מידע על המרצה:

ד”ר הילה נאות היא חוקרת פילוסופיה, פילוסופיה של החינוך ופילוסופיה עם ילדים. היא מרצה בחוג לחינוך באקדמית גליל מערבי, בייחוד בנושאים הקשורים לפילוסופיה ולפילוסופיה של החינוך, הוראה ולמידה אלטרנטיבית, חינוך לשוויון ולשוויון מגדרי ויצירתיות בחינוך. ספרות ילדים עבורה היא מרחב אפשרויות חקירה עצום, המזמן מפגשים משמעותיים עם העולם, עם אחרים ועם עצמנו. מוקדי העניין של נאות בתחום זה הם שיח פילוסופי עם ילדים בעקבות ספרי ילדים, נושאים טעונים בספרות ילדים ויחסי טקסט וציור בז’אנר הפיקצ’רבוק (picture book).

מידע על התחנה “באנו חושך לברך”

רבים מאתנו מעדיפים בהירות על-פני ערפל, אור על-פני חושך. זאת משום שהממדים האפלים של חיינו – ובהם למשל חולשה, אלימות, רוע או סכנת חיים – מעוררים בנו תחושות של חוסר ודאות, פחד, כישלון ועוד. בגלל חוסר הנעימות שבעיסוק בנושאים אלו, אנו מונעים לעתים קרובות מילדים בגיל הרך מפגש חזיתי עם תכנים אפלים, וזאת אפילו במרחב המוגן של ספרות ילדים או משחק משותף.

דונלד ויניקוט¹ או מרתה נוסבאום² מלמדים אותנו לתת מקום לכל טווח הרגשות והחוויות העולים בנו, כחלק חשוב בהתפתחות העצמיות. רגשות אינם רק “תכנים פנימיים” שיש לשלוט בהם אלא גם מצפנים חשובים שעלינו ללמוד מהם. בנוסף על כן, בכדי לחוות חיים מלאים של סיפוק ומשמעות, עלינו להתנסות גם ברגשות הקשים. זאת משום שאלו משמשים קרקע פורייה שמתוכה צומחים הרגשות הנעימים. שהרי אין אומץ בלי פחד, בדיוק כמו שאין סיפוק ללא תסכול או עוצמה ללא חולשה. במילה אחת – להיות אנושי פירושו להכיר גם באור וגם באפלה שבתוכנו, ולחבק אותם.

הפעילות המשחקית שלנו היא הזמנה לפגוש את הדמויות, המייצגות את הצללים של חיינו, להיחשף לדימויים שאינם תמיד בהירים ומאירי פנים, לשוחח מעט עם הצל שלנו, ובעיקר, להיות מי שאנחנו – בכנות ובשותפות הדדית.

1. ויניקוט, ד. (1995) משחק ומציאות. תרגם יוסי מילוא. עם עובד.
2. Nussbaum, M. (2003). Upheavals of Thought: The Intelligence of Emotions. Cambridge University Press.
3. Jung, C. G. (1975). “Psychology and Religion.” In CW 11: Psychology and Religion: West and East. Trans. G. Adler and R. F. C. Hull. Princeton University Press.

קישורים:

דוגמאות לספרי ילדים ייחודיים (באנגלית), המתמקדים בחשיכה בתוך העולם ובתוך הניסיון האנושי:

1. Maurice Sendak (1981). Outside over there. Harper Collins Publishers. Accessible here.
2. Neil Gaiman (2013). Hansel and Gretel: A darkly brilliant fairy tale. Illustrated by Lorenzo Mattotti. Bloomsbury.
3. Lemony Snicket (2013). The Dark. Illustrated by Jon Klassen. Orchard. Accessible here.
4. Sam Streed (2019). Alfred’s Book of Monsters. Charlesbridge. Accessible here.
5. Emily Haworth-Booth (2018). The King Who Banned the Dark. Harper Collins Publishers. Accessible here.

מידע על המרצה:

ד״ר מעין מברך-שמעוני, הינה מרפאה בעיסוק ויוצרת, המחברת בעבודתה בין התפתחות הילד ומסגרת חינוכיות. במקביל לעבודתה כמרצה בחוג לחינוך והתפתחות הילד בגיל הרך בראי קהילתי, מרכזת את גני החינוך המיוחד במתיא קרית שמונה ומדריכה במשרד החינוך בתכניות שונות, שמטרתן שילוב והכלה של ילדים עם שונות וצרכים מיוחדים.

