לפסיכולוגים על עבודתם. פרופ’ ארי נוימן בירך את באי הכנס בשם החוג לחינוך במכללה. פרופ’ נוימן סיפר על החוגים השונים, על התארים והתוכניות בחוג וציין את חשיבות שיתופי הפעולה בין המכללה לעשייה בשטח.

טל בוקר, הפסיכולוגית המחוזית הציגה את האתגרים המקצועיים בנושא הכנס.
כליל רווה, בוגרת מערכת החינוך שיתפה בסיפורה האישי וריגשה את כולם בשיר מרגש.
יפעת גונן בן ענת הרצתה על חשיבות העבודה הרב מקצועית לטובת קידומו של הילד עם הספקטרום האוטיסטי.
תמר הורוביץ, פסיכולוגית התפתחותית מומחית, הרצתה בנושא אבחנה מבדלת וקומורבידיות של ילדים על הספקטרום האוטיסטי.
לסיום, ד״ר עינת קרין דיברה בהרצאתה על תהליך מודעות וזהות אצל ילדים על הספקטרום האוטיסטי, תוך דגש על תהליך סנגור עצמי עם אוטיסטים.

הכנס היה פורה, מעשיר ורלוונטי.

עוד סיפור אחד ודי…

יריד משלב אקדמיה וקהילה בהובלת החוג לחינוך והתפתחות הילד בגיל הרך בראי קהילתי – מאי 2023.

כתבו:  ד”ר עינת נבו, ד”ר שרון גילת-יחיא, ד”ר מאיה קלמן-הלוי וד”ר תמר הדר

לפני קצת פחות משלוש שנים, הקמנו את החוג לחינוך והתפתחות הילד בגיל הרך בראי קהילתי במכללה האקדמית גליל מערבי. מהיווסדו, אחת ממטרותיו של החוג הינה להעשיר ולטפח את הידע של מי שבאים בשעריו בנושא של חינוך והתפתחות ילדים בגיל הרך מתוך הבנה, כי בתקופה זו נבנים היסודות להיבטים התפתחותיים מגוונים והיא מהווה את התשתית להתקדמות בתחומים רבים בעתיד בגילים בוגרים יותר. כחלק מפעילות החוג, התקיים בחודש מאי יריד משלב אקדמיה וקהילה בנושא של קריאת ספרים ושינה בגיל הרך, שבמסגרתו התקיימו הרצאות אקדמיות ופעילויות מהנות לילדים והורים בשני נושאים חשובים אלו.

הבחירה בנושאים אלו ליריד נובעת משתי סיבות עיקריות. הראשונה, הורים ואנשי חינוך יודעים מהי החשיבות של שנת לילה טובה עבור הילדים. עם זאת, לפעמים לגרום להם ללכת לישון יכולה להיות משימה לא פשוטה. השנייה, אין ספק לגבי התרומה של קריאת ספרים להתפתחות ילדים. מחקרים מראים שקריאת ספרים לילדים לפני השינה לא רק מקדמת שינה טובה יותר אלא פותחת צוהר לעולם קסום להורה ולילד. בעולם זה אפשר לבחון יחדיו פחדים, רגשות ותחושות שונים, לעורר אמפתיה, להעשיר אוצר מילים, להגדיל את ארגז הכלים של הילד לפתרון בעיות ולחזק את האינטימיות בין ההורה והילד.

שמחנו לגלות כי נושאי היריד עניינו קהל רב. ליריד הגיעו מספר גדול של ילדים בגיל הרך, הוריהם ואנשי חינוך מעכו והסביבה, שלחלקם הייתה זו הפעם הראשונה שבה הם נכנסו בשערי המכללה. במהלך היריד התקיימו פעילויות לילדים והורים שהונחו על ידי מרצים וסטודנטים מהחוג לחינוך והתפתחות הילד בגיל הרך בראי קהילתי. הפעילויות התבצעו בתחנות ועסקו במגוון נושאים – שירי ערש, פעילות תנועתית מרגיעה, פחדים, סיפורים והצגות, בובה כחפץ מעבר ופעילויות מתמטיות לפני השינה. במקביל, התקיימו הרצאות שהעשירו את הידע בנושאים הקשורים לקריאת ספרים ושינה – התמודדות עם ספרי ילדים המעוררים פחדים, חשיבות קריאת ספרים לילדים בגיל הרך, היבטים רגשיים בשינה בגיל הרך, סיפור כמרחב משחקי, שינה – בריאות, תפקוד ולמידה ושירי ערש במבט רב-תרבותי. בחלקו האחרון של היריד, התקיימה הצגת ילדים המבוססת על הספר לקוף יש בעיה שכתבו ואיירו ג’וליה דונלדסון ואקסל שפלר.

בסיום היריד הילדים והוריהם קיבלו במתנה ספר בנושא השינה בהוצאת ספריית פיג’מה ומכתבת אל-פאנוס, על-מנת שימשיכו ליישם את הרעיונות והפעילויות עם הספרים ולפני השינה. אנו תקווה, כי לאחר היריד, כולנו נשמע יותר את רצף המילים, עוד סיפור אחד ודי…

חיבורים לשטח – מפגש עם מפקחת גני ילדים במשרד החינוך הגב’ ענת קדם

בתאריך 11.1.23 התקיימה הרצאת אורח במסגרת הקורס ‘ניהול וארגון מיטבי של מסגרת חינוך לגילאי 3 עד 6′ בחוג ללימודי חינוך והתפתחות הילד בגיל הרך בראי קהילתי.

ההרצאה ניתנה על ידי הגב’ ענת קדם, מפקחת גני ילדים במשרד החינוך. המפקחת שיתפה את הסטודנטים בהתפתחות המקצועית שלה לאורך השנים בגיל הרך, באני מאמין המקצועי שלה ובתפקיד המשמעותי של הגננת בגן.

במהלך המפגש, המפקחת ביקשה לעשות סבב הכרות עם הסטודנטים ושכל אחד מהם יציג את עצמו, את ניסיונו בגיל הרך או הקשר שלו לתחום הגיל הרך. בהמשך, הסטודנטים התבקשו לכתוב על דף שקיבלו, נושא שמעסיק אותם בתחום הגיל הרך ושאליו היו רוצים שתהיה התייחסות במפגש. כל סטודנט התבקש לכתוב את הנושא ולהניח את הדף במרכז המעגל. אט אט נוצרו קטגוריות שונות, כאשר חלק מהסטודנטים העלו נושאים משותפים. הנושאים שעלו עסקו בהתמודדות עם הילד המאתגר בגן, יחסי צוות-הורים, מערכות יחסים בתוך צוות הגן, ניהול זמן (בית-עבודה), שותפויות עם בעלי תפקידים, המעבר מתיאוריה (באקדמיה) למעשה, קשרי מפקחת-גננת ומיומנויות מקצועיות נדרשות.

בהמשך לפעילות זו המפקחת התייחסה לקטגוריות השונות ולשאלות ספציפיות שהעלו הסטודנטים מתוכן, תוך המשגת התכנים, תיקוף התחושות והחששות, מתן דוגמאות מהשטח וכלים מקצועיים. התפתח דיון מאוד מפרה, מעשיר, מארגן ומעורר חשיבה.

לסיום, כל סטודנט התבקש לשתף מה הוא לוקח מהמפגש ועלו תכנים מאוד משמעותיים. הסטודנטים דיווחו כי הם למדו הרבה בשיעור זה ושסיפורה האישי והמקצועי של המפקחת והדרך בה הביאה את התכנים המקצועיים במפגש היו מעוררי השראה והעלו את המוטיבציה לתפקיד.  נשארנו כולנו עם טעם של עוד ותחושה שמפגשים מסוג זה המשלבים בין אקדמיה לשטח תורמים רבות לתהליך הגדילה המקצועי שלהם.

כתבו: ד”ר שרון גילת יחיא וד”ר עינת נבו.

השתתפו בהכנת הכתבה: שירין ורנין דהאר, רויטל כהן וסימונה מלכה, סטודנטיות מהחוג לחינוך והתפתחות הילד בגיל הרך בראי קהילתי.

בחודש ינואר 2023, סטודנטים הלומדים בשנה ב’ וג’ בחוג לחינוך והתפתחות הילד בגיל הרך יצאו לסיור לימודי בו ביקרו באשכול גנים “ילדי הטבע” בכפר מנדא ובמרכז התפתחותי טיפולי “כוכב הילדים” במגדל העמק.

מכינים בושם מעלי ורד שגדל בגינה

בונים יצירה משותפת ממגוון חומרים

אשכול הגנים “ילדי הטבע” בכפר מנדא מקדם חזון חינוכי של למידה משמעותית המתרחשת בטבע ומהטבע. כדי לממש את החזון החינוכי באשכול הגנים, עוסקים הלכה למעשה בפיתוח החשיבה הסביבתית והאקולוגית של הילדים, תוך שיתוף נרחב של קהילת הגן (הורים, סבים וסבתות, אנשים עם צרכים מיוחדים והקהילה כולה) בפעילויות המתרחשות בגן. המטרה החינוכית הינה לפתח אצל ילדים פעלתנות, יצרנות, עצמאות, יזמות ויצירתיות אשר תתרום לקהילה שבה הם חיים.

במסגרת הפעילות היומיומית בגן הילדים עובדים בגינה האקולוגית במתחם הגן, יוצאים ממרחב הגן לעבודה בשדה, אותו “אימץ” הגן לגידול גידולים חקלאיים, מייצרים מוצרים כמו בשמים, נרות ריחניים, סבונים וכד’, אותם הם מפיקים מהצמחים שהם מגדלים. כל פעילויות אלו משולבות בלמידת חקר בה הילדים מעלים את השאלות שמעניינות ומסקרנות אותם, כאשר הצוות מסייע בחקר ופיתוח הרעיונות אותם הילדים מעלים, לכדי ביצוע. הגנים מאובזרים גם באמצעים טכנולוגיים מתקדמים כדי להעשיר את חווית הלמידה והחקר.

נתקלים בבעיה – הילדים מחליקים בבוץ. חוקרים למה החיות לא מחליקות, משרטטים, מתכננים ומכינים נעליים מחוספסות…

        יוצרים ומשחקים במשחקים טכנולוגיים

טקסט גרפי לא מילולי –  מפה של הדרך מהבית לגן

במתחם אשכול הגנים לומדים כ-140 ילדים ב-4 גנים (3 גני חובה וגן טרום חובה). במהלך כל הביקור התרשמנו מהעושר ומהגוון של הפעילויות בהם הילדים היו עסוקים לאורך הביקור. מתחם הגנים פתוח כך שקיים מעבר חופשי בין הגנים וילדים יכולים לבחור בכל רגע ורגע במה הם מעוניינים לעסוק מתוך שפע הפעילויות המוצעות להם בגן. למרות שהגנים היו מאובזרים במשחקים, צעצועים, פינות שונות (בניה, משק בית וכד’) הנמצאים בכל גן, מרבית הילדים העסיקו עצמם בפעילויות אחרות, תוך שימוש באביזרים הפשוטים ביותר (אריזות של מוצרים, פקקים, אצטרובלים, כפתורים וכד’) ונראו שמחים, סקרנים ובעיקר עם המון ברק בעיניים.

חשוב לציין שהגנים הללו הם גנים רגילים לגמרי, צוות הגן כולל גננת וסייעת, ע”פ התקן, ויחד עם זאת, העשייה המרובה, היכולת להיות קשובים לכל ילד, לאפשר לכל ילד את המרחב החופשי שלו, ובעיקר ה”שקט” של המקום שהתאפיין בהמון שמחה, עניין וסקרנות של הילדים, עד כדי כך שהתקשינו להאמין שאנו נמצאים בגן ילדים ששוהים בו כל כך הרבה ילדים.

חוויות סטודנטים מהסיור בגנים בכפר מנדא:

“נחשפנו לעולם המציאותי של הגנים, עזר לנו להרגיש את כמות הנתינה והתמיכה שתידרש מאיתנו כגננות לעתיד, אתגר אותנו להיות שונות ולחשוב אחרת, הבהיר את החשיבות לבנות קו אימון בינינו לבין הילדים, להיפתח ולקבל את הרעיונות של הילדים ולתת להם מרחב לחקור להתעניין להביע את דעתם ולהוביל. תודה ליוזמה של ד”ר עינת נבו, ד”ר שרון גילת יחיא וד”ר יעל שני על מתן ההזדמנות להיחשף לגישות חינוכיות שונות. סיור זה תרם לנו בפן האישי לחשוב אחרת ולהיות חדשניות ויצירתיות”.

“הסיור היה מדהים ומגוון. אשכול הגנים בכפר מנדא השאיר אותי פעורת פה, קשה לעכל את כל העושר שהיה מסביב. הרשים אותי מאד לראות את האור בעיניים של אנשי החינוך, את השקט של הילדים והשמחה, את הסביבה הירוקה שנמצאת מסביב לאשכול שמזמנת אינסוף פעילויות לילדים”.

בחלק השני של הסיור, ביקרנו ב“כוכב הילדים” יחידה התפתחותית ומרכז לגיל הרך במגדל העמק. ד”ר תמר הדר, העובדת במרכז כמטפלת במוזיקה, ערכה לנו היכרות עם התוכניות השונות הפועלות במרכז ועם אנשי המקצוע המגוונים שלו. המרכז מציע מגוון טיפולים התפתחותיים ורגשיים לילדים בגיל הרך והחביון (0-9), הכוללים ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, פיזיותרפיה, טיפול במוזיקה, טיפול בתנועה ובמשחק וטיפול באומנות. בנוסף על היחידה ההתפתחותית פועלות בכוכב מספר תוכניות המשמשות ליצירת רצף טיפולי עבור הילדים והמשפחות, באיתור, בטיפול ובעבודה עם הורים מעבר לשירותים הבסיסיים הניתנים על-ידי גורמי הרווחה, החינוך והבריאות. שירותי המרכז ניתנים במשותף עם גורמי הבריאות, החינוך והרווחה, כאשר באחריות מנהל המרכז לתכלל את כלל  השירותים הניתנים במרכז. בנוסף, במרכז פועלים מספר פרויקטים קהילתיים שתפקידם לסייע לילדים בגיל הרך הנמצאים בסיכון, במסגרת הקהילה.

במסגרת הסיור נחשפנו למהות העבודה הטיפולית הנעשית במרכז, תוך שפגשנו חלק מצוות המטפלים שהכניסו את הסטודנטים לחדרי הטיפול והסבירו על מהות הטיפול שהם עושים עם ילדים. במסגרת הסיור הסטודנטים פגשו מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, מטפלת במוסיקה ומטפלת רגשית, כאשר כולן סיפרו על תחום העיסוק שלהן וכיצד תחום זה מסייע ומשתלב עם עבודת הגננת בגן הילדים. היה חשוב לחשוף את הסטודנטים הלומדים בשנים ב’ ובעיקר ג’ לתהליכים המתרחשים במרכזים להתפתחות הילד, ע”מ שיבינו את המעטפת שילדים יכולים לקבל במהלך ההתפתחות שלהם.

מיזם נוסף הקיים ב”כוכב הילדים” הינו מיזם של “חנות חברתית”. החנות החברתית היא חנות בוטיק ובה בגדים (יד שנייה במצב מצוין), משחקים וספרים. החנות מאפשרת לכל מי שרוצה, להגיע בכל שעה, להנות מזמן איכות משותף למשחק במקום, וכן לקחת הביתה משחקים וספרים להשאלה ללא עלות ולרכוש בגדים במחיר סמלי. מפעילי החנות הינם מתנדבים מגופים שונים בעיר (סטודנטים/ות, נערים/ות, בנות שירות, ועוד) שקיבלו הכשרה לשירות מותאם התפתחות, וכן לחשיבות הקשר האנושי עם הלקוחות להמשך ליווי בתוכניות השונות.

חוויות סטודנטים מהסיור ב”כוכב הילדים”:

“אני חושבת שצריכה להיות מודעת מאוד גבוהה לאנשי החינוך אשר פועלים עם ילדים בגיל הרך למרכזים מסוג זה. המון פעמים כאנשי חינוך אנחנו מזהים אצל ילדים קשיים מסוימים ולאחר שאנו מתייעצים עם גורמים מקצועיים כמו פסיכולוג חינוכי וכד’, אנו יכולים לייעץ להורים בהתאם לקושי שקיים אצל הילד להגיע למרכזים כמו ”כוכב הילדים”. אני חושבת שהמקום וה”אני המאמין” שלו כל כך חשובים ונותנים מענה לילדים המתמודדים עם קשיים. הורים וגם אנשי החינוך צריכים לדעת שיש כיום המון מקומות שיכולים לעזור ולהיות שם בשביל הילדים שלהם ואני חושבת שהמקום הזה מקסים עם אנשי צוות מקצועיים אשר פועלים בשיתופיות”.

“החנות מאד ריגשה אותי באופן אישי. החיבור בין מסגרות חינוכיות לקהילה מאד חשוב מכיוון שהמסגרות יכולות לסייע להורים ולילדים, לעזור בתמיכה ריגשית ולתת מקום לקבלת כלים ומתן מענה לפי צורכי הקהילה, בנוסף גם הקהילה מחזירה בכך שהיא משתפת ומעניקה חזרה, כמו למשל בחנות החברתית הרבה הורים שביקרו הרגישו צורך להביא משחקים לתרומה לחנות לטובת ילדים אחרים. הם הרגישו צורך להעניק בחזרה למי שהעניק להם. זה יוצר מעגל של נתינה מהלב ללא כוונת רווח”.

החנות החברתית ב”כוכב הילדים” – משחקים, ספרים ובגדים לילדים

ד”ר עינב קיסר וד”ר אורית דגני דיניסמן.

