דבר ראשת החוג: ד"ר ורד וקנין נוסבאום

אני שמחה מאוד להציג את הגיליון הדיגיטלי השני של החוג לחינוך.
אנחנו בישורת האחרונה של שנת הלימודים. סמסטר זה אמנם קצר אך עשיר בפעילויות של החוג, הופעות בתקשורת, כנסים ופרסומים ולכל העושים במלאכה – תודה. לקראת חופשת הקיץ, אני מבקשת לאחל לכם ולבני משפחותיכם קיץ רגוע ושקט.
שלכם,
ורד

ספרו של ד"ר מנחם שטרן

ב”ה

תקציר – מחקר השוואתי: בין משה דוד שו”ב וישראל בלקיניד – אנשי חינוך בשלהי המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20

ד”ר מנחם שטרן, מרצה בשלוחות אוניברסיטת “בר אילן” באקדמית גליל המערבי.
בחרתי לעסוק באנשי החינוך משה דוד שו”ב וישראל בלקינידלא רק מאחר והיו בין הראשונים שהנחילו את השפה העברית בשלהי המאה ה-19, אלא כי היו דמויות כריזמטיות בתחום החינוך ועשויים להוות מודל לחיקוי לאנשי חינוך בדבקותם במטרות שהציבו לעצמם.
כאשר דנים  בהחייאת השפה העברית, ושילובה במערכת החינוך בארץ ישראל; בשלהי המאה ה-19, מזכירים את אליעזר בן יהודה, את ד”ר יצחק אפשטיין ואת שמחה וילקומיץ. אולם אין מזכירים את משה דוד שו”ב וישראל בלקינד שנאבקו למען הנחלת השפה העברית ועשו רבות להפצתה.
יתכן כי הסיבה לכך קשורה בעובדה ששניהם היו ראשי קבוצות עולים, אשר בראשית דרכם בארץ עסקו בהקמת מושבות: שו”ב ייסד את ראש –פינה, ובלקינד סייע לייסד את גדרה. רק לאחר הקמת המושבות התפנו לעסוק בחינוך; נהלו בתי ספר ושלבו בהם את שפת ההוראה בעברית, והשתתפו בארגונים שעסקו בהנחלת השפה העברית.
במטרה להציג את פעילותם הברוכה פרסמתי מאמר בכתב העת “דור לדור” מ”ו תשע”ג-2013, בהוצאת אוניברסיטה תל אביב עמ’ 329-293.
להלן תקציר פעילותם של שני אישים אלו .
משה דוד שו”ב נולד בשנת 1854 ברומניה בעיר מוינשטי . עד גיל 18 למד בישיבה, נשא אישה, למד שחיטה ועסק במקצוע זה. לכן שינה את שם משפחתו מיענקוביץ לשו”ב (שוחט ובודק) על שם עיסוקו. הוא שאב את החיבה לארץ ישראל מדודו שעלה לארץ ישראל כבר בשנת 1864. הדוד חזר מספר פעמים לרומניה במטרה לעודד יהודים לעלות לארץ ישראל. בחזרתו למוינשטי סיפר למשה הצעיר ספורים רבים על ארץ ישראל, ואף הכין אותו ל”בר המצווה”. לאחר הפרעות ברומניה בשנת 1881, הקים שו”ב את ה”חברה ליישוב ארץ ישראל”, עלה ארצה וייסד את ראש פינה. בגלל אי יכולתו של שו”ב לקבל את מרות פקידי הברון רוטשילד החליט לעבור לעבודה חינוכית..