מידע על התחנה “בובה, שמיכה וליל מנוחה”

עבור התינוק חסר האונים, נחמה והרגעה מגיעים מאמא.*
הלוואי אם כך, שאמא הייתה יכולה להיות כל הזמן ליד התינוק, מרגיעה ומנחמת אותו.
לעיתים, התינוק ואמו נפרדים ואמא לא יכולה לעזור לו בזמן שהוא חווה מצוקה, פחד, אכזבה וכו’.
כדי להתמודד עם המצוקה הנפשית, התינוק מאמץ לעצמו חפץ שמזכיר ומייצג את מה שאמא עבורו, חפץ זה נקרא ‘חפץ מעבר’¹.
חפץ המעבר (בובה, שמיכה, מוצץ ישנים או כל דבר אחר) מסמל עבור התינוק, בין השאר, את הנחמה האינסופית והבלתי נגמרת.
התינוק, פעוט או ילד צעיר, משתמשים בחפץ המעבר ברגעים טעונים, בעיקר בעת שהם נאלצים להפרד מההורים.
הצורך לישון בלילה מעורר אצל לא מעט ילדים קושי וחרדה ולכן הם נעזרים בחפץ המעבר².

*המושג אמא מתייחס להלן לכל דמות המהווה עבור הילד הורה לאורך שעות היום (האדם המטפל בילד), אבא, סבתא, סבא, מטפלת המעון וכו’.

1. וויניקוט, ד. ו. (2004). משחק ומציאות. תל אביב: עם עובד.
2. מיטשל, ס. א. ובלאק, מ. ג. (2006). פרויד ומעבר לו: תולדות החשיבה הפסיכואנליטית המודרנית. תל אביב: תולעת ספרים.

מידע על המרצה:

ד”ר עינב קיסר, מרצה בחוג לחינוך באקדמית גליל מערבי. מלמדת קורסים העוסקים בדידקטיקה של המתמטיקה בסביבות טכנולוגיות ובתהליכי הוראה של בעיות מתמטיות (מסוג בעיות מידול). מובילה תוכנית אקדמית העוסקת ביזמות חינוכית, הכוללת פיתוח ויישום יוזמות חדשניות בגני ילדים, בתי ספר ומרכזים קהילתיים. בפוסט דוקטורט חוקרת את התפתחות החשיבה המתמטית בתכנות משחקים דיגיטליים.

מידע על התחנה “סופרים כבשים לפני השינה”

ילדים צעירים לומדים באופן טבעי ובונים לעצמם ידע תוך כדי התנסות ועיסוק בפעילויות מתמטיות שונות בחיי היום יום. התנסויות מוקדמות במתמטיקה חשובות מאוד להמשך דרכם ותורמות לפיתוח חשיבה מתמטית-לוגית¹.

קריאת ספרי ילדים הוא דבר שבשגרה. קיימים מספר סוגים של סיפורים שיכולים לקדם את ההבנה המתמטית של ילדים בגיל הרך.

ישנם סיפורים שנכתבו למטרה ספרותית. לאחר קריאת ספר מסוים מספר פעמים ניתן להשתמש בתמונות או בטקסט המופיעים בו כדי לעורר חשיבה מתמטית. לדוגמה בקריאת הספר “מעשה בחמישה בלונים”/ מרים רות, אפשר להתאים לכל ילד בלון אחד (מושג: התאמה חד חד ערכית) ולבדוק כמה בלונים נותרו (פעולת חיסור). בספר “מיץ פטל”/ חיה שנהב ניתן לקדם תחושה מרחבית ולשאול: אם ההורה והילד יתחבאו מאחורי שיח, מדוע ההורה ייראה בניגוד לילד?

