הבדלים בחוסן נפשי בקרב קבוצות דתיות בישראל במהלך מבצע חיסונים חלוצי בצל הקורונה*

ד”ר מירי שריד, ד”ר מאיה קלמן הלוי, ד”ר רוני טוטיאן וד”ר שרון גילת יחיא – החוג לחינוך.

המחקר מתמקד בחוסן נפשי, שהינו היכולת הפסיכולוגית להתמודד עם משברים ומצוקות ולהסתגל במהירות לנסיבות החיים שנגרמו בעקבותיהם. נשאלת השאלה, כיצד אנשים מתמודדים עם מצב משברי, ובתהליך היציאה ממנו.

אמונה ודת עשויים להוות גורמים מחסנים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון חוסן נפשי, שביעות רצון מהחיים, תמיכה חברתית וחרדה בקרב קבוצות דתיות שונות במהלך מבצע החיסונים שהתרחש בישראל בתום הסגר השלישי.

נאספו נתונים על כאלף נבדקים דוברי עברית. הממצאים הראו כי לנבדקים שהינם חרדים באמונתם הדתית יש רמה גבוהה יותר של חוסן נפשי ורווחה נפשית, ופחות חרדה מחילוניים ומסורתיים. כמו כן, עלה מהממצאים כי אנשים שמרגישים תחושת רווחה גבוהה יותר, ומקבלים יותר תמיכה מהסביבה שלהם (לפי תפיסתם) – רמת החוסן שלהם להתמודדות במצבי חיים מלחיצים, גבוהה יותר.

המסקנות מצביעות על כך שכדי להסתגל מחדש ל”יום שאחרי”, נדרשת תמיכה חברתית רבה.

*המחקר נערך במימון משרד הבריאות.

Alpinar-Sencan, Z., Schicktanz, S., Ulitsa, N., Shefet, D., and Werner, P. (2021). Moral motivation regarding dementia risk testing among affected persons in Germany and Israel. Journal of Medical Ethics, 1-7.

Chifa, M.; Hadar, T.; Politimou, N.; Reynolds, G.; Franco, F. (2021). The Soundscape of Neonatal Intensive Care: A Mixed-Methods Study of the Parents’ Experience. Children, 8, 644. https://doi.org/10.3390/children8080644

Hadar, T. & Amir, D. (2021). Intimacy, mutuality & negotiations: Dialogic moments in joint improvisation. Nordic Journal of Music Therapy. DOI: 10.1080/08098131.2021.1915855

Kalman-Halevi, M., Tutian, R. & Peled, Y. (2021). Emotional costs among students with learning disabilities and ADHD in online learning during the Covid-19 epidemic. In T. Bastiaens (Ed.), Proceedings of EdMedia + Innovate Learning (pp. 678-688). United States: Association for the Advancement of Computing in Education (AACE). Retrieved July 24, 2021 from https://www.learntechlib.org/primary/p/219727/.

Klemer, A. Rapoport, S., & Lev, Z, H. (2020). Building a computerised dynamic representation as an instrument for mathematical explanation of division of fractions. International Journal of mathematical education in science and technology, 51(2), 247-264. (18 pages).

Klemer, A., & Keisar, E. (2021). Changes in Math students’ knowledge while creating a MOOC course on ratio and proportion. Research and Study in Mathematics Education, 8, 52-62. (11 pages). (Hebrew).

Klemer, A., & Rapoport, S. (2020). Origami and GeoGebra activities contribute to geometric thinking in second graders. Eurasia Journal of Mathematics, Science and Technology Education, 16(11). (27 pages).

Kodsi, S. (2020). Constructive play in Waldorf and normative preschools in Israel: Technological thinking and design process during free play”. International Journal of Technology and Design Education. https://doi. org/10.1007/s10798-020-09623-9

Kodsi, S. (2020). Educational environments supportive of constructive play in kindergartens between Waldorf and normal education- developing a sophistication scale. al-Hasad Journal (The Harvest), 10, 147-162. (in Arabic).

Korman., M., Gal, C., Gabitov, E., Karni, A. (2021). Better later: evening practice is advantageous for motor skill consolidation in the elderly. Learning & Memory http://www.learnmem.org/cgi/doi/10.1101/lm.052522.120.

Peled, Y. & Perzon, S. (2021). Systemic model for technology integration in teaching. Education and Information Technologies. DOI: 10.1007/s10639-021-10694-x

Peled, Y., Blau, I., & Grinberg, R. Crosschecking teachers’ perspectives on learning in a one-to-one environment with their actual classroom behavior – a longitudinal study. Education and Information Technologies. https://DOI: 10.1007/s10639-021-10809-4

Peled, Y., Kurtz, G., & Avidov-Unger, O. (2021). Pathways to a knowledge society: A proposal for a hierarchical model for measuring digital literacy among Israeli pre-service teachers. Electronic Journal of e-Learning, 19(3), 118-132. DOI: https://doi.org/10.34190/ejel.19.3.2217

Pieterse, E. & Peled, Y. (2021). The effect of online teaching workshops on lecturers’ readiness to teach online (before and at the beginning of the Covid-19 outbreak). In T. Bastiaens (Ed.), Proceedings of EdMedia + Innovate Learning (pp. 985-991). United States: Association for the Advancement of Computing in Education (AACE). Retrieved July 24, 2021 from https://www.learntechlib.org/primary/p/219777/.

Sarid, M., Peled, Y. & Vaknin-Nusbaum, V. (2021). The relationship between second language college students’ perceptions of online feedback on draft-writing and academic procrastination. Reading and Writing, 34, 1247–1271. https://doi.org/10.1007/s11145-020-10111-8

Sarid, M., Vaknin-Nusbaum, V., & Dardick, W. (accepted for publication). Predictors of statistical literacy by reading skills among  bilingual College Students compared with monolingual students. Journal of bilingualism and bilingual education.

Ulitsa N, Werner P, Shefet D, Kermel Shiffman I. (2021) Early diagnosis of Alzheimer’s disease and the use of biomarkers: The views of Israeli experts in the field.  Gerontology and Geriatrics: Journal of Aging Studies, 48(1), 61-81. (Hebrew)

Ulitsa, N., Werner, P., Raz, Y. (2021). “From living in a hotel to living in a home”: Stakeholders’ views of living and working in a nursing home which is undergoing cultural change. Geriatric Nursing, 42, 1-7.

Vaknin-Nusbaum, V. & Nevo, E. (2021).  What can children learn from exposure to visual-graphical representations? Thinking Skills and Creativity, 40, https://doi.org/10.1016/j.tsc.2021.100830

Vaknin-Nusbaum, V. & Nevo, E. (2021). Reading fluency and reading motivation in Hebrew in students with reading disabilities. Learning Disabilities Research & Practice. http://doi.org/10.1111/ldrp.12248

Vaknin-Nusbaum, V. & Sarid, M. (2021). The Role of Morphological Awareness in the Development of Reading Comprehension in Hebrew-Speaking Second-Graders. Reading and Writing.

Talanker, S. (2021) George the Chemist: A Dilemma About Sabotage, Disaster Prevention, and Justification of Duplicity. International Journal of Technoethics 12(2): 48-59.

