הכנס הרביעי של מתמטיקה כיצירה: משחוק וחדשנות בחינוך

השנה פתחנו בחוג לחינוך במכללה האקדמית גליל מערבי, אשכול חדש של משחוק וחדשנות בחינוך. המסלול החדש מאפשר לסטודנטים להתמחות בשילוב כלים טכנולוגיים חדשניים בלמידה, להתנסות בפיתוח משחקים כפדגוגיה חדשנית ובהעמקת מיומנויות התורמות לפיתוח יצירתיות.
בעידן בו כל הידע האנושי זמין ובמרחק נגיעה, פיתוח יצירתיות נתפס ככישור חיוני חשוב להצלחה בחיים. במסגרת האשכול למשחוק וחדשנות בחינוך, נלמדים קורסים העוסקים בגישות לחקר היצירתיות והשלכותיה על מסגרות  החינוך. הלימודים משלבים תאוריה עם מעשה, ומציעים מגוון גדול של קורסים, בהובלת מומחים ויזמים, במטרה להפעיל חשיבה יזמית בחדשנות טכנולוגית.
הכנס הרביעי של מתמטיקה כיצירה, שם לעצמו מטרה להאיר את האפשרויות המגוונות של למידה דרך משחק ויצירה בשילוב טכנולוגיות ממוחשבות. הכנס משלב הרצאות של מובילים בתחום עם סדנאות להתנסות במשחקים דיגיטליים. נחווה תהליכים של פתרון בעיות, ניחשף למערכות למידה חדשניות ונבחן דרכים להגברת המוטיבציה ללמידה בכלל וללמידת מתמטיקה בפרט.
אתם מוזמנים לצאת איתנו למסע מרגש של למידת עמיתים.

הרצאת פתיחה: האם אנו מוכנים להגדיר מהן הכשירויות הדרושות למורה המתמטיקה המעוניינת לשלב כלים טכנולוגיים בהוראה?

פרופ’ מיכל טבח, החוג לחינוך מתמטי, מדעי וטכנולוגי, אוניברסיטת תל-אביב

תקציר ההרצאה

האחריות לשילוב טכנולוגיה בהוראה ולמידה המתרחשים יום יום בכיתת המתמטיקה מונחת על כתפי המורה. כיום, אחרי ארבעה עשורים של מחקר בתחום שילוב הטכנולוגיה בעשייה החינוכית בחינוך מתמטי, השימוש בפועל בכלים טכנולוגיים בבתי הספר ובכיתות מוגבל. יתכן והגיעה העת לנסח מהן הכשירויות המתמטיות-טכנולוגיות הדרושות למורה המעוניינת לשלב בהצלחה טכנולוגיה בכיתתה. זוג חוקרים ניסחו בשנת 2019 את התכונות של כשירויות מתמטיות-דיגיטליות לתלמידים (Geraniou & Jankvist, 2019). אני מציעה לראות בכשירויות הנדרשות מתלמידים כסוג של נקודת מוצא על מנת להבין מה נדרש ממורים למתמטיקה. בהרצאה אציע מספר דרכים בהן יכולה הקהילה של חינוך מתמטי לפעול על מנת להציע מרכיבים נוספים, פדגוגיים, שיש לכלול בסט הכשירויות המתמטיות-טכנולוגיות הנדרש ממורי המתמטיקה.

על המרצה: פרופ’ מיכל טבח

פרופ’ מיכל טבח, היא חלק מהסגל הבכיר באוניברסיטת תל אביב מזה כעשור. עוסקת בהוראה ומחקר בתחומים של חינוך מתמטי.
שילוב טכנולוגיה בחינוך מתמטי הוא אתגר בו מיכל  עוסקת מזה שלושה עשורים- תחילה כמורה למתמטיקה בחטיבת הביניים וכמעצבת של חומרי לימוד במסגרת פרויקט מתימחשב במכון ויצמן למדע, וכן כחוקרת. כמורה צעירה למתמטיקה בחטיבת הביניים, מיכל לימדה באופן קבוע אלגברה וגאומטריה בסביבת כלים דיגיטליים פתוחים, כדוגמת אקסל. במקביל, עסקה בפיתוח ועיצוב פעילויות לעבודה בסביבות אלו. באופן טבעי, כאשר התחילה לעסוק במחקר בחינוך מתמטי, התמקדה בלמידת מתמטיקה בסביבות אלו. אולם, מהר מאד היא הבינה כי המורה היא גורם המפתח שיכולה לקבוע את ההצלחה של שילוב הטכנולוגיה בלמידה. זה הוביל אותה כחוקרת להתמקד בהוראה של מתמטיקה בסביבות דיגיטליות. מיכל הובילה שני מחקרים בהם היא ניסתה לסייע למורים ביסודי ובעל-יסודי לשלב טכנולוגיה בפרקטיקה שלהם, תוך התייחסות לצרכים הפדגוגיים והמתמטיים של כיתתם.