ספרים אחרים נכתבו במטרה מפורשת לקדם מושגים ופעולות מתמטיות בדרך חוויתית ומעניינת. חלקם עוסקים בסיטואציות דמיוניות וחלקם עוסקים בהיסטוריה של המתמטיקה. לדוגמה הספר “כיצד ספרו בתקופת האבן?”/ שריקי עטרה מדגים כיצד ניתן למצוא פתרונות יצירתיים לבעיה מתמטית גם כשאין לנו כלים מוכנים או ידועים מראש.

1. מרקוביץ, צ. (2019). חושבים מתמטיקה בגיל הרך: ספר לאנשי חינוך ולהורים. תל אביב: מכון מופ”ת.

קישורים:

1. רשימת ספרי ילדים העוסקים במתמטיקה במרכז מורים, אוניברסיטת חיפה קישור
2. איך ספרו בתקופת האבן ? (שריקי, 2021) קישור לספר ולפעילויות
3. רקע תיאורטי ודוגמאות לפעילויות ומשחקים מתמטיים בגן/ בבית: קישור לספר חושבים מתמטיקה בגיל הגן (מרקוביץ 2019)

מידע על המרצה

גב’ עירית הורביץ לוז היא במאית, מחזאית, מרצה בחוג לתיאטרון ובחוג לחינוך. עבודת הדוקטורט שהגישה לאחרונה עוסקת בהבניית ידע וזהות מקצועית של יוצרים חברתיים. עירית משמשת כרכזת הכשרה מעשית בתכנית לתיאטרון קהילתי-חינוכי וכיועצת סטודנטים מטעם הדיקנאט בחוג לתיאטרון. תחומי מחקר עיקריים: דרמטורגיה של פרפורמנס עכשווי, הבניית ידע אמנותי, פיתוח דרכי הוראה שמשלבות ידיעה אסתטית במעשה החינוכי.

מידע על התחנה “סיפור מופע” 

“כל העולם הוא במה,  וכל  הגברים והנשים רק שחקנים,

וכל איש בימיו משחק תפקידים רבים”¹

(שייקספיר, כטוב בעיניכם, 1599, מתוך דברי ז’ק השוטה)

במסגרת הקורס “המורה כשחקן”, התנסו סטודנטים וסטודנטיות מהחוג לחינוך בפרקטיקות מופע כגון אלתור, הגשת סיפור, גילום דמויות ועוד. בהשראת “הגישה הטריאדית” (אדם-תפקיד-דמות) שניסחה חוקרת התאטרון החינוכי שפרה שיינמן (1998)², התנסו הסטודנטים במעברי תפקידים שנעים בין זהותם כבני אדם – אנשי חינוך – ודמויות תיאטרליות. מושג ה”רפלקסיה”³ נתפס ככלי להערכה מעצבת בין מעברי התפקידים הנ”ל. תפקידים אלה נמצאו כחלק בלתי נפרד מ”מופעי היומיום”⁴ בכלל, ומתפיסת “הכיתה כחלל מופעים”⁵ בפרט. עקרונות אלה תקפים לכל מעשה חינוכי שהוא וניתנים ליישום גם בהקשרים משפחתיים וקהילתיים.

1. שייקספיר, ו. (2003). כטוב בעיניכם, הוצאת תמוז, תל-אביב.
2. שיינמן, ש. (1998). “גישה בינארית מול גישה טריאדית בהכשרת מורים”. בתוך מ. זילברשטיין, מ. בן פרץ וש. זיו (עורכים), רפלקציה בהוראה – ציר מרכזי בהתפתחות מורה, תל אביב, מופת, [עמ’ 174-158].
3.  שם-טוב, נ. (2015). הוראה מאלתרת -זו לא מילה גסה. מופ”ת, [מהי רפלקציה?] ע’ 65-80
4. גופמן, א. (1989). הצגת האני בחיי היומיום. תל-אביב, רשפים,  [ע’ 13-24]
5.  שיינמן, ש. (1995). תאטרון הכיתה: תכנון לימודים אורגני. צ’ריקובר, תל-אביב.

מידע על המרצה

ד”ר עינת נבו הינה קלינאית תקשורת בהכשרתה, ראשת החוג לחינוך והתפתחות הילד בגיל הרך בראי קהילתי, מרצה בחוג לחינוך ובתכנית לתואר שני באוריינות וחדשנות בחינוך. חוקרת התפתחות שפתית ואוריינית בגיל הצעיר, והתפתחות יכולות קריאה ומוטיבציה לקריאה מגיל הגן לבית הספר היסודי. בנוסף, מובילה ד”ר עינת נבו תכניות התערבות שמטרתן למנוע ולצמצם קשיים בקריאה על ידי טיפוח והעשרת יכולות השפה והמוטיבציה לקריאה.

מידע על התחנה “ספרו לי סיפור”

ילדים אוהבים להקשיב לסיפורים שמבוגרים מקריאים להם, הן בזכות הנושאים והתכנים המעניינים שמופיעים בסיפורים, והן בזכות הקשר האינטימי והקירבה המתלווים לסיטואציה. בעקבות ההקשבה לסיפורים, ילדים מפתחים את יכולותיהם הרגשיות, החברתיות, הקוגניטיביות וכמובן גם השפתיות.

קריאת ספרים מאפשרת לילדים להרחיב את אוצר המילים והמושגים שלהם, לרכוש מבנים דקדוקיים ותחביריים האופייניים לשפה הכתובה¹ ולתרגל את יכולות הבנת הנשמע. חשוב שהספרים יתאימו לילדים מבחינת השלב ההתפתחותי שבו הם נמצאים, ומבחינת תחומי העניין שלהם. כאשר המבוגרים משוחחים עם הילדים על תכני הספר ויוזמים פעילויות הקשורות לסיפור, ההשפעה על ההתפתחות השפתית של הילדים רחבה אף יותר².

התרומה של קריאת ספרים לילדים מגיל צעיר היא ארוכת טווח ומשפיעה לא רק על המוטיבציה שלהם לקרוא בעצמם, אלא גם על הישגיהם האקדמיים כתלמידים וסטודנטים³.
קריאת ספרים לילדים מהווה ״זמן איכות״, הנושא פרי לאורך שנים!

1. Nevo, E., & Vaknin-Nusbaum, V. (2018). Enhancing language and print concepts skills by using storybook reading in kindergarten. Journal of Early Childhood Literacy, 18(4), 545-569.
2. Aram, D., Fine, Y., & Ziv, M. (2013). Enhancing parent–child shared book reading interactions: Promoting references to the book’s plot and socio-cognitive themes. Early childhood research quarterly, 28(1), 111-122.
3. Gottfried, A. W., Schlackman, J., Gottfried, A. E., & Boutin-Martinez, A. S. (2015). Parental provision of early literacy environment as related to reading and educational outcomes across the academic lifespan. Parenting, 15(1), 24-38.‏

קישורים:

1. נבו, ע. ווקנין-נוסבאום, ו. (2018). די לקריאה “מענה”. הורים וילדים, 28-33.
2. וקנין-נוסבאום, ו. (2016). תשמעו סיפור, הד הגן, פ”א(ב’), 94-99.
3. ספרי מצעד הספרים מחולקים על פי שכבות גיל בעברית – משרד החינוך
4. רשימת ספרות ילדים מומלצת (על פי גיל) – משרד החינוך.
5. ספריית פיג’מה.
6. מכתבת אל-פאנוס.
7. Nevo, E., & Vaknin-Nusbaum, V. (2018). Enhancing language and print concepts    skills by using interactive storybook reading in kindergarten. Journal of Early Childhood Literacy.  18(4), 545-569.

מידע על המרצה:

ד”ר נעמה שפיצר היא פסיכותרפיסטית שעובדת עם ילדים ומבוגרים, באופן פרטני ובקבוצות. במכללת גליל מערבי היא מלמדת בבית הספר לחינוך קורסים העוסקים בפיתוח מיומנויות חברתיות-רגשיות בשדה החינוכי ובהטמעת מיינדפולנס ותנועה בחינוך ובפרט בגיל הרך.

מידע על התחנה “סיפורים לפני השינה”

לכולנו יכול להיות מאתגר לעשות את המעבר מהיומיום המרגש, עם הקצב המהיר והאינטנסיביות – לשינה בה אנו שומטים את השליטה, מניחים למשימות שלנו ומתמסרים לקצב איטי, רפיון ורגיעה.

