גיוון תרבותי בגיל הרך – ד”ר עינת נבו וד”ר מאיה קלמן-הלוי

החברה הישראלית היא חברה רב תרבותית המכילה בתוכה מגוון רחב של תרבויות זהויות וסגנונות חיים שונים. סטריאוטיפים ודעות קדומות עשויים להתפתח בהיעדר ייצוג ילדים מתרבויות וזהויות אחרות בסיפורים שאנחנו מקריאים לילדים בגן ובבית, בסידור פינת המשחקים (בחלוקה ל”משחקי בנים” ו”משחקי בנות”), בהתייחסות מוגזמת למודלים ספציפיים לחיקוי ועוד.

בהרצאה נתייחס להנחות תיאורית הזהות החברתית, ניסוי פרדיגמת הקבוצה המינימאלית ולכוחה של הקבוצה. נציג מחקרים עדכניים המצביעים על כך כי העדפות, סטריאוטיפים ודעות קדומות מתפתחים כבר בגיל הרך. כמו כן, נציג מחקרים נוספים המצביעים על תפקידה המשמעותי של הסביבה ויכולתה להשפיע בתחומים אלו, כבר בקרב ילדים צעירים.

ד”ר עינת נבו, חוקרת ומרצה בחוג לחינוך וראשת החוג לחינוך והתפתחות הילד בגיל הרך בראי קהילתי.  בהכשרתה, קלינאית תקשורת ומדריכה, המתמחה בעבודה עם ילדים לקויי שפה במסגרות חינוכיות. בעבודתה האקדמית מלמדת סטודנטים בתואר ראשון ובתואר שני קורסים בנושא של שפה, אוריינות ורכישת קריאה. בנוסף, מתמקדת בשלושה תחומי מחקר:  טיפוח שפה וקידום ניצני אוריינות בקרב ילדים בגיל הרך, קידום יכולות קריאה ומוטיבציה לקריאה בגן ובבית הספר היסודי והקשר בין יכולות מורפולוגיות והישגי קריאה.

ד”ר מאיה קלמן-הלוי, חוקרת ומרצה בחוג לחינוך ובחוג לחינוך והתפתחות הילד בגיל הרך בראי קהילתי. בהכשרתה, פסיכולוגית חינוכית מומחית, עבדה כ-12 שנים בשירות הפסיכולוגי חינוכי (שפ”ח) בעכו. בעלת ניסיון מקצועי עשיר בעבודה טיפולית עם ילדים, מתבגרים, הורים וצוותים חינוכיים. במסגרת עבודתה בשפ”ח, שימשה כרכזת הגיל הרך, במסגרת תפקיד זה לוותה את עבודתם של הפסיכולוגים העובדים בגני הילדים.

 שימוש בכלים ויזואליים להבנת תפיסותיהם של ילדים בגיל הרך – ד”ר אבתסאם מרעי-סרואן

בשנים האחרונות, הסוציולוגיה של הילדות ואמנת האו”ם לזכויות הילד מיקדו את תשומת הלב לחשיבות הכללתן של תפיסות ילדים בשיח האקדמי, הפרקטי והמדיניות החברתית ובכך הביאו לשינוי תפיסתי בדרך שבה חוקרים מבינים את עולמם של הילדים. תפיסה זו שונה במהותה מהתפיסה שהייתה מקובלת אשר למדה על ילדים אך לא מילדים.

ההרצאה תעסוק בפרספקטיבה של ילדים בגיל הרך, בהקשבה לדעותיהם ומחשבותיהם והבנת חוויותיהם כפי שהם מתארים אותם, וזאת מתוך נקודת הנחה שלילדים יש יכולת להביע תפיסות בעלות ערך לגבי השקפות עולמם וההקשרים שבהם הם חיים. במהלך ההרצאה אערוך סקירה של מקורות ההשפעה האידיאולוגיים והתאורטיים של גישת הפרספקטיבות. כמו כן, אתייחס לחשיבות שילוב הפרספקטיבות של ילדים במחקר, האתגרים בשיתוף ילדים, מתודות וכלים שעוזרים לנו לאסוף סיפורים עשירים ומורכבים מהילדים ולבסוף אתן טיפים ליישום הגישה בגן ואציג את התנאים המעודדים מעורבות והפקת סיפורים עשירים.

