תקציר כנס הגליל השלישי לניהול וכלכלה במכללה האקדמית גליל מערבי

 
עיבל גלעדי, יו”ר המכללה המכללה האקדמית גליל מערבי, בדברי הפתיחה:
גז טבעי זו הזדמנות גדולה, משאב נקי שיכול להביא לשגשוג. אנחנו אמורים לשמוח ועדיין מסתובבים עם תחושת חמיצות ואי נוחות. העובדה שהממונה להגבלים העסקיים התפטר, העובדה שיושבת ראש רשות החשמל התפוטרה ששלושה שרים בממשלה נבצרים מלעסוק בזה. שלושה שרים זה מספר גדול מדי והשר הרביעי, שר הכלכלה, מוזז מתפקידו ואנחנו מוצאים את עצמנו במצב שראש הממשלה נתניהו מביא מתווה לאישור שנתמך על ידי שר החוץ, נתניהו, בשל ההיבטים הגיאו-אסטרטגים של המתווה. המתווה נתמך על ידי שר הכלכלה, נתניהו, כמתווה נכון ומתנהל קמפיין ציבורי שמוביל אותו שר התקשורת, נתניהו, באשר לכדאיות העניין. זה גורם לנו אי נוחות.
 
רגע לפני אישורו של מתווה הגז בוועדת הכלכלה ועל רקע ביקורת ציבורית נוקבת ומתעצמת דחו אדריכלי המתווה במשרדי הממשלה וחברות הגז את ההאשמות ויצאו כנגד הביקורת האישית נגדם.
בכנס הגליל לניהול וכלכלה של המכללה המכללה האקדמית גליל מערבי, שעסק השנה בניצול משאבי הטבע הלאומיים, טען מנכ”ל נובל אנרג’י ישראל, ביני זומר, כי מתווה הגז אינו מיטיב עם חברתו (עיכוב במתן אישורי הקדיחה, חיוב ב-60% מיסי חברות למדינה ועוד הגבלים על מחירי הייצוא) אבל הסכים כי חשוב ליישמו.
זומר האשים את מתנגדי מתווה הגז ביצירת “אווירה” שאינה מעודדת השקעה עתידית של חברות חיצוניות בתחום: “חברה אחרת שומעת שאומרים עלינו שאנחנו מושחתים וזאת ללא כל הוכחה. טענו שהשתלטנו בכח על הגז בים. טענו שקבלנו יותר רישיונות מהמותר. יש רגולטור שנותן ומקבל את האישורים, פעלנו כחוק. מה לעשות שאנחנו הצלחנו.”
זומר המשיך והאשים: “לפני שגילינו את מאגרי הגז אף חברה לא רצתה לקבל רישיונות. כל הזמן אומרים לנו שיש תור של חברות שרוצות לבוא, איפה הם?! אנחנו לבד בתור.
 יש אחד שטוען שצריך לפתוח בחקירה פלילית. על מה?! אפשר לחשוב שהכל היה מעולה ואז מצאנו את הגז ודפקו אותנו. המצב היום הרבה יותר טוב ממה שהיה לפני.” 
 
גם מוריס דורפמן, לשעבר סגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה,  התלונן על העליהום שקיים בקרב אנשים ונבחרים בציבור, עליו ועל חבריו שעמלו על סעיפי מתווה הגז: “קוראים לי מושחת. תבואו אלי הביתה ותראו אם ככה חי בן אדם מושחת. למה לעזאזל אתם חושבים שעבדנו שישה חודשים על המתווה, כדי שתשובה יתן לנו דירות?!”
 
דורפמן מאמין כי ההסכם קרוב לאישור וכי יישומו של מתווה הגז יחזיר את אמון המשקיעים: “אני מאמין שהמאגרים יפותחו ואנחנו נשבור את הריכוזיות במשק הגז.” בנוסף ציין דורפמן כי ישראל תספק את כל צורכי האנרגיה לייצור חשמל של ירדן: “ברמה הגיאו-אסטרטגית ישנה חשיבות לכך שהירדנים יודעים שקיימת תלות מלאה בצינור הגז של ישראל”.
 
בהתייחסו למחירי הגז הגבוהים בהשוואה למדינות אחרות בעולם המערבי כמו ארצות הברית ואנגליה המייצרות גז טבעי, טען כי המספרים של 2 דולר ליחידה הינם מופרכים וכי עלויות הפקת הגז בחלק מהמדינות הם שונות מאשר בישראל עד פי שלוש. עוד טען דורפמן כי מחיר זול מדי ירחיק פיתוח של משקיעים משיקולי עלות תועלת כלכלית אולם הוא סבור כי ברגע שהשוק יפתח לתחרות בעוד כ-5-8 שנים ההיצע הרב יגרום לירידה במחירי הגז.    
 
אמיר לוי, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, התייחס אף הוא להיעדר התחרות: “לצערנו הרב מאוד רק חברה אחת מצאה את הגז. המתווה הנוכחי הוא הרע במיעוטו. דיללנו את חלקה של נובל במאגר תמר ל-25%. הייתי שמח אם נובל הייתה יוצאת לגמרי. אולי יום אחד זה יקרה. במצב האופטימלי כל מאגר היה פועל תחת שחקן נפרד. במתווה הזה אנחנו זורעים את הזרעים לתחרות.