חשבתם פעם מה הופך את סדרות הפשע בטלוויזיה ואת סרטי הגנגסטרים לשוברי קופות המושכים אליהם מיליוני צופים? מדוע העיתונים מקדישים עמודים שלמים וכותרות ענק לחדשות על משפחות פשע? ולמה אנחנו מרותקים כל כך לסיפוריהם של עבריינים? הקרימינולוגיה, תורת הפשע, מעולם לא הייתה פוטוגנית יותר

הפשיעה ריתקה אותנו מאז שהיינו ילדים. שיחקנו ב”שוטרים וגנבים”, קראנו ספרי בילוש וצפינו בסדרות בטלוויזיה ובסרטי פשע בקולנוע. דבר לא השתנה מאז, וגם היום אנחנו מרותקים למסך הגדול, והקטן, ועוקבים אחר כל פרק ב”מחשבות פליליות”, “אימפריית הפשע”, “הסמויה” ואפילו רואים שידורים חוזרים של “חוק וסדר”, על גלגוליה השונים. גם תעשיית הסרטים והסדרות הגדולה בעולם מתפרנסת מהקרימינולוגיה, באופן כזה שכמות הסרטים והספרים המוקדשים לרצח ועבריינות לעיתים עולה על מימדי התופעה במציאות.

למידע נוסף על לימודי קרימינולוגיה הקליקו כאן >>

ואכן, מחקרים מראים שבכל התקופות לאורך ההיסטוריה זכו פושעים וגורמי אכיפת החוק לעניין ציבורי רחב. גם היום, מקדישה התקשורת הרבה משאבים לסיקור הפשע. העיתונים ומהדורות החדשות מקצים ומייחדים זמן מסך למקרי פשיעה, וכולנו עוקבים, כמו בסרט מתח, אחר פרשיות שהסעירו את עולם הקרימינולוגיה הישראלי, מהאופנובנק ועד עברייני תנועה סדרתיים; וממשפחות פשע ענפות שילדיהן נולדים לתוך מציאות עבריינית, ועד לסיפור הלא יאומן של האדם הנורמטיבי שנקלע יום אחד להסתבכות עם השוק האפור, וחייו השתנו ללא היכר.

אז מה הופך את העולם האפל הזה לפוטוגני, צבעוני ומרתק? ולמה הפשע כל כך מעניין אותנו? כנראה שזהו שילוב של פעולה ומתח שמביאים אותנו לשבת בקצה הכיסא, יחד עם אקטואליה ותיעוד המציאות בכותרות העיתונים, לצד ההיסטוריה של המערבונים שהביאה את התהוות החוק והסדר בחברה אל המסך הגדול. אבל כנראה שיותר מהכל זה דווקא העולם האסור. הרי תמיד מרתק אותנו ללכת למרחבים אסורים ולעשות את הדברים שאנחנו לא מעזים לעשות. לכולנו יש משיכה טבעית לחריג ויוצא הדופן, זה שמוציא אותנו משגרת היום יום האפורה שלנו ומכניס אותנו לעולם אפל שאף פעם לא נהיה חלק ממנו, וזהו סוד הקסם של עולם הפשע.

אבל אותו ערבוב של מסתורין עם המציאות אינו נשאר רק על המסך או בספרים. המשיכה שלנו לקרימינולוגיה הביאה לפריחתם של סיורי פשע מודרכים בירושלים ותל-אביב, שמבטיחים להראות את הצד האפל של רחובות העיר. במהלך הסיור נחשפים המטיילים הסקרנים להיסטוריית הפשע של מדינת ישראל לאורך 7 עשורים, אתרים ומקומות בהם קרו אירועי פשע מוכרים יותר או פחות, ולסיפורים מרגשים ומרתקים, שאנחנו מכירים בדרך כלל רק מסדרות משטרה, על מאחורי הקלעים של עולם הפשע בישראל. לאחר סיור שכזה, על רציחות בינלאומיות, פשעים, וזנות בסמטאות, גם אתם תסתכלו אחרת על תל-אביב “עיר החטאים”, ותהיו בטוחים שירושלים היא זירת הפשע המושלמת.

גם הלהיט העכשווי בתחום הבילוי ותרבות הפנאי לקוח מעולמות הקרימינולוגיה המרתקים. מדובר בלא אחרים מאשר חדרי הבריחה או הבילוש, בהם יש למצוא רמזים, לפענח צפנים ולפתור סדרה של חידות כדי לגלות מיהו הרוצח הסדרתי, להתחקות אחר המרגל הסורי או לאתר לאן נעלם מדען הגרעין, ואז להימלט מהחדר. הלהיט התורן, שהחל את דרכו לפני כעשור והפך את משחקי המחשב של שנות השמונים והתשעים לחדר הרפתקאות פיזי, פופולרי לא רק בישראל, אלא גם בארצות הברית, המזרח הרחוק ואירופה. יש האומרים שהמקור הוא דווקא ממשחקי הלוח והקופסה בהם נהגנו לשחק כילדים, כמו “הרמז”, אז היינו צריכים לגלות את הפשע הנורא שארע באחוזתו של מר בלק.

המציאות אמנם פחות מלהיבה מהפנטזיה שמוכרים לנו, ובכל זאת, את הריגוש מפענוח רצח או ניתוח פרופיל של פושע – לא ניתן להחליף בשום דבר כמעט. כחוקרים, הקרימינולוגים נדרשים להיכנס לנעליים של הפושע ולהבין איך עובד ראש של עבריין. כל המסתורין וההתרגשות שאנחנו מכירים מסרטי וסדרות פשע מתעצמים אף יותר כשהם יודעים שמה שהם עוסקים בו אינו יצא ממוחם הקודח של סופרים או תסריטאים, אלא מתרחש במציאות, בזמן אמת מול עיניהם. מתח, מיסתורין, פשע, סוציולוגיה ומוח האדם, הם החומרים מהם עשויה לא רק דרמה טובה, מסתבר, אלא גם חייהם של הקרימינולוגים. ואת הריגוש הזה של פענוח פשע, או הסיפוק משיקום עבריין, כנראה שכולנו היינו רוצים להרגיש, אפילו לרגע.

אולי יעניין אותך גם?

• לימודי קרימינולוגיה: תוכנית הלימודים
• מה עושים עם תואר ראשון בקרימינולוגיה?
• סגל המרצים בחוג לקרימינולוגיה
• קורסים בקרימינולוגיה
• לימודי קרימינולוגיה: התנסות מעשית