ד”ר מרעי-סרואן, מרצה בכירה וראש החוג לגיל הרך במכללה האקדמית סכנין. סיימה את לימודיה האקדמיים באוניברסיטה העברית בירושלים, שם היא מלמדת היום, ואת הפוסט-דוקטורט במכון מופת. מחקר הדוקטורט שלה זכה בפרס וינר לעבודת דוקטורט מצטיינת אשר שילבה תיאוריה ופרקטיקה והייתה לה תרומה בשינוי מדיניות. ד”ר מרעי-סרואן פרסמה מאמרים רבים בכתבי עת אקדמיים שפיטים והשתתפה בכנסים בינלאומיים ומקומיים. מחקריה ופרסומיה עוסקים בחברה הערבית ובקהילות שוליים, תוך התמקדות בחינוך והכשרת גננות בראייה רב תרבותית, התקשרות התינוק לאמו מנקודת מבט תרבותית, תפיסות סיכון להתפתחות הילד, ילדים ובני נוער בסיכון, הגנה והזנחה של ילדים ומתבגרים, פרספקטיבות של ילדים, מחקר פעולה משתף ילדים ושימוש בכלים ויזואליים ופוריות בחברה הערבית. בכל מחקריה, רב-תרבותיות והקשר חברתי-תרבותי-פוליטי מהווים מוקד מרכזי הנשען על עמדות תיאורטיות אקולוגיות וביקורתיות, כמו גם על מושגים כגון מחקר מודע-הקשר, היברידיות ויחסי כוח. מסגרת תיאורטית זו מאפשרת הסתכלות מורכבת וביקורתית על תופעות אישיות ומשפחתיות בהקשרים ברמת המיקרו וברמת המאקרו לרבות תרבות, חברה, היסטוריה, פוליטיקה וכלכלה.

תרומתם של ספרי ילדים לחינוך לקבלת הגיוון האנושי – ד”ר נעמי שמואל

בגיל הרך ילדים מתעוררים להבדלים נראים לעין בין אנשים, המודעות הראשונית הזאת לגיוון האנושי מהווה הזדמנות לחינוך ערכי לאמפתיה, הכלה וקבלה של שונות וגיוון. ספרי ילדים הם אמצעי נגיש, מהנה ומעצים בתהליך החינוכי הזה. במהלך ההרצאה, אשתף בסיפור מאחורי כתיבת הספרים הראשונים שלי עבור ילדי, שאביהם עלה מאתיופיה. ספרים אלו הינם ספרי הילדים הראשונים בעברית המציגים דמויות בצבע חום, ונוגעים  במהות המפגש בין זהויות ודרכי ההתמודדות עמו. בהרצאה אעסוק בכוחם של ספרי ילדים לנפץ סטראוטיפים וליצור שיח מושכל עם ילדים על גיוון ושונות. בנוסף, אבחן כיצד ספרי ילדים יכולים לשמש כלי בהכשרת מורים וגננות למודעות עצמית ביחס לשונה ולרכישת כלים להתמודדות עם כיתה הטרוגנית. השיח יכלול דוגמאות מהארץ והעולם על שימוש בספרי ילדים ליצירת מציאות מכבדת ומקבלת עבור כולם.

ד”ר נעמי שמואל היא סופרת, מאיירת, אנתרופולוגית ומנחת הורים. כלת פרס ראש הממשלה לספרות, תשע”ב, ופרס עידוד היצירה מטעם אקו”ם, תשע”ג. נעמי פרסמה ארבעה ספרים למבוגרים ושלוש-עשרה ספרי ילדים ונוער אשר זכו בפרסים רבים, מרביתם עוסקים במפגש הבין תרבותי עם יוצאי אתיופיה, נוגעים בסוגיות של זהות ושייכות, ומשמשים כלי חינוכי חשוב למסגרות החינוך ברחבי הארץ. נעמי מלמדת במוסדות אקדמיים שונים ומקיימת הכשרות לאנשי מקצוע בעבודה מיטיבה בסביבה הטרוגנית.

למה כל גן הוא גן רב-תרבותי? ד”ר אור פרח מדבר אלתר

המושג רב תרבותיות בחינוך הוצג לראשונה בארצות הברית בשנות ה-70 מתוך ההבנה שמוסדות חינוך יכולים לייצר שוויון הזדמנויות (Banks, 2008). מאז ועד היום המושג עבר גלגולים שונים וגם הדרך בה משתמשים בה היום בגני הילדים היא מגוונת. בהרצאה הקרובה, בהתבסס על התאוריה מודעת ההקשר (Roer-Strier, 2016) ודוגמאות מעולם המחקר ומהשטח אאתגר את התפיסה של המושג “רב תרבותיות בחינוך” כפי שהוא נתפס כיום ואסביר מדוע גן רב תרבותי אינו קשור להרכב חברי קהילת הגן, אלא לאופן שבו צוות הגן בוחר להתייחס להבדלים הקיימים בין חברי קהילת גן הילדים. בהרצאה יוצגו דוגמאות ופעילויות שמטרתן לעודד סובלנות ופתיחות לנושא של רב-תרבותיות בגן הילדים.

ד”ר אור פרח מדבר אלתר סיים את לימודי הדוקטורט באוניברסיטה העברית ועוסק בפרספקטיבות של ילדים בגילאי 3-6 וב-Agency שלהם. אור פרח חקר את האופן שבו ילדים חווים את גן הילדים בהקשר של סיכון ומוגנות וכיצד ילדים בגילאים אלו חוו את תקופת הקורונה. כיום נמצא אור פרח בלימודי פוסט-דוקטורט במחלקה לחקר המשפחה באוניברסיטת קיימברידג’ ומתמקד ביחסים של הורים וילדים בגיל הרך.

אור פרח עבד במשך 13 השנים האחרונות כסייע וגנן בגני ילדים שונים בארץ וכיועץ חינוכי להורים וגנים. במשך חמש שנים הוא ניהל את “גן מגוון” –  גן הילדים הרב תרבותי של האוניברסיטה העברית. כיום עוד אור פרח כיועץ ב”גן מגוון” וגנן בארגון “אלומות” שמפעיל מסגרת חינוכית לקהילה הישראלית בקיימברידג’.

טיפול במוזיקה בגישה רב-תרבותית – ד”ר תמר הדר

המלצה רווחת במקצועות הטיפול והרווחה היא להשתמש במתורגמן עם משפחות שאינן דוברות את השפה הרשמית, על מנת לתת שירות מיטבי. בתחילת ההרצאה אבחן את תפקיד המתורגמן במסגרת טיפול במוזיקה, ואקרא תיגר על הצורך בנוכחותה של פונקציה זו בטיפול. אציג תהליך טיפולי שלי, מטפלת במוזיקה ישראלית בארצות הברית, יחד עם משפחה סינית אמריקאית (שני הורים, סבתא ותינוקם בן השנתיים שאובחן כאוטיסט), ואדון במשמעויות השונות הכרוכות בהימנעות משימוש בשפה מילולית דומיננטית (המיוצגת על ידי מתורגמן), במסגרת טיפול במוזיקה. בהמשך ההרצאה אציג גישה לשונית רב-תרבותית ואראה כיצד גישה כזו מספקת הזדמנות למטופלים ששפתם העיקרית שונה מהשפה העיקרית של המטפל לצעוד את צעדיהם הראשונים בעולם לא מוכר. בהקשר זה אציג את המושג Third Culture Kids (“ילדי תרבות שלישית”). לאחר מכן אדון בחשיבות הגישה הלשונית הרב-תרבותית בשדה החינוכי, ואגע באופן בו גישה כזו יכולה לעזור לגננות, במיוחד בעבודה עם הגיל הרך, לתמוך ב”ילדי  תרבות שלישית” לשמר את הרב תרבותיות והפתיחות המאפיינת ילדים עם פרופיל זה, ואת יכולתם המוגברת בתחומי השפה, היצירה והמוזיקה.

ד”ר תמר הדר, חוקרת ומרצה במכללת גליל מערבי, המחלקה לחינוך ובבית הספר לטיפול באומנויות, אוניברסיטת חיפה. הדר מטפלת במוזיקה ומדריכה, עובדת עם ילדים החווים אתגרים התפתחותיים, חברתיים ורגשיים ובני משפחותיהם. מרצה במכללת גליל מערבי, עכו, ופוסט דוקטורנטית באוניברסיטת חיפה. מחקריה מתמקדים באלתור בתרפיה במוזיקה, טיפול במוזיקה עם פעוטות ופגים ורב תרבותיות בטיפול במוזיקה.