מאת קרין אדרי ושרית לבנון, סטודנטיות בחוג לחינוך

במסגרת קורס המצוינות בחינוך, התקיימה סדנה מעניינת של תרפיה באמנות בהנחיית גלית חג’ג’ גבינט, מטפלת רגשית באמנות. במהלך הסדנה, הוצג תפקידו המרכזי של המטפל באמנות והגישה הרחבה שלו בטיפול, המתייחסת הן לגוף והן לנפש. בתחילה התבקשנו לרשום על פתק תכונה מרכזית אחת או שתיים, שלדעתנו צריכות להיות למטפל ריגשי.

גלית הדגישה כי התרפיה באמנות אינה מוגבלת לחדר הטיפולים בלבד, אלא מתרחבת לתחומי החיים השונים. במטרה להקנות לנו כלים יישומיים להפגת מתח וחרדה, היא הדגימה מספר טכניקות טיפוליות שניתן ליישם בסביבה הקרובה, בייחוד בתקופות מלחמה ומצוקה.

תחילה, למדנו טכניקות של נשימה מהבטן התחתונה, המסייעות בהרגעה. לאחר מכן, התנסינו בטכניקת “תיפוף” (tapotement) על הכתפיים והפנים, שמטרתה גם היא להביא לרגיעה ושחרור מתח. בהמשך, ביצענו תרגיל דמיון מודרך ולאחריו התבקשנו לצייר ציור חופשי על דף חלק, המשקף את רגשותינו ורצונותינו באותו רגע.

במטרה לחוות את חווית המטפל והמטופל, התחלקנו לזוגות, כאשר בכל זוג סטודנטית אחת מילאה את תפקיד המטופל והשנייה את תפקיד המטפל. המטופל נדרש לצייר על דף שחור את אשר בדמיונו, בעוד המטפל צריך היה להקשיב למטופל ולצייר בדיוק את אותו הציור ללא כל הערה או שיפוטיות. תרגיל זה העניק למטופל תחושה של הובלה ושליטה, ולמטפל – תחושה של קשב והקשבה. לבסוף חזרנו לתכונות המטפל שכל אחד כתב לעצמו בתחילת התהליך וחיברנו אותן לכל התהליך שעברנו בסדנא, כסגירת מעגל.

לסיכום, הסדנה הייתה מחד חווייתית, מרגשת ומעשירה מאוד והעניקה לנו הצצה לעולם הטיפולי של התרפיה באמנות ומאידך, כל כך משמעותית ורלוונטית בימים מורכבים אלו, להניח הכל לשעתיים ולשקוע בעולם הטיפול.