מושב 1: פיתוח מיומנויות חשיבה דרך תכנות משחקים בסקראץ'

דנת בניית משחקים מתמטיים עם קוד פלוס | גב’ סימונה הולשטיין, ראש צוות מדעי המחשב במרכז לטכנולוגיה חינוכית ומרצה בחוג לחינוך, המכללה האקדמית גליל מערבי

תקציר הסדנה

בסדנא זו תתנסו בבנייה של משחקים מתמטיים. בניית המשחקים תעשה בסביבת קוד פלוס.
קוד פלוס היא סביבה דיגיטלית המשולבת בספר לימוד בשפת סקראץ’.
לימוד מתמטיקה בעזרת בנייה של משחקים מאפשר לפתח מיומנויות של חשיבה מתמטית, חשיבה חישובית, חשיבה ביקורתית, אוריינות דיגיטלית, יצירתיות ועוד.
תוכלו להשתמש במיומנויות שרכשתם בסדנא כדי להנחות פעילות של בניית משחקים מתמטיים בכיתות שלכם.

על המרצה: גב’ סימונה הולשטיין

ראש צוות מדעי המחשב במטח, מובילה את פיתוח סביבת קוד פלוס. בעלת תואר ראשון במדעי המחשב מהטכניון ותואר שני בטכנולוגיה בלמידה מאונ’ תל אביב.

פיתוח מיומנויות חשיבה דרך תכנות משחקים בסקראץ’ | ד”ר ענת קלמר וד”ר עינב קיסר

תקציר ההרצאה

בהרצאה זו נתאר סביבת למידה של תכנות משחקים דיגיטליים בסקראץ’. נעקוב אחר תהליכי תכנות יחידני וקבוצתי של לומדים, במטרה לאפיין את מיומנויות החשיבה שלהם.
נראה כיצד סביבת למידה המאפשרת שיתופיות בתכנות משחקים ומעודדת שיקולים דידקטיים בפיתוח התכנים, מקדמת מיומנויות של יצירתיות.
במסגרת ההרצאה נציע מודל לקידום רמת החשיבה של תלמידים המתכנתים משחקים דיגיטליים.

על המרצות:

ד”ר ענת קלמר

ראשת אשכול משחוק וחדשנות בחינוך באקדמית גליל מערבי. תחומי מחקר עיקריים: התפתחות ההבנה המתמטית באמצעות המחשות ויזואליות, שילוב טכנולוגיות ממוחשבות בהוראה ולמידה,  מאפיינים של סכמות הקיימות אצל משתמשים בטכנולוגיות ממוחשבות, אפיון רגשות המעורבים בשילוב הטכנולוגיה בתהליכי הוראה ולמידה.

ד”ר עינב קיסר

מרצה בחוג לחינוך, המכללה האקדמית גליל מערבי ובחוג לחינוך מתמטי, מכללת אורנים. בוגרת החוג לחינוך באוניברסיטת חיפה. תחומי מחקר עיקריים: דידקטיקה של המתמטיקה בסביבות טכנולוגיות, תכנות משחקים ותהליכי הוראה של בעיות מתמטיות (מסוג בעיות מידול).

מושב 2: יצירתיות במתמטיקה

על יצירתיות במתמטיקה | ד”ר יוסי אלרן, מנהל יחידת החדשנות במכון דוידסון לחינוך מדעי ומרצה באשכול משחוק וחדשנות בחינוך, המכללה האקדמית גליל מערבי

תקציר ההרצאה

תחום ה-Recreational Mathematics מחבר בין מתמטיקה ומדעי המחשב לחשיבה יצירתית דרך משחקים, קסמים, חידות, אמנויות ומוסיקה. ״המתמטיקה היצירתית״, כפי שהיא מכונה בעברית, אמנם מעצימה את החשיבה היצירתית והמתמטית של הלומדים, אבל גם מעצימה את החוויה הרגשית וככזו, מרגשת ושימושית גם בחיי היום יום. הערכות שנעשו בתכניות המתמטיקה היצירתית במכון דוידסון לחינוך מדעי,  מראות שהמתמטיקה היצירתית היא אחד הכלים האפקטיביים ביותר להאהבת המתמטיקה על הלומדים, לפיתוח החשיבה היצירתית והמתמטית ולהעצמת היכולות המתמטיות של הלומדים. דברים אלו מקבלים חיזוק ממחקרים רבים בחינוך המתמטי ובהתאם, עלייה משמעותית בפעילויות שונות בתחום זה בעולם.
בהרצאה ניחשף לטעימות מתחומים שונים של ״מתמטיקה יצירתית״, נהנה מהיצירתיות שבכמה שעשועי המתמטיקה ונכיר דמויות מרכזיות מתחום זה.

על המרצה: ד”ר יוסי אלרן

מנהל יחידת החדשנות במכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע. מרצה לחדשנות וחשיבה יצירתית באקדמית גליל מערבי ומומחה בתחום המדע הפופולארי ובמיוחד בתחום ה-״מתמטיקה היצירתית״ (recreational math). בעל תואר שלישי בכימיה תיאורטית מאוניברסיטת בר-אילן ובהמשך עסק במחקר בתחום מכניקה הקוואנטים במכון ויצמן למדע ובאוניברסיטה של טורונטו (University of Toronto). בעברו הקים וניהל את היחידה לטכנולוגיה בחינוך במכון דוידסון, ייעץ למוזיאון המדע ע״ש בלומפילד בירושלים והיה בעל טור קבוע בנושאים שונים במתמטיקה יצירתית בעיתון ״גלילאו״. הוא מחבר הספר: Lewis Carroll’s Cats and Rats… and Other Puzzles with Interesting Tails שעתיד לצאת לאור באוגוסט 2021, ומחבר שותף של הספר The Paper Puzzle Book, שניהם בהוצאת World Scientific Press

משחקי מתמטיקה – מה ניתן להפיק מהם בכיתה ובשיעור פרטני? | מר גלי שמעוני, המרכז הישראלי למצוינות בחינוך ומרצה באשכול משחוק וחדשנות בחינוך, המכללה האקדמית גליל מערבי

תקציר ההרצאה

בהרצאה נציג משחקים מתמטיים שונים (רובם מתוקשבים), ונראה כיצד ניתן להשתמש בהם כדי להשביח את ההוראה. המשחקים יכולים לשמש בזמן ההקניה של נושא או בזמן התרגול שלו, ותרומתם אינה מסתיימת בהגדלת ההנאה של התלמידים. נראה כיצד ניתן להשתמש במשחקים כדי להעמיק בחומר הלימוד, מעבר למה שמצוי בספרים, וכיצד אפשר לחזק באמצעותם את הקשר הרגשי עם התלמידים – להעלות את המוטיבציה ואת תחושת המסוגלות שלהם.
בפתיחת ההרצאה נצפה בסרטון המראה התמודדות של ילדה בת 5 עם משימה לא פשוטה במשחק, הגורמת לה לתחושה של תסכול. האם התסכול גרם לה “לשבור את הכלים”? את זה כבר נראה בסרטון.

על המרצה: מר גלי שמעוני

מר גלי שמעוני, בעל תואר ראשון במתמטיקה וסטטיסטיקה ותואר שני בהוראת המדעים – שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים. לימד מתמטיקה במשך כ- 15 שנים בבתי ספר שונים בירושלים. בשנת 2007 זכה בפרס אביטל על תרומה יוצאת דופן לחינוך המתמטי. משנת 2000 משמש ראש תחום מתמטיקה במרכז הישראלי למצוינות בחינוך.

מושב 3: סדנאות מקבילות- ללמוד מתמטיקה דרך משחקים

סדנה מקבילה 1: משחקים בהוראת מתמטיקה | ד”ר עינב קיסר, מרצה בחוג לחינוך, המכללה האקדמית גליל מערבי ובחוג לחינוך מתמטי, מכללת אורנים.

תקציר הסדנה

משחקי מחשב גורמים למשחקים בהם לצלול עמוק לתוך משימה ארוכה, קשה ומורכבת וליהנות מכך. מעורבות שכזאת בלמידה היא חלומו של כל איש חינוך” ( Gee, 2005).
במאה ה 21 ללומדים הצעירים יש גישה בלתי מוגבלת למשחקים בגרסה פיזית או דיגיטלית. שילוב משחקים אלה בהוראה מעורר עניין אודות ערכם החינוכי ותרומתם הלימודית. סדנה זו תתמקד בקשר בין המשחקים ללמידה, במטרה לבחון האם ניתן ללמוד ממשחקים, איך ניתן לשלב משחקים בהוראה וכיצד ניתן להרחיבם לתכנים לימודיים נוספים ולרמות חשיבה שונות.

על המרצה: ד”ר עינב קיסר

מרצה בחוג לחינוך, המכללה האקדמית גליל מערבי ובחוג לחינוך מתמטי, מכללת אורנים. בוגרת החוג לחינוך באוניברסיטת חיפה. תחומי מחקר עיקריים: דידקטיקה של המתמטיקה בסביבות טכנולוגיות, תכנות משחקים ותהליכי הוראה של בעיות מתמטיות (מסוג בעיות מידול).

סדנה מקבילה 2: הפקת פעילויות מתוקשבות במתמטיקה | ד”ר ענת קלמר, ראשת אשכול משחוק וחדשנות בחינוך, המכללה האקדמית גליל מערבי

תקציר הסדנה
שילוב טכנולוגיות דיגיטליות בהוראה מהווה חלק חשוב בשיקולי הדעת הפדגוגים של איש החינוך. כך לדוגמה, צריך לשקול האם הכלים הממוחשבים תומכים בלמידה והאם יש להם יתרונות על פני האלטרנטיבות הלא ממוחשבות (Offir, 2010).
הפוטנציאל של הטכנולוגיה לקידום למידה פעילה, עצמאית ומאתגרת, כרוך בבחירה ויצירה של כלים טכנולוגים למטרות למידה משתנות, ובפיתוח תהליכי למידה חדשניים המבוססים על הזדמנויות ייחודיות אותן הטכנולוגיה מאפשרת (כהן, 2015).
בסדנה זו נתנסה ביצירת פעילויות מותאמות למטרות שונות, להתמודדות של תלמידים עם אתגרים בנושאים מתוכנית הלימודים במתמטיקה.

 

על המרצה: ד”ר ענת קלמר

ראשת אשכול משחוק וחדשנות בחינוך באקדמית גליל מערבי. תחומי מחקר עיקריים: התפתחות ההבנה המתמטית באמצעות המחשות ויזואליות, שילוב טכנולוגיות ממוחשבות בהוראה ולמידה,  מאפיינים של סכמות הקיימות אצל משתמשים בטכנולוגיות ממוחשבות, אפיון רגשות המעורבים בשילוב הטכנולוגיה בתהליכי הוראה ולמידה.


 

הרצאת מליאה

יצירת הזדמנויות למידה באיכות מרבית עבור כל תלמיד | ד”ר יניב ביטון, מטח, שאנן.

תקציר ההרצאה:

מחקרים רבים עסקו בקשרים בין מאפיינים של משימות ובין דרכי חשיבה של תלמידים. עם זאת טרם מוצה המחקר בנוגע להשפעה של מאפייני משימות על הזדמנויות למידה ובנוגע לאינטראקציה בין המשימות ובין ההוראה והתלמידים ליצירת הזדמנויות למידה באיכות גבוהה.
גם כשמשימה היא טובה ונועדה להיות מאתגרת מבחינה קוגניטיבית, מחקרים מראים שלהוראה יש השפעה מכרעת על מיצוי הפוטנציאל שלה. אותה משימה יכולה לספק הזדמנויות למידה שונות לחלוטין כשהיא מתווכת בעזרת שיטות הוראה שונות. בהרצאה נעסוק בשתי שאלות בצירוף דוגמאות: כיצד הוראה תורמת ליצירת הזדמנויות למידה ולמיצוין? וכיצד המשימה תורמת ליצירת הזדמנויות למידה ולמיצוין?

על המרצה: ד”ר יניב ביטון

ראש תחום מתמטיקה במרכז לטכנולוגיה חינוכית. מרצה בחוג להוראת המתמטיקה במכללת שאנן. בעל תואר שלישי  בהוראת המתמטיקה מהטכניון.
עורך כתב העת מחקר ועיון בחינוך מתמטי. תחומי מחקרו: הערכה בחינוך מתמטי, שילוב טכנולוגיה בהוראת ולמידת מתמטיקה ולמידה ברשתות חברתיות.
הוא זכה להיות מורה ווירטואלי, עוד טרם תק’ הקורונה, לימד חמש יחידות לימוד במסגרת התיכון הווירטואלי של משרד החינוך בשיתוף מטח.