אחרי שנתיים של קורונה ו- 9 חודשים של מלחמה, ילדים רבים נותרו מאחור, פתחו פערים לימודיים והישגיהם הולכים ויורדים. כך תזהו את מקור הקושי כשלב ראשון בדרך לפתרון.

 מאת יונה פליישר

מדריכה ארצית באגודת ניצן ומרצה בחוג ללקויות למידה במכללה האקדמית גליל מערבי

בימים אלה מוקד תשומת הלב שלנו מוסט, מוסח ומושפע מאירועים רבים עליהם אין לנו

שליטה, אשר משפיעים על חיינו והתנהלותנו באופנים שונים.

מתלמידים וסטודנטים מצופה להמשיך ולהתמודד עם משימות החיים כמו לא השתנה דבר.

לחלקם זו הסחת דעת בריאה ומנחמת, אולם לרבים אחרים, הקושי והמשא עימם התמודדו

עד כה, נעשה כבד יותר.

אוכלוסיית לקויי הלמידה והמתמודדים עם הפרעת הקשב היא אחת הקבוצות האלו.

הידעתם כי בממוצע 10% מהאוכלוסייה מאופיינת במידה כזו או אחרת של קשיי למידה

והפרעת קשב? בימים בהם נדמה שאולי כולם מתקשים בשגרת למידה והפניית קשב

למשימות שונות, אז על אחת כמה וכמה, תוקף הקושי הזה שבעתיים את לקויי הלמידה

והקשב.

כדי להתמודד באופן מיטבי, צריך לדעת ולהבין את המקור לקשיי התפקוד בתחום הלימודי .

אם אתם באופן אישי, או כהורים עונים בחיוב על מספר רב של השאלות הבאות , והקושי

התקיים במהלך השנים שקדמו למלחמה, כדאי לשקול בירור והתייעצות.

להלן מספר שאלות מפתח: (השאלות מתייחסות לילדים ולבוגרים מאמצע כיתה ב’ והלאה(

 

• האם אתם או ילדכם חווים במהלך הקריאה, חוסר דיוק או איטיות ומאמץ רב

בקריאת מילים?

• האם, למרות קריאה מדויקת יחסית, אתם או ילדכם חווים קושי בהבנת המסרים? בהבנת המשמעות העמוקה של התוכן?
• האם אתם או ילדכם חווים קשיים בכתיבה: איות משובש וריבוי שגיאות כתיב, קושי רב לבטא בכתב את אשר אתם מבטאים בעל פה ביתר קלות?
• האם אתם או ילדכם חווים קושי בחישובים פשוטים ו/או נעזרים באמצעי המחשה ובמניית אצבעות לחישובים שאחרים מבצעים בקלות ו במהירות בעל פה?
• האם קושי זה מלווה אתכם או את ילדכם זמן רב ולאורך רצף של לפחות חצי שנה עד שנה?

אלה שאלות שאם נענה עליהן בחיוב, יתכן כי המקור לכך נעוץ בהפרעת למידה (לקות

למידה) שהרי אלה הם הסימנים המובהקים ללקות למידה.

 

עניתי בחיוב על מספר רב של שאלות – מה הלאה ?

בשלב זה אנו ממליצים להתייעץ עם מומחה בבית הספר (יועצת, פסיכולוגית) או בקהילה כדי

לאשר או לשלול זאת.

אנחנו באגודת ניצן עומדים לרשות ההורים בקהילה, בקו חם וללא תשלום, כדי להקשיב

ולסייע, לאשר או לשלול את החשד ולהפנות את ההורים / התלמיד / הסטודנט למסלול הנכון

ביותר עבורו (2391 *).

גילוי יאפשר טיפול נכון, ובמידה רבה חווית הצלחה ומימוש עצמי.

האבחון והטיפול נגישים כיום בקהילה הרפואית (עבור הפרעת קשב) ובקהילה החינוכית

עבור הפרעת למידה (לקות למידה) והידע הוא הכוח המניע לשינוי.

בתחום הפרעת הלמידה (לקות הלמידה), אבחון מתאים, לרוב – דידקטי או פסיכולוגי חינוכי

דידקטי, יניבו מידע רב ובעקבותיו התאמת תכנית טיפול. התכנית לרוב, הינה לימודית

ורגשית ויכולה להיבנות בקהילה החינוכית בה אתם או ילדכם לומדים ולאפשר למידה

והתקדמות משמעותית .

יחס מתאים של ההורים והמורים בעקבות המודעות, תרגול, חיזוקים והתאמות הם הפתרון.

מניסיון, התמדה בדרך זו – היא המפתח.

מה עובר על הילד שלי עם לקות הלמידה?

