Abbas, R. K., & Vaknin-Nusbaum, V. (2021). Motivation and attitudes of Israeli Druze schoolchildren toward L2 Hebrew compared to modern standard Arabic. Pragmatics and Society, 12(4), 591-611.

Abbas, R. K., Nahhas, E. A. H., Zoabi, K., Marey-Sarwan, I., & Abu Ahmad, H. (2021). Real-time experience of participants in higher education during the Coronavirus: A Case study. Curriculum and Teaching, 36(1), 51-70.‏ https://doi.org/10.7459/ct/36.1.05

Berent, I., Bat-El, O., Brentari, D., Andan, Q., & Vaknin-Nusbaum, V. (2021). Amodal phonology. Journal of Linguistics, 57(3), 499-529.

Bokek-Cohen, Y., Marey-Sarwan, I. & Tarabeih, M. (2021). Underground gamete donation in Sunni Muslim patients. Journal of Religion and Health, 15(3), 1-22. https://doi.org/10.1007/s10943-021-01440-1

Bokek-Cohen, Y., Marey-Sarwan, I., Tarabeih, M. (2021). Violating religious prohibitions to preserve family harmony and lineage among Sunni Muslims. Marriage & Family Review. doi/full/10.1080/01494929.2021.1953667

Chifa, M., Hadar, T., Politimou, N., Reynolds, G., & Franco, F. (2021). The Soundscape of Neonatal Intensive Care: A Mixed-Methods Study of the Parents’ Experience. Children, 8(8), 644. https://doi.org/10.3390/children8080644

Chifa, M.; Hadar, T.; Politimou, N.; Reynolds, G.; Franco, F. (2021). The Soundscape of

Egosi, A., & Somech, A. (2021). How Do Education Champions Promote School Innovation? The Mediating Role of Boundary Activities. Leadership and Policy in Schools, 1-19.‏

Elran, Y. (2021). Lewis Carroll’s cats and rats and other puzzles with long tales. World Scientific Press.

Goldstein, R., Azuz-Lieberman, N., Sarid, M., & Gaver, A. (2022). Patient’s evaluations and expectations of primary care medicine in Israel revisited after two decades – Health Service Research. Patient Education and Counseling, 105(3), 734-740. https://doi.org/10.1016/j.pec.2021.07.002 (

Guterman, O. & Neuman, A. (2021). Emotion, behaviour, and the structuring of home-education in Israel: The role of routine. Australian Educational Researcher, 48(1), 67-83.

Hadar, T. & Amir, D. (2021). Intimacy, mutuality & negotiations: Dialogic moments in joint improvisation. Nordic Journal of Music Therapy, 30(5), 460-484. DOI: 10.1080/08098131.2021.1915855

Hadar, T. (2022). “What Sound Does a Cat Make in Cantonese?”: Advocating for Lingual Plurality in Music Therapy Settings. Voices: A World Forum for Music Therapy, 22(3).

Hamama, L., Marey-Sarwan, I., Hamama-Raz, Y., Nakad, B., Asadi, A. (2021). Psychological distress and perceived job stressors among hospital nurses and physicians during the COVID-19 outbreak. The Journal of Advanced Nursing, 78(6), 1-11. https://doi.org/10.1111/jan.15041

Herscovici, A., & Manor, S. (2021). Living in the Digital Periphery – Old People in Rural Israel Talk About Information Technology. Rural Sociology, 87(1), 186-205. https://doi.org/10.1111/ruso.12414

Iftach, G., & Shapira-Lishchinsky, O. (2021). Ethical dilemmas among mid-level school leaders through role-play simulations: Developing a social-ecological approach. Educational Management Administration & Leadership, 17411432211002517.‏

Kalman-Halevi, M., Tutian, R. & Peled, Y. (2021). Emotional costs among students with learning disabilities and ADHD in online learning during the Covid-19 epidemic. In T. Bastiaens (Ed.), Proceedings of EdMedia + Innovate Learning, 678-688. United States: Association for the Advancement of Computing in Education (AACE). https://www.learntechlib.org/primary/p/219727/.

Kalman-Halevi, M., Tutian, R., & Peled, Y. (2022). What do parents really know about their child’s online behaviour? Discrepancies between parents and their children in Israel. Journal of Children and Media, 16, 1-10. https://doi.org/10.1080/17482798.2022.2038223

Khair Abbas, R., Guterman, O. & Neuman, A. (2021) Why Don’t Druze Families Homeschool? Religion, Tradition and the Status of Women. The International Journal of Religion and Spirituality in Society, 11 (2) 191-200.

Klemer, A. Keisar, E. (2021). Changes in Math students’ knowledge while creating a MOOC course on ratio and proportion. Research and Study in Mathematics Education, No. 8. (11 pages). (Hebrew).

Korman., M., Gal, C., Gabitov, E., Karni, A. (2021). Better later: evening practice is advantageous for motor skill consolidation in the elderly. Learning & Memory.

Lipka, O., & Sarid, M. (2021). Multicomponent adjustment of Israeli undergraduate students during COVID-19 to post-secondary institutions: A mixed-methods examination. International Journal of Inclusive Education,  1-20 https://doi.org/10.1080/13603116.2022.2033856).

Maizel, H. (2021). School Counselors in Israel as Case Managers in Critical Events: a Qualitative Study. International Journal for the Advancement of Counselling, 43(3), 243-264.

Manor, S., & Herscovici, A. (2021). “For us, Alibaba was just a story”: Despite the power of habit older people are gradually adopting the digital discourse. International Journal of Ageing and Later Life, 15(1), 103-126. https://doi.org/10.3384/ijal.1652-8670.3399

Manor, S., & Herscovici, A. (2021). Digital Ageism: A New Kind of Discrimination. Human Behavior and Emerging Technologies, 3, 1084-1093. https://doi.org/10.1002/hbe2.299

Marey-Sarwan, I. (2022). Arab youths’ expectations of parents and perceptions of child neglect. In C. Pracana & M. Wang (Eds.), Psychology Applications & Developments (pp. 286-289). Science Press.

Marey-Sarwan, I. (2022). Photovoice as a method to promote empowerment and social justice among Arab female students in higher education: Motives, challenges, and coping strategies. In: D, Court., R, Khair Abbas., & Z, Kamal (Eds.), Aspects of Social Justice in an Arab Israeli Teachers’ College: Principles, Practices, and Politics. (pp. 60-93). Cambridge Scholars Publishing.

Marey-Sarwan, I., Hamama-Raz, Y., Asadi, A., Nakad B., Hamama, L. (2021). “It’s like we’re at war”: Healthcare workers speak on their experiences during the COVID-19 pandemic. Journal of Nursing Inquiry. e12472 https://doi.org/10.1111/nin.12472

Marey-Sarwan, I., Roer-Strier, D., & Strier, R. (2021). Blurring the borders with Anzaldúa in context-informed, anti-oppressive research: The case of Bedouin women. The British Journal of Social Work, 51(8), 2892-2909. doi.org/10.1093/bjsw/bcaa113

Naot, H. (2022). Obnažená pravda bytí aneb zamyšlení nad dětstvím, dětskou nahotou a její tabuizací v umění” In: Katalog k výstavě “Nadějné vyhlídky: Dítě v současném českém umění [Great Expectations: The Child in Contemporary Czech Art], Prague, DOX Gallery. (published also in Czech).

Naot, H. (2022). The bare truth: Some thoughts about childhood, children’s nakedness and its tabooization in art. Catalogue for exhibition in Prague gallery DOX: Great Expectations: The Child in Contemporary Czech Art. Prague: DOX.

Neuman, A. & Guterman, O. (2021). Different solutions to similar problems – Parents’ reasons for choosing to homeschool and social criticism of the education system. International Journal of Qualitative Studies in Education 31(1), 37-54.

Neuman, A. (2020). Ask the young: What homeschooled adolescents think about homeschooling. Journal of Research in Childhood Education, 34(4), 566-582

Neuman, A., & Guterman, O. (2022) Not all paths lead to success: learning strategies and achievement among undergraduate students. Journal of Further and Higher Education, 46(1), 115-127.

Neuman, A., & Guterman, O. (2022). “Education is like…”: Home-schooled teenagers’ metaphors for learning, home schooling and school education. Educational Studies, 48(5), 676-691.‏

Ozacky Stern, D. (2021). Executions of Jewish Partisans in the Lithuanian Forests – The Case of Natan Ring, International Journal of Military History and Historiography 40: 219-244.

Ozacky Stern, D. (2021). Resistance in Another Way: The Life and Death of Zelig Kalmanovich, the ‘Prophet’ of the Vilna Ghetto, Jewish Culture and History 22(3), 253-271.

Ozacky Stern, D. (2021). Surviving and Commemorating: Original Jewish documents preserved in the Moreshet Archive. In: A. Babeș-Fruchter, & A. Bărbulescu, (Eds), The Holocaust in South-Eastern Europe: Historiography, Archives Resources and Remembrance. (pp. 81-110). Vernon Press.

Ozacky Stern, D. (2021). The Forest as a Synagogue: Upholding Jewish Tradition and Religion in the Partisan Units, Tsaytshrift, 7, 152-166.

Ozacky Stern, D. (2022). A Revolutionary Jewish Woman during the Holocaust: Hinda Deul and the Holocaust in Oszmiana, Belarus, Tsaytshrift, 8, 153-167.

Ozacky Stern, D. (2022). Collective documentation from the beginning of WWII: the ‘rikuz’ in Vilna as a case study, Jewish Culture and History 23(2), 115-136.

Ozacky Stern, D. (2022). Goebbels: Nazi Master of Illusion: The Destructive Power of Joseph Goebbels’s Propaganda and the Holocaust. Lazar Institute for the Research of WWII and the Holocaust.

Ozacky Stern, D. (2022). Review article of Michael Geheran’s book Comrades Betrayed: Jewish World War I Veterans Under Hitler (Ithaca, NY: Cornell University Press, 2020). International Journal of Military History and Historiography 42, 238-240.

Peled, Y., & Perzon, S. (2022). Systemic model for technology integration in teaching. Education and Information Technologies, 27(2), 2661-2675. DOI: 10.1007/s10639-021-10694-x

Peled, Y., Blau, I., & Grinberg, R. (2022). Crosschecking teachers’ perspectives on learning in a one-to-one environment with their actual classroom behavior – a longitudinal study. Education and Information Technologies, 4841–48641. https://doi.org/10.1007/s10639-021-10809-4

Peled, Y., Kurtz, G., & Avidov-Unger, O. (2021). Pathways to a knowledge society: A proposal for a hierarchical model for measuring digital literacy among Israeli pre-service teachers. Electronic Journal of e-Learning, 19(3), 118-132. DOI: https://doi.org/10.34190/ejel.19.3.2217

Pieterse, E., & Peled, Y. (2021). The effect of online teaching workshops on lecturers’ readiness to teach online (before and at the beginning of the Covid-19 outbreak). In T. Bastiaens (Ed.), Proceedings of EdMedia + Innovate Learning (pp. 985-991). United States: Association for the Advancement of Computing in Education (AACE). https://www.learntechlib.org/primary/p/219777/.

Ryder, C.H., Zaidan, H., Ryder, D., Gal, C., Beiruti, K., Farhat, K., Mizrukhin, A., Shahien, R. (2021). Ethnic and Sex Comparison of PTSD Comorbidities in Israel: Anxiety and Depression Rates among Muslims, Druze, and Christians. Journal of Traumatic Stress Disorders & Treatment, 10(7)

Sarid, M., Peled, Y. & Vaknin-Nusbaum, V. (2021). The relationship between second language college students’ perceptions of online feedback on draft-writing and academic procrastination. Reading and Writing, 34, 1247–1271. https://doi.org/10.1007/s11145-020-10111-8

Sarid, M., Vaknin-Nusbaum, V., Abbas, R., & Dardick, W. (2022). The role of reading skills in statistical literacy among bilingual and native Hebrew-speaking college students. International Journal of Bilingual Education and Bilingualism, 1-13.

Schwartz, M., Degani-Dinisman, O., & Weber, U. (2021). Can a new kibbutz ideology emerge in the twenty-first century?. In: E. Ben-Rafael & O. Shemer (Eds.), The metamorphosis of the kibbutz. (pp. 151-165). Brill.

Taha, H. (2021). How semantic knowledge enhances word recognition? New evidence from struggling readers performances. Applied Neuropsychology: Child. DOI:10.1080/21622965.2021.1955678

Taha, H. (2021). How semantic knowledge enhances word recognition? New evidence from struggling readers performances. Applied Neuropsychology: Child.

Taha, H. (2022). How can orthographic representations in Arabic contribute to phoneme awareness development?”. Journal of Psycholinguistic Research, 1-29.‏

Taha, H., Sawaed, S., & Jabareen-Taha, S. (2022). Are Reading Difficulties Associated With Poor Verbal Learning Skills? Evidence From the Fast-Mapping Paradigm. Theory and Practice in Language Studies, 12(3), 431-436.‏

Talanker, S. (2021) George the Chemist: A Dilemma About Sabotage, Disaster Prevention, and Justification of Duplicity. International Journal of Technoethics 12(2), 48-59.

Talanker, S. (2022). MacIntyre’s Critique of Rorty’s Liberal Irony. In: S. Maletta, D. Mazzola, & D. Simoncelli (Eds), Practical Rationality and Human Difference: Perspectives on and beyond Alasdair MacIntyre. (pp. 247-258). Mimesis.

Tarabia, E., & Abu Alhaija, y. (2021). The psychological impact of the COVID-19 pandemic on the anxiety levels of Arab college students in Israel. Elementary Education Online, 20(1), 1826-1835.

Tarabia, E,. Abu Al-Haija, Y. (2022). Mental Challenges among Arab Students in the Israeli Academy in the Shadow of the COVID-19 Pandemic. In: B. Katzman, T. Harel, A. Giladi & M. Koslowsky (Eds.), Psychological Well-being and Behavioral Interactions during the Coronavirus Pandemic. Cambridge Scholars Publishing.

Tarabia, E., & Abu Alhaija, y. (2021). Social competence and self-image among Arab (middle and high) school adolescents with reading disability. Linguistica Atverpiensia, (3), 5926- 5949.

Tarabia, E., & Abu Alhaija ,y. (2021).Contribution of socio-emotional support to Arab adolescents with reading disability. Multicultural Education.7(7),306-320.

Thomure, H. T., Brown, G., Speaker, R., Taha, H., Tamim, R., & O’Neill, N. (2022). Arabic Reading Fluency Rates: An Exploratory Study. Gulf Education and Social Policy Review (GESPR), 1-24.‏

Vaknin-Nusbaum, V. & Nevo, E. (2021). Reading fluency and reading motivation in Hebrew in students with reading disabilities. Learning Disabilities Research & Practice, 36(2), 110-120. http://doi.org/10.1111/ldrp.12248

Vaknin-Nusbaum, V. & Nevo, E. (2021). What can children learn from exposure to visual-graphical representations? Thinking Skills and Creativity, 40, 1-14. https://doi.org/10.1016/j.tsc.2021.100830

Vaknin-Nusbaum, V. (2021). Morphological awareness: A tool to promote reading fluency and accuracy in Hebrew in students with reading disabilities. Learning Disabilities Research & Practice, 36(1), 26-39.