המאמר עוסק בדילמה הקלאסית של ברנרד וויליאמס (Bernard Williams): ג‘ורג‘ הכימאי.  בעוד שהדילמה של ויליאמס היא תיאורטית, ניתן לשים אותה בהקשר אמיתי, שבו מהנדסים מחויבים לקודים אתיים ולממדים של אסונות ישנם הגדרות של ארגונים בינלאומיים כמו ארגון הבריאות העולמי והצלב האדום. ניתן לדון בדילמה גם בתור דוגמה לחבלה ולהתייחס לקוד אתי בתור דוגמה לטקסט הצהרתי המזמין צביעות ומרמה שיכולים, אומנם, למנוע אסון. החלק העצוב הוא שהתת-פרק ההיסטורי שמדבר על חשיבות העיסוק במניעת אסונות (כמו בעקבות רעידת האדמה בליסבון בשנת 1755) להבניית החשיבה של תקופת ההשכלה, הורד מהמאמר בשל דרישות המערכת.

ד”ר מירי שריד, פרופ’ ורד וקנין נוסבאום, ד”ר עינת נבו, ד”ר מיכל רווה ופרופ’ רנדה עבאס (המכללה הערבית בחיפה) זכו במענק מחקר של 120,000 ₪ מטעם הביטוח הלאומי למחקר בנושא נשירה של סטודנטים דוברי ערבית מהלימודים במכללה

ד”ר מירי שריד, פרופ’ ורד וקנין נוסבאום וד”ר אורלי ליפקה (אוניברסיטת חיפה) זכו במענק מחקר ע”ס 100,000 ₪  מקרן רוטשילד, לביצוע מחקר בנושא השפעת משבר הקורונה על סטודנטים וצעירים מאוכלוסיות פריפריה בישראל המתעתדים להתחיל לימודים גבוהים

ד”ר מירי שריד בשיתוף עם ד”ר אורלי ליפקה מאוניברסיטת חיפה זכתה במענק מחקר ע”ס 50,000 ₪ למחקרים קצרי טווח ממשרד החינוך, למחקר בנושא: התמודדות מורים בבית הספר היסודי עם ההוראה בצל הקורונה בשנת תשפ“א:  מחויבות, מסוגלות בהוראה ותמיכה חברתית

תוכנית מצטיינים – החוג לחינוך

מדווחים ד”ר מירי שריד וד”ר רוני טוטיאן

בחוג לחינוך מתקיימת מזה מספר שנים תוכנית מצוינות. בתוכנית משתתפים סטודנטים המצטיינים בנוסף למצוינות הלימודית, גם בתרומה לקהילה ובהתנהלותם החברית בחוג.

לסטודנטים המצטיינים מוצע להשתתף בהובלה של מחקרים הנערכים בחוג לחינוך, כעוזרי מחקר, וללמוד מקרוב על מחקר חינוכי.

במסגרת התוכנית, הסטודנטים משתתפים בסדנאות אנגלית ייחודיות המכינות אותם לתארים מתקדמים, ולהתנהלות בשפה האנגלית. סדנאות אלו נערכות תוך שיחה ואינטראקציה בשפה האנגלית, כדי לקדם את הידע הלא פורמלי שנדרש לתקשורת עמיתים, תקשורת אקדמית, הכרת הקשר בין היבטים שפתיים והיבטים בין-תרבותיים.

הסטודנטים המצטיינים בתוכנית מובילים פעילויות חינוך בקהילה. דרך פעילויות אלו, הם נחשפים לחוזקות ולאתגרים של מערכות חינוכיות שונות, בגילאים שונים ומנקודות מבט של בעלי תפקידים שונים במערכת.

עם תחילת שנת הלימודים, נערך מפגש מרגש בין המצטיינים הבוגרים אשר סיימו את לימודיהם, לבין המצטיינים שהצטרפו לתוכנית בקיץ. הבוגרים קיבלו את תעודות ההוקרה של התוכנית, ושיתפו את המצטיינים החדשים בחוויותיהם מההשתתפות בתוכנית.

הסטודנטים המצטיינים השתתפו בסדנה לתקשורת בינאישית וניהול קונפליקטים בהקשרים כלליים וחינוכיים,  בהנחייתה של גב’ אילת קנב. בהמשך, תתקיים סדנת מנהיגות בהנחייתה של מאמנת אישית, גב’ עינת ברזילי. במהלך השנה הסטודנטים יבקרו במוזיאון העיוורים בחולון שבו ישתתפו בחוויה חינוכית של אוכלוסייה עם מוגבלות.

החוג ללקויות למידה

מדווחת ד”ר מירי שריד

החוג הדו-חוגי ללקויות למידה וחינוך ממשיך לצמוח ולהתפתח. השנה, המחזור הראשון של הלומדים עתיד לסיים את לימודיו לתואר. שנת הלימודים שנפתחה לא מכבר הביא עמה הרשמה של סטודנטים חדשים לחוג הדו-חוגי ללקויות למידה וחינוך. במקביל ללימודים התאורטיים, בהם הסטודנטים רוכשים את הבסיס לחינוך וללקויות למידה, מביא עמו גם טעימה מהשטח.

בחודש אוגוסט, הסטודנטים בחוג ביקרו במרכז ניצן בנהריה אשר בניהולה של גב’ יונה פליישר. במסגרת הביקור, הסטודנטים ערכו סיור במרכז, ושמעו על העבודה שנעשית במרכז ע”י פסיכולוגים, מרפאים בעיסוק ואנשי חינוך. ביקור דומה עתיד להתקיים בחודש דצמבר, בו הסטודנטים החדשים יכירו מקרוב את עבודת השטח שנעשית עם ילדים לקויי למידה.

בסיומה של שנת הלימודים החולפת, הסטודנטים בחוג ללקויות למידה השתתפו בסדנת גיבוש בהנחייתה של גב’ עינת ברזילי. בסדנא העלו הסטודנטים אתגרים המתגלים במהלך הלימודים האקדמיים, ודרכים להתמודדות עמם.

אנו מאחלים הצלחה ולימודים מהנים לסטודנטים החדשים.

פרקטיקום “מיומנויות ניהול אישיות והקשר שלהם לניהול בחינוך”

מהכוונה עצמית להכוונה חינוכית

מדווח ד”ר עבד חאתם

באשכול ניהול במערכות חינוך בביה”ס לחינוך מתקיים לראשונה בשנה”ל תשפ”ב קורס מסוג פרקטיקום תחת שם “מיומנויות ניהול אישיות והקשר שלהם לניהול בחינוך” שמטרתו הקניית מיומנויות מרכזיות בתחום “הכוונה עצמית”. מיומנויות אלו מיועדות לפיתוח יכולות הכוונה עצמית של הסטודנטים הלומדים בקורס זה והקניית יכולות ניהול תהליכים חינוכיים. מיומנויות אלו כוללות, בין היתר, הכוונה בתחום קביעה וקידום מטרות אישיות ומטרות ארגוניות, פיתוח יכולות של קבלת החלטות, שימוש באסטרטגיות לקידום תהליכי למידה, ניהול זמן, טיפוח מסוגלות עצמית של המשתתפים, פיתוח יכולות ניטור עצמי, פיתוח יכולות מטה-קוגניטיביות, ניהול דילמות אישיות וניהול קונפליקטים הן ברמה האישית והן ברמה הארגונית וטיפוח למידה מתוך הנעה פנימית ועוד מיומנויות נוספות. הלמידה במסגרת הקורס היא סדנאית. בהמשך, פוגשים הסטודנטים תלמידי בית ספר ומלמדים אותם מיומנויות חשובות אלו.

התוכנית מיועדת לתלמידים בבתי הספר העל יסודיים, בכיתות ט’ ו-י’, ובמסגרתה נפגשים התלמידים והסטודנטים פעם בשבועיים בקבוצות קטנות (4-5 תלמידים בכל קבוצה), ובנוסף מתקיימים גם מפגשים סינכרוניים לבחינת התהליך שחווים הסטודנטים שלומדים בקורס והתלמידים שמקבלים חניכה במסגרת תוכנית זו. התוכנית תופעל לאורך כל שנת הלימודים. במסגרתה ילמדו התלמידים המשתתפים מיומנויות של הכוונה עצמית לשם טיפוח יכולת הוויסות העצמי שלהם, הן ברמה הלימודית והן ברמה הכללית בחיים שלהם. לאחר כל מפגש פנים אל פנים, ינוהלו שיחות עומק, עם כל תלמיד, לשם פיתוח יכולת הרפלקציות האישיות וגם הניטור העצמי על התהליך שהם חווים וחיזוק יכולת ההכוונה העצמית לשם קידום מטרותיהם האישיות. המפגשים מתקיימים פנים אל פנים ולאחר מכן יבוצעו שיחות רפלקטיביות מקוונות.

תואר שני חדש בחוג לחינוך – אוריינות וחדשנות בחינוך

מדווחת ד”ר מיכל רווה

אני שמחה לספר שבתחילת השנה נפתחה תוכנית חדשה של תואר שני בחוג לחינוך – תואר שני באוריינות וחדשנות. התוכנית הוקמה בכדי לענות על צורך חברתי דוחק של קידום האוריינות וצמצום הפערים האורייניים הקיימים כיום בעיקר באיזור הפריפריה בו אנו חיים.

התוכנית מתמקדת בהבנה מעמיקה של מיומנויות הלמידה הבסיסיות הכוללת את תחומי הלשון )שפה, קריאה וכתיבה( וחשיבה מתמטית. במהלך הלימודים, הסטודנטים לומדים להכיר, ליישם, ולחקור דרכים לטיפוח אוריינות לשונית וכמותית תוך שילוב דרכי הוראה חדשניות ויצירתיות (כמו משחוק, למידה מבוססת פתרון בעיות, שילוב אמנות, שימוש באמצעי מציאות מדומה ועוד). הלימודים בתוכנית גם הם מתבצעים בדרכי הוראה חדשניות של למידה פעילה כדי לשמש מודל לסטודנטים וכדי לפתח כישורים של המאה ה – 21, כך שבעתיד יוכלו ליישם דרכי הוראה חדשניים אלה כאנשי חינוך. התוכנית כוללת התנסות מעשית בסמינריונים המשלבים התערבות בקהילה. הכלים שהסטודנטים ירכשו בתוכנית יאפשרו להם לעצב את ההוראה שלהם באופן מיטבי ועדכני ולהוביל תוכניות התערבות לקידום האוריינות בקהילה.

השנה התחילו ללמוד עשרים סטודנטים, כולם חדורי מטרה ושליחות. קבוצה מגוונת ומעניינת, שכוללת הן סטודנטים שאך זה סיימו תואר ראשון בחינוך והן אנשי חינוך בעלי ניסיון רב שנים. אני מאחלת לנו ולסטודנטים שנה מרתקת ומוצלחת.

אשכול משחוק וחדשנות בחינוך

מדווחת ד”ר ענת קלמר, ראשת אשכול משחוק וחדשנות בחינוך

אנו בעיצומה של השנה השנייה בה מקיים החוג לחינוך מסלול ייחודי של לימודים, שמביא לקידמה חדשנות דרך פיתוח אסטרטגיות חשיבה של משחוק ויצירתיות. כמובילים בתחום החינוך אנו מציעים דרכים חלופיות ללמידה והוראה שאינה תלויה במקום ובזמן. באשכול משחוק וחדשנות בחינוך, אנו יוצרים חלון הזדמנויות לחשיבה אחרת.

התפתחות הטכנולוגיות הדיגיטליות גרמה לשינויים משמעותיים בתחומים רבים בחיינו. אנו לומדים, עובדים, נהנים ושומרים על קשרים עם אנשים שונים באמצעות הטכנולוגיה שהפכה לחלק הכרחי בחיי היומיום שלנו, שינויים אלה הובילו בין היתר גם את מערכת החינוך לשילוב טכנולוגיות דיגיטליות למטרות חינוכיות. טכנולוגיות דיגיטליות נתפסות כמנוף לפדגוגיה חדשה ודינמית, המאפשרת מגוון דרכי הוראה ולמידה. הציפיה הייתה לגלות פדגוגיות חדשניות המנצלות את כוחו של המחשב בהוראה ולמידה, אך מחקרים מראים כי תהליך הטמעת הטכנולוגיה ושימוש מושכל בה עבור קידום למידה ופיתוח חשיבה, הוא מורכב. למרות ההתקדמות הטכנולוגית בעולם והשימוש הנרחב במחשב בחיי היומיום,  קיים פער בין שילוב המחשב בחיינו בעידן המאה ה-21 לבין המציאות במערכת החינוך. לרוב, שילוב המחשב בהוראה ובלמידה מתבטא בעיקר בפעולות בסיסיות. השימוש בסביבות המתוקשבות, כסביבות המציעות מגוון רחב של מידע, ייצוגים חזותיים, אינטראקציות עם המשתמשים ומשימות המעודדות חשיבה, הוא מועט מידי וכאן, במסגרת האשכול החדש אנחנו נכנסים לתמונה ומביאים את הטכנולוגיה לקידמת הבמה.  מסלול  הלימודים באשכול מאפשר לסטודנטים להתמחות בשילוב כלים טכנולוגיים חדשניים, להתנסות בפיתוח משחקים ולהעמיק במיומנויות שתורמות לפיתוח יצירתיות.

הלימודים באשכול משלבים תאוריה עם מעשה, ומציעים מגוון גדול של קורסים, ביניהם קורסים  בהובלת מומחים ויזמים, במטרה להפעיל חשיבה יזמית בחינוך. הסטודנטים מנתחים כישורי למידה מבוססי משחק בתהליכי הקניית שפה, קריאה ופיתוח חשיבה מתמטית.

עם סיום התואר, בוגרי האשכול יכולים לעבוד בתחום הצומח של פיתוח סביבות למידה מבוססות משחק, הכוללות גם טכנולוגיות מתקדמות. הסטודנטים באשכול הינם בעלי פוטנציאל להובלת תהליכי למידה במסגרות פורמליות ובלתי פורמליות, להעלאת יוזמות וחדשנות בחינוך. באופן טבעי, הבוגרים שלנו מתאימים להמשיך את לימודיהם לתארים גבוהים אצלנו בחוג לחינוך: תואר שני בניהול מערכות חינוך כמו גם תואר שני באוריינות וחדשנות בחינוך ובתחומים מגוונים נוספים.

אנו מאמינים שאשכול מישחוק וחדשנות בחינוך יביא את המענה הנדרש בהכשרת אנשי חינוך שיתאימו למשימה החשובה של העידן הנוכחי.

תוכנית  תואר שני בג’ורג’ וושינגטון

מלגת לימודים מרחוק באוניברסיטת ג’ורג וושינגטון, ארה”ב

מדווחת ד”ר מיכל רווה

במסגרת קשרים בינלאומיים שהחוג לחינוך מקיים עם אוניברסיטאות בעולם, החוג מאפשר לסטודנטים מצטיינים ללמוד מספר קורסים בתוכנית יוקרתית של תואר שני באוניברסיטת ג’ורג וושינגטון בארצות הברית. כל שנה נבחרים שלושה סטודנטים בחוג (מתואר ראשון או שני) על סמך הישגים לימודיים וראיון. הנבחרים מקבלים מלגה מכובדת מהמכללה המממנת את הלימודים בתוכנית. התוכנית הינה בנושא היבטים בינלאומיים והטמעת טכנולוגיה בחינוך ומאפשרת לסטודנטים מהחוג לחינוך במכללה ללמוד 4 קורסים במהלך שלושה עד ארבעה סמסטרים. בסיום התוכנית הסטודנטים מקבלים תעודה מוכרת מאוניברסיטת וושינגטון. הקורסים כוללים למשל, קורס בנושא הגלובליזציה בחינוך, טכנולוגיה בחינוך, פיתוח חומרי לימוד דיגיטליים וסוגיות בלמידה מרחוק. הלמידה בקורסים מתנהלת רובה בצורה מתוקשבת ובחלקה גם כוללת מפגשי זום יחד עם המרצה וסטודנטים נוספים ממדינות שונות הלומדים בתוכנית.  הלימודים באוניברסיטה יוקרתית בחו”ל מעניקים חשיפה לתכנים חינוכיים בינלאומיים ולקורסים ברמה אקדמית גבוהה ומעשירה. אנחנו גאים בשלוש סטודנטיות מצטיינות מהחוג לחינוך אשר כבר לומדות בתוכנית זו ומספרות על קורסים מרתקים וחוויה מעצימה שהן עוברות.

לימודים בתוכנית ג’ורג’ וושינגטון – סיון מור (סטודנטית בתוכנית)

הלימודים בתוכנית בינלאומית יוקרתית העוסקת בחינוך וחדשנות תורמת לי להתפתחות האישית והמקצועית ומאפשרת לי להוביל שינויים בחיי האישיים ובמסגרות החינוך שבהם אני משולבת בהווה ובעתיד. הלמידה עוסקת בהיבט בינלאומי ובטכנולוגיה בחינוך נושא שלאחרונה בשל מגפת הקורונה שנכפתה עלינו הפך לרלוונטי ומהותי ביותר. הלימודים מאפשרים לי להרחיב את השכלתי ולהגשים חלום כסטודנטית מן המניין באוניברסיטת ג’ורג וושינגטון שנחשבת לאחת המובילות בתחום החינוך בעולם בכלל ובארה”ב בפרט. אני יודעת שההשקעה בלמידה תבוא לידי ביטוי בעתיד המקצועי והאקדמי ובהחלט משרתת את המטרות והחזון האישי שלי. במהלך הלימודים אני צוברת חוויות ייחודיות ואינטראקציה עם מרצים מהשורה הראשונה והיכרות עם סטודנטים שונים ומגוונים, דבר שתורם להתפתחות, הידע והניסיון האישי שלי שלא יכולתי לקבל בשום סיטואציה אחרת. אני גאה לקחת חלק בתוכנית זו ולהיות סטודנטית במכללה האקדמית גליל מערבי שמאפשרת לי הלכה למעשה לממש זאת.

בברכה,

סיון מור.

שוחרים לאקדמיה

מדווחים פרופ’ ורד וקנין-נוסבאום וד”ר ישראל רצ’בסקי (בי”הס לניהול ואחראי על אקדמיה בתיכון)

בטקס חגיגי הושקה רשמית תוכנית חינוכית-אקדמית חדשה ופורצת דרך, שתאפשר לשוחרים מבי”ס הרב תחומי שחקים בנהריה, להשלים לצד לימודי בגרות ותעודת הנדסאי (י”ג –י”ד) גם לימודי תואר ראשון במכללה האקדמית גליל מערבי.

מהפכה בבית הספר “שחקים”. בקיץ הקרוב תצא לדרך תוכנית ייחודית בצפון שתפעל גם לאורך שנת הלימודים תשפ”ב ותשלב בין הלימודים לתעודת בגרות ולימודי הנדסאי ובין לימודי תואר ראשון (B.A. דו חוגי) בניהול וחינוך של המכללה האקדמית גליל מערבי. מדובר בשיתוף פעולה חינוכי שמוביל צוות בית הספר וייקחו חלק במימושו משרד החינוך, המכללה האקדמית גליל מערבי, עיריית נהריה וחיל האוויר. בטקס השקת המיזם השתתפו, לצד 50 שוחרים מבי”ס שחקים והוריהם, נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי, פרופ’ ניסים בן דוד, פרופ’ ורד וקנין-נוסבאום, ראשת החוג לחינוך והמרכז לחינוך אורייני, ד”ר ישראל רצ’בסקי, ראש מרכז החדשנות והיזמות וראש התוכנית אקדמיה לצעירים, ראש עיריית נהריה, מר רונן מרלי, מנכ”ל בית הספר הרב תחומי עמל שחקים, ד”ר אבי מנשס, צוותי חינוך והוראה בית ספריים, נציגי צה”ל ובהם אל”מ ערן דהן, מפקד בסיס הטכני של חיל האוויר בחיפה.

מקרב תלמידי מסלול השוחרות נבחרו בתהליך מיון קפדני כ-50 תלמידי כיתות י’ וי”א שיחלו את תוכנית ‘שוחרים לאקדמיה’, התוכנית תופעל בצורה מדורגת ותלווה אותם ממש עד לגיוסם לצה”ל, שם רואים חשיבות רבה בקידום שיתופי פעולה להעצמת המיועדים לשירות משמעותי.

“מבחינתי זו הגשמת חלום. בית הספר הרב תחומי קם על בסיס אבני יסוד של מצוינות ומנהיגות. צוות ביה”ס שוקד באופן רציף בפריצת דרכים חדשות וחדשניות למימוש אבני היסוד אלה הלכה למעשה, ציין מנכ”ל בית הספר הרב תחומי עמל שחקים, ד”ר אבי מנשס. “הרפורמה הנדרשת במערכת החינוך לאור קצב השינויים העולמיים קיבלה משנה תוקף בתקופה הקורונה ונוצר צורך לפתח דרך ייחודית למימוש השינוי בלמידה ובהוראה המסורתית. תוכנית ‘שוחרים לאקדמיה’ היא ניפוץ של תקרת בטון, התכנים שיילמדו במסגרת התואר מממשים את ה’אני מאמין’ הבית ספרי המתמקד בהכנת דור העתיד למצוינות ומנהיגות לקראת גיוסם של הבוגרים לצה”ל ובהמשך קליטתם באזרחות. אני מודה לראש העיר, שכמנהיג, פעל רבות כדי שנוכל יחד להוביל למימוש התוכנית. מטרתנו היא לאפשר לכל תלמיד ברב תחומי עמל שחקים לזכות בתעודת בגרות איכותית, בדיפלומת הנדסאי ובתואר ראשון!”.

בבתי ספר רבים בארץ ישנן קבוצות מצוינות שמשלבות לימודים של קורסים במסגרת אקדמית, אך זוהי הפעם הראשונה שבה תואר שלם נלמד במקביל ללימודי בגרות וללימודי עתודה טכנולוגית להנדסאים.

התוכנית שוחרים לאקדמיה מרחיבה ומשדרגת את תוכנית טו”ב – טכנאי ובגרות, אותה מקיים משרד החינוך במספר מוסדות חינוך בארץ והתוכנית משודרגת כעת ללימודים אקדמיים מלאים בדרך לתואר ראשון עוד טרם הגיוס.

“המועמדים להשתתף בתוכנית משתייכים לקבוצה איכותית של צעירות וצעירים בעלי יכולת לשלב לצד לימודי התיכון הכשרה אקדמית, שתהייה הדרגתית ותותאם לגיל וליכולות של השוחרים. זהו מסלול דינאמי מהנה שיש בו נגיעה ללימודי התיכון”, סיפרה פרופ’ ורד וקנין-נוסבאום, ראשת החוג לחינוך והמרכז לחינוך אורייני, במכללה האקדמית גליל מערבי.

ד”ר ישראל רצ’בסקי, ראש מרכז החדשנות והיזמות וראש התוכנית אקדמיה לצעירים במכללה האקדמית גליל מערבי הוסיף: “בשל שירות לאומי או שירות צבאי קיים בישראל נתק בין סיום התיכון לבין המסלול האקדמי. תוכנית הלימודים המשולבת שנבנתה לשוחרים ייחודית בצפון המדינה ונועדה ליצור גשר ישיר בין התיכון לבין הלימודים באקדמיה. לשוחרים יוקנו כלים מתקדמים לניהול ולמנהיגות, הכרות עם מודלים כלכליים, פיתוח יכולות יזמיות והתנסות חשובה בפרויקטים ניהוליים וחינוכיים”.

אל”מ ערן דהן מפקד בסיס הטכני של חיל האוויר בחיפה אמר בטקס: “זהו חלק חשוב בשותפות משמעותית בדרך להשכלה רחבה. רכישת תואר ראשון פותחת דלתות ומקנה ערך רב לפרט, לביה”ס, למכללה, לעיר ולנו בחיל האוויר שבו החלק החזק אינו דווקא כלי הטיס אלא הכוח האנושי שמפעיל אותו ואת המערכות המורכבות”.

קורס יזמות בחינוך

מיני האקתון בקורס יזמות בחינוך

מרצות ד”ר עינב קיסר וד”ר אורית דגני דיניסמן.

במסגרת קורס יזמות בחינוך הסטודנטים מקבלים כלים להניע תהליך יזמי, החל משלב של איתור צרכים במערכת החינוך והקהילה ועד לשלבי ביצוע היוזמה והערכתה. במטרה לבחון צרכים, בעיות ואתגרים העולים מהשדה החינוכי ולחשוב על פתרון יישומי שייתן לכך מענה, התקיים מיני האקתון. באירוע זה התכנסו מרצים, סטודנטים ומנטורים מהשטח (בתי ספר, גנים, מתנסים ועוד),  לחשיבה משותפת על רעיון ליוזמה חדשנית בעלת ערך ותרומה למערכת החינוכית אליה היא מיועדת.

במיני האקתון הוצגו 24 יוזמות, 3 מתוכן זכו בפרס על חדשנות ויצירתיות.

מפגש בין סטודנטים בקורס יזמות לתלמידי תיכון עמל נהריה

בחודש דצמבר התארחו במכללה תלמידי כיתה י”א הלומדים במגמה: מבוא ללימודי מידע ונתונים.
בתחילת המפגש ערכנו הכרות: סיפרנו לתלמידים על העשייה במכללה והלימודים האקדמיים והתלמידים שיתפו בלימודיהם בבית הספר.
בהמשך התלמידים צוותו לקבוצות, במטרה להכיר את היוזמות החינוכיות שהציעו הסטודנטים.
לאחר הצגת רעיון היוזמה, הסטודנטים והתלמידים חשבו על דרכים יצירתיות לבחון אותו ולתכנן את שלב הפיילוט, הכולל בדיקת היתכנות בשטח.
התלמידים לקחו אחריות על איסוף הנתונים ובניית סקרים לקהל היעד. מידע שיסייע לסטודנטים לפתח ולהטמיע את היוזמות במערכת החינוך.

בסוף המפגש הסטודנטים ערכו לתלמידים סיור במכללה.

התלמידים שמחו מאוד והרגישו את החשיבות והאחריות שלהם בפיתוח היוזמות.

מפגש בין הסטודנטים לתלמידים – תכנון פיילוט ליוזמה                    ד”ר עינב קיסר מרצה בקורס יזמות בחינוך                                                 פתיחה והיכרות בין סטודנטים בקורס יזמות בחינוך לתלמידי תיכון
ומר רפי קונפינו מורה בבית ספר תיכון עמל בנהריה

כנס חשיפה ללימודי תעודת הוראה (בשיתוף עם המכללה האקדמית בית ברל) ולימודי תואר שני כאן במכללה

מדווחת ד”ר שרון גילת יחיא, אשת הקשר של החוג לחינוך במכללה עם המכללה האקדמית בית ברל

החל משנת הלימודים הנוכחית, התחלנו בחוג לחינוך, לימודים לתעודת הוראה, בשיתוף עם המכללה האקדמית בית ברל. במסגרת שיתוף הפעולה, סטודנטים החלו ללמוד במקביל לשנה ג’, את לימודי תעודת ההוראה שלהם, אותה ישלימו בשנתיים, כאשר בשנה השנייה יחד עם לימודי ההוראה, יתחילו כבר את ההתמחות בהוראה (סטאז’) ויסיימו בתוך שנתיים גם את הנדרש בכדי לקבל רישיון הוראה.

פתיחת המסלול הייתה ממש בסמוך לתחילת שנת הלימודים ודרשה היערכות מורכבת מצד שתי המכללות, אך בסופו של דבר 43 סטודנטים שלנו החלו השנה את לימודי תעודת ההוראה, בשלושה מסלולים שונים: תעודת הוראה בחינוך מיוחד (רב גילאי), תעודת הוראה בבית ספר יסודי ותעודת הוראה בגיל הרך.

היתרון הגדול במסלול הלימודים בשיתוף עם המכללה האקדמית ביל ברל הוא שסטודנטים נדרשים ללמוד מספר מינימלי של קורסים (בהתאם למסלולי הלימודים שלהם לתואר ראשון אצלנו במכללה) ועיקר לימודי ההוראה מתמקד בהתנסות בהוראה עצמה. כל הלימודים התיאורטיים מתקיימים באמצעות הוראה מרחוק – לימודים בזום או קורסים מקוונים. מסגרות ההתנסות בהוראה מתקיימים בבתי ספר / מסגרות חינוך מיוחד / גני ילדים באזור נהריה, עכו וקריית ביאליק.

לקראת שנת הלימודים הבאה, אנו רוצים להרחיב את המסלול ולאפשר לסטודנטים הרוצים בכך, ללמוד במקביל ללימודי ההוראה, גם לימודי תואר שני באחד משני המסלולים לתואר שני שפתחנו בחוג לחינוך: תואר שני בניהול מערכות חינוך ותואר שני באוריינות וחדשנות בחינוך.

בתחילת סמסטר ב’, יתקיים כנס חשיפה אליו יוזמנו הסטודנטים משנים ב’ וג’, כדי לקבל מידע על לימודי תעודת ההוראה שמתוכננת להיפתח גם בשנה באה, בשיתוף עם המכללה האקדמית בית ברל, באותה מתכונת, וכן על לימודי התואר השני אצלנו בחוג לחינוך, וכן על האפשרות לשלב בין שני המסלולים (לימודי הוראה ולימודי תואר שני).

חינוך ביתי – מיתוסים ומציאות: האנשים שלמדו מהבית עוד לפני הקורונה

מדווח: פרופסור ארי נוימן

החינוך הביתי הוא תופעה אשר הולכת וגדלה בעשורים האחרונים, ולאחרונה בעקבות הקורונה, אף גדלה עוד יותר. המחקר על החינוך הביתי תורם לידע לגבי תופעה זו, אך תורם גם לידע וההבנה שלנו על החינוך בכלל.

