מהדורת סתיו 2018
המשך עשיה, יצירה והתחדשות
מהדורת אוקטובר 2017
דיווח על פעילות מחקרית עכשווית
הכר את המרצה -ד”ר נעמה שפיצר
עשייה אקדמית
Neuman, A. (2018). When I was at school–differences in stories about school told by parents of home-schooled and regular-schooled children. Educational Studies, 1-15.
הרצאת אורח
משך ההצגה: כשעה ועשרים דקות.
סמינר חוג
תלמיד ומורה כצוות בונה תובנה: בניית ייצוג דינמי ממוחשב, בהנחיית דר. ענת קלמר.
פרסומים
קלמר, ע. ולב–זמיר, ח. (בפרסום). כאשר מבינים ניתן לפתור באמצעות ‘תרגיל פשוט‘….” תלמידי כיתות ה–ו מסבירים פעולת חילוק שברים באמצעות ייצוגים באקסל. מחקר ועיון בחינוך מתמטי, 7.
קלמר, ע. ולב–זמיר, ח. (2018). ידע מורים וביטויו בהוראת חילוק שברים פשוטים. מספר חזק, 29.
Abbas, R., Pataki, S. P., Vaknin-Nusbaum, V., & Ilaiyan, S. (2018). What Do They Want From My Life? Parent-Child Relationships as Perceived by Druze Adolescents in Israel. Journal of Adolescent Research, 074355841876408
Abbas, R., Vaknin-Nusbaum, V., Neuman, A., Mongillo, G., Feola, D., & Kaplan, R. (In press). The Use of Modern Standard and Spoken Arabic in Math Lessons: The Case of a Diglossic Language. Submitted to Journal of the Culture Education.
Abu-Baker, K. (2018). Family therapy with Palestinian Arabs: Building on inherent habits of spirituality for psychological well-being. In D. Trimble (ed.) Engaging with spirituality in family therapy: Meeting in sacred space (pp.15-31). NYC: AFTA & Springer. (English).
Abu-Baker, K. (2018). The Palestinian women’s movement: Palestinian feminism in Israel. In N. N. Rouhana, and A. Sabbagh-Khoury (Eds.). The Palestinians in Israel: Readings in hisory, politics and society (pp. 231-248). Haifa: Mada al-Carmel: Arab Center for Applied Social Research. (English).
Bar Kochva, I. & Nevo, E. (2018). The Relations of Early Phonological Awareness, Rapid-Naming and Speed of Processing with Hebrew Spelling and Reading: A Longitudinal Examination. Journal of Research in Reading.
Guterman, O., & Neuman, A. (In press). When I was at school – differences in stories about school told by parents of home-schooled and regular-schooled children. Educational Studies
Lerner, B.D. (2018). Angels vs Humans in the Moral Psychology of R. Meir Simhah Ha-Kohen of Dvinsk. In C. Hutt, H. Kim, B.D. Lerner (eds) Jewish Religious and Philosophical Ethics (pp. 13-26). New York: Routledge.
Lerner, B.D. (Forthcoming). God the Walker, In Y. Hazoni and Dru Johnson (eds) On God’s Perfection Leiden: Brill. 164
Lerner, B.D. (Forthcoming). Six days you shall work…, in D. Birnbaum and M.S. Cohen (eds) V’Shamru New York: New Paradigm Matrix / J Levine Millennium.
Peled, I., & Klemer, A. (Forthcoming 2018). Teachers’ Knowledge and Flexibility: Understanding the Roles of Didactical Models and Word Problems in Teaching Integer Operations. In: L. Bofferding, & N.M. Wessman-Enzinger (Eds). Exploring the integer Addition and Subtraction Landscape – Perspectives on Integer Thinking. Springer.
Peled, Y. (2018). Children’s attitudes to parental mediation in a traditional society. Cyberpsychology, Behavior, and Social Networking, 21(12), 774–780. https://doi.org/10.1089/cyber.2018.0165
Peled, Y. Pundak, D. & Weiser-Biton, R. (Accepted) From a Passive Information Consumer to a Critically Thinking Learner. Technology, Pedagogy and Education
Peled, Y., Eshet, Y., Barczyk, C., & Grinautski, K. (2018). Predictors of Academic Dishonesty among Undergraduate Students. Computers & Education, 131, 49–59. https://doi.org/10.1016/j.compedu.2018.05.012
Redmond, P. & Peled, Y. (2018). Exploring TPACK among preservice teachers in Australia and Israel. British Journal of Educational Technology.
Seroussi, D-E., Sharon, R. & Peled, Y. (Accepted) Reflections on Peer Feedback in Disciplinary Courses as a Tool in Pre-service Teacher Training. Cambridge Journal of Education
Trimble, D., Abu-Baker, K., Arora, Bava, S., Hines, Kamya, H., King, Longo-Lockspeiser and Robbins, (2018). A conversation in sacred space. In D. Trimble (ed.) Engaging with spirituality in family therapy: Meeting in sacred space (pp.123-140). NYC: AFTA & Springer. (English).