Vaknin-Nusbaum, V., & Nevo, E. (2021). Reading fluency and reading motivation in Hebrew in students with reading disabilities. Learning Disabilities Research & Practice, 36(2), 110-120.‏

Vaknin-Nusbaum, V., & Nevo, E. (2021). What can children learn from visual representation? Early Education and Development. Thinking skills and creativity. 40, 100830.

Vaknin-Nusbaum, V., & Sarid, M. (2021). The role of morphological awareness in the development of reading comprehension in Hebrew-speaking second-graders. Reading and Writing, 34(10), 2645-2671.

Vaknin-Nusbaum, V., Nevo, E., & Gilat-Yihyie, S. (2021). Language and print concepts achievement among children with low and high reading motivation. Reading Psychology, 42(7), 730-757. https://doi.org/10.1080/02702711.2021.1912972

Willms, S., Abel, M., Karni, A., Gal, C., Doyon, J., King, B.R., Classen, J., Rumpf, J.J., Buccino, G., Pellicano, A., Klann, J., Binkofski, F. (2021). Motor sequence learning in patients with limb apraxia:  Effects of long-term training. Neuropsychologia. 159, 107921. https://doi.org/10.1016/j.neuropsychologia.2021.107921

Willms, S., Abel, M., Karni, A., Gal, C., Doyon, J., King, B.R., Classen, J., Rumpf, J.J., Buccino, G., Pellicano, A., Klann, J., & Binkofski, F. (2021). Motor sequence learning in patients with limb apraxia: Effects of long-term training. Neuropsychologia, 159.

פלד, י. (2022), בריונות מקוונת והשפעתה על ההתפתחות האקדמית, החברתית והרגשית של סטודנטים לתואר ראשון, בתוך: בלונדר, ר., מישר-טל, ח.ת פורקוש-ברוך, א., ושושני, א. (עורכים): טכנולוגיות למידה בהשכלה  הגבוהה בישראל, 1, עמ’ 111-138 הוצ’ מיט”ל ומחב”א תל אביב.

גולדשטיין, א., פורקוש ברוך, א., שינפלד, מ., אבידב-אונגר, א., אוסטר, ע. ז”ל, דגן, א., אסף, מ., גנאיים, א., ויסבליט, א., טסלר, ב., פלד, י., פלד, ר. ושטרנליכט, א. (2022), התאמה של הכשרת המורים לחינוך במאה ה 2, בתוך: כהן, ע. שיינפלד, מ. רביד, ג. ושמואלי, א. (עורכים): טכנולוגיות למידה בהשכלה  הגבוהה בישראל, 2, עמ’ 111-138 הוצ’ מיט”ל ומחב”א תל אביב.

לייטקופ, א. ומאור ג.  (2022). לפגוש את הפרעת הקשב שלי: מדריך מעשי לאימון אנשים עם הפרעת קשב בקבוצה. קרית ביאליק: אח

מאור ג.  ושבתאי, ס. (2022). הורות בקשב: מדריך הורים להתמודדות עם הפרעת קשב. קרית ביאליק: אח.

מרעי-סרואן, א’ (2021). מחקר מודע-הֶקְשֵר ושימוש בשיטות ויזואליות להבנת תפיסות סיכון ומוגנות בקרב ילדי גן: המקרה של ילדים בדואים מהכפרים הבלתי-מוכרים בנגב. חוקרים @ הגיל הרך, 11, 124-81.

שאולי, ס., ברעם-צברי, א. (2022). האם ידע מדעי הוא כוח? תפיסות הורים ומומחיות לגבי ידע מדעי כמסייע בקידום זכויות וסנגור לילדים כבדי שמיעה וחרשים. חמדעת, ט”ו, 238-273.

דולב, ס., פרידמן, א., שני, י., ודרור, א. (2022). מש”י- מחנכות שנות ינקות, היבטים פרקטיים פדגוגיים ותאורטיים. המכון הישראלי לחינוך בגיל הרך, מכללת אורנים.

הורביץ-לוז , ע. (2021). מ”אות קין” ל”אות”: דרמטורגיה של מופע חברתי אמנותי, דפים, 74, 331-368.

פחד מהחמצה בקרב ילדים ובני נוער בישראל

מאיה קלמן-הלוי, רוני טוטיאן, יהודה פלד, שני רוזנגרטן (סטודנטית לתואר שני, בוגרת החוג)

לכולנו (נכון?) יש את המכשיר הקטן הזה, שהולך איתנו לכל מקום ומצריך ניתוח כירורגי כדי לנתק אותו מאיתנו. מכירים את תחושת הדחיפות, הלחץ המציק הזה לראות מיד מה שלחו לנו? מה עדכנו ברשתות? ו…אם לנו קשה להתנתק ממנו, מה קורה לילדים ובני נוער? האם הם מצליחים להתאפק?

ילדים ובני נוער שנולדו אחרי שנת 2000 גדלים בעולם בו הטכנולוגיה מהווה היבט בלתי נפרד מחייהם. השימוש ברשתות החברתיות משתרע על מספר פלטפורמות, והם נמצאים בסבירות גבוהה יותר להשתמש בהם.

בשל השפע הרב של מידע הזורם ברשתות החברתיות והקושי להתעדכן במתרחש, נרקם פחד מהחמצה, פחד מפני החמצת חוויות שאחרים חווים במצב של ניתוק והצורך להישאר מעודכנים על ידי חשיפה מוגברת לאינטרנט ולרשתות החברתיות. הפחד מרכזי בחוויה של ילדים ובני נוער רבים והופך את הגלישה להתנהגות אותה קשה מאוד לווסת. לחשיפה מוגברת זו עלולות להיות השלכות שליליות משמעותיות כמו מחסור בשינה, ירידה באיכות חיים, מתח רגשי, חרדה וחוסר שליטה רגשית.

החלטנו לבחון במחקר זה אילו משתנים עשויים להסביר פחד מהחמצה בקרב ילדים ובני נוער. בחודש דצמבר 2021 העברנו שאלון מקוון (עד מרץ 2022) ל-1,283 ילדים ובני נוער בגילאי 11-18.  גילם הממוצע 15.11 (סטיית תקן 1.61). רוב המשתתפים יהודים, הוריהם נשואים, מגדירים את עצמם כחילוניים. זמן הגלישה הממוצע שלהם באינטרנט ביום (לצורך לימודים, משחקים, חברים) 5.72 שעות (סטיית תקן 2.85).

מצאנו קשר חיובי גבוה בין פחד מהחמצה לבין שימוש מוגזם באינטרנט. העידן הדיגיטלי והרשתות החברתיות מעצימים את הפחד של ילדים ובני נוער מהחמצה בשל מתן האפשרות לשיתוף תוכן אישי, בילויים וחוויות, המוביל לשימוש תכוף ומוגזם ברשתות החברתיות.

בנוסף, מצאנו כי ככל שהפחד מהחמצה גבוה יותר, כך הרווחה הכללית של ילדים ובני  נוער תהיה נמוכה יותר. ממצא זה מוסיף על ממצאי מחקרים קודמים, לפיהם שימוש גבוה יותר ברשתות החברתיות ופחד מהחמצה נמצאו קשורים לשביעות רצון ורווחה נפשית נמוכים יותר.

ממצא נוסף הוא כי בנות עשויות לחוות יותר פחד מהחמצה ביחס לבנים, וילדים ובני נוער עם לקות למידה ו/או הפרעת קשב וריכוז יהיו פגיעים יותר לתופעת הפחד מהחמצה.

הבנת התופעה של פחד מהחמצה, השלכותיה ומקורותיה חשובה על מנת למתן את השפעותיה השליליות ולמקד תשומת לב מיוחדת לאוכלוסיות בסיכון ובניית תוכניות מניעה והתערבות ייעוציות.