בתאריך 8.11.2021 התקיים במכללה כנס בנושא חינוך ביתי. מטרת הכנס הייתה להציג ידע על החינוך הביתי מהמחקר העדכני וכן להפגיש את המשתתפים עם אנשים העוסקים בחינוך ביתי.

הכנס התקיים בזום והשתתפו בו כ-300 איש. את הכנס יזמו ד”ר עוז גוטרמן ופרופסור ארי נוימן מהמכללה, קהילת חינוך 2020 והעומדת בראשה, הגברת מיכל מדמון וכן נציגות מקהילת החינוך הביתי: גילה חורש, יונת שרון וד”ר תמר פשוט. שיתוף הפעולה בין נציגי האקדמיה, קבוצת פייסבוק של אנשי חינוך וכן נציגי קהילת החינוך הביתי סייע לבנות כנס הכולל היבטים אקדמאיים וכן מרכיבים משמעותיים מהשטח ולהנגיש ידע מעשי וחשוב לקבוצה גדולה של מתעניינים.

החלק הראשון בכנס כלל ארבע הרצאות, שלוש מהן ניתנו על ידי חוקרים ישראלים ואחת ההרצאות ניתנה על ידי חוקר מוביל מתחום החינוך הביתי בארצות הברית, מאוניברסיטת אוקלהומה.

• איך נדע שהצלחנו? על הישגים לימודיים בחינוך ביתי – פרופסור ארי נוימן
• מה קורה כשנשארים בבית? – עולם הרגשי והחברתי של ילדים בחינוך ביתי – ד”ר עוז גוטרמן
• שניים וחצי ילדים מיליון ילדים בחינוך ביתי? צמיחת החינוך הביתי בארצות הברית – ד”ר דניאל המלין
• הוראה במרחב המשפחתי – למידה בחיים עצמם מנקודת המבט של חקר המוח – ד”ר תמר פשוט

החלק השני כלל ארבעה פאנלים בהם ניתן היה לפגוש הורים ובני נוער בחינוך ביתי, לשמוע מהם על החוויה של חינוך  ביתי ולשאול אותם שאלות.

• הורה הוא לא מורה – תפקיד ההורה בחינוך ביתי
• העולם הוא הכיתה והחיים הם תוכנית לימודים – תהליך הלמידה בחינוך ביתי
• זו לא קהילה, זו רשת – יצירת מעגל חברים בחינוך הביתי
• נוער במקום אחר – שיחה עם בני נוער ובוגרי חינוך ביתי.

משתתפי הכנס שאלו שאלות רבות ומעניינות ונוצר שיח מעניין וחשוב.

סיפור, זה לא כל הסיפור – יום עיון של החוג לחינוך והתפתחות הילד בגיל הרך בראי קהילתי

מדווחות ד”ר מאיה הלוי קלמן, ד”ר עינת נבו, וד”ר שרון גילת יחיא

אנו גאות לבשר כי ביום שני, 3.1.2022, יתקיים יום העיון הראשון של החוג לחינוך והתפתחות הילד בגיל הרך בראי קהילתי. הרעיון ליום העיון “נולד” במסגרת ישיבת חוג שבה התברר לנו שלמרות שבחוג שלנו יש הרבה מרצות ומרצים מוכשרים, מתחומי דעת וידע שונים, אנו, הסגל, לא מספיק יודעים מה עושים עמיתנו לחוג, והחלטנו לערוך יום עיון שבחלקו לפחות נכיר זה את זו דרך חוויה סדנאית של למידת עמיתים שתעשה בשיתוף עם משתתפי יום העיון.

אז מה בתוכנית? את יום העיון נפתח בהרצאה מרתקת של ד”ר ציפי הורביץ קראוס אשר תדבר על ההשפעה שיש לקריאת ספרים לילדים על ההתפתחות המוחית שלהם. לאחר מכן נפגוש את הסופרת והמחזאית לילדים, הגב’ רונית חכם, אשר תדבר על התפתחות סוגת ספרי הילדים ועל חווייתה שלה כסופרת ילדים.

בחלק השני של יום העיון, נכיר את מַכְּתָבַּת אַלפַאנוּס וספריית פיג’מה שהינם ממיזמי עידוד הקריאה הגדולים בישראל לפעוטות וילדי גן. בהרצאה משותפת של ד”ר אריג’ מסארווה, וגב’ מיכל ברגמן המנהלות החינוכית של מַכְּתָבַּת אַלפַאנוּס וספריית פיג’מה, בהתאמה, נדון בתפקידו של ספר הילדים בפתיחת עולמות של קריאה, שיח ויצירה במסגרות חינוכיות, בבית ובקהילה. את יום העיון “נקנח” בפאנל אינטראקטיבי משותף של מרצי החוג בו נעיין באופן מודרך בספר “המזוודה” מאת כריס ניילור-באלסטרוס, נבחן את הספר ממגוון נקודות מבט של תחומי תוכן שונים ונציג כלים יישומים להעמקת חווית הקריאה של ספר ילדים. הגב’ עירית הורביץ לוז תציג כלים תיאטרונים להגשת סיפור לילדים, ד”ר הילה נאות תדגים כיצד ניתן לקיים שיח פילוסופי עם ילדים בעקבות סיפור, ד”ר מעיין שמעוני, תתייחס למשמעות של איורים בספרי ילדים וד”ר מאיה קלמן הלוי, ד”ר שרון גילת יחיא וד”ר רוני טוטיאן יעסקו ברבדים הרגשיים העולים בספרי ילדים.

ביום העיון ישתתפו כמובן הסטודנטים של החוג לחינוך והתפתחות הילד בגיל הרך בראי קהילתי, אך הכנס מופנה לקהל רחב של אנשי חינוך ומתעניינים בתחום. הכנס מתקיים במכללה וגם בזום, מי שמגיע לכנס יקבל את הספר “המזוודה“, במתנה.

הרצאת אורח בנושא בתי ספר ייחודיים באזור הגליל – בית חינוך שיח

מדווח: פרופסור ארי נוימן, ראש התוכנית לתואר שני בניהול במערכות חינוך

במסגרת פעילות התוכנית לתואר שני בניהול במערכות חינוך מתקיימות ישיבות צוות וסמינרים. במפגשים אלו מתקיימות הרצאות אורח שמטרתן להציג נושאים רלוונטיים ועדכניים בתחומים רלוונטיים לתוכנית ולעודד דיונים אקדמיים ופרקטיים בנושאים אלו.

כך למשל התקיימה בתשפ”א הרצאת אורח של הגברת לילה נוי אשר משמשת כמחנכת בבית החינוך שיח. בית החינוך החל את דרכו ביישוב כליל ומאז עבר מספר מקומות, הוא מוגדר כ”בית חינוך ברוח דיאלוגית – קהילת ילדים ומבוגרים בה כל אחד נקרא לחיות את חייו באופן משמעותי ופורה, להיות הוא עצמו בתוך סביבה בטוחה ואוהבת, לתת ולקבל”. בבית החינוך פועל בית ספר יסודי וכן תיכון והוא מונה למעלה ממאה תלמידים המגיעים ממקומות שונים באזור הצפון. בית הספר נמצא תחת הפיקוח של משרד העבודה ולא משרד החינוך ולכן אין חובה לעשות בו בחינות בגרות, אם כי מי שמעוניין בכך מקבל תמיכה מלאה מבית הספר.

לילה הדגישה בהרצאה כי אחד המאפיינים המרכזיים של בית החינוך הוא העובדה שלילדים יש חופש רב לבחור את התהליכים שירצו לעבור בבית החינוך ואת הדרכים והמקומות בהם ירצו לעבור תהליכים אלו.

בית הספר שומר על קשר רציף ומשמעותי עם הורי התלמידים כחלק מהתפיסה החינוכית וכי ככלל לתלמידים בבית הספר יש אמון במבוגרים והנחה כי המבוגרים נמצאים שם בשביל לסייע ולתמוך בתהליכי ההתפתחות שלהם.

חשוב לציין כי סביבה כזו, שמאפשרת בחירה ופועלת מתוך אמון הדדי הנה סביבה המטפחת כישורי הכוונה עצמית בקרב התלמידים ושאר חברי הקהילה.

הרצאה זו, על מוסד חינוכי ייחודי, עומדת בהלימה לייחודיות התוכנית לתואר שני במערכות חינוך, אשר מתמקדת, בין היתר במערכות חינוך ייחודיות לאזור הגליל.

העבודה הרשמית שלי היא מנהל יחידת החדשנות של מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע. לפני זה, זה הקמתי וניהלתי את היחידה לטכנולוגיה בחינוך במכון שבה פיתחנו את מערך

החינוך המדעי הדיגיטלי: קורסים מקוונים, אתר תקשורת המדע ופעילות ברשתות החברתיות בתחומי המדע והמתמטיקה. ההכשרה המקצועית שלי היא בתחום כימיה פיסיקלית תיאורטית – יש לי דוקטורט ורקע מחקרי במכניקת הקוונטים באוניברסיטת בר-אילן, מכון ויצמן ואוניברסיטת טורונטו בקנדה.

אבל האהבה הגדולה שלי היא מתמטיקה – ובמיוחד ״מתמטיקה יצירתית״ או כפי שהוא מכונה באנגלית “recreational math”. מתמטיקה יצירתית היא כל אותם דברים במתמטיקה שבשביל להבין אותם לא נדרש רקע מתמטי ״כבד״ או שפה מתמטית. היא כוללת דברים כמו המתמטיקה של חיי היומיום, פאזלים, חידות ומשחקים, הקשר שבין מתמטיקה והאומנויות (מוסיקה, אמנות, ריקוד) והמתמטיקה שמאחורי קסמים. זה לא אומר שהיא לא עמוקה או שהיא נחלתם של חובבים בלבד. נהפוך הוא. בכירי המתמטיקאים בעולם תורמים המון לתחום. אפשר להגיע באמצעות המתמטיקה היצירתית לחקר עמוק ביותר – גם של ״שאלות פתוחות״. במסגרת עבודתי זכיתי לפתוח ולפתח את תחום המתמטיקה היצירתית לתלמידים, מורים ולקהל הרחב במגוון פעילויות ותוכניות, ביניהם, חוגי מתמטיקה, השתלמויות מורים, ״מעגלים מתמטיים״ ותערוכות מתמטיות במוזיאוני מדע בארץ. גיליתי שזה תחום נפלא במיוחד לתלמידים משום שזה ״מאהיב״ עליהם את המתמטיקה בצורה מסקרנת, כיפית וידידותית, בלי הפורמליסטיקה המאיימת שבדרך כלל מרתיעה תלמידים – וכל זאת, תוך פיתוח החשיבה היצירתית שלהם ופיתוח מיומנויות גם ללמידה עמוקה יותר ומשמעותית.

אחד החיבורים המשמעותיים שזכיתי לעסוק בהם הוא בין המתמטיקה היצירתית והלמידה המקוונת. בין השאר ניהלתי והשתתפתי בפיתוח של ״מתמטיקה בהתכתבות״, פרויקט של למידה עצמית מקוונת לתלמידים ״אוהבי מתמטיקה״ בארץ ובעולם שבשיאו השתתפו 5000 תלמידים בשנה. כמו כן, פיתחתי ואני מלמד קורסים רבי-משתתפים פתוחים מקוונים (MOOC)  במתמטיקה יצירתית (באנגלית) בפלטפורמה של Future Learn שם למדו בשש השנים האחרונות כבר למעלה מ-75,000 משתתפים מרחבי העולם. סרטוני ה- Ted-ed שלי וכתבות שלי באתר תקשורת המדע של מכון דוידסון משלימות את ״סל״ המוצרים הדיגיטליים שלי בתחום. עוד בתחום הזה, זכיתי לכתוב טור חודשי במשך שנתיים במגזין ״גלילאו״ וכן שני ספרים: The Paper Puzzle Book אותו כתבתי ביחד עם אומן האוריגמי אילן גריבי, והפאזליסט דוד גודמן, בנוסף, כתבתי את הספר Lewis Carroll’s Cats and Rats and Other Puzzles with Interesting Tails, שניהם בהוצאת World Scientific Press.

יחידת החדשנות של מכון דוידסון, אותו אני מנהל היום, היא יחידה צעירה ודינמית ותפקידה לדאוג לתרבות של חדשנות לכל רוחב הארגון, לעשות Scouting לחדשנות של תוכן, פדגוגיות וטכנולוגיות שיכולים לעזור לעובדי הארגון ולפתח יוזמות חדשניות אסטרטגיות. בין היוזמות שאנו שותפים בהם: הקמת מוזיאון מדע חדש וחדשני במכון דוידסון, התוכנית החינוכית של פרויקט ״אולטראסט״ – טלסקופ החלל החדש שמכון ויצמן משגר לחלל ב-2025 ופרויקט חקר מדענים, מורים ותלמידים: ״המיקרוביום של הצמח״.

ונקנח בפיקנטריה…

אני נשוי כמעט 32 שנה למיכל, שעובדת גם היא במכון דוידסון (ושותפה מלאה לחלק גדול מהיוזמות בתחום המתמטיקה היצירתית), אב לחמישה ילדים וסב לשני נכדים חמודים. אני תומך, פעיל ואכפת לי מאוד הנושא של זכויות של אנשים עם מוגבלויות שכליות ונפשיות.

בין התחביבים שלי: אסטרונומיה, מחשבה יהודית – במיוחד: פילוסופיה, חסידות ותורה ומדע – וסקי – אולי התוצר המשמעותי ביותר מהפוסט-דוקטורט בקנדה… ופרט אחרון חשוב – אפשר לקנות אותי בקלות עם שוקולד…

קהילה וחברה

אקדמיזציה של החינוך החרדי

ד”ר גיל מאור – ראש אשכול ללקוי למידה, החוג לחינוך.

החברה החרדית בישראל מהווה קבוצת הדרה במונחים סוציולוגיים, קרי – קבוצה חברתית שלה מאפיינים חוקיים, ערכיים, תרבותיים וחינוכיים – משותפים שמבחינים אותם מכלל החברה. מערכת החינוך התורנית מסורתית ומופעלת מזה שנים רבים באותו אופן. בלימוד המסורתי במערכת חינוך נפרדת לבנות ובנים – מועבר ידע ומסורת ממחנכים לקבוצת תלמידים במסגרת קטנה ואינטנסיבית. מערכות החינוך מהוות רשת חברתית צפופה שבה הקהילה, השכונה והמוסד החינוכי מהווים קבוצה חברתית אחת.  החינוך החרדי כסוכן החיברות של החברה מכשיר את הצעירים והצעירות להיות בוגרי החברה ולקיים את אורחות החיים של הקהילה.