במסגרת קורס יזמות בחינוך הסטודנטים מקבלים כלים לפתח יוזמה חדשנית, החל מאיתור צרכים במערכת החינוך/הקהילה ועד ליישום היוזמה בשטח. במטרה לבחון צרכים, בעיות ואתגרים העולים מהשדה החינוכי ולחשוב על פתרון יישומי שייתן לכך מענה, התקיים מיני האקתון. באירוע זה התכנסו מרצים, סטודנטים ומנטורים מהשטח (בתי ספר, גנים, מתנסים ועוד),  לחשיבה משותפת על רעיון ליוזמה בעלת ערך ותרומה למערכת החינוכית אליה היא מיועדת.

במיני האקתון הוצגו 32 יוזמות, 3 מתוכן זכו בפרס על חדשנות ויצירתיות בנושאים העוסקים בחיזוק הקשר הבן דורי, קבלת השונה בחברה ומדיטציה בגני ילדים. בהמשך הקורס כל היוזמות יפותחו ויוטמעו במערכת החינוך והקהילה.

תודות לכל השותפים והתומכים בקורסי היזמות בחוג לחינוך:

לנשיא פרופ’ נסים בן דוד ולמשנה הנשיא למכללה פרופ’ יוסי יגיל, לראשת החוג לחינוך, פרופ’ ורד וקנין נוסבאום, לראש מרכז ליזמות וחדשנות ד”ר ישראל רצ’בסקי, למנטורים ממערכות החינוך ומרצי החוג, שליוו את הסטודנטים במיני האקתון, ולסטודנטיות: ראדה יוסף, יעל פז והיבה בגדדי עוזרות ההוראה בקורס יזמות.

ואלה הם הזוכים בגמר המיני האקתון:

במקום השלישי: קבוצה 22 חיזוק הקשר הבן דורי (בני נוער וקשישים).

במקום השני: קבוצה 29 קבלת האחר והשונה.

ובמקום הראשון: קבוצה 37 לשבת קצת אחרת (מדיטציה בגן הילדים).

תודה לכל השותפים במסע, מבטיחים לשתף בעשייה בשטח.

ד”ר מירי שריד וד”ר רוני טוטיאן

חלפו כשלושה שבועות מתחילת הסמסטר השני, והפעם בתוכנית למצטיינים של החוג לחינוך סדנת ליצנות רפואית. הסדנא בהנחייתה של הגב’ נופר מועטי-אזנקוט, ליצנית רפואית ושחקנית תיאטרון.

הליצנות הרפואית בבתי החולים משתמשת בכוח המרפא של ההומור, מסייעת לילדים להתמודד עם רגשות הפחד והדאגה שהם עלולים לחוות בזמן השהייה בבית החולים ותורמת להפגת הבדידות והשעמום שלהם. הליצנים נוכחים בהליכים פרוצדורליים במחלקות ובמיון, ושואפים להפחית את החרדה והפחד דרך כלי ההומור והדרמה. הליצנים עובדים לא רק עם המטופל, לעתים גם עם המשפחה עצמה והצוות הרפואי, ובכך מצליחים ליצור אוירה שונה בחדר הטיפול ומקלים על הצוות הרפואי בעבודתו.

כיום הליצנות בישראל בצמיחה ובבתי החולים ישנה דרישה לנוכחות ליצן רפואי, כחלק מהמערך הפרא-רפואי בבתי החולים, עמותת “רופאי חלום” מעסיקה כ-120 ליצנים בכל רחבי העולם.

מטרת הסדנה הייתה להציג למשתתפות את עולם הליצנות הרפואית ועולם המופע כתרופה, להעביר להן את חשיבות ההומור ועד כמה הוא משפיע על מצב הרוח. התרגילים לאורך המפגש התמקדו באימפרוביזציה, קרבה והקשבה בין אישית (למגוון ילדים מתרבויות שונות וגילאים שונים), לימוד ג’יבריש ופיתוח הדמיון ככלי ריפוי לנפש. המשתתפות התנסו במגוון תרגילים עם אף אדום, בטכניקת כניסה לחדר מטופל, שיחקו משחקי ילדים וחוו את עולם הליצנות הרפואית לשעה וחצי של צחוק ורגישות.