פעילותו החינוכית: בשנים 1890-1885 ניהל את ביה”ס בראש פינה, ושילב בו את הוראת העברית למרות כל הקשיים שהציבו בפניו ההורים, שרצו כי ימשיך ללמד באידיש. הוא הקים גם את אגודת “שפה ברורה” בראש פינה, שמטרתה הייתה להנחיל את השפה העברית גם למבוגרים. לאחר מכן, עקב אי יכולתו לפרנס בכבוד את משפחתו ממשכורתו כמנהל בית ספר, עזב את ניהול ביה”ס ועבר לנהל את המושבה “משמר הירדן”. בהמשך, נסע  לאמריקה ושהה בה  4 שנים שבמהלכם הקים גן ילדים ותלמוד תורה ששפת ההוראה הייתה עברית. לאחר שחזר  לארץ, היה במשך  שנתיים מורה ראשי לעברית, בבי”ס של “כל ישראל חברים” (כי”ח) בירושלים, וקידם בצורה משמעותית את הנחלת העברית בבית הספר. לאחר – מכן, ניהל במשך שלוש שנים את בית היתומים בצפת, הקים לתלמידים מסגרת להכשרה מקצועית והנחיל להם את השפה העברית.
ישראל בלקינד נולד בשנת 1861 ברוסיה. אביו היה בין המורים הבולטים לעברית ברוסיה. אימו הקפידה לדבר עם ילדיה רק עברית. עם סיום לימודיו התיכוניים החל ללמוד במכללה בחרקוב. לאחר הפרעות של שנת 1881, הקים בלקינד את “אגודת ביל”ו”, ובראש קבוצה של 14 ביל”ויים עלה בשנת 1882  ארצה. היו להם קשיי קליטה בארץ. בשנת 1884 הם ייסדו את המושבה גדרה. בשנת 1886 נבחר בלקינד לוועד “חובבי ציון” ביפו, ועסק בעסקנות ציבורית, וכתוצאה מכך משקו  במושבה גדרה הוזנח. לכן עזב את עבודת האדמה ועבר לעסוק בחינוך.
בשנת 1889 ייסד ביפו את ביה”ס הראשון ששפת ההוראה בו הייתה בעברית. מחוסר תקציב נסגר ביה”ס לאחר שנתיים. בהמשך דרכו החינוכית לימד עברית במשך שנתיים בביה”ס של כי”ח בירושלים. משם עבר לנהל את ביה”ס היסודי בראשון לציון, והחל לפעול להקמת בית ספר חקלאי ששפת ההוראה בו תהיה בעברית, כמתחרה לביה”ס “מקווה ישראל ” ששפת ההוראה בו הייתה צרפתית ורק מעטים מבוגריו המשיכו לעסוק בעבודת האדמה.
הוא הביא לארץ יתומים מרוסיה, והקים בראשון לציון את המוסד “קריית ספר”. משם עבר המוסד גלגולים רבים: לשפיה, לבן-שמן, לחפציבה, לחדרה ולצפת. המעברים הרבים נגרמו מחוסר יכולתו למצוא תקציב למוסד דבר שהוביל לבסוף לסגירתו הסופית. למרות כל העברות המוסד למקומות שונים, הוא דאג שהתלמידים ילמדו עברית וידברו עברית ועודדם לכך באמצעות פרסים. כמו כן הוא העניק לחניכיו היתומים אהבה רבה, ולכן היה נערץ על ידם.
בסוף מאמרי כתובים גם קווי הדמיון והשוני בין שני האישים הללו בהתייחסות למספר מאפיינים: מניעי עלייתם, פעילותם בתחום הנחלת השפה העברית, אופיים והישגיהם.

פרסום מאמר

Abu-Baker, (2016). Gender policy in family and society among Palestinian citizens of Israel: Intersectionality of the outside influence of the state and the inside influence of family and society. in– E. Ben-Rafael, J. H. Schoeps, Y.Sternberg and O. Glöckner (Eds.) Handbook of Israel: The Major Debates. Mouton de Gruyter, Germany. 453-473.

ח’אולה אבו-בקר, (2016). מדיניות מגדרית במשפחה ובחברה בקרב פלסטינים אזרחי ישראל: הצטלבויות של השפעה חיצונית של המדינה והשפעות פנימיות של המשפחה והחברה.

מאמר זה מנסה לנתח ולדון בסוגיית חוסר שוויון מגדרי בחברה הפלסטינית בישראל. הוא מתמקד בדיאלקטיקה של קומפלקס ההשפעות וההצטלבויות של גורמים הנובעים מהמדיניות של ישראל כמדינה ריבונית כלפי אזרחיה הפלסטינים, המהווים מיעוט לאומי מחד – וגורמים הנובעים מתוך החברה הפלסטינית אזרחית ישראל בנוגע למעמד הגברים לעומת הנשים בתוכה, מצד השני.
המאמר יוצא מנקודת הנחה שנשים פלסטיניות אזרחיות ישראל עברו שינויים חיוביים מהירים הן במרחב הפרטי והן במרחב הציבורי. המאמר מתמקד בבחינת הגורמים שנקבעו ע”י מדינת ישראל ואומצו ע”י החברה הפלסטינית אזרחית ישראל אשר תרמו להמשך אפליתן של נשים בחברה זו. הטענה המרכזית הראשונה במאמר היא: החברה הפלסטינית אזרחית ישראל מתאפיינת בדואליות של מסורתיות ומודרנה, שמרנות ושינוי – תהליכים המתרחשים בו זמנית ובאופן המשתלב בתוך החיים היומיים ולרב תוך הרמוניה חברתית ונפשית.
בכדי להבין מציאות חבתרית זו, חובה לנתח את ההצטלבויות בין המוסדות הרשמיים של המדינה ובין מוסדות החברה הפלסטינית. הצטלבויות אלו תלמדנה על ההשפעה של המפגש בין שיטות או מערכות דיכוי, הגמוניה ואפליה.
הטענה המרכזית השנייה היא, אפוא, כי גורמים חיצוניים, מיוצגים על ידי מוסדות מדינה פועלים יחד עם גורמים פנימיים המיוצגים על ידי דמויות פטריארכליות בחברה הפלסטינית ומפעילים צורות שונות של דיכוי מערכתי וממוסד, גלויות וסמויות, על יחידים וקבוצות בחברה פלסטינית אשר מעצב בתוכה מדיניות ריבוד חברתי ומגדרי. דיכוי ממוסד מערכתי מתרחש כאשר חוקים, מנהגים ושיטות עבודה משקפים ומייצרים חוסר שוויון המבוסס על החברות של הפרט בקבוצה חברתית מסוימת. במקרים אלו, המוסד נחשב מדכא, באם הפרטים הפועלים באותו מוסד מתכוונים לדכא או לאו.
בין היתר המאמר דן בחוקי המדינה אשר התערבו בעיצוב המבנה של החברה הפלסטינית בישראל; השפעת החינוך על בנייתה של עיליתה חדשה; בום החינוך והניו-פטריארכיה הפלסטינית; השפעתם של ארגונים בלתי ממשלתיים על מדיניות מגדרית בחברה הפלסטינית; הצטלבות של גורמים פנימיים בהקשר לנושא מגדר במשפחה הפלסטינית והחברה האזרחית בישראל; המודרניות המובילה למסורתיות.

הרצאת אורח

הסטודנטיות בחוג לחינוך, באשכול הלימודים לקויות למידה, שמעו הרצאה מפיה של לאוורה קוקיאר – מנהלת מרכז האבחון במכללה. הרצאת האורח ניתנה במסגרת הקורס “קשיים בקריאה ובכתיבה” אותו מעבירה ורד וקנין. הסטודנטיות שמעו על תהליך האבחון ונחשפו לכלי אבחון מרכזיים. ההרצאה הייתה מרתקת ולסטודנטיות יש כעת כלי העשרה נוסף.

פרויקט פעילות אוריינית שפתית בגני חובה בעכו

מדווח עינת נבו

בשנים האחרונות אנו עדים לקיומם של מחקרים רבים, המדברים על חשיבות הטיפוח של היכולות השפתיות, האורייניות, ומיומנויות הזיכרון בגיל הצעיר. מיומנויות אלה חיוניות לביסוס וקידום יכולות אקדמיות שהן הכרחיות להצלחת הלמידה של הילדים בבית-הספר. גננות העובדות בגני החובה מכירות בצורך לטפח כישורי שפה ופועלות בכיוון זה בעבודתן. אך אין בכך די, יש צורך לפתח דרכים נוספות. אחת מהן מאפשרת פעילויות אלה במסגרות של קבוצות תלמידים קטנות, מונהגות ע”י סטודנטים שהוכשרו לכך, תוך שימוש בסיפורים ובמשחקים.

פרויקט פעילות אוריינית שפתית פועל בעיר עכו זו השנה החמישית. מטרתו של הפרויקט הינה לקדם את היכולות השפתיות והמיומנויות האורייניות של ילדים בגני החובה בעיר, העולים בשנה שלאחר מכן לכיתה א’, על-מנת לבסס ולהעשיר את התשתית הלשונית הדרושה לילדי הגן לשם רכישת הקריאה והכתיבה בבית-הספר. בפרויקט הזה פועלים סטודנטים דוברי עברית וערבית מהמכללה האקדמית גליל מערבי. הסטודנטים קוראים סיפורים לילדים בגן, בקבוצות קטנות, ומשלבים בקריאה פעילויות משחקיות ושיחה.

בשנה”ל תשע”ו השתתפו בפרויקט 23 סטודנטיות, מתוכן, 6 סטודנטיות דוברות עברית ו- 17 סטודנטיות דוברות ערבית, שהפעילו את התוכנית ב- 5 גנים דוברי עברית, ו- 7 גנים דוברי ערבית. הפרויקט מתבצע במסגרת סמינריונים שניתנים בחוג לחינוך בהנחיית דר’ עינת נבו. בתחילת הפרויקט ובסופו מועברים ל- 15 ילדים מכל גן הערכות אקולוגיות , המתבצעת בדרך של משחק ומבוססת על מסמך הכשירות הלשונית בגן. בצורה זו אנו לומדים על היכולות השפתיות והאורייניות של הילדים, ומחלקים אותם לקבוצת מחקר (10 ילדים שמשתתפים בפרויקט) ולקבוצת ביקורת (5 ילדים שאינם משתתפים בפרויקט). הסטודנטים פועלים בגנים בזוגות, כך שכל סטודנט פועל עם קבוצה של חמישה ילדים במשך כ-20 מפגשים. הסטודנטים מכינים בעצמם את הפעילויות שהם מעבירים לילדים, תוך קבלת הנחייה לגבי התכנים, המשחקים המתאימים, דרכי תיווך והתמודדות בפועל עם המשימות.

לאורך כל התקופה מלוות את הסטודנטיות מדריכות מטעם המכללה (ריבה אסטרין וג’אדה נעים ובעבר גם אסמא חווא), המגיעות גם לגנים לצורך הדרכה ותמיכה בסטודנטים. הפעילות, הכוללת שימוש בספרים לצורך קידום מיומנויות שפתיות שונות, פעילות בקבוצות קטנות, קריאה חוזרת של סיפורים בגישת הקריאה הדיאלוגית כמו גם נתוני ההערכה האקולוגית ורפלקציה אישית של הסטודנטים על עבודתם בגן, משמשים את הסטודנטים לכתיבת עבודה סמינריונית מסוג מחקר פעולה.

התועלת מהפעילות הזאת היא רבה והיא ניכרת בתגובותיהם של הילדים, של הגננות, ושל הסטודנטים.הילדים עוברים הערכה אקולוגית, המתבצעת בדרך של משחק ומבוססת על מסמך הכשירות הלשונית בגן, לפני ואחרי הפרויקט. מתוך הנתונים המתקבלים ניכר, כי הילדים המשתתפים בפרויקט מתקדמים בתחומים של אוצר מילים, מורפולוגיה ומושגי דפוס.

הגננות מדווחות על תרומה רבה של הפרויקט לחיי הגן, כך שהילדים שמשתתפים בפרויקט מתקדמים הן מבחינה שפתית והן מבחינת ביטחונם,. הגננות מצביעות על כך שילדים אלו קשובים יותר, מראים הבנה גבוהה יותר של סיפורים שנקראים בגן, מציגים יכולת טובה של הסקת מסקנות, ומרבים להביע דעתם במהלך מפגשים שמתקיימים במליאת הגן.

הסטודנטים מרוצים מאוד מההתנסות בעבודה עם ילדים וחווים הנאה ממנה. הסטודנטים מדווחים כי החיבור בין החומר התיאורטי לעבודה בשטח תורם להבנה עמוקה יותר של משמעות העשייה החינוכית.

ניתן לסכם, כי הפרויקט חשוב הן לילדים והן לסטודנטים, התגובות אליו מצוינות ותרומתו ניכרת!

כנסים

כנס בלשכת עורכי הדיןב 27.3.17 נערך כנס בלשכת ערכי הדין, כהמשך לשינוי בחוק המחייב פגישות של בני הזוג, ביחידת הסיוע של בתי משפט לפני פתיחה בהליכים משפטיים קיצוניים.מוקד ההרצאה שנתתי היה בהתייחסות לתרומתו של המטפל להליך המשפטי כמרגיע ומאפשר צמצום כעסים ומריבות.צוותים של עורכי דין ומטפלים העובדים בשיתוף פעולה, קיימים בשנים האחרונות בארץ,  ביניהם קבוצת “נפרדים” בחיפה. המטרה היא לסייע לזוגות להתגרש בצורה מכובדת תוך בניית קשר טוב בין בני הזוג, המאפשר המשך הידברות לאורך השנים וכן מתוך דאגה לילדים.

  • ציפי הוכדרוף בלשכת עורכי הדין: “המשפחה והתייחסות לגירושין, מעסיקים אותי בהרצאות  וגם באופן מעשי כמטפלת ומדריכה משפחתית וזוגית מוסמכת.”
  • כנס אלימות במשפחה התקיים בתאריך 19.4.17לפרטים על הכנס לחצו כאן

 

כנס מתמטיקה כיצירה בהובלת ד”ר ענת קלמר מהחוג לחינוך, המרכז לחינוך אורייני באקדמית גליל מערבי, ובשיתוף מחוז צפון, ומשרד החינוך התקיים ב- 16.5.17, זו השנה השלישית. הכנס פונה לאנשי חינוך, מורים, הורים וכל מי שהחינוך המתמטי יקר לליבו.לעמוד הכנס לחצו כאן

 

שיתופי פעולה מחקריים

  1. בחודש מרץ 2017 התארחה בארץ פרופ’ שרי פטאקי ממכללת ווסטמינסטר.פרופ’ פטאקי התארחה במכללה האקדמית גליל מערבי במסגרת שיתוף הפעולה שלה עם ד”ר רנדה עבאס.מחקרן המשותף עוסק בעמדותיהם של מתבגרים דרוזים ללמידה ולחברה המסורתית. בנוסף פרופ’ פטאקי וד”ר עבאס הגישו הצעת מחקר העוסקת במנהיגות נשית.

    קרן מחקרלפני כשלושה חודשים קיבלו ד”ר עבאס רנדה ופרופ’ שרי פטאקי תמיכה מחקרית ע”י מכללת ווסטמינסטר על הצעת המחקר שהגישו בנושא:תפיסת האחר בעיני נשים אמריקאיות: כיצד נשים אמריקאיות תופסות נשים ערביות.

    בתמונה: פרופ’ פטאקי (משמאל) וד”ר רנדה עבאס

השתתפות בכנסים

סרגיי טלנקר בכנס ה-47 השנתי  של Decision Sciences Institute (המכון למדעי קבלת החלטות) אשר התקיים בעיר אוסטין במדינת טקסס, ארה”ב.
בסוף נובמבר 2016 השתתפתי בכנס ה- 47 השנתי  של Decision Sciences Institute (המכון למדעי קבלת החלטות) אשר התקיים בעיר אוסטין במדינת טקסס, ארה”ב.   המאמר תחת הכותרת Problem-Solving is Decision-Making (פתרון בעיות הוא קבלת החלטות) שהצגתי בכנס היה בין הבודדים מתוך יותר מ – 900 אשר התפרסם במבואות הכנס.
המונחים פתרון בעיות וקבלת החלטות מייצגים דברים שונים לחלוטין לחוקרים שונים, מה שמוביל לאי הבנות בלתי צפויות. כשמדובר בפתרון בעיות ו/או בקבלת החלטות, לעתים קרובות נראה שאסכולות שונים מדברות על דברים שונים לחלוטין. הדבר בולט במיוחד כאשר נידון הקשר בין פתרון בעיות וקבלת החלטות. מבחינה היסטורית, נהוג לשייך את פתרון בעיות לחינוך ואת פתרון בעיות לניהול. נהוג גם לחשוב שמדענים פותרים בעיות ואנשי עסקים מקבלים החלטות. נהוג לחשוב שאנשים פותרים בעיות באמצעות יישום של אלגוריתם, בעוד שהם מקבלים החלטות על סמך ניסיון ואינטואיציה.
במאמר טענתי כי פתרון הבעיות וקבלת החלטות הם רק היבטים שונים של אותו תהליך קוגניטיבי מכוון מטרה רב שלבי. הוכחתי את ההשערה שלי על ידי השוואת שלב אחר שלב הן את האסטרטגיות המוצעות והנורמטיביות והן את הפרוטוקולים המתארים קבלת החלטות ופתרון בעיות בפועל. למעשה, ההבדלים הם קטנים. היות ותהליכי פתרון בעיות ותהליכי קבלת החלטות הם דומים עד כדי זהות, מדענים, החוקרים אותו תהליך מנקודות מבט שונות, יוכלו ללמוד אחד מהשני. על הדיאלוג שלהם ניתן להקל באמצעות אוצר המילים המשותף שהצעתי במאמר.
אוסטין קוראת לעצמההבירה העולמית של מוסיקה חיה“. הסיסמא של אוסטין היא נשמור על העיר מוזרה!”
בתמונה: דר סרגיי טלנקר וסטיבי ריי ווהן.

חברה וקהילה

מדווחת דר. ענת קלמר.

סטודנטים לכל אורך שנות לימודיהם לתואר, המשתלבים בקורסים מתחום החשיבה המתמטית: ‘הוראה מתקנת במתמטיקה’ ו’אבחון קשיים במתמטיקה’ עוסקים בעשייה חינוכית בקהילה. חלקם עושה זאת במסגרת סמינריון ואחרים בנוסף ללימודיהם בקורסים המתמטיים. העשייה החינוכית בקהילה, בתחום המתמטיקה, באה לידי ביטוי בשלוש שכבות גיל:
  1. פיתוח תובנה מספרית ומרחבית בקרב ילדי גן בעיר עכובשנה זו התחלנו פרויקט קהילתי בעיר עכו, שמטרתו לסייע לילדים בגני חובה לפתח חשיבה מתמטית ואוריינות מרחבית כהכנה לקראת כניסתם לכתה א’. הפרויקט נעשה במסגרת סמינריון “פיתוח חשיבה מתמטית בגיל הגן בעזרת מודלים מוחשיים” השייך לאשכול של “חינוך בגיל הרך”,  ומגובה בהדרכה צמודה מבחינה אקדמית.הפרויקט עוסק בפיתוח החשיבה המתמטית בקרב ילדי גן חובה דרך פעילויות עם אמצעי המחשה, קיפולי נייר וסיפורים מתמטיים. דגש מושם על פיתוח שיח המשלב משחק.התכנית מתמקדת בנושאים הבאים: משמעויות המספר, ספירה ומנייה, תפיסת כמויות; אסטרטגיות לא פורמליות לחיבור וחיסור, פתרון בעיות מתמטיות  ותפיסה מרחבית דרך קיפולי נייר (תכנית אוריגאמטריה, של המרכז הישראלי לאוריגמי).משתתפים בתכנית עשרות ילדי גן חובה דוברי עברית וערבית, הלומדים ב-5 גנים בעכו. בעתיד תורחב התכנית לגנים נוספים.

  1. פיתוח חשיבה מתמטית של תלמידים מתקשים בכיתות ב’, בבתי ספר בעכו
השנה שילבנו שני קורסים בחינוך המתמטי, במסגרת אשכול הלימודים “ליקויי למידה”: קורס הוראה מתקנת וקורס אבחון – שלב ב. הסטודנטים עוברים הכנה בשנתם השלישית לכניסה לבתי הספר למטרת אבחון וטיפול בתלמידים מתקשים.  המטרה לסייע לתלמידים מתקשים בכיתות ב’ לפתח חשיבה מתמטית ומיומנויות יסוד במתמטיקה הנחוצות להצלחה בתחום זה בעתיד. הפרויקט מגובה בהדרכה אקדמית צמודה.
הסטודנטים לומדים בסמסטר א’ כיצד להתאים תכנית סיוע לצרכי הילד, לאור בדיקת הידע המתפתח אצל כל תלמיד והארת נקודות החוזק שלו. על בסיס הידע הקיים הם בונים פיגומים ומוסיפים שאלות ברמות חשיבה גבוהות, תוך בניית התהליכים עם הילדים בשילוב אמצעי המחשה דינאמיים.
בתכנית משתתפים ילדי כיתות ב’ דוברי עברית וערבית, הלומדים בשלושה בתי ספר בעכו: התומר, ווייצמן ואל אמל. בעתיד תורחב התכנית לבתי ספר נוספים.
התהליך מלווה מחקר. התלמידים נבדקים בתחילת תהליך ההתערבות ובסופו, בהבנתם את המבנה העשרוני ופעולות החשבון. במהלך ההוראה מתועדים תהליכי הלמידה של הילדים על ידי הסטודנטים ומדריכותיהם.
3. ליווי ילדים עד גיל 12, הנמצאים במועדוניות לאחר שעות הלימודים
זו השנה השלישית בה סטודנטים בחוג לחינוך, שלומדים קורסים לפיתוח חשיבה מתמטית, מגיעים מידי שבוע למועדוניות בשכונות נהריה, לאחר שהילדים חוזרים מבתי הספר ולאחר שקיבלו ארוחה חמה, ויוצרים איתם פעילויות של כיף מתמטי. הפרויקט ממומן על ידי נשות האופן הפנימי בנהריה, ונקרא “חושבים באופן מתמטי”. מנהלי המועדוניות מודים מידי שנה על המתנה שקיבלו בפרויקט זה ומבקשים המשכיות.
הכר את המרצה - ד"ר מיכל רווה

מרצה בחוג לחינוך

חוקרת בתחום הקריאה וליקויי קריאה ובתחום הזיכרון. זכתה במלגה מקרן פולברייט שממנה את לימודי הדוקטורט שלה באוניברסיטת קונטיקט בארצות הברית במחלקה לפסיכולוגיה. שם למדה מחוקרם מן השורה הראשונה בתחום הקריאה ועבדה במעבדות הסקינס, מעבדות לחקר השפה של אוניברסיטת ייל. מיכל פרסמה מחקרים בכתבי עת מובילים על הקשים המורפולוגיים והפונולוגיים בקרב קוראים מבוגרים עם דיסלקציה וכן על התפתחות מודעות מורפולוגית בקרב ילדים שהם קוראים חלשים. בתחום הזיכרון, מחקריה מתמקדים בחקר תופעת זיכרונות מוטעים ובשאלה אלו תכונות קשורות לנטייה רבה יותר ליצירת זיכרונות מוטעים וכיצד ניתן להשפיע על נטייה זו.
נשואה ואם לילדה וגרה בכרמיאל. אוהבת לרקוד ומתרגלת טאי צי’ וצי’-קונג. משתתפת בקבוצה של ערבים ויהודים שפועלים למען חברה משותפת וסובלנית בבוסתן נוף משותף בגליל.

פרסומים חדשים - 2016

ד”ר ורד נוסבאום וקנין

  • Argaman, O., & Vaknin-Nusbaum, V. (2016). Language Awareness of Teacher Trainees. Journal of Language Teaching and Research7, 9-18.
  • Miller, P., Liran-Hazan, B., & Vaknin-Nusbaum, V. (2016). Morphological Decomposition in Reading Hebrew Homographs. Journal of psycholinguistic research45, 717-738.
  • Vaknin-Nusbaum, V., Sarid, M., Shimron, J. (2016). Morphological awareness and reading in second and fifth grade: evidence from Hebrew. Reading and Writing, 29, 229-244.
  • Vaknin-Nusbaum, V., Sarid, M., Raveh, M., Nevo, E. (2016). The contribution of morphological awareness to reading comprehension in early stages of reading. Reading and Writing, 1-20.
  • Berent, I., Bat-El, O., Brentari, D., Dupuis, A., Vaknin-Nusbaum, V. (2016). The double identity of doubling: one language faculty, two channels. PNAS Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America.