המחקר הנוכחי מספק בסיס למחקרי המשך אשר יוכלו לספק תמונה רחבה ומעמיקה יותר על חיי ילדים ובני נוער ברשתות החברתיות וכן על דפוסי השימוש והשלכותיהם.

ד”ר תמר הדר – פרסומים ופעילות מחקרית בשנה האחרונה

שמי תמר ואני מטפלת במוזיקה, חוקרת ומרצה במכללה. בשנה האחרונה התמקדתי בשני כיוונים מחקריים: בחזית אחת עסקתי במשמעות של שפה ורב תרבותיות בטיפול במוזיקה ובחזית שנייה פיתחתי יחד עם חוקרת נוספת תיאוריה לגבי הדינאמיקה החברתית העומדת בבסיס סגנונות מוזיקליים שונים. אפרט מעט על כל תחום מחקר.

שפה ורב תרבותיות בטיפול במוזיקה

בעשור האחרון עולה לא אחת לשיח האקדמי נושא הרב תרבותיות בטיפול במוזיקה בהקשרים ואזורים שונים בעולם. מספר חוקרים הדגישו את חשיבות השימוש בשפת האם של המטופלים במוזיקה: בייקר (Baker, 2014) למשל חקרה את חשיבות שימוש בשפת אימן של מטופלות בעת כתיבת שירים טיפוליים. מנגד, איפ-ווינפלד ואחרים (Ip-Winfield et al., 2014), תיארו את החשיבות של שילוב מטפלות ממוצא סיני בטיפול במוזיקה עם מהגרים סינים באוסטרליה. חוקרים אחרים הדגישו את חשיבות ההקשר התרבותי ממנו מגיע המטופל, וציינו שטיפול במוזיקה שאינו שם דגש על תחום זה עלול לפגוע בזכויות בסיסיות של המטופל ובד בבד לחזק ולאשר עמדות של אי שוויון והדרה כלפי מיעוטים (Norris, 2020; Norris & Hadley, 2019).

לאור התעוררות זו, שמחתי מאוד להימנות עם אחת הכותבות בגיליון מיוחד שהתפרסם החודש (נובמבר, 2022) על ידי  Voices: A World Forum for Music Therapy, שהוא אחד מכתבי העת  המרכזיים בתחום הטיפול במוזיקה, העוסק בבחינת משמעות השפה ויחסי הכוח שהיא יוצרת בטיפול ובמחקר.

במאמר, אני מתארת טיפול שערכתי בתור מטפלת במוזיקה בארה”ב (מהגרת בעצמי באותה תקופה!) עם משפחה אמריקאית ממוצא סיני. לאורך המאמר אני שוזרת רגעים מתוך הטיפול בהם השימוש, או אי השימוש בשפה היו משמעותיים להיווצרות הקשר הטיפולי ולכינון הטיפול. הנושא העיקרי בו אני דנה נוגע לרווחים והמחירים הכרוכים בשילוב מתורגמן בטיפול, ובהשפעת הבחירה בשפה רשמית בטיפול על כינון והשרשת יחסי הכוח המובנים ממילא בקשר “מטפל-מטופל”. כתב העת מאפשר גישה פתוחה לכולם – מוזמנים לקרוא!

הדינאמיקה החברתית העומדת בבסיס סגנונות מוזיקליים שונים

חוקרים מתחומים שונים מנסים לפענח ולהבין מה המשמעות של ההתנהגות המוזיקלית האנושית ומה היא המוטיבציה המרכזית להתנהגות זו. במסגרת זו נבחנים האספקטים הקוגניטיביים, שפתיים, התנהגותיים, פסיכולוגיים ואבולוציוניים של ההתנהגות המוזיקלית האנושית (Cross, 2005). באופן ממוקד יותר, חוקרים רבים בדקו את משמעות האינטראקציה המוזיקלית על הקשר בין הנגנים (Rabinowitch et al., 2012). אחת השאלות העולות בהקשר זה הינה למשל, מה המשמעות של התנהגות סינכרונית מוזיקלית, וכיצד היא משפיעה על הקשר בין הנגנים. מחקרים שונים מצאו השפעות חיוביות (Cirelli, 2018) ואף שליליות (Wiltermuth, 2012) של חוויה מוזיקלית מסוג זה אך המחקר עוד רחוק מלהבין את כלל המשמעויות הגלומות בסוגים שונים של נגינה משותפת.

במסגרת מחקר שמתנהל באוניברסיטת חיפה, אנחנו חוקרים כיצד סגנונות מוזיקליים שונים מגלמים יסודות תרבותיים מגוונים, שקושרים למידה בה התרבות הנחקרת מאופיינת כתרבות “צייתנית” המדגישה שמירה על חוק וסדר, לעומת תרבות “מתירנית”, המעודדת חופש ואינדיבידואליזם (Gelfand, 2011). במסגרת פרויקט זה אנו עומדים לפרסם שני מאמרים חדשים הפורסים את הרעיונות התיאורטיים שלנו, גם בהקשר הקוגניטיבי-תפיסתי, וכן בהקשר הטיפולי.

ביבליוגרפיה

Baker, F. A. (2014). An investigation of the sociocultural factors impacting on the therapeutic songwriting process. Nordic Journal of Music Therapy, 23(2), 123-151, https://doi.org/10.1080/08098131.2013.783094

Cirelli, L. K. (2018). How interpersonal synchrony facilitates early prosocial behavior. Current Opinion in Psychology, 20, 35-39.

Cross, I. (2005). Music and meaning, ambiguity and evolution. In D. Miell, R. MacDonald, & D. Hargreaves (Eds.), Musical communication (pp. 27-43). Oxford: Oxford University Press.

Gelfand, M. J., Raver, J. L., Nishii, L., Leslie, L. M., Lu, J., Lim, B. C., Duan, L., Almaliach, A., Ang, S., … & Yamaguchi, S. (2011). Differences between tight and loose cultures: A 33-nation study. science, 332(6033), 1100-1104.

Ip-Winfield, V., Wen, Y. Q., & Yuen, C. (2014). Home-based music therapy for the aged Chinese community in Melbourne: Challenges and outcomes. Australian Journal of Music Therapy, 25, 122. https://link.gale.com/apps/doc/A403588879/AONE?u=les_main&sid=ebsco&xid=c1af830d

Norris, M. (2020). Freedom dreams: What must die in music therapy to preserve human dignity?.Voices: A World Forum for Music Therapy,20(3), 4. https://doi.org/10.15845/voices.v20i3.3172

Norris, M., & Hadley, S. (2019). Engaging race in music therapy supervision. In M. Forinash (Ed.),Music Therapy Supervision(2nd ed., pp. 101-126). Barcelona Publishers.

Rabinowitch, T-C., Cross, I., Burnard, P., (2012), Musical group interaction, intersubjectivity and merged subjectivity, in: D. Reynolds, and M. Reason, (Eds.), Kinesthetic Empathy in Creative and Cultural Practices, Intellect Press, pp.109-120.

Wiltermuth, S. (2012). Synchrony and destructive obedience. Social Influence, 7, 78-89.

 

מדווחת ד”ר כרמית גל

חוזה עם אוניברסיטת Gwynedd Mercy University, פנסילבניה, ארה”ב

בתחילת חודש ספטמבר 2022, נוצר קשר בין החוג לחינוך לאוניברסיטת Gwynedd Mercy University  על ידי פרופ’ יהודה פלד ועמיתתו מהאוניברסיטה Dr SoYoung Kang, .  עד כה, התקיימו מספר שיחות זום בהן נידונו האפשרויות לשיתופי פעולה עם החוג לחינוך וכן עם חוגים נוספים במכללה בתיווכה של ד”ר כרמית גל. כשלב ראשון בשיתוף פעולה זה, הועברו רשימות של חוקרים בתחומי ידע שונים, המעוניינים לשתף פעולה מחקרי. בסוף נובמבר, 2022 התקיימה שיחת זום ראשונית שמטרתה היכרות של החוקרים בחוג לחינוך משני המוסדות. שיתוף הפעולה הנרקם בין שתי המוסדות מתוכנן להניב פרויקטים נוספים כגון כנס משותף שיתקיים ב-Gwynedd Mercy University, קורסים משותפים ועוד.

תמונה 2: מפגש זום משותף לסגל החוג לחינוך ולסגל השותף מאוניברסיטת Gwynedd Mercy

חוזה עם מרוקו

בשנת 2020, נחתם הסכם שיתוף פעולה בין המכללה לארגון חינוכי ברבאט מרוקו: TAMKINE. בראש הארגון עומד ד”ר קדילי. הארגון TAMKINE שם לעצמו כמטרה לקדם פרויקטים חינוכיים בכל רחבי מרוקו ושכנותיה. במסגרת שיתוף פעולה זה, הגיע ד”ר קדילי למכללה שלוש פעמים במטרה להעמיק את שיתוף הפעולה בין מכללה ובין ארגונו במרוקו. במסגרת ביקורו במכללה התארח ד”ר קדילי  בישיבות של החוג לחינוך וכן נפגש עם אנשי סגל בדיונים פרטניים על מנת לקדם כיווני מחקר חדשניים בתחומים השונים.

בימים אלו נרקם שיתוף פעולה חדש עם ד”ר Prf. Abdellah Chekayri מאוניברסיטת Al-Akhawayn  אשר במרוקו. את שיתוף הפעולה יזם פרופ’ הייתם טאהא, לאחר שנכח באוניברסיטה Al-Akhawayn University במרוקו וקיים הרצאה בכנס שנערך במקום. אנו מקווים כי בקרוב ייחתם הסכם שיכלול בתוכו שיתוף פעולה במחקרים, בקורסים משותפים וכן בחילופי סטודנטים.

חוזה עם מכון IDEA, פרנקפורט גרמניה

בשנת 2020 נחתם חוזה שיתוף פעולה בין המכון IDeA-DIPF, פרנקפורט גרמניה והמכללה הודות לקשריה של ד”ר כרמית גל. לחוג לחינוך תפקיד חשוב בקשר זה היות ומכון המחקר הגרמני תומך במדענים מתחומים שונים, המתעניינים לחקור נושאים הקשורים לתחום של חינוך, ובכך תורם המכון להצלחת החינוך ולהתמודדות עם אתגרים במגזר החינוכי בגרמניה.

במסגרת שיתוף פעולה זה, נרקמו קשרי מחקר בין חוקרי המכון לחוקרים בחוג לחינוך. בעקבות קשרים אלו, הגיעו לארץ בספטמבר האחרון, שלוש חוקרות מהמכון ונפגשו עם פרופ’ ורד וקנין נוסבאום וד”ר עינת נבו במכללה. במהלך שהותן במכללה, נערכו פגישות בנושא המחקר המשותף, וכן סיור במכללה ובעיר עכו. בסוף חודש ספטמבר, הגיע חוקר נוסף מהמכון, ד”ר סבסטיאן קורינת’, לסייע בהקמת מערך הניסויים בטכנולוגיית EYE-TRACKING במעבדה לחקר המוח במכללה אותה מובילה ד”ר כרמית גל.

משלחת של דיקנים מאוניברסיטת ג’ורג’ וושינגנטון שבארה”ב

במסגרת שיתופי הפעולה של החוג לחינוך עם בית הספר לחינוך באוניברסיטת ג’ורג’ וושינגנטון שבארה”ב, תתארח במכללה ב- 8 לינואר, 2023, משלחת של דיקנים ומרצים. המשלחת צפויה לסייר במכללה, לפגוש סטודנטים וללמוד על ייחודיות המקום. כמו כן, להיפגש עם סטודנטים שלנו מהחוג לחינוך הלומדים מספר קורסים מתוקשבים בינלאומיים המועברים על-ידי אוניברסיטת ג’ורג’ וושינגנטון. תודה לד”ר מיכל רווה על הובלת מיזם זה.

החלום וההצלחה מתחילים כאן…

החוג לחינוך במכללה האקדמית גליל מערבי מבקש לאתר סטודנטים רציניים להשתלבות בתוכנית בינלאומית יוקרתית העוסקת בחינוך ובחדשנות.

המכללה מציעה מלגת לימודים לארבעה קורסים בינלאומיים מקוונים
בשווי של כ-$12,000 סה”כ

רציונל

החוג לחינוך חרט על דגלו לקדם את אוכלוסיית הפריפריה על ידי מתן הזדמנויות לסטודנטים הלומדים במסלולים המגוונים שבו ועל ידי ליווי של המבקשים להמשיך וללמוד. זאת במטרה להכשיר אנשי חינוך מובילים בגליל שיוכלו בעתיד להוביל שינויים במסגרות חינוך מגוונות ולהצעיד את איזור הגליל קדימה.

כדי לקדם את הסטודנטים שלנו, חתמנו על הסכם עם אוניברסיטת ג’ורג’ וושינגטון שבארצות הברית, שנחשבת לאוניברסיטה מאוד יוקרתית ומובילה בתחום החינוך. במסגרת ההסכם יוכלו הסטודנטים הלומדים בחוג לחינוך באקדמית גליל מערבי, ללמוד ארבע קורסים (12 נקודות זכות) מהתואר השני של תכנית הלימודים בבית הספר לחינוך באוניברסיטת ג’ורג’ וושינגטון ולקבל CERTIFICAT (תעודה) המאשרת לימודים אלה. במידה והסטודנטים ירצו להמשיך וללמוד לתואר שני באוניברסיטת ג’ורג’ וושינגטון תישקל האפשרות להכיר להם בקורסים אלה כחלק מלימודי התואר.

אופן הלימודים

הלימודים יתקיימו באופן מקוון. רוב הקורסים נלמדים באופן א-סינכרוני ובחלקם יש גם מספר מפגשים סינכרוניים בזום (מקוון). הלימודים מתחילים בסמסטר קיץ תשפ”ג שמתחיל בחודש מאי. הסטודנטים יוכלו לבחור האם לפרוס את הלימודים לאורך ארבעה סמסטרים כולל קיץ וללמוד קורס אחד בסמסטר או לשני סמסטרים וללמוד שני קורסים בסמסטר. הקורסים עוסקים בחינוך בהיבט בינלאומי ובטכנולוגיה בחינוך ומועברים על-ידי מרצים מאוניברסיטת ג’ורג’ וושינגטון. הסטודנטים יוכלו לקבל סיוע באנגלית בשעות הקבלה שבו פתוח המרכז לאנגלית במכללה האקדמית גליל מערבי.

 

למי מיועדת התוכנית?

• לסטודנטים המעוניינים להרחיב את השכלתם
• לסטודנטים שהחינוך הוא בנשמתם
• לסטודנטים המעוניינים בחלון הזדמנות בינלאומי

יכולים להגיש מועמדות הסטודנטים הבאים ובתנאי שעומדים בתנאי הקבלה (ר’ להלן):

• סטודנטים הלומדים לתואר ראשון בשנתם השנייה ללימודים.
• סטודנטים הלומדים לתואר ראשון בשנתם השלישית ללימודים ומתעתדים להמשיך לימודיהם לתואר שני במכללה.
• סטודנטים הלומדים בשנתם הראשונה לתואר השני.

 

תנאי קבלה לתוכנית (מיועד לסטודנטים הלומדים בחוג לחינוך במכללה האקדמית גליל מערבי בלבד!)

• ממוצע ציונים: סטודנטים בעלי ממוצע ציונים 90 ומעלה בזמן הגשת מועמדותם.
• קורות חיים: הסטודנטים יתבקשו להגיש קורות חיים באנגלית ובסופם לכתוב מדוע הם מעוניינים להירשם לתוכנית.
• המלצות: הסטודנטים יתבקשו לדאוג להמלצה אחת לפחות מאחד ממרצים אצלם הם לומדים בחוג. ההמלצה תשלח ישירות למזכירות החוג ולא תינתן ישירות למועמד.
• ראיון קבלה: הסטודנטים שעונים על התנאים לעיל יוזמנו לראיון קבלה על ידי אחד ממרצי החוג.

לאחר שקלול הנתונים המוצגים לעיל, ייבחרו שלושה סטודנטים בלבד לתוכנית. סטודנטים אלה יזכו למלגת לימודים על סך $12,000 שתשולם ישירות לאוניברסיטת ג’ורג’ וושינגטון על ידי המכללה האקדמית גליל מערבי. סטודנטים נוספים שעומדים בתנאי הקבלה וירצו לממן את לימודיהם בעצמם יציינו זאת בראיון הקבלה.

בתאריך 29/12/22 בשעה 18:00 ייערך מפגש בזום עם ד”ר מיכל רווה להסברת התוכנית ולמענה לשאלותיכם. להלן קישור לזום:

סטודנטים המעוניינים להציע את מועמדותם מתבקשים להירשם בקישור הבא:

תאריך אחרון להרשמה: 05/01/23

לשאלות ובירורים נוספים, ניתן לפנות לד”ר מיכל רווה  [email protected]

המרכז לחינוך אורייני במכללה האקדמית גליל מערבי, מתכבד להזמינכם לכנס בינלאומי מקוון בנושא אוריינות וטיפוחה:

ENGAGEMENT: Literacy Bridges for Diverse Students, Families and Cultures

הכנס יתקיים ביום שלישי ה 17.1.23 בין השעות 14:45-20:15 באמצעות מערכת הזום.

בכנס יציגו חוקרים מובילים בתחומם מישראל, ארה”ב, גרמניה ומרוקו.

מארגנות הכנס, פרופ’ ורד וקנין נוסבאום, ד”ר עינת נבו ופרופ’ שרלין אנדריזי ממכללת וויסמיסטר  (Westminster College) שבארה”ב.

הכניסה חופשית אך מותנית בהרשמה מראש: להרשמה לכנס, לחץ כאן.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לגב’ אנה דאוס, מתאמת פרויקטים במרכז לחינוך אורייני בדוא”ל: [email protected]

 נשמח לראותכם בין אורחינו

שיחה על חדשנות בפתיחת שנת הלימודים בתואר השני באוריינות וחדשנות בחינוך

מדווחים: ד”ר מיכל רווה וד”ר יוסי אלרן

שנת הלימודים השנייה בתוכנית לתואר שני באוריינות וחדשנות בחינוך נפתחה השנה במפגש חגיגי ומעניין על חדשנות, יצירתיות והקשר ביניהן. קבוצת הסטודנטיות שהחלה השנה את התוכנית כוללת בוגרות החוג לחינוך שלנו, וכן מורות וגננות מהאזור. כולן חדורות מטרה להעמיק את הידע שלהן בתחום אוריינות שפה, קריאה וחשיבה כמותית וללמוד איך ללמד יכולות אלו בדרכים חדשניות ויצירתיות. ראשת החוג פרופ’ ורד וקנין-נוסבאום וראשת תוכנית התואר השני ברכו את הסטודנטיות ולאחר מכן נערכה שיחה עם ד”ר יוסי אלרן, שמלמד בתוכנית, וגם מנהל את יחידת החדשנות במכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע. בשיחה שמנו דגש על ההגדרות השונות של המושג ״חדשנות״ בהקשר החינוכי ושוחחנו על החשיבות של חדשנות ואוריינות בהקשרים חינוכיים. הרחבנו על האופי התהליכי של חדשנות במערכות חינוך שונות, מרמת הארגון או חברת האד-טק ועד רמת הלומד היחיד ועל החשיבות של החדשנות והאוריינות כחלק ממערך כישורי המאה ה-21. הזכרנו את מושג ה-modelling וחשיבותו, והדגשנו את חשיבות הרפלקציה העצמית כפן הכרחי של פיתוח מודעות עצמית לשם התפתחות וקידום ההוראה בדרכים ואמצעים חדשניים. הדגשנו שחדשנות טכנולוגית היא רק סעיף קטן במכלול הדברים הכלולים במושג ״חדשנות״ משום שהטכנולוגיה בסופו של דבר היא כלי למימוש מטרות חינוכיות ״גבוהות״ יותר. סיפרנו על ״יחידות חדשנות״ ותפקידיהן והפוטנציאל התעסוקתי הרב בתחום. לתחושתנו, בסוף המפגש הסטודנטיות הבינו את הערך המוסף הרב במסלול החדשנות והאוריינות במכללה ואת התרומה של המסלול הן לעיסוקם העכשווי והן לפוטנציאל העתידי.

תמונה 3: מפגש עם הסטודנטיות לתואר שני באוריינות וחדשנות בחינוך

ביקור סטודנטים מהחוג ללקויות למידה בבית רות

מדווחת ד”ר מירי שריד, ראשת החוג ללקויות למידה וחינוך

בחודש יוני 2022 סטודנטים מהחוג ללקויות למידה ביקרו בבית רות, מרכז לטיפול בלקויות למידה בחיפה.

הביקור המחיש לסטודנטים את השדה החינוכי הלכה למעשה, וכיצד הנושאים הנלמדים בקורסים מתבטאים בטיפול בילדים המתקשים בלמידה. לדוגמא, מהו הקשר בין ההתנסות במטבח לבין יכולות ארגון ותכנון שילדים לקויי למידה ועם הפרעות קשב עשויים להתקשות בהם, או הקשר בין העבודה במטבח לחיזוק הקריאה.

במהלך הביקור, הסטודנטים שמעו ממנהלת המרכז רקע על המרכז. שתי מורות העוסקות בהוראה מתקנת סיפרו על עבודתן עם הילדים, והמחישו באמצעות טקסט קצר את החשיבות של סימני פיסוק, להבנה של הטקסט. כמו כן, הסטודנטים שמעו איך הילדים לומדים לכתוב ולבנות עלילה, בדרך חווייתית, מציורים ואיורים של סיפוריהם.

הסטודנטים שמעו מתלמידה בת 12 המטופלת במרכז, ואמה, על הקשיים שחוותה בביה”ס וכיצד ההוראה בבית רות עזרה לה להתקדם ולגבור על האתגרים האישיים שלה.

במסגרת הביקור, הסטודנטים צפו בשיעורי הוראה מתקנת מגוונים. בשיעורים הם ראו כיצד המורים/מורות במרכז עוזרים לילדים בדרך חווייתית ויצירתית לחזק את תחומי הלמידה והאסטרטגיות שלהם.

מאיה, שהשתתפה בביקור, ציינה: “בביקור הבנתי כמה העשייה שונה שם, ההבנה של הילד ואת הצרכים שלו יותר ממוקדת, הרצון להשפיע ולעזור, לשנות ולהוביל את הילד למקומות גבוהים ולהגיע להישגים והגשמה עצמית. הרצון שלי להוביל ולחולל שינוי רק התעצם במפגש הזה. תודה על ההזדמנות לשמוע ולהחכים”.

תמונה 4: הסטודנטים בהשתתפות בהסבר והרצאה על הפעילות בבית רות

כתב: רותם מרקוביץ’, בוגר החוג לחינוך

תוכנית מצטיינים של החוג לחינוך מורכבת מסטודנטים מצטיינים אשר נבחרים על ידי ועדה. התוכנית כוללת טומנת בחובה הובלת פרוייקטים קהילתיים, זאת בצד הרצאות וסדנאות להעשרה ופיתוח.

בשנת תשפ”א, מימוש התוכנית היווה אתגר. מחד, מדובר על סטודנטים בשנה ג’, אשר זקוקים לפרוייקטים הקהילתיים לטובת צבירת ניסיון (פרקטיקום) ולצורך כתיבת הסמינריון. ומאידך גיסא, מדובר על שנת קורונה, שנה של בידודים, סגרים, ריחוק חברתי ועוד. ובהתאם, גם תוכנית ההעשרה הוטלה בספק, הרי איך אפשר לבצע סדנאות בזום? ובכן, מסתבר שאפשר.

הפעילות הראשונה במסגרת תוכנית ההעשרה הייתה סדנת מנהיגות. הסדנה נמדכה שעתיים בזום וכללה אינטראקציות בין מנחת הסדנה לבין הסטודנטים. בסדנה דיברנו על סגנונות וקיבלנו כלים להתמודדות עם סיטואציות שונות.

הסדנה השנייה עסקה בנושא “התמודדות עם מצבי לחץ” ובה דיברנו, חידדנו ומיקדנו את תחושותינו, בטח לאור תקופת אי הודאות שמגיפת הקורונה הביאה עימה. הסדנה איפשרה לנו להבין את התחושות שלנו ולנתב אותן למקומות חיוביים אשר יעזרו לנו לפרוח, זאת במקום לשקוע.

הסדנה השלישית הייתה באנגלית. מטרתה הייתה להכין אותנו ל-“יום שאחרי” התואר, זאת על מנת שנוכל לדבר ולפנות לאנשים באנגלית “ראויה” ולא בשפת הרחוב, שנוכל לעשות “מינגלינג” מכובד ושנוכל ליצור קשרים אקדמיים.

לקינוח, ועל מנת לשחרר קיטור מסיר הלחץ שנקרא קורונה, מבחנים וסמינריונים, עברנו סדנת צחוק, וכן – גם היא עברה בזום. במשך שעה וחצי סיננו את רחשי הסביבה, התנתקנו מכל מה שמטריד אותנו וצחקנו. ולא, זה לא היה מופע סטנד-אפ ובטח שלא מופע קומי. זה היה צחוק סתמי, שהתחיל מאולץ ובדרך פלא הדביק ויצר היזון חיובי אצל כלל המשתתפים, כך שצחקנו עד שכאבה לנו הבטן, צחקנו עד שירדו דמעות ובעיקר – נהנינו. במשך שעה וחצי נהנינו לראות אחד את השנייה צוחקים, נהנינו לשכוח מהקורונה, נהנינו להתנתק מהשגרה ובעיקר – נהנינו להנות!

אז לאחר סיום תוכנית המצטיינים ולאחר שסיימתי אל לימודי בשנה זו שהייתה שנה של פריון מוחי והנאה רצופה, אני רוצה להודות:

פרופסור ורד וקנין-נוסבאום, ראשת החוג לחינוך, על ניצוח נפלא של התזמורת, תוך כדי יצירת הרמוניה נפלאה בין חברי התזמורת. לצוות שאחראי על תוכנית המצטיינים.
ד”ר מירי שריד וד”ר רוני טוטיאן, על כך שהסכימו לקבל אותי לתוכנית אבל יתרה מכך – על כך שהפעילו חשיבה רבה והביאו עבורנו סדנאות שבאמת תרמו לנו בפן האישי ובפן המקצועי.
תודה אישית לד”ר עינת נבו, ראשת אשכול אוריינות, האשכול בו התמחיתי, ולד”ר ענת קלמר, מרצה בתחום פיתוח חשיבה מתמטית. שתיהן בדרכן המיוחדת אפשרו לי להיות עצמי ונתנו לי חופש פעולה והאמינו בי. תודה נוספת לד”ר הילה נאות שאיפשרה לי להפליג למחוזות הדמיון ואפשרה לי לבצע מחקר אחר, שונה, מיוחד. ותודה אחרונה לשאר המרצים ולסגל המנהלי של החוג אשר היו שם בשבילי ועבורי.

מדווחת ד”ר עינב קיסר, החוג לחינוך, אקדמית גליל מערבי

• במאה ה-21 הטכנולוגיה תופסת מקום משמעותי בחיי היומיום וללומדים הצעירים יש גישה בלתי מוגבלת למשחקים בגרסה דיגיטלית. לרוב אנחנו מכנים את דור העתיד כ”ילדים דיגיטליים” בגלל יכולתם לצרוך ולהשתמש בטכנולוגיה למשחק, גלישה באינטרנט, מעורבות ברשתות חברתיות ועוד. עולה השאלה האם צריכת טכנולוגיה מקדמת את יכולתם להביע את עצמם ואת הרעיונות שלהם בעזרת הטכנולוגיה? האם צריכת טכנולוגיה הופכת אותם לרהוטים בסביבה זו, כך שיוכלו להשתמש בה כדי לפתור בעיות, להעלות רעיונות חדשים ויצירתיים? (Resnick, 2012).
• בקורס משחקים דיגיטליים הסטודנטים מפתחים חשיבה אלגוריתמית דרך תכנות קוד בשפת הסקראץ’, במטרה לבנות משחקים לימודיים בתחומי תוכן שונים כמו מתמטיקה ואנגלית. במקביל לתכנות משחקים הסטודנטים מתנסים במשחקים שונים (משחקים מסחריים, לימודיים ומשחקים רציניים), בכדי להעמיק את הקשר בין משחק ללמידה, לבחון כיצד ניתן לשלב משחק לימודי בהוראה וכיצד המשחק יכול להוות כלי להערכה חלופית.

מרצה ומדווחת: גב’ יונה פליישר

הנחות עבודה ותפיסות עולם העומדות בבסיס ההתערבות להורים לילדים בגיל רך

התפתחות בגיל הרך קריטית לעתיד הילד, שנים ראשונות מעצבות את כישורי העתיד, עיצוב האישיות והתפתחות הקוגניטיבית. בתקופה זו התפתחות המוח מואצת ולכן כל חשיפה ותרגול ישפיעו משמעותית על למידה, התקשרות ועיצוב האישיות.

הנחות יסוד של הפרויקט

בשנים האחרונות מתרחבת המגמה לעבור מהתערבות ישירה עם הילדים להתערבויות כוללות של עבודה עם ההורים או עם הקהילה.

ישנם 4 סוגי התערבויות בקהילה:

התערבות עקיפה בקהילה – תכניות קהילתיות שמטרתן מסירת מידע והכשרה לשם העלאת רמת מסוגלות של  ההורים ויכולותיהם. תכניות כגון אלה נועדו לשפר את ההתייחסות של קהילה שלמה ותפקודה בתחום מסוים כמו הכנה לכיתה א’ לקראת גיוס, קורס הכנה ללידה וכ”ו.

התערבות עקיפה – תכניות העוסקות בשיפור תפקודי הורות בתחומים ספציפיים והדורשים התערבות וסיוע באופנים שונים על ידי עבודה ישירה מול ההורה או טיפול דיאדי. לדוגמא הדרכת הורים בקבוצת תמיכה להורים מאמצים.

התערבות דו-דורית – שיטה חדשה החותרת להשגת הישגים מקבילים גם לילד וגם להורים. כאן מוצע שילוב של התערבות ישירה הנעשית עם הילדים ושילוב  ההורים בתהליך.