שת”פ מגמת מידע ונתונים – כישורי המאה ה-21 – עבודות גמר תיכוניסטיות

ורד וישראל רצבסקי

ולהגיד תודה לחן כהן על הסיוע בכל התהליך

במסגרת שיתוף הפעולה בין המכללה האקדמית גליל מערבי לבין הגברת רונית נחמיה, מפקחת על מגמת מידע ונתונים וממונה על התאמת מערכת החינוך למאה ה-21 במחלקת מינהל תקשוב, טכנולוגיה ומערכות מידע של משרד החינוך, התקיים בשנת תשפ״ב פרויקט חינוכי מיוחד במינו. במסגרת הפרויקט נבחרו שלוש תלמידות תיכון מצטיינות מרחבי הארץ על מנת לכתוב עבודת גמר ברמה אקדמית. הפרויקט נלווה למחקר אקדמי של פרופ׳ ורד וקנין-נוסבאום ושל ד״ר ישראל רצ׳בסקי בנושא כישורי המאה ה-21. העבודות של התלמידות עסקו באופן בו כישורי המאה ה-21 באים לידי ביטוי במערכת החינוך בישראל ובחשיבותם לעתיד הצעירים ולשוק התעסוקה. התלמידות בחרו להתמקד בכישור היצירתיות והחדשנות ולבחון זאת בהתייחס למאפיינים דמוגרפיים שונים כגון מגדר, מספר ילדים בבית, השכלת הורים ומקום מגורים. התלמידות בחנו את הרקע הספרותי בנושא, לקחו חלק בשלב איסוף הנתונים, ניתחו את הממצאים וכתבו דיון, מסקנות והשלכות חינוכיות ביחס לנושא זה. בתום התהליך, התלמידות הציגו רפרט בפני פרופ’ ורד וקנין-נוסבאום וד”ר ישראל רצ’בסקי אשר ליוו אותן בדרכן לאורך כל תהליך כתיבת העבודה, וכן לבוחנים חיצוניים של מגמת מידע ונתונים כחלק מבחינת הבגרות שלהן. התגובות היו נלהבות והציון הכמותי שהתלמידות קיבלו היה גבוה מאוד. המכללה האקדמית גליל מערבי ובפרט החוג לחינוך, תומכים ומאמינים בשיתופי פעולה מסוג זה וכן נוקטים בצעדים רבים לקידום ופיתוח של צעירים בישראל.

להלן תגובותיהן של התלמידות אשר לקחו חלק בפרויקט זה:

• קוראים לי מאיה בונס, אני גרה במושב בטחה ולומדת בתיכון מרחבים. במסגרת המגמה שאני לומדת בה ״מידע ונתונים״, לקחתי חלק במחקר בנושא ״כישורי המאה ה-21״ וכתבתי עבודת גמר על הנושא בדגש על יצירתיות וחדשנות. בתחילת כתיבת העבודה, אני זוכרת שמאוד התקשיתי ולא ידעתי איך באמת לגשת לעבודה מסוג זה. במהלך הכתיבה שמתי לב שהקושי שחוויתי בהתחלה ממש מתחבר לנושא של העבודה שלי. על פניו אנחנו כותבים לא מעט עבודות בבית הספר אבל זה נעשה באופן שהוא מאוד דפוסי ופחות מלמד ומקנה כישורים איך להתמודד עם סוגים שונים של עבודות וכתיבות. בדיוק בנושא הזה עסקתי בעבודה שלי ובעצם בזכות קושי זה, הבנתי תוך כדי הכתיבה את החשיבות והמהות של כישורי המאה ה-21. אני מאוד שמחה על ההזדמנות שניתנה לי להשתתף בפרויקט זה ואני מרגישה שהוא תרם לי המון.
• קוראים לי תהילה שקולניק, אני בת 18 מחולון וביצעתי את עבודת הגמר שלי במגמת ״מידע ונתונים״ בשיתוף עם המכללה האקדמית גליל מערבי כעוזרת מחקר אקדמי. כתיבת העבודה הייתה בשבילי חוויה ואתגר. ידעתי שלא בכל יום אקבל את ההזדמנות לקחת חלק בפרויקט מסוג זה ובטח שלא בגילי. כך שלא הייתה לי התלבטות אפילו קטנה והסכמתי ישר! הרגשתי שהעבודה נתנה לי את היכולת להתקדם בכל תחום שארצה, ואת הניסיון שרציתי לצבור במגמה להמשך!

• דניאלה חי, בת 18 מאורנית.

כתיבת העבודה הייתה בהחלט אתגר.

עבודה ברמה אקדמית לתלמידת תיכון דורשת עבודה ורצינות רבה.

ללא ההכוונה, היעוץ והתמיכה של המכללה האקדמית גליל מערבי לא הייתי צולחת את המשימה הזו בהצטיינות! ובמיוחד בעזרת תמיכתם של ורד וישראל, אלו שליוו אותי צעד צעד עד שהגענו לתוצאה המושלמת ביותר.

מטראומה לצמיחה – כישלונות, פסיכולוגיה חיובית ומה שביניהם – הרצאה

ב-11.1.2023  התקיימה הרצאת אורח בחוג לחינוך לסגל המרצים וסטודנטים לתואר ראשון, הגב’ סיון מור: מרצה, סטודנטית MA בניהול במערכות חינוך, רכזת מחקר ומנחת פרקטיקום במכללה האקדמית גליל מערבי.