Vaknin-Nusbaum, V., (2018). Morphological Awareness and Reading Abilities in Second and Third Grade Hebrew Readers. Applied Psycholinguistics.
Vaknin-Nusbaum, V., Sabah, S., Abbas, R. (2018). The contribution of morphological awareness in Arabic reading comprehension. In. Makhoul, B & Olshtain, E. (Eds.). Development of language among Arabic speakers in a multilingual society MOFET institute (In Hebrew).
פעילות חוגית
-
קורס משלב עשייה: פיתוח מודעות הורית לסביבה אורייניתסיכום ודיווח מאת: עינת נבו וורד וקנין-נוסבאוםאוגוסט 2018רציונל ותיאור הקורס והפעילות הקהילתיתהספרות המקצועית מצביעה על כך שילדים שנכנסים לכיתה א’ עם שפה עשירה וידע אורייני רחב, רוכשים את מיומנויות הקריאה והכתיבה בצורה טובה יותר בהשוואה לילדים שהידע שלהם דל יותר. בנוסף, תכניות שנעשו בעולם הצביעו על כך, כי סדנאות להורים שמעלות את רמת הידע שלהם בנושאים הקשורים להתפתחות ילדיהם, השפיעו על העשייה של ההורים עם ילדיהם והובילו לעלייה בהישגי הילדים.אוכלוסייההפרויקט סדנאות להורים בגני ילדים בעכו התחיל לפעול לפני כשנתיים במסגרת גני חובה לילדים דוברי ערבית בעכו, והתרחב בשנה לאחר מכן גם לגן חובה לילדים דוברי עברית. בשנה”ל תשע”ח פעל הפרויקט במסגרת ארבעה גני חובה, מתוכם שני גני חובה לילדים דוברי ערבית ושני גני חובה לילדים דוברי עברית. בכל גן הפרויקט כלל סדרה של שלושה מפגשים שהוצעו להורים לילדים. בכל מפגש השתתפו 10 עד 15 הורים. הסדנאות להורים הועברו על ידי מאבחנות דידקטיות בעלות תואר שני בחינוך ולקויות למידה יחד עם סטודנטיות בקורס פיתוח מודעות הורית לשפה ואוריינות, הלומדות במסלול של ליקויי למידה או במסלול של אוריינות, בחוג לחינוך באקדמית גליל מערבי.מהלך המפגשיםבמסגרת הפרויקט התקיימו בכל גן שלושה מפגשים, כאשר, כאמור, בכל מפגש השתתפו 10 עד 15 הורים, ומרביתם לקחו חלק ביותר ממפגש אחד. המפגשים התקיימו בגן, כאשר כל מפגש ארך כשעה וחצי. ההורים הוזמנו למפגשים יחד עם ילדם הלומד באותה מסגרת, כאשר תכנית אחת נבנתה והועברה להורה ותכנית אחרת נבנתה והועברה לילד.המפגשים עם ההורים נבנו מתוך מטרה לטפח את המודעות ההורית לחשיבותה של הסביבה האוריינית הביתית ועסקו בנושאי שפה ואוריינות: ספרים וסיפורים – כיצד בוחרים, כיצד מקריאים וכיצד מעשירים אוצר מילים? מודעות פונולוגית, ומודעות מורפולוגית. מנחות הסדנאות העבירו להורים ידע תיאורטי במקביל לידע מעשי ורעיונות פרקטיים שניתן ליישם אותם בבית. בחלק מהמפגשים התקיימה גם סדנה, שבמהלכה הכינו ההורים משחקים שאותם לקחו הביתה לשחק עם ילדיהם. , הסדנאות נבנו בצורה זו מתוך אמונה שלמידה שלאחריה יש יישום מעשי של החומר הנלמד ושימוש בבית בחומרי משחק לימודיים, היא הדרך המתאימה להגביר את איכות וכמות האינטראקציות האורייניות בין הורים לילדיהם.המפגשים עם הילדים נבנו במטרה לטפח יכולות שפה ואוריינות תוך שימוש בספרי ילדים ומשחקים שפתיים. סטודנטיות מהחוג לחינוך במכללת הגליל המערבי, הכינו פעילויות שמתאימות לילדי גן חובה בנושאים של אוצר מילים, מודעות פונולוגית ומודעות מורפולוגית. בזמן שההורים השתתפו בסדנה, הסטודנטיות עבדו עם הילדים בקבוצות קטנות על אותם נושאים שהועברו להוריהם בסדנה. בסיום הסדנה, ההורים התעניינו בפעילות שנעשתה עם ילדיהם וחלקם אף ביקשו להשתתף בה.