קורס  מודעות הורית לאוריינות בגיל הרך לקח על עצמו את האתגר להתנסות במודל ההתערבות הדו דורית. הסטודנטים מפעילים ישירות על הילד תכנית העשרה בתחום האוריינות (מכוונות לספר, אוצר מילים והיכרות עם מערכת הכתב) כאשר ההורים צופים וחולקים עם הילדים מחוויות  והשפעות הפעילות.

התערבות ישירה – איש מקצוע עובד ישירות מול הילד כמו למשל טיפול פסיכולוגי, פסיכותרפיה, פיזיותרפיה התפתחותית  אימון אישי וכד..

מודעות הורית לאוריינות בגיל הרך הינו קורס שנתי בו הסטודנטים מקבלים רקע תיאורטי על מהות האוריינות וביטויה האופרטיבי. הסטודנטים עוברים תהליך הכנה ממושך ושותפים לפיתוח מערכי פעילויות תואמות גיל 5-6. הם מוכשרים על ידינו לקראת רצף מפגשים אישי של ילד-סטודנט.

הפעילות מתבצעת אחת לשבוע לאורך חודשיים עד שלושה בביתו של הילד,  לעיני ההורים ובהשגחתם. הפעילות היא  לימודיות משחקיות.  התוכן שלה  נע על 3 צירים: חיזוק אוצר מילים, מכוונות לספר והיכרות עם יסודות הכתב.

הילדים נהנים, חווים ולומדים, וההורים נחשפים לתוכן מקדם שפה ואוריינות בהתאם לגיל 5-6.

רשמים ומסקנות

79.2% מההורים היו מעורבים מאוד – שיתוף פעולה מלא שכלל קשר רציף, משובים תכופים השתתפות, שימוש במשחקים, ספרים והפעילות שהושארה לילד.

 על פי המשובים האישיים שרשמו  ההורים במפגשי הסיכום  מסתמן כי חלה עלייה במודעות של ההורים לנקודות ציון בהתפתחות הילד, כישורי הורות בתחום אוריינות ופיתוח שפה, חשיבות ההקראה ביצוע פעולות אורייניות מעשירות נוספות.

הילדים נתרמו מהעשרה, הגברה, ועידוד של התפתחות קוגניטיבית, התפתחות שפתית, והתפתחות חברתית רגשית. בטווח הארוך יותר – מוכנות מיטבית יותר לביה”ס.

בשנה הקרובה נאמץ מדידה נוספת של השפעת התוכנית על הסטודנטים עצמם – עמדתם המקדימה ועמדתם בסוף הפעלת התוכנית. נבקש מהגננות של הילדים לחוות דעה על השפעתה ונמשיך להעריך את השפעתה על ע עמדות ההורים לפני התוכנית ואחריה.

משובים מהשטח

• “אניסה יקירה, תודה לך על הכל , תודה שעזרת, נתת ותמכת בתים, תודה על היחס האישי והסבלנות האין קץ מאחלת לך המון הצלחה בהמשך”.
• רייב המקסימה, הגיעה לביתינו במסגרת קורס מהמכללה למפגשים עם בני, עילאי.ניכר שרייב השקיעה מחשבה בכל המפגשים. היא יודעת כיצד לגשת לילדים ותמיד הייתה מגיעה מאורגנת ומסודרת, אתגרה, סקרנה ועניינה את עילאי. הוא היה מחכה מאוד למפגשים איתה ואין ספק שזה תרם לו המון. כך ששניהם יצאו נשכרים מהמפגשים. תודה לכם על היוזמה המבורכת!
• “באחד מן המפגשים גלעד סיפר לי כי הוריו התחילו להקריא לו בשבוע שני סיפורים בימים קבועים בכל פעם סיפור אחר שגלעד בוחר אך שעדיין לא קראו אותו מעולם, גלעד סיפר לי כי הוא נהנה מאוד כאשר אבא קורא איתו סיפור וגלעד קורא לזה “זמן איכות” במילים אחרות, הפרויקט הזה חיבר וחיזק בין ההורים לילד, חיזק את מיומנויות הלמידה שלו ועזר לו במוכנות לכיתה א’.”

יעל פז, סטודנטית שנה ג בחוג ללקויות למידה וחינוך, משתתפת בתכנית מצטיינים של החוג לחינוך

30.11.2022

לכבוד:

ד”ר רוני טוטיאן

הנדון: מפגש העשרה במסגרת תכנית מצטיינים

 

בתאריך 29.11.2022 נערך מפגש העשרה בנושא תקשורת בין אישית שהועבר ע”י איילת קנב.

במפגש זה נחשפנו אל דרכי התקשרות עם הסביבה, שפת גוף, מהי תקשורת חוסמת ומהי תקשורת מקרבת.

איילת קנב העבירה את הנושא בצורה ברורה, רהוטה ומעשירה וגרמה לחשיבה יותר מודעת לגבי איך מתקשרים עם הסביבה, איך מעבירים מסר בצורה המיטבית.

כסטודנטית בחוג לחינוך ולקויות למידה אני רואה סדנא זו חשובה ומעניקה כלים מאוד משמעותיים לחיים והן למקצוע החינוך. הייתי שמחה לראות סדנא כזו מתפתחת לכדי קורס חובה בחוג לחינוך ולמורי העתיד אשר צריכים לתקשר עם ילדים, משפחות וגורמי טיפול. חשוב שנלמד ונהיה מודעים לדרך העברת המסרים שלנו בצורה מקבלת ולא בצורה המעוררת התנגדות. כמו כן, סדנא זו מעניקה כלים להתמודדות מול דילמות, סיטואציות מורכבות ומציאת דרכי פתרון מונגשות יותר.

הרבה תודה על החשיפה למשמעות של תקשורת בינאישית וקבלת כלים כיצד עושים זאת בצורה נכונה.

בברכה,

יעל פז

תמונה 5: מפגש העשרה במסגרת תכנית מצטיינים

 

דבר באנגלית, בעיות אוריינות של ילדים בעקבות הקורונה, פרופ’ ורד וקנין נוסבאום וד”ר עינת נבו, 18.9.22

עולים לכיתה א’: השאלות שלכם ותשובות המומחים, אתר YNET, יונה פליישר, 31.8.22

כל תלמיד רביעי מתקשה בקריאה: אלה הצעדים הנדרשים לצמצום פערי הקורונה, אתר החדשות דבר, פרופ’ ורד וקנין נוסבאום וד”ר עינת נבו, 3.7.22

מחקר ראשון מסוגו מצא: כך משפיעה הקורונה לרעה על הישגי התלמידים, מעריב, פרופ’ ורד וקנין נוסבאום וד”ר עינת נבו, 4.7.22

הקורונה גורמת לנסיגה חדה בכישורי האוריינות של התלמידים, מעריב, פרופ’ ורד וקנין נוסבאום וד”ר עינת נבו,  4.7.22

יעקב אייכלר, השלכות הקורונה על אוריינות ילדים, אצל יעקב אייכלר בכאן ב’,  פרופ’ ורד וקנין נוסבאום, 5.7.22

מחקר השלכות הקורונה, משכן לילה, ד”ר עינת נבו, 8.7.22

השפעת משבר הקורונה על כישורי האוריינות, רדיו ת”א ‘התכנית החברתית’, פרופ’ ורד וקנין נוסבאום, 8.7.22

כך תכינו את ילדיכם לימי זיכרון ועצמאות, רשת 13, ד”ר גיל מאור, 02.05.22

ניתוץ סמלי תרבות ואמנות היסטוריים משחקים לידי העריצים, מעריב האתר,  ד”ר סרגיי טלנקר, 12.05.22

הורים, שכחת ילדים ברכב: למה זה עדיין קורה ומה הפתרונות, הסבר ופתרונות, YNET,  ד”ר גיל מאור, 29.05.22