במסגרת הקורס סוגיות ואתגרים בעבודה חינוכית בסביבה רב תרבותית, נערך בתחילת חודש ינואר 2025 מפגש מרגש עם הנאדי, תומכת הוראה שגדלה בדרום לבנון ועברה לישראל בערב הנסיגה מלבנון בשנת 2000, בהיותה בת שבע, בתו של חייל בצד״ל. הנאדי שיתפה את הסטודנטיות בסיפורה האישי כתלמידה בבית ספר ממלכתי בקרית שמונה, שם נדרשה להתמודד באומץ עם שונותה ועם הדעות הקדומות של הילדים בבית הספר, שחוו בעצמם את טראומת המלחמה עם לבנון בשנים שקדמו לנסיגה. לצד הנאדי, נעמי קרני, גננת בגן של ילדים מפונים מאזור הצפון, שיתפה מנסיונה בהוראה בגיל הרך במסגרת גן בו מתקיימת פעילות חינוכית לאור הרב תרבותיות. בין הסטודנטיות, הנאדי תומכת ההוראה ונעמי הגננת, התקיים דיון מרגש על חוויית הזרות, ההגירה ותחושת השונות. הסטודנטיות גם הן שיתפו מחוויותיהן האישיות וסיפרו על דמויות חינוכיות שעזרו להן להתמודד עם אתגרים שחוו בסביבה רב-תרבותית. השיח הדגיש לכולנו עד כמה תפקיד המבוגר בסביבה החינוכית הוא משמעותי לא רק להוראה, אלא גם ליצירת תחושת שייכות והכלה בקרב ילדים מרקעים שונים.

בסיום המפגש כל סטודנטית שיתפה במחשבה לגבי תפקידה העתידי כאשת חינוך והעלתה רעיון לגבי עשייה שתרצה לקיים כדי לקדם ערכים של רב-תרבותית. המפגש התקיים כמפגש אמצע בקורס, הוא היווה דוגמה חיה לאתגרים החינוכיים החברתיים הקיימים במסגרות חינוכיות וחיזק את חשיבות הרפלקציה האישית בתהליכי הוראה.

ו

גב’ איה קשת, ינואר 2024

בתאריך 17.1.24 התקיימה הרצאת אורח במסגרת הקורס ‘ניהול וארגון מיטבי של מסגרת חינוך לגילאי 3 עד 6′ בחוג ללימודי חינוך והתפתחות הילד בגיל הרך בראי קהילתי.

ההרצאה ניתנה על ידי הגב’ איה קשת. איה שימשה כמנהלת מחלקה לחינוך קדם יסודי 10 שנים וכבר 3 שנים מנהלת חינוך לגיל רך בישוב קהילתי.

במהלך המפגש, איה  ביקשה לעשות סבב הכרות בקרב הסטודנטים ושכל אחד מהם יציג את עצמו, את ניסיונו בגיל הרך או הקשר שלו לתחום הגיל הרך. בהמשך, איה שיתפה את הסטודנטים בהתפתחות המקצועית שלה לאורך השנים בגיל הרך, באני מאמין המקצועי שלה ובתפקיד המשמעותי של הגננת בגן ובקשרי גומלין הרבים שלה עם גורמי חוץ.

בהמשך התפתח דיון מרתק עם הסטודנטים באשר לשותפויות של מנהלת הגן עם בעלי התפקידים הרבים, התחומים השונים בהם שותפויות אלו באות לידי ביטוי תוך מתן דוגמאות מהשטח, ההבדלים בין מערכות חינוך 0-3 למול טרום חובה וחובה בהקשרים אלו, מורכבויות, אתגרים והמשגות של תהליכים בעבודה היומיומית ומקומה המשמעותי של הגננת בתכלול שותפויות אלו. התפתח דיון מאוד מפרה, מעשיר, מארגן ומעורר חשיבה.

הסטודנטים הודו לאיה קשת על ההרצאה וציינו כי הבינו עד כמה קשרי הגומלין בעבודת הגננת עם גורמי חוץ הם ענפים ומשמעותיים. הדוגמאות המרתקות שאיה קשת הביאה מהשטח וניסיונה רב השנים, עוררו השראה והבליטו את העשייה המשמעותית בגני הילדים ומורכבות וחשיבות תפקיד הגננת כמנהלת גן.

נותרנו  עם טעם של עוד ותחושה שמפגשים מסוג זה המשלבים בין אקדמיה לשטח יוצרים חיבורים משמעותיים, מעוררים חשיבה ותורמים רבות להבנת מורכבות התפקיד, העצמת תחושת השליחות והמוטיבציה לשטח.

פרופ’ שי רודין, מאי 2023

בתאריך ה- 8.5.23 התקיימה הרצאת אורח של פרופ’ שי רודין במסגרת החוג לחינוך והתפתחות הילד בגיל הרך בראי קהילתי. פרופ’ רודין הסביר כיצד ניתן להתמודד עם שפע סיפורי הילדים שמתפרסמים כיום, יותר מבכל תקופה אחרת בהיסטוריה האנושית. במהלך ההרצאה עסקנו בהיבטים שעלינו לבחון בעת בחירת סיפור ילדים, החל מהמערך התמטי שלו, וכלה בהיבטים דוגמת התפיסה האיורית של הסיפור, עיצוב הדמות, תבנית הסיום, וכן הסוגייה המכרעת – האם הסיפור מעודד פיתוח קוגניטיבי של החשיבה הילדית? במהלך ההרצאה התוודענו לסיפורי ילדים שמממשים הלכה למעשה את תפקידה העיקרי של ספרות הילדים – להוות מפגש ראשון של הילד/ה עם יצירת האמנות.

 על המרצה:

פרופ’ שי רודין עוסק במחקר ספרות ותרבות ילדים ונוער, ובזיקות שבין ספרות הילדים לעולם החינוכי. מחקריו מתמקדים בקשר שבין אידיאולוגיות פוליטיות ובין ספרי ילדים, בספרות ככלי לכינונו של שיח רגשי עם ילדים, בתפקידי האיור בספרות ילדים, בתפיסות הורים ומחנכים באשר לבחירת יצירות לילדים, וכן בסוגות פופולריות דוגמת ספרי תמונה, רומנים גרפיים וספרי בעיה. ייסד ומשמש עורך ראשי של כתב העת האקדמי ” יַלְדוּת: עיון ומחקר בתרבות ילדים”.

גב’ ענת קדם, ינואר 2023

בתאריך 11.1.23 התקיימה הרצאת אורח במסגרת הקורס ‘ניהול וארגון מיטבי של מסגרת חינוך לגילאי 3 עד 6′ בחוג ללימודי חינוך והתפתחות הילד בגיל הרך בראי קהילתי.

ההרצאה ניתנה על ידי הגב’ ענת קדם, מפקחת גני ילדים במשרד החינוך. המפקחת שיתפה את הסטודנטים בהתפתחות המקצועית שלה לאורך השנים בגיל הרך, באני מאמין המקצועי שלה ובתפקיד המשמעותי של הגננת בגן.

במהלך המפגש, המפקחת ביקשה לעשות סבב הכרות בקרב הסטודנטים ושכל אחד מהם יציג את עצמו, את ניסיונו בגיל הרך או הקשר שלו לתחום הגיל הרך. בהמשך, הסטודנטים התבקשו לכתוב על דף שקיבלו, נושא שמעסיק אותם בתחום הגיל הרך ושאליו היו רוצים שתהיה התייחסות במפגש. כל סטודנט התבקש לכתוב את הנושא ולהניח את הדף במרכז המעגל. אט אט נוצרו קטגוריות שונות, כאשר חלק מהסטודנטים העלו נושאים משותפים. הנושאים שעלו עסקו בהתמודדות עם הילד המאתגר בגן, יחסי צוות-הורים, מערכות יחסים בתוך צוות הגן, ניהול זמן (בית-עבודה), שותפויות עם בעלי תפקידים, המעבר מתיאוריה (באקדמיה) למעשה, קשרי מפקחת-גננת ומיומנויות מקצועיות נדרשות.

בהמשך לפעילות זו המפקחת החלה להתייחס לקטגוריות השונות ולשאלות ספציפיות שהעלו הסטודנטים מתוכן, תוך המשגת התכנים, תיקוף התחושות והחששות, מתן דוגמאות מהשטח וכלים מקצועיים. התפתח דיון מאוד מפרה, מעשיר, מארגן ומעורר חשיבה.

לסיום, כל סטודנט התבקש לשתף מה הוא לוקח מהמפגש ועלו תכנים מאוד משמעותיים. הסטודנטים דיווחו כי הם למדו הרבה בשיעור זה ושסיפורה האישי/ מקצועי והדרך בה הביאה את התכנים המקצועיים במפגש היו מעוררי השראה והעלו את המוטיבציה לתפקיד.  נשארנו כולנו עם טעם של עוד ותחושה שמפגשים מסוג זה המשלבים בין אקדמיה לשטח תורמים רבות לתהליך הגדילה המקצועי שלהם.

ד”ר יאן סרדצה, מאי 2021

במסגרת הקורס “עולמו של הילד בראי מודע הקשר” הסטודנטים מהחוג לחינוך והתפתחות הילד בגיל הרך בראי קהילתי לומדים על הֶקְשֶׁרִים שונים והשפעתם על התפתחותם של ילדים וילדות, על חווית הילדות שלהם, על אישיותם ועל עולמם. הגישה התיאורטית שמנחה את הקורס היא גישה מודעת הקשר Context-informed perspective)), אשר פותחה בעשורים האחרונים בהתבסס על התיאוריה הביו-אקולוגית של אורי ברונפנברנר.

במהלך חודש מאי אחד הנושאים בקורס היה ההקשר המגדרי והשפעתו על חווית הילדות. במסגרת נושא זה, ד”ר יאן סרדצה נתן הרצאת אורח בקורס. ד”ר סרדצה הוא פסיכולוג קליני, ומרצה בקורסים מתודולוגיים וטיפוליים בבית ספר לחינוך ועבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית. תחום המחקר שלו-הוא אבהות. בהרצאתו נתן ד”ר סרדצה פרספקטיבה היסטורית על מושג האבהות והתמקד ב”אב החדש” שמאפיין את העידן הפוסט-מודרני. כמו כן, הוא דיבר על מעורבות (או “השתתפות פעילה”) של אבות בגידול וחינוך ילדים ועל השפעתה על התפתחותם ועיצוב עולמם של ילדים בגיל הרך. במהלך ההרצאה ניתנה גם התייחסות לסטראוטיפים מגדריים בגן הילדים. ההרצאה לוותה בסרטונים קצרים, וכללה שירי ילדים מזמנים שונים ודוגמאות מהפרקטיקה והניסיון האישי של המרצה, כדי להמחיש ולהנגיש את הנושאים והמושגים שהוצגו בהרצאה.

ד”ר אבתסאם מרעי-סרואן, אפריל 2021

במסגרת הקורס “עולמו של הילד בראי מודע הקשר” הסטודנטים מהחוג לחינוך והתפתחות הילד בגיל הרך בראי קהילתי לומדים על הֶקְשֶׁרִים שונים והשפעתם על התפתחותם של ילדים וילדות, על חווית הילדות שלהם, על אישיותם ועל עולמם. הגישה התיאורטית שמנחה את הקורס היא גישה מודעת הקשר Context-informed perspective)), אשר פותחה בעשורים האחרונים בהתבסס על התיאוריה הביו-אקולוגית של אורי ברונפנברנר.
במהלך חודש אפריל, התארחה בקורס ד”ר אבתסאם מרעי-סרואן, מרצה בכירה במכללה האקדמית הערבית בחיפה, ראש תוכנית “הוראה ולמידה” בתואר השני וראש מערך ההדרכה. תחומי העניין המקצועיים של אבתסאם הם הורות, התקשרות וסיכון ומוגנות בקרב החברה הבדואית, בפרט בקרב הורים וילדים בכפרים הבלתי מוכרים בנגב.
בהרצאתה, איבתסאם הציגה את המחקר שערכה במסגרת הפוסט-דוקטורט שלה במכון מופת: מחקר פעולה אשר בחן תפיסות מוגנות וסיכון בקרב 30 ילדים בדואים בני 4-5 מהכפר הלא מוכר בנגב. מחקר זה יצא מנקודת הנחה שילדים צעירים מחזיקים בתפיסות ודעות משלהם לגבי מה שמתרחש סביבם, ויש להם זכות ויכולת לבטא דעות אלו. הנתונים נאספו מהילדים באמצעות שיטות ויזואליות – צילום וציור – נוסף על הסברים מילוליים, ונותחו תוך הצלבה והשוואה בין הנתונים שהתקבלו מהכלים השונים.
ממצאי המחקר ביטאו את המחשבות והתפיסות של הילדים הצעירים ואפשרו ללמוד מה מעסיק אותם. הילדים חשפו מגוון רחב של סיכונים העלולים לפגוע בביטחונם וברווחתם (לדוגמה, כלי רכב, מקומות ואנשים שונים) והציגו משאבים אשר עוזרים להם להתמודד עם הסיכונים ולהגן על עצמם. הילדים ייחסו חשיבות רבה לבית, לסבתא ולאימא כגורמים מגנים שמסייעים להם להתמודד עם המציאות הקשה.
מהרצאתה של אבתסאם הסטודנטים למדו על הֶקְשֶׁרִים שונים (כמו ההֶקְשֵר החברתי, ההיסטורי, הגיאוגרפי, ובמיוחד-הכלכלי והפוליטי) שמעצבים את תפיסותיהם של הילדים הבדואים. התמונות, הציורים והראיונות עם הילדים הצליחו לתאר את מאבקם היומיומי בסביבת מגוריהם ועוררו הד במחשבות וברגשות של הסטודנטים בקורס. מהמשוב להרצאה נשמע כי הנושא עורר עניין וסקרנות, העשיר את ידיעתם של הסטודנטים על עולמם של ילדים הנמצאים בשולי החברה וחיזק את דעתם שילדים יכולים לשמש מקור מידע ולהביע תפיסות בעלות ערך לגבי השקפות עולמם.
בנוסף, בעקבות ההרצאה עלתה יוזמה מצד הסטודנטים לאסוף משחקים ובגדים ולתרום לילדים מהכפרים הבלתי מוכרים בנגב. בהתייעצות עם אבתסאם הוחלט כי עם סיום הסמסטר נעביר את הדברים שיאספו לילדים בנגב. יוזמה מבורכת!