הערכהשאלון עמדות והתנהגויות הורים כלפי קריאה הועבר להורים בתחילת המפגש הראשון ובסופו של המפגש האחרון. המטרה היתה לבחון את השאלה האם ניתן להעלות את רמת הידע של ההורים בתחומי האוריינות ואת התנהגותם באמצעות השתתפותם בשלושה מפגשים בנושאים שונים הקשורים לשפה ולאוריינות. עלייה ברמת הידע של ההורים ושינוי בעמדותיהם לגבי קריאה, במידה וימצאו, עשויים בהמשך להוביל לשיפור בהישגי הילדים בקריאה ובשפה.מרבית ההורים מילאו את השאלון לפני השתתפותם במפגשים ואנו עדיין עסוקים באיסוף ועיבוד החומר של השאלונים שחולקו בסיום הפרויקט.עבודה מסכמת של הסטודנטים בקורסהסטודנטיות כתבו עבודה על התהליך שהן עברו. הן התבקשו לבחור את אחד מנושאי הטיפוח הלשוני בהם עסקנו במהלך הקורס, לכתוב סקירה קצרה, לתעד את הפעילויות שנעשו בשטח, את התרשמותן, את תגובות הילדים ולכתוב משוב רפלקטיבי על התהליך.חשיבה לקראת תשע”טבשנה”ל הבאה אנו מתכוונים להמשיך לקיים את הפרויקט בארבעה גני חובה (שניים דוברי ערבית ושניים דוברי עברית) באותה מתכונת שבה הוא התקיים השנה (סדנאות להורים ובמקביל פעילויות שפתיות ואורייניות לילדים).מרכז חדשנות בחינוךחיה שנהרמינהל תקשוב, טכנולוגיה ומערכות מידע במשרד החינוך מפעיל את תוכנית התקשוב הלאומית “לקראת המאה ה 21” בבתי הספר באמצעות מרכזי ההדרכה המחוזיים. מרכז ההדרכה נותן מענה לצרכים ולפעולות תקשוב של מוסדות חינוך, תמיכה וליווי לאגפי החינוך, לצוותי ההוראה ולקהילה והשאיפה שפרויקטים אלה ילוו על ידי מרצים מהמוסד האקדמי בו שוכן מרכז ההדרכה.במרכזים אלה מתקיימים פעילויות רבות כגון: ימי עיון למנהלי מחלקות חינוך, מנהלי בתי ספר, רכזי תקשוב מחוזיים ובית ספריים. כמו כן מתקיימות פעילויות לתלמידים וימי הכנה לתחרויות מחוזיות וארציות, כגון תחרות הסייבר.אחד ממרכזי ההדרכה לשילוב התקשוב במערכת החינוך ממוקם באקדמית גליל מערבי ופועל כבר מעל 25 שנים. בעשרים השנים האחרונות אני מנהלת את מרכז ההדרכה יחד עם הפיקוח המחוזי ואחראית על פרויקטים רבים בבתי הספר.משרד החינוך מעביר תקציבים למרכזי ההדרכה על מנת לעודד תהליכים להטמעת טכנולוגיות תקשוב חדשניות ויזמות בחינוך באמצעות העמדת ציוד טכנולוגי מתקדם.בשנת הלימודים תשע”ח העביר משרד החינוך תקציב למרכז ההדרכה שלנו, כאן במכללה, לצורך הקמת מרחב למידה חדשני ודינמי. מרכז החדשנות כולל בעצם שלושה מרכיבים:1. מרחב פיזי “עתידני”, אטרקטיבי המאפשר ומזמין תצורת ישיבה והתכנסות מודולרית ברמת פרט-צוות-מליאה.2. מתווה פדגוגי גמיש ומודולרי מותאם תוכן ופעילות המשלבת למידה והתנסות.3. ציוד טכנולוגי המשלב מיחשוב ומדיה מתקדמת, מדפסת תלת מימד, רובוטיקה ועוד.בהלימה לשלושת המרכיבים, הקמנו את מרכז החדשנות, הממוקם בקומת הכניסה לבניין בית הספר לחינוך ופועל בשיתוף עם החוג לחינוך באקדמית גליל מערבי. רכשנו מחשבים ניידים, מדפסת תלת מימד, פינות עבודה מודולריות, כורסאות וציוד מתקדם.מרכז החדשנות עומד לשרות המרצים בחוג, והחזון שלנו הוא שיתופי פעולה בין מרצי החוג ומשרד החינוך בפרויקטים השונים. אני מקווה שהפעילות תיתן ביטוי ומענה לצרכים המגוונים של הקבוצות השונות בקהילה ותמקסם את חווית הלמידה, תוך שימת דגש על פיתוח מיומנויות של יצירתיות, שיתופיות, אחריות, יזמות ומנהיגות חברתית טכנולוגית.אתם מוזמנים להעלות רעיונות לשיתוף וכמובן להשתמש בחדר, בתיאום עם אורטל.