במסגרת חלק מהרצאות אורח בחוג לחינוך שמחתי לקחת חלק בהרצאה במבט אישי ומעמיק על פרדוקס האושר והחיים שהולידו את מיטב התובנות שיש למדע להציע בנושאי הצלחה והגשמה עצמית. בהרצאה ניתן דגש על עולם התוכן הפנימי והמוטיבציוני של כל אחד ואחת מאיתנו בקשיים שמלווים אותנו בדרך לצמיחה האישית. אחד המאפיינים והנושאים הבולטים שעולים בכל הרצאה שניתנת בתחום זה ובפרט בהרצאה זו היא כיצד עושים את זה? האם זה אפשרי גם עבורי? ואיך אושר וסבל משיקים יחד על אותו הגרף. למה בזה מתעסקים, ואת זה שואלים? מכיוון שכמו שהובא לידי ביטוי בהרצאה הנטייה שלנו אבולוציונית היא לנטות יותר לכיוון השלילי זהו מנגנון הישרדותי, כמו גם, הדרך שלנו להפריד בין אושר לסבל, או להתמודדות מול לחץ שנתפס כשלילי. למעשה, אם נסתכל באחד האירועים המקוננים ומשמעותיים שיש בחיים שזה הולדת תינוק – רוב התהליך מלווה בסבל ואף עינויים לעיתים, כל אמא יכולה לספר זאת, אבל יחד עם זאת רוב האימהות יספרו על החוויה בשמחה ואושר וחיוך מאוזן לאוזן מכיוון שמה שהן זוכרות יותר מהאירוע זה את היציאה לאוויר העולם ופוף כל הכאב שלווה עד אותו רגע פשוט נעלם כלא היה (והוא היה…..). מכאן שאם נבין שאושר לא סותר את הסבל ואף לעיתים הם משיקים ומגיעים כעסקת חבילה נוכל לראות את הסבל שמלווה בכישלון שאנו חווים כמנוף להצלחה בהתמודדות מול כישלונות חוזרים ונשנים. שלמעשה מחכה לנו אוצר נפלא בצמיחה מהכישלון, כל אחד ואחת בהתאם למדד ההצלחה שלהם והמטרות שעומדות לנגד עיניהם כמובן. תפיסה זו יכולה להשתנות באמצעות תרגולת שינויים של הרגלים מנטליים, הבנת החשיבות בהנאה של התהליך עצמו ולמידה שכל דבר יכול לשרת אותנו לטוב ולרע לרוב זו הבחירה שלנו והשליטה בידנו. כך שנוכל להמשיך לרקוד גם בסערה ובסיומה ולא רק להתכונן לקראתה שפחד חרדה ואין סוף תרחישים לא הגיוניים שסביר להניח שלא יתממשו מלווים אותנו. ברוח זו אסיים במשפטו המפורסם של וינסטון צ’רצ’יל:

“ההצלחה היא היכולת לעבור מכישלון אחד למשנהו מבלי לאבד את ההתלהבות.”

יצירת ההתלהבות היא של כל אחד ואחת מאיתנו תדאגו שאף אחד לא ייקח לכם אותה כי הבחירה ללא כל ספק לרוב בידיכם.

סדנא חווייתית של טיפול באומנות

ד”ר מירי שריד וד”ר רוני טוטיאן

בתחילת הסמסטר השני, המשכנו את התוכנית למצטיינים בסדנא חווייתית של טיפול באומנות. הסדנא בהנחייתה של הגב’ גלית חג’ג’ גבינט, מטפלת רגשית באמנות ומאמנת לצמיחה אישית.

הסטודנטיות הוזמנו לעצירה מרווחת בתוך שיגרת הלימודים, לתוך חלל של תרפיה באמנות שהיה ערוך ומוכן לקראתן.

השולחנות היו עמוסי חומרי יצירה מכל טוב, כמו שולחן של ערב חג, צבעוני מגוון ומזמין. הצלחות היו מלאות בגואש בוהק, צבעי פנדה ושמן, צבעי עיפרון וטושים חיכו בקופסאות פתוחות, וניירות צבעוניים בערמה. בריסטולים שחורים שהיו מגולגלים ושבלונות של חיות מים חיכו להתגלות – כל אלו בישרו את החוויה שבדרך. חיוכים ורגשות טובים עלו ויצאנו למסע קצר.