במרבית השנים המחנכים היו בוגרי ישיבות (לבנים) ואולפנות (לבנות) ללא הכשרה מקצועית מעמיקה והשכלה אקדמית של מתודות מדעיות שרלוונטיות לתחום החינוך. בשנים האחרונות אנו רואים מגמה הולכת וגדלה של עובדי מערכות החינוכיות שרוכשים השכלה אקדמית בתחומי החינוך. הותאמו מסלולי הוראה והכשרה ייעודיים לעובדי מערכת החינוך התורנית, בעיקר במוסדות בשיתוף אוניברסיטת בר אילן, כמו “המכון למורים בירושלים” ו”מכללת הרצוג”. במוסדות אלו לומדים עובדי ההוראה קורסים אקדמיים בתחום החינוך והחינוך המיוחד במגוון מסלולים. עד השנים האחרונות לימדתי במסגרת המכון למורים קורסים בתחום החינוך המיוחד ולקויות למידה.

ההשתתפות של מחנכים בקורסים אקדמיים הביאה להגברת המודעות לטיפול מותאם בקשיי למידה בתלמידים. אם בעבר, היה מקובל שתלמיד מתקשה יושב עם הרב אחרי הלימודים ולומד שוב ושוב עד שהוא יודע, כיום ישנה הבנה שללקויות למידה והפרעת קשב השפעה מהותית על תהליכי הלמידה וההסתגלות של תלמידים במערכת החינוך.  העלייה בעשור האחרון בשיעור הנושרים ממערכת החינוך, ונשירה בחברה החרדית מהותית יותר מאשר בחברה החילונית בגלל היציאה מהעולם הדתי בעקבותיה – נעשו מאמצים גדולים לזהות תלמידים אלו בגיל צעיר ולבנות תוכניות סיוע והתמודדות.

האקדמיזציה של מערכת החינוך התורנית הביאה לשיפור דרכי ההוראה, לאיתור מוקדם של מתקשים בלמידה והתאמת דרכי התמודדות מותאמות. השינוי המהותי ביותר הוא בהתפתחות מוסדות חינוכיים להשמה שמשלבים את צרכי החברה וצרכי התלמיד כבעל קשיים אובייקטיביים. כחבר הועד של פורום “נוער בסיכוי”  ויו”ר הפורום “להקשיב לקשב” לטיפול בהפרעת קשב ולקויות למידה בחנוך החרדי – בראשותם של הרב גרוסמן, אני מזהה השתתפות הולכת וגדלה של אנשי חינוך בכנסים אקדמיים ובהכשרות מקצועיות ייעודיות לטיפול בלקויות למידה והפרעת קשב.

תהליכי האקדמיזציה יצרו מודעות להיבטים אקדמיים של תהליכי חינוך. בזכותם מתאפשר להכיר מתודות אקדמיות להוראה וחינוך פורמלי, זיהוי תלמידים מתקשים ובניית מערך טיפולי-חינוכי מותאם, במטרה לאפשר לתלמידים להצליח לסיים מערכת חינוך ולהשתלב כבוגרי החברה כאחד מיני כולם.

פרויקט בין-לאומי בשיתוף החוג לחינוך השיק מסע סטודנטים לפולין מטעם המכללה

מדווחת: ד”ר דניאלה אוסצקי שטרן

לאחר קורס אינטנסיבי במסגרת החוג לחינוך, שעסק בדילמות ובתגובות בתקופת השואה, נסעה משלחת סטודנטים מן המכללה למסע בפולין. הקורס והמסע הם חלק מפרויקט ייחודי בין-לאומי שיזמו ד”ר בעז כהן ופרופ’ ורד וקנין-נוסבאום, בסיוע ד”ר כרמית גל ובהובלת ד”ר דניאלה אוסצקי שטרן, בשיתוף פעולה עם אוניברסיטאות גרמנית ופולנית. במהלך הקורס התמקדו הסטודנטים  בדיון על דילמות מוסריות במצבי קיצון ודרכי התמודדות עימן. השיחות היו ערות ומעניינות ובעלות השלכות חינוכיות שוודאי יועילו לסטודנטים בבוא היום כשיהפכו למורים ולאנשי חינוך. כאמור, בעקבות הקורס התגבשה משלחת שעברה הכנה במפגשי זום ובראשית אוקטובר יצאה למסע מיוחד של שבוע ימים בין אתרי השואה בפולין.

“זה היה חלום חיי להשתתף במסע לפולין”, אמרה אחת הסטודנטיות, תלמידת החוג לחינוך ובת הדור השלישי לשואה, “וכעת הגשמתי אותו”. בפולין נפגשו המשתתפים הישראלים עם סטודנטים גרמנים ופולנים שלמדו גם הם קורסים ייחודיים על השואה. הקבוצה שמנתה יחד כשלושים איש  ביקרה במחנות ריכוז והשמדה כמו אושוויץ-בירקנאו, מאיידנק ובלז’ץ, בגטאות לשעבר ובאתרים נוספים הקשורים לקהילות היהודיות בפולין, לשואה ולמלחמת העולם השנייה. על אף החששות של יציאה למסע במשלחת מעורבת כזו של ישראלים, גרמנים ופולנים, ועל אף הרגישות, נראה כי מדי יום הקבוצה הלכה והתגבשה ונוצרו קשרי חברות בין המשתתפים.

ד”ר אוסצקי שטרן, שהדריכה את המשלחת מטעם המכללה ואף לימדה את הקורס קודם לכן, מספרת: “אחד מרגעי השיא של המסע היה ביקור משותף בעיירה מרקובה שבה התרחשה הצלה מרגשת של יהודים על ידי פולנים שזכו לאות חסידי אומות העולם. הסטודנטים שלנו נחשפו לנושא, התרגשו וחלקם אף הביע נכונות ללמוד ולחקור עוד על מקרי הצלה דומים. רגע מרגש במיוחד היה כאשר ביקרנו בקברי האחים שליד העיר טרנוב. אחת הסטודנטיות שלנו אמרה קדיש על הנספים והסטודנטים הגרמנים והפולנים התרגשו עד דמעות”.

בעקבות המסע לפולין מוטל על הסטודנטים לעבוד בקבוצות קטנות לפיתוח תוכניות לימוד על נושא השואה בהשראת המקומות שבהם ביקרו. המסע עצמו היה מלווה בפעילויות חינוכיות רבות, שמטרתן גיבוש הסטודנטים, עיבוד החומר שאליו נחשפו והעלאת רעיונות לשיטות החינוכיות על הנושא.

אין ספק שהיה זה תהליך משמעותי ובעל חשיבות חינוכית רבה והסטודנטיות ייצגו בכבוד את המכללה ואת המדינה. “כולי תקווה ששיתוף הפעולה הבין-לאומי ימשיך גם בשנים הבאות ומשלחות מן המכללה יצאו לפולין ולמדינות נוספות בעקבות נושא השואה והנצחתה”, ציינה ד”ר אוסצקי שטרן.

ד”ר דניאלה אוסצקי שטרן היא מרצה בתוכנית ללימודי השואה ובחוג לחינוך במכללה האקדמית גליל מערבי. בנוסף, היא פוסט-דוקטורנטית במכון לחקר השואה באוניברסיטת בר אילן.

עבודת הדוקטור שכתבה באוניברסיטת חיפה עוסקת בפרטיזנים היהודים ביערות ליטא ובלארוס במלחמת העולם השנייה והשואה. את עבודת המאסטר היא כתבה באוניברסיטת תל אביב על שר התעמולה הנאצי יוזף גבלס והשנה האחרונה של מלחמת העולם השנייה. מחקרה ראה אור כספר.

במשך למעלה מעשור ניהלה את ארכיון השואה של מורשת בגבעת חביבה.