בינה מלאכותית גנרטיבית (GenAI) בלמידה

השפעת בינה מלאכותית גנרטיבית על תהליכי הבניית ידע

ד”ר אריה הרשקוביץ וד”ר ענת קלמר

בינה מלאכותית גנרטיבית GenAI כבר אינה מושג עתידני, אלא מציאות נוכחת בחיינו – ובמערכות החינוך בפרט. ככל שיכולותיה להשתלב בתהליכי למידה גדלות, כך גוברים הצורך והעניין להבין את השפעותיה על התפתחות קוגניטיבית, מיומנויות חשיבה ותחושת המסוגלות העצמית של הסטודנטים.

במסגרת מחקר הנמצא בשלב הפיילוט שלו בחוג לחינוך במכללה האקדמית גליל מערבי, אנחנו מבקשים לבחון כיצד השימוש ב-GenAI משפיע על מיומנויות קוגניטיביות של סטודנטים ועל תחושת המסוגלות העצמית שלהם. בנוסף, אנו חוקרים כיצד GenAI משנה את תהליכי בניית הידע. המחקר מכוון לספק תובנות יישומיות לשילוב אחראי של כלים אלה במערכת ההשכלה הגבוהה.

מטרה כפולה: הבנה ויישום

המטרה הראשונה של המחקר היא להבין לעומק כיצד משפיעה ה-GenAI על תהליכי למידה ברמה הקוגניטיבית. השאלות המרכזיות כוללות: האם וכיצד GenAI משנה את הדרך בה אנו בונים ידע? האם GenAI מקדמת חשיבה יצירתית וביקורתית, או שמא היא מפשטת יתר על המידה את תהליך החשיבה? האם היא מחזקת תחושת מסוגלות עצמית, או שמא היא מעוררת אשליות של מומחיות?

המטרה השנייה היא להציע פתרונות יישומיים. תוצאות המחקר צפויות לספק הנחיות מעשיות לשילוב GenAI בהוראה האקדמית, תוך התמקדות בטיפוח חשיבה מסדר גבוה והימנעות מהסכנות האפשריות של הסתמכות יתר.

תיאוריה ומציאות: הקונסטרוקטיביזם כהשראה

המחקר נשען, כתיאוריה מרכזית, על עקרונות הקונסטרוקטיביזם – גישה הרואה בלמידה תהליך פעיל שבו לומדים בונים משמעות מתוך אינטראקציה עם סביבתם וניסיונם הקודם. תאוריה זו, המבוססת על עבודותיהם של פיאז’ה וויגוצקי, מדגישה את תפקידם של לומדים כמשתתפים פעילים בעיצוב הידע שלהם.

עקרונות הקונסטרוקטיביזם כוללים למידה בהקשר, בניית ידע על בסיס הקיים, הדגשת האופי החברתי של למידה ותפקיד מרכזי ללומד בתהליך. בהקשר של GenAI, הטכנולוגיה עשויה להתאים לגישה זו בכך שהיא מאפשרת התאמה אישית וחוויית למידה שיתופית. לדוגמה, שימוש ב-ChatGPT ליצירת תרחישי למידה מותאמים אישית, או הפעלת GenAI ככלי עזר בפרויקטים קבוצתיים לפיתוח פתרונות חינוכיים.

עם זאת, קיימות גם מגבלות. היכולת של GenAI לייצר תוכן במהירות עשויה להחליש את תהליך החקירה העצמאית של הלומדים. הפקת תשובות מיידיות יכולה להפחית את החשיבה הביקורתית והיצירתית — יסודות חיוניים ללמידה קונסטרוקטיביסטית. לכן, במחקר זה אנו בוחנים כיצד ניתן לאזן בין היתרונות של התאמה אישית ותמיכה לבין הצורך לפתח כישורי חשיבה עצמאיים ועמוקים.

כיווני חשיבה ראשוניים

מתוך התבוננות בשלבי המחקר הראשוניים, עולים מספר כיווני חשיבה אפשריים:

– בחינת האפשרות לשלב את GenAI כמשאב תומך בתהליכי הלמידה, תוך שימת דגש על תהליכי החשיבה והלמידה.

– עיצוב מטלות המזמנות התבוננות רפלקטיבית בתוצרי GenAI, למשל דרך השוואה וניתוח של תשובות ממקורות שונים.

– פיתוח הנחיות מוסכמות לשימוש ב-GenAI במטלות אקדמיות, תוך עידוד דיאלוג פתוח על אופני השימוש.

מבט לעתיד וקריאה לפעולה

בעידן שבו הטכנולוגיה משנה את כללי המשחק, החינוך נדרש לא רק להסתגל אלא להוביל. מחקר זה מהווה צעד משמעותי במאמץ להבין כיצד טכנולוגיות מתקדמות יכולות לתמוך בלמידה יצירתית ומעמיקה. תוך שילוב עקרונות הקונסטרוקטיביזם עם כלי GenAI, אנו מבקשים לעודד את הקהילה האקדמית לשלב חדשנות במערכות החינוך, באופן שתורם לפיתוח חשיבה מסדר גבוה ושומר על ערכים חינוכיים מרכזיים.

אנו מזמינים את כלל אנשי החינוך להצטרף למאמץ המחקרי ולשתף בניסיונם בשילוב GenAI בהוראה. שיתוף הפעולה בין מרצים, חוקרים וסטודנטים הוא המפתח להטמעה מוצלחת של טכנולוגיות חדשניות בחינוך.