ד”ר ארי נוימן

  •  Neuman, A. & Guterman, O. (2016)  Academic achievement and homeschooling – it all depends on the goals. Studies in educational evaluation, 1-6. DOI: 10.1016/j.stueduc.2016.08.005
  • Neuman, A. & Guterman, O. (2016) The clash of two world views – A constructivist analysis of home educating families’ perceptions of education. Pedagogy, Culture & Society,1-11.DOI: 10.1080/14681366.2016.1178664
  • Neuman, A. & Guterman, O. (2016) Structured and unstructured elective home education: A proposal for broadening the taxonomy. Cambridge Journal of Education, 1-17. DOI: 10.1080/0305764X.2016.1174190
  • Guterman, O. & Neuman, A. (2016) What Makes a Social Encounter Meaningful: The Impact of Social Encounters of Homeschooled Children on Emotional and Behavioral Problems. Education and Urban Society, 1-15. DOI: 10.1177/0013124516677009
  • Guterman, O. & Neuman, A. (2016) Schools and Emotional and Behavioral Problems: A Comparison of School-going and Homeschooled Children. Journal of Educational Research. 1-8. DOI: 10.1080/00220671.2015.1116055
  • Neuman, A. & Guterman, O. (2016) What are we educating towards? Socialization, acculturization, and individualization as reflected in home education. Educational Studies, 1-17. DOI: 10.1080/03055698.2016.1273763

ד”ר רוני טוטיאן

  • Shechtman, Z. & Tutian, R. (2016). Teachers treat aggressive children: An outcome study. Teaching and Teacher Education, 58, 29-34.

ד”ר דבורה אדן

  • Eden, D. (2016). Women’s Participation in Academic Conferences in Israel. Journal of Higher Education Policy & Management. 38(3).
  • Eden, D. & Kang, S.Y. (April 2016). Between Homeland and Diaspora: The Education of Newcomers in Israel and South Korea. Intercultural Education. 27(3).

ד”ר יהודה פלד

  • יהודה פלד ואולז’ן גולדשטיין (2016). שילוב סביבות ויקי בהוראה ובלמידה בתוך: עורכים עוזי מלמד ואולז׳ן גולדשטיין. הוראה ולמידה בעידן הדיגיטלי, 247-262. מכון מופ”ת תל-אביב
  • Goldstein, O. & Peled, Y. (2016). Wiki-based pedagogy in pre-service Teacher Education. Technology, Pedagogy and Education http://dx.doi.org/10.1080/1475939X.2015.1077884
  • Merdler, M & Peled, Y. (2016). Tendencies and Preferences of Choosing Information Sources in Academic Learning: A Case of Native Hebrew and Native Arabic Speakers in Israel. Journal of  Educational  and Social Research,   6(1), 39-47

פרופ’ חא’ולה אבו-בקר

  • Abu-Baker, (2016|). Gender policy in family and society among Palestinian citizens of Israel: Intersectionality of the outside influence of the state and the inside influence of family and societyin– E. Ben-Rafael, J. H. Schoeps, Y.Sternberg and O. Glöckner (Eds.) Handbook of Israel: The Major Debates. Mouton de Gruyter, Germany. 453-473.

ד”ר מיכל רווה

  • Ben-Artzi, E., & Raveh, M. (2016). Perfectionism and false memories: A signal       detection analysis. Personality and Individual Differences101, 132-136.

ד”ר ברוריה שדל

  •  Schaedel, B. & Eshet, Y. (2016). Meaningful collaborations of teachers and parents. In How to Build a Good School: Potential and Barriers of Evaluation? Mazurkiewicz Grzegors (Ed.) The Jagiellonian University Cracow, Poland (European Union). Pp. 541-557. (Polish)
  •  Schaedel. B., Eshet, Y. (2017). Parental involvement in faith-based elementary schools in Israel. In Family Involvement Faith Based Schools. Pp 167-179 Information Age Publishing.