התחברנו לרגע ולאור העלנו חוויה ממעמקי הזיכרון, ששלחה אותנו אל תוך התנסויות מגוונות תרתי משמע, שבמהלכה ולאחריה פגשנו התבוננויות פנימיות מחשבתיות ורגשיות, יצרנו חיבורים של השפעה להתמודדויות ביום יום ולתפיסה הבסיסית של הנתינה, מהיכן היא אצלנו כאנשי טיפול וחינוך.

למרות השעה המאוחרת הייתה התמסרות אל תוך היצירה, שפתחה את הלבבות וחיברה את כולנו.

פעילות חנוכה לשוחרים

“כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן”

בתאריך 23.12.22 ציינו את חג החנוכה באולם כנסים במסגרת פרוייקט השוחרים. בחגיגה נכחו 2 המחזורים של השוחרים שלומדים במכללה ביחד מנהל בית הספר ד”ר אבי מנשס והמרצים שמלמדים בסמסטר זה את השוחרים – ד”ר גיל מאור וד”ר אבינדב בירמן.

ד”ר אבי מנשס וד”ר גיל מאור בירכו את השוחרים, שיתפו בתכנים וסיפורים סביב חג החנוכה ושילבו מסרים מעצימים לשוחרים.

בהמשך נערכה הפעלה קצרה בה כל שוחר התחבר לנקודות אור/חוזק שבו ולסיום חולקו סופגניות ומטבעות שוקולד לשוחרים. הייתה אווירה טובה, עוטפת, מעצימה ומלכדת! חג שמח!

הרצאה לצוות החינוכי של השוחרים

ד”ר מאיה קלמן הלוי.

בתאריך 9.2.23 התקיימה הרצאה לכ-40 מורים ומפקדים שמלווים ומחנכים את התלמידים בפרוייקט שוחרים בבית הספר אורט שחקים.

ההרצאה עסקה באיפיון הקבוצה הייחודית של השוחרים ובחשיבות שיתופי הפעולה בין בית הספר למכללה בהקשר לקבוצת תלמידים זו. בנוסף, עסקנו בהמשגה והנחות תיאורטיות של תהליכי מוטיבציה, בחיבור בין תיאוריה לשדה החינוכי ובמתן כלים פרקטיים לעבודה של הצוות החינוכי עם השוחרים.

במהלך ההרצאה התקיים דיון פורה ועשיר במהלכו מורים רבים שיתפו בדוגמאות מעבודתם, בתובנות שיש להם מתוך ניסיונם המקצועי בשדה החינוכי והעלו שאלות מעמיקות ומעוררת חשיבה.

מתוך הצוות החינוכי נכחו שתי בוגרות שלנו מהחוג לחינוך. היה מאוד מרגש לפגוש אותן, לשמוע את חוויותיהן מהלימודים במכללה ואת ההתפתחות המקצועית שלהן מאז ועד היום.

ביקור בבי”ס תיכון של עמותת מרום, בכפר הירוק

מדווחת ד”ר מירי שריד

הסטודנטים.יות בחוג ללקויות למידה וחינוך ביקרו בבי”ס תיכון של עמותת מרום, בכפר הירוק.

ביה”ס מיועד לתלמידים לקויי למידה, המשלימים בו את לימודיהם התיכוניים ואת בחינות הבגרות, בלמידה שמתאימה להם ומקדמת אותם להשתלבות בהשכלה גבוהה או בעבודה.

במהלך הביקור הסטודנטים שמעו חוויות של תלמידים לקויי למידה הלומדים בביה”ס בכיתות י’ עד י”ב, האתגרים שאיתם התמודדו התלמידים בשנות ביה”ס היסודי, והשינוי שחוו עם המעבר לתיכון. התלמידים שיתפו את הסטודנטים.יות בחוויות ההצלחה שלהם.

בנוסף, הסטודנטים.יות שמעו על מבנה תכנית הלימודים וצורת הלמידה המתקיימת בביה”ס.

הביקור בביה”ס חשף את הלומדים בחוג ללקויות למידה ליישום של ידע תיאורטי שנלמד במסגרת הלימודים בחוג, וכיצד הוא מתורגם הלכה למעשה במציאות, החל מאתגרים של תלמידים לקויי למידה, האופן בו חינוך ולמידה מותאמים, יחס אישי ולמידה בקבוצות קטנות – מביאים את הילדים למיצוי היכולות והכישורים שלהם.

השיחה עם צוות ביה”ס הראתה לסטודנטים.יות אפיק נוסף אפשרי עבורם, לעסוק בו ולעזור לילדים עם לקויי למידה, לכשיסיימו את לימודיהם במכללה וירצו לבחור את דרכם המקצועית.

מרץ

פברואר

ינואר