בישראל החשופה למשברים רבים, ישנה חשיבות רבה לרמת החוסן האישי של התושבים כמו גם לרמת החוסן של קהילות, של גופים ומוסדות ולחוסן של הכלכלה הישראלית. כדי להבין טוב יותר את משמעות החוסן, ראשית אנסה להבחין בין המושג "חוסן" לבין המושג "חוזק" או המושג "עוצמה".
חוזק אישי של אדם מבטא את רמת עושרו ויכולותיו הכלכליות, את רמת השכלתו, רמת ההיגיינה ורמת הבריאות שלו, את רמת קשרי הקהילה והקשרים המשפחתיים שלו, את תחושת המוגנות שלו בסביבה שהוא חי ועובד מבחינת החשיפה לפשיעה, ולאיומים אחרים ועוד גורמים אחרים נוספים המבטאים את עוצמתו האישית. החוזק של כל אדם הינו יחסי לחוזקם של בני אדם אחרים ובדרך כלל נדרג את חוזקו ביחס לאחרים בסביבתו הקרובה או הרחוקה באותה המדינה. גם החוזק של קהילות ויישובים בוחן מרכיבים דומים הנוגעים לתושבים המתגוררים ביישוב, כשדירוג החוזק הינו בהשוואה ליישובים אחרים בארץ. כאשר מתייחסים לחוזק של גורמים ברמת המדינה, כמו חוזקה של הכלכלה הישראלית או חוזקו של הצבא הישראלי, ההשוואה של החוזק הינה בדרך כלל בהשוואה למדינות אחרות, ולעיתים נערכת גם השוואה על פני זמן לגבי החוזק בהווה לעומת החוזק שהתקיים בעבר.
חוסן הינו מושג שונה, והוא מבטא את היכולת של אדם, קהילה, יישוב או מוסדות ברמת המדינה להתאושש ממשבר שתקף אותם. המשבר גורם במקרים רבים לירידת רמת החוזק, והחוסן יחשב כגבוה יותר אם החזרה לרמת החוזק שהייתה טרום המשבר תהייה מהירה יותר, ובקצב מהיר יותר. ראוי לציין שלא כל מי שנחשף למשבר סובל מירידה בחוזק, וכן יתכן בהחלט שהירידה בחוזק לא תתרחש בסמוך למשבר אלא במועד מאוחר יותר. יתכנו גם מצבים שבהם המשבר פוגע בחוזק, וההתאוששות מן המשבר מתרחשת עוד במהלך עיצומו של המשבר.
בשנים האחרונות חוותה ישראל את משבר הקורונה שהתקיים בתקופה 3.2020 עד 8.2022 וכן מאז 7.10.2023 ישראל נחשפה להתקפה הרצחנית של החמס, הותקפה על ידי החיזבאללה, התימנים וכוחות נוספים אחרים ונחשפה לטראומות קשות. בסוף שנת 2019 הייתה הכלכלה הישראלית בשיא כוחה ובין היתר משבר הקורונה שפרץ ב 2020, פגע בכלכלה הישראלית כפי שפגע בכלכלות אחרות ברחבי העולם, פגיעה שהתבטאה בירידה ניכרת בצמיחה, עלייה באבטלה, עלייה בגירעון הממשלה שנאלצה להתערב ולהגדיל באופן ניכר את הוצאותיה כדי לתמוך בנפגעים ולעודד את הכלכלה, ופועל יוצא מכך היה עליה ניכרת בחוב הממשלה במונחי תוצר. בשנת 2019, טרום המשבר, צמחה הכלכלה הישראלית בשיעור של 3.8%, החוב הממשלתי במונחי תוצר היה 58.8% ובמהלך שנת 2020 שבה החלה מגפת הקורונה התוצר הישראלי צנח ב 1.5% והחוב הממשלתי עלה ל 70.6% תוצר. אין ספק שפריצת משבר הקורונה פגעה קשות במשק הישראלי וגם מדדים כלכליים אחרים שיקפו ירידה בחוזקה של הכלכלה. עם זאת, עוד טרם שהמגיפה הסתיימה, היינו עדים להתאוששות מדהימה של הכלכלה, ובשנת 2021 השתקמה הצמיחה של הכלכלה הישראל והגיעה ל 9.3% ובשנת 2022 הייתה 6.5%, החוב הממשלתי ירד ב 2021 ל 67.9% תוצר ובשנת 2022 הגיעה ל 60.7% תוצר – רמת חוב הדומה לזו שהייתה טרום פריצת המשבר. גם מדדים כלכליים אחרים הראו התאוששות ניכרת ומהירה ממשבר הקורונה, ומשקפים את חוסנה הניכר של הכלכלה הישראלית.
מלחמת חרבות ברזל שפרצה באוקטובר 2023 השפיעה כמובן על התוצאות הכלכליות של שנה זו, עם זאת, נתוני שנה זו בחלקה הראשון משקפים משק שהתנהל בתקופה רגילה, שאיננה משברית, ולכן לא אתייחס לנתוני שנה זו, לעומת זאת במהלך כל שנת 2024 הייתה ישראל במלחמה קשה שהשפיעה גם על כלכלתה. בשנה זו על פי התחזית של בנק ישראל שנערכה בחודש אוקטובר 2024, צמיחת התוצר ב 2024 צפויה להיות 0.5% וכן בכפוף להנחה, בחלק הראשון של 2025, של עצימות גבוהה של המלחמה, הצמיחה הצפויה על פי בנק ישראל תגיע ב 2025 ל – 3.8%. הגירעון הממשלתי ב 2024 על פי בנק ישראל יסתכם ב 7.2 אחוזי תוצר והחוב הממשלתי צפוי להסתכם, ב 2024, ב 68 אחוזי תוצר. כמו כן צופה בנק ישראל שבשנת 2025 צפוי גירעון ממשלתי של 4.9% ושהחוב הממשלתי במונחי תוצר צפוי להגיע ל 69% תוצר. ראוי עוד לציין ששיעור האבטלה בישראל בשנת 2024 היה נמוך מאוד והסתכם ב 3.5% ועל פי תחזיותיו של בנק ישראל יסתכם ב 3.2% בלבד בשנת 2025. האינפלציה אמנם הייתה מעל ליעד בנק ישראל והסתכמה ב 2024 ב 3.2% (ב 0.2% מעל ליעד העליון שקבע בנק ישראל) אולם התחזית של בנק ישראל הינה שבשנת 2025 תסתכם האינפלציה ב 2.8% בלבד. כמו כן היצוא ללא יהלומים ירד ב 6% בשנת 2024 והיבוא ירד בשיעור דומה, וצפוי על פי הערכות בנק ישראל שהיצוא ירד ב 4.5% נוספים, והיבוא ירד ב 1% בשנת 2025. אין כל ספק שהכלכלה הישראלית נפגעה מן המלחמה הקשה, אבל לנוכח הצרכים הצבאיים העצומים במהלך המלחמה, הוצאות הענק של הממשלה על בטחון, הנזקים שנגרמו מפינוי ישובים מצפונה ודרומה של ישראל, גיוסי ענק של אנשי מילואים שנגרעו מהמשק הכלכלי, ניתן לראות שהמשק הישראלי החל להתאושש עוד במהלך המלחמה כפי שקרה גם במהלך תקופת הקורונה, התאוששות המעידה על משק בעל חוסן גבוה.
חשוב להדגיש שהחוסן הכלכלי של ישראל מושפע מגורמי חוץ ומגורמי פנים, מהמדיניות הננקטת על ידי מקבלי ההחלטות, מההרכב של ענפי המשק ומחוזקם ומחוסנם של הענפים המובילים – בעיקר ענפי ההייטק, התעשיות הביטחוניות, וכן ענפי השירותים. אולם קיים קשר הדוק בין החוסן האישי של תושבי המדינה לבין יכולת התאוששות זו, חוסן המשפיע על התאוששות היזמות, על היכולת לקיים קשרים עם חברות וגופים בעולם גם בזמן מלחמה ומשבר, על הצורך העולמי במוצרים הישראליים, וכן החוסן קשור לתמיכה האמריקאית בישראל שלה השפעה מהותית וחשובה.