יש הרגלים מיטיבים רבים שמסייעים במהלך הזה של מעבר מעירות לשינה. אפשר ומומלץ לאמץ הרגלים אלו, הן כהורים שרוצים לתמוך בילדינו לרכוש מיומנויות חשובות של ויסות ורגיעה – והן עבור עצמנו כמבוגרים שמתקשים לעיתים להירדם.

כמה מההרגלים שכדאי לאמץ הם הרפיה מכוונת של אזורים שונים בגוף על ידי שימוש במגע, תנועה ודימויים¹  התמקדות בהערכה חיובית את הדברים היומיומיים שמשמחים אותנו² והיזכרות באפשרות שלנו להרגיש בטוחים ונינוחים³.

1. Barlin A. L. (1979) Teaching your Wings to Fly: The Nonspecialist’s Guide to Movement Activities for Young Children. (pp. 130 – 151).
2. רוזנברג, מ. (2011). תקשורת לא אלימה: תקשורת מקרבת – שפה לחיים. הוצאת פוקוס
3. סנל, א. (2017). לשבת כמו צפרדע: מיינדפולנס לילדים (ולהוריהם). הוצאת מודן

קישורים:

שפת הקשב-  פיתוח מיומנויות קשב לטיפוח רווחה נפשית ואמפטיה אצל ילדים ונוער  –

טיפוח סביבה אכפתית ומיטיבה בחינוך – קורס אינטרנטי חינמי

מידע על המרצה

ד”ר תמר הדר הינה מטפלת במוזיקה ומדריכה, חוקרת ומרצה במכללת גליל מערבי, ופוסט-דוקטורנטית באוניברסיטת חיפה. חוקרת אלתור קליני וטכניקות טמפורליות בנגינה משותפת, טיפול דיאדי, מוזיקה והתפתחות, מוזיקה ורב תרבותיות, טיפול במוזיקה בחברה הערבית, ומתודות איכותניות.

מידע על התחנה “שירי ערש”

שירה לתינוקות היא תופעה אוניברסלית שנצפתה בתרבויות שונות ברחבי העולם¹

למרות זאת, שירי ילדים במקומות שונים בעולם הם בעלי מבנים מוזיקליים מאוד שונים!!

שירי ערש הוכחו כתורמים לתהליכי וויסות והרגעה אצל תינוקות²

שירי ערש, לעומת זאת הם בעלי מאפיינים דומים בכל העולם³:

מדגישים אלמנטים של “דיבור מוכוון תינוקות” (שירה איטית יותר, בטונים גבוהים הנוטה למשוך את סופי המילים)

בעלי קווים מלודיים יורדים

בעלי מבנה מלודי פשוט וקליט

1.  Unyk, A. M., Trehub, S. E., Trainor, L. J., & Schellenberg, E. G. (1992). Lullabies and Simplicity: A Cross-Cultural Perspective. Psychology of Music, 20(1), 15–28. https://doi.org/10.1177/0305735692201002
2. Bainbridge, C. M., Bertolo, M., Youngers, J., Atwood, S., Yurdum, L., Simson, J., Lopez, K., Xing, F., Martin, A., & Mehr, S. A. (2021). Infants relax in response to unfamiliar foreign lullabies. Nature human behaviour, 5(2), 256–264.  https://doi.org/10.1038/s41562-020-00963-z
3. Fernald, A. (1989). Intonation and communicative intent in mothers’ speech to infants: Is the melody the message? Child Development, 60, 1497-1510.

קישורים:

לקריאה נוספת על שירי ערש ותרומתם לוויסות והתפתחות תינוקות לחץ כאן

על המרצה:

ד”ר הילה נאות היא חוקרת פילוסופיה, פילוסופיה של החינוך ופילוסופיה עם ילדים. היא מרצה בחוג לחינוך באקדמית גליל מערבי, בייחוד בנושאים הקשורים לפילוסופיה ולפילוסופיה של החינוך, הוראה ולמידה אלטרנטיבית, חינוך לשוויון ולשוויון מגדרי ויצירתיות בחינוך. ספרות ילדים עבורה היא מרחב אפשרויות חקירה עצום, המזמן מפגשים משמעותיים עם העולם, עם אחרים ועם עצמנו. מוקדי העניין של נאות בתחום זה הם שיח פילוסופי עם ילדים בעקבות ספרי ילדים, נושאים טעונים בספרות ילדים ויחסי טקסט וציור בז’אנר הפיקצ’רבוק (picture book).

תקציר ההרצאה:

קריאה משותפת של ספרות ילדים המעוררת פחדים היא נושא השנוי במחלוקת. על-פי התפיסה השגורה, ילדים כיצורים פגיעים זקוקים להגנה ולכן יש למנוע מהם מפגש עם נושאים מורכבים וטעונים. בהרצאה נתמקד בעמדה אלטרנטיבית, המצביעה על חשיבותו ועל תרומתו הגדול של מפגש כזה עם פחד, בתוך המרחב המוגן של ספרות ילדים. נזכיר את הבסיס הפילוסופי של תפיסה זו ונפרט את היתרונות הבולטים של קריאה ספרי ילדים המציפים תחושת פחד – במישור הקוגניטיבי, הרגשי, החברתי והפוליטי של חיינו.

על המרצה:

ד”ר עינת נבו הינה קלינאית תקשורת בהכשרתה, ראשת החוג לחינוך והתפתחות הילד בגיל הרך בראי קהילתי, מרצה בחוג לחינוך ובתכנית לתואר שני באוריינות וחדשנות בחינוך. חוקרת התפתחות שפתית ואוריינית בגיל הצעיר, והתפתחות יכולות קריאה ומוטיבציה לקריאה מגיל הגן לבית הספר היסודי. בנוסף, מובילה ד”ר עינת נבו תכניות התערבות שמטרתן למנוע ולצמצם קשיים בקריאה על ידי טיפוח והעשרת יכולות השפה והמוטיבציה לקריאה.

תקציר ההרצאה:

קריאת ספר לילד הינה זמן איכות משותף של מבוגר וילד (או קבוצת ילדים), התורמת לילד מבחינות רבות, ויש שמשווים בינה לבין נתינת ויטמינים לילדים על-מנת שיגדלו בצורה מיטבית. בהרצאה נבחן את השאלה האם כיום, במאה ה- 21, עדיין כדאי להקריא ספרים לילדים. נתייחס לתרומת הקריאה האינטראקטיבית המשותפת שבה הילד פעיל בזמן הקריאה ושותף בה (שואל שאלות, מגיב לתכנים העולים בסיפור, מספר בעצמו חלקים מתוכו וכדומה) להתפתחותו הרגשית, החברתית, הקוגניטיבית והשפתית, ולהישגיו האקדמיים  לאורך שנים רבות.

על המרצה:

ד”ר מאיה קלמן הלוי מרצה במכללה האקדמית גליל מערבי בחוג לחינוך, באשכול ייעוץ חינוכי ובחוג לחינוך והתפתחות הילד בגיל הרך בראי קהילתי.

חוקרת את השפעתן של אסטרטגיות הוריות על תהליכי הפנמה והתנהגות של ילדים. התפתחותם של דפוסים שונים לוויסות רגשות בילד. טיפוח סביבה חינוכית “מקדמת צמיחה” התורמת להתפתחות חברתית ורגשית אופטימאלית בקרב מורים, גננות, הורים ותלמידים.

ד”ר מאיה קלמן הלוי הינה פסיכולוגית חינוכית מומחית. בעלת ניסיון מקצועי רב לאורך השנים בעבודה טיפולית עם ילדים בגיל הרך, מתבגרים, הורים וצוותים חינוכיים בשירות הפסיכולוגי חינוכי (שפ”ח) בעיר עכו.

על המרצה:

ד”ר שרון גילת יחיא היא פסיכולוגית, ראשת אשכול הגיל הרך ומרצה בחוג לחינוך והתפתחות הילד בגיל הרך בראי קהילתי. כמרצה, עוסקת בהיבטיים התפתחותיים שונים המאפיינים ילדים בתקופת הגיל הרך ובפרט, היבטיים רגשיים המשפיעים על התפתחותם של ילדים במגוון תחומים.

תקציר ההרצאה:

ההרצאה עוסקת בהיבטים רגשיים בשינה בגיל הרך- מה כדאי להורים לעשות כדי לפתח דפוסי שינה נאותים. ההרצאה תכלול עיסוק בבעיות נפוצות בשינה בגיל הרך, בגורמים שתורמים לבעיות בשינה הן מבחינת ההורים והן מבחינת הילדים תוך הדגשת ההיבטים הרגשיים הקשורים בכך. בהמשך נגדיר מהי המשימה המרכזית של ההורים בהקשר לשינה בגיל הרך וניתן כלים ופתרונות מעשיים להורים כיצד להתמודד עם אותן בעיות נפוצות בשינה שהוזכרו בתחילת ההרצאה לצד עידוד שינה מיטבית בגילאים הללו.

על המרצה:

עירית הורביץ לוז היא במאית, מחזאית, מרצה בחוג לתיאטרון ובחוג לחינוך. עבודת הדוקטורט שהגישה לאחרונה עוסקת בהבניית ידע וזהות מקצועית של יוצרים חברתיים. עירית משמשת כרכזת הכשרה מעשית בתכנית לתיאטרון קהילתי-חינוכי וכיועצת סטודנטים מטעם הדיקנאט בחוג לתיאטרון. תחומי מחקר עיקריים: דרמטורגיה של פרפורמנס עכשווי, הבניית ידע אמנותי, פיתוח דרכי הוראה משלבות ידיעה אסתטית.

תקציר ההרצאה:

ההרצאה מתבוננת בפרקטיקת קריאת סיפור לאור התיאוריה של דונלד ויניקוט (1971) אודות מיקום החוויה התרבותית במרחב “משחקי” – “פוטנציאלי”.
ההרצאה מרחיבה את משמעות המושג “משחק” לאור שלוש מילים שונות שמציעה עבורו השפה האנגלית (game, play & acting), והיא מחברת אותן בהתאמה לפרקטיקת קריאת הסיפור.
בהרצה משולבים ציטוטים משיריו של המשורר הסנגלי רבינדרנת טאגור (1922), שספקו השראה לויניקוט לניסוח התזה אודות מיקומה הסמלי של החוויה התרבותית בנפש.

על המרצה:

ד”ר כרמית גל, מרפאה בעיסוק ומטפלת CBT לילדים ונוער. חוקרת בתחום של מדעי המוח וההתנהגות בדגש על למידת מיומנויות פרוצדוראליות, שינה והפרעות התנהגות.

תקציר ההרצאה:

שינה היא מצב פיזיולוגי הפיך ומחזורי התופס קרוב לשליש מחייו של אדם וחיוני לבריאות הגוף והנפש. מבנה השינה מאורגן בצורה של מחזורים כך שכל סבב מורכב ממצבי שינה שונים אשר מופיעים בסדר קבוע זה אחר זה. לחסך בשינה (איכות שינה ירודה, מספר שעות מצומצם) יש השפעות מכריעות על מצב הבריאות ובאופן כללי על התפקוד התקין שלנו.

על המרצה:

ד”ר תמר הדר הינה מטפלת במוזיקה ומדריכה, חוקרת ומרצה במכללת גליל מערבי, ופוסט-דוקטורנטית באוניברסיטת חיפה. חוקרת אלתור קליני וטכניקות טמפורליות בנגינה משותפת, טיפול דיאדי, מוזיקה והתפתחות, מוזיקה ורב תרבותיות, טיפול במוזיקה בחברה הערבית, ומתודות איכותניות.

תקציר ההרצאה:

שירה לתינוקות היא תופעה אוניברסלית שנצפתה בתרבויות שונות ברחבי העולם. למרות זאת, שירי ילדים במקומות שונים בעולם הם בעלי מבנים מוזיקליים מאוד שונים. שירי ערש, לעומת זאת הם בעלי מאפיינים דומים בכל העולם: (1) מדגישים אלמנטים של “דיבור מוכוון תינוקות” (שירה איטית יותר, בטונים גבוהים הנוטה למשוך את סופי המילים); (2) בעלי קווים מלודיים יורדים; (3) בעלי מבנה מלודי פשוט וקליט. בנוסף, שירי ערש הוכחו כתורמים לתהליכי וויסות והרגעה אצל תינוקות, ולחיזוק הקשר הורה-תינוק.