ללקות למידה, לעתים קרובות, נלווים גם קשיים רגשיים והפרעות קשב. אלה משליכים על

עולמו הרגשי, החברתי והתפקודי של הילד. כדי לצמצם השלכות אלה, חשוב לזהות לקויות

למידה בגיל מוקדם ככל האפשר, לאבחן באופן מעמיק את הקשיים, לצד זיהוי חוזקות. זיהוי

ואבחון מוקדמים חשובים כדי להתאים התערבויות חינוכיות ולמנוע השלכות רגשיות,

חברתיות והתנהגותיות.

ילדים אלה חווים מגיל צעיר תחושות מתמשכות של חוסר הצלחה והרגשה כי אינם עומדים

בציפיות של הסביבה כלפיהם. הם עשויים להרגיש “עצלנים” או “טיפשים”, ובושה או אשמה

על שהם מאכזבים את הוריהם ומוריהם. הדימוי ותחושת הערך העצמי עלולים להיפגע

ולהפוך לנבואה שמגשימה את עצמה. להוביל להתנהגויות של חוסר אונים נרכש, דיבור עצמי

כגון: “אני אף פעם לא אצליח”, “אין לי סיכוי”, “אני בטוח אכשל” ועוד.. חלקם יפתחו כעסים כלפי הסביבה, ימנעו מהתמודדות עם אתגרי למידה, יסתייגו ממסגרות וישתמטו מלימודים.

תצטבר אצלם תחושה עמוקה שלא מבינים או מכירים אותם, שהם נחשבים כ”פגומים” או לא מוצלחים, תחושות שיובילו לתסכול מתמשך.

על כן, אבחון מוקדם יסייע לרוב הילדים לחוש הקלה כאשר מאובחנים אצלם ליקויי למידה

ו/או הפרעת קשב, שהרי אז הם יקבלו הכרה בקשייהם , מה שפוטר אותם מהדימוי השלילי

בעיני עצמם.

כדי להתגבר על הקשיים הרגשיים וההתנהגותיים העלולים להתלוות ללקות הלמידה, חשוב

לסייע לילד במסגרת ביה”ס, תוך התחשבות בממצאי האבחון והדגשת כישוריו ומוקדי הכוח.

יש להסביר לילד באופן פשטני וקונקרטי, את ממצאי האבחון, תוך הדגשת תחומי החוזק,

מהות קשייו וכיצד ניתן באופן מעשי ולימודי לקדם אותו. חשוב לנסוך בו תחושות שותפות

ואחריות, לצד אמונת ההורים והמורים ביכולותיו וההבטחה לסייע לו לאורך הדרך לממש את עצמו.

 

להתחזק ולחזק לקויי למידה בזמן מלחמה

עם תחילתה של המלחמה זיהינו כי אוכלוסיית לקויי הקשב והלמידה יהיו פגיעים במיוחד-

היסח הדעת, הכאב, שינוי השגרה ולעיתים שינוי והעתקת מקום מגורים, כל אלו יערערו

ויכבידו על כולם, אך עליהם עוד יותר ובעוצמה. לכן, כבר בתחילת המלחמה שלחנו מסרים

של חיזוק להורים ולצוותי חינוך והכנו מספר טיפים לאותה עת, אשר מתאימים ותקפים גם

עתה.

 

כיצד תוכלו לעזור לילדיכם בפעולות פשוטות ויומיומיות ?

 

• הנגישו תוכן מילולי שמועבר באופן דיגיטלי, לדוגמא: הגדלת טקסט כתוב )פונטים).
• השתמשו באפשרות הקראה שקימת היום במעבדי תמלילים .
• סייעו להם להכיר היטב את המקלדת – שבהמשך תאפשר לעקוף בעיות של כתב יד לא קריא ותיקון שגיאות כתיב.
• המלל רב ויוצר בלבול או אי הבנה ? – כדאי לבחור את הנושא או הכותרת ולחפש עליו סרטוני הסבר ותמונות מדגימות. המידע החזותי או סרטים יכולים להמחיש ולסגור פערים בהבנה.
• הילד/ה טרם רכש/ ה או ביסס/ה את הקריא ה? – הפער הזה מגביל בביצוע משימות שניתנות לכיתה כולה? אל תהססו להקריא לו/לה ולסייע בניסוח תשובות מלאות, יצירתיות ומורכבות בעל פה.

לדוגמא: אתם מסייעים בכתיבה/הקלטה והילד/ה מכתיב/מסריט את עצמו משיב. עודדו את הילד/ה להבין כי מה שחשוב זה להתייחס בשלב זה לתוכן. בהמשך אפשר יהיה לקדם ביחד עם בית הספר את החלק הביצועי של קריאה כתיבה.

• הורים לקטנטנים: נסו להדפיס את התוכן, לקרוא ולתרגל ביחד על נייר עם עיפרון.
• לוו בקריאה משותפת (נקרא ביחד במקהלה(.
• הנהיגו הקראה יומיומית קצרה של ספר ילדים או פרק מספר. הקראת ספרים מייצרת אינטימיות, מזמנת הבעת רגשות, משפרת מאוד אוצר מילים ומצמצמת פערים בקריאה והבנת הנקרא שנים קדימה .