מאת: רוני טוטיאן על בסיס סדנה של הגב' קרן גרינאוצקי

במסגרת פעילות קבוצת המצוינות של החוג לחינוך השתתפנו בסדנה בנושא שימוש בבינה מלאכותית (AI) למחקר אקדמי ולהוראה. הסדנה הועברה על-ידי הגב' קרן גרינאוצקי, העוסקת בהכשרה ובהדרכה בתחום כלי ה- AI, ועסקה בהיכרות עם כלים מתקדמים המסייעים לסטודנטים ולחוקרים בתהליכי חיפוש מידע, איתור מקורות אקדמיים וניתוח מאמרים.

בתחילת המפגש הוצג השינוי המשמעותי שהתרחש בשנים האחרונות בתחום הבינה המלאכותית, עם הופעתם של מודלי שפה גדולים (LLM) כגון ChatGPT ,Claude  ו-Gemini. כלים אלו הפכו לנגישים ולשימושיים מאוד, אולם הודגש כי למרות יכולותיהם הרחבות, הם אינם תמיד הכלים המתאימים ביותר למחקר אקדמי. הסיבה לכך היא שמודלים אלו עלולים לעיתים ליצור מידע שאינו מדויק או להציג מקורות שאינם קיימים. לכן, כאשר מדובר בעבודה אקדמית ובאיתור מקורות אמינים, חשוב להיעזר בכלים ייעודיים המבוססים על מאגרי מאמרים מדעיים.

בהמשך הסדנה נחשפנו למספר כלים מתקדמים המיועדים במיוחד למחקר. אחד הכלים המרכזיים שהוצגו היה Research Rabbit, המאפשר לאתר מאמרים אקדמיים ולמפות את הקשרים ביניהם. הכלי מציג בצורה חזותית את המאמר המרכזי לצד המאמרים שהוא מצטט ומאמרים נוספים שציטטו אותו. כך ניתן לעקוב אחר התפתחות השיח המחקרי סביב נושא מסוים ולאתר במהירות מקורות רלוונטיים נוספים. מאגר הכלי כולל מאות מיליוני מאמרים אקדמיים ומאפשר להרחיב את סקירת הספרות בצורה יעילה ומהירה. יתרון נוסף של הכלי הוא האפשרות לקבל תקציר של המאמרים ולגשת ישירות למקור באמצעות קישור למאמר. בדרך זו ניתן להעריך במהירות את מידת הרלוונטיות של המקור ולבנות רשימת מקורות בצורה מסודרת. במהלך הסדנה הודגם כיצד ניתן להתחיל ממאמר אחד רלוונטי ולהרחיב את החיפוש למאמרים נוספים באמצעות מערכת הציטוטים והקשרים ביניהם. הסדנה כללה גם התנסות מעשית. הסטודנטים התבקשו לחשוב על שאלת מחקר ולהיעזר בכלים שהוצגו כדי לאתר מקורות אקדמיים מתאימים. התרגול הדגיש כיצד ניתן להשתמש בבינה מלאכותית ככלי תומך בתהליך המחקר, תוך שמירה על חשיבה ביקורתית ובדיקה של אמינות המקורות. בנוסף לכלים לחיפוש מידע אקדמי, הוצגו גם כלים מבוססי AI ליצירת תוכן והצגת מידע בצורה ויזואלית. במהלך הסדנה הודגם השימוש בפלטפורמה Gamma, המאפשרת ליצור מצגות במהירות באמצעות הנחיות קצרות. במקום לבנות מצגת שקופית אחר שקופית, ניתן להזין רעיון או נושא מרכזי והמערכת מייצרת באופן אוטומטי מבנה למצגת הכולל שקופיות, טקסטים ועיצוב. הדגמה זו המחישה כיצד כלי AI יכולים לחסוך זמן רב בהכנת שיעורים ובהצגת עבודות אקדמיות. המפגש הדגיש כי הבינה המלאכותית אינה מחליפה את החוקר, אלא משמשת כלי עזר משמעותי שמייעל את העבודה האקדמית. שימוש נכון בכלים אלו יכול לחסוך זמן רב בתהליכי חיפוש מידע ולאפשר לסטודנטים להתמקד בניתוח ובהבנת החומר המחקרי. עבורנו, כסטודנטים לחינוך וכמי שעתידים להשתלב במערכת החינוך, הסדנה פתחה צוהר לחשיבה חדשה על שילוב טכנולוגיות מתקדמות בתהליכי למידה, מחקר והוראה. ההיכרות עם כלים אלו מאפשרת להבין כיצד ניתן לשלב בינה מלאכותית בצורה מושכלת ואחראית בעולם האקדמי ובעולם החינוך בכלל.

קישורים לכלים שהוזכרו בסדנה – האתר של קרן

ChatGPT – מודל שפה מבוסס בינה מלאכותית ליצירת טקסטים, רעיונות וסיוע בתהליכי כתיבה ולמידה.
– Claudeמודל שפה מבוסס AI המסייע בניתוח מידע, כתיבה ויצירת תוכן.
Gamma – פלטפורמה מבוססת AI ליצירת מצגות, מסמכים ואתרים בצורה אוטומטית באמצעות הנחיות קצרות.
Gemini – מודל הבינה המלאכותית של Google ליצירת טקסטים, רעיונות וניתוח מידע.
– Research Rabbit כלי מבוסס בינה מלאכותית לחיפוש מאמרים אקדמיים ולמיפוי קשרים בין מקורות מחקר.

SciSpace – חיפוש מאמרים מדעיים, קריאה וניתוח.