אף על פי כן

גב' אסתי מיטלברג, ליצנית רפואית, דרמה תרפיסטית ומרצה במכללת אורנים

בהרצאה נדבר על כוחה של המסכה הקטנה בעולם, ברחבי בתי חולים, בגני תקשורת, במחנות פליטים ועוד. ההרצאה תעסוק בארגז הכלים של הליצנית הרפואית, בהומור שמתלווה אליה ובחמלה שמנחה אותה. בנוסף, יוצגו בהרצאה ממצאי מחקר שבו השתתפתי ובדק את ההשפעה של הכנסת ליצנים רפואיים לגני תקשורת בצפון הארץ במהלך שלוש שנים.

״הומור וחמלה-זוג מהשמיים״ כמו שכתבה שימבורסקה, ואנחנו נראה את הדבר הלכה למעשה.

הצחוק המרפא

גב' נדא חורי, מנהלת גן בכפר יאסיף, מרצה ומדריכה במכללת גורדון

ההרצאה תציג את עבודתו של ליצן רפואי המגיע לגן הילדים במטרה לקדם את החוסן הנפשי של הילדים בעקבות המלחמה. בהרצאה יוצג הרציונל של העבודה עם ליצן רפואי ויודגם התהליך שעברו עמו ילדי הגן. תגובות הילדים ופעילויות שהם עשו ועושים בעקבות עבודת הליצן בגן יודגמו באמצעות תמונות וסרטונים קצרים.

'צחוק זה עניין רציני' מדע ההומור והצחוק

פרופ' אריה סובר, האוניברסיטה הפתוחה

פרופ' אריה סובר, מלמד באוניברסיטה הפתוחה, חוקר ומרצה על הומור וצחוק, מייסד ויו"ר האגודה הישראלית לחקר ההומור. הוא פרסם שישה ספרים ומאמרים רבים בתחום ההומור – בתוכם הספר על תולדות ההומור היהודי  Jewish Humor, מייסד ועורך את כתב העת העברי הראשון בעולם לחקר ההומור הומור מקוון, ואת כתב העת הבינלאומי לחקר ההומור  Israeli Journal of Humor Research , חבר האגודה הבינלאומית לחקר ההומור.

ההרצאה תחשוף את באי הכנס למידע על ההשפעות שיש להומור על ההתפתחות הקוגניטיבית של המוח ועל בריאות נפשית ופיזית בקרב ילדים ומבוגרים ועל הקשר בין יצירתיות להומור. ההרצאה תדון בשימוש בהומור כאמצעי חוסן במצבי מצוקה, תוך התייחסות להשפעה שיש להומור על חיי משפחה טובים ותעלה את הנושא של חשיבות שילוב הומור בגידול ילדים, בחיי היומיום ובמקומות העבודה.

'ננה בננה': פרספקטיבות של ילדים בגיל הרך על הומור וצחוק

ד"ר נטלי אוליצה, גב' אמל נאסר אשקר וד"ר שרון גילת, המכללה האקדמית גליל מערבי

ההרצאה תתמקד בפרספקטיבות של ילדים וילדות בגילאי 4–8 על הומור וצחוק בחיי היומיום, ותציג ממצאים ראשוניים ממחקר הבוחן כיצד ילדים עצמם מגדירים מה מצחיק אותם, באילו הקשרים הם צוחקים, ואילו משמעויות רגשיות וחברתיות הם מייחסים להומור. הנתונים נאספו באמצעות מתודולוגיה מבוססת  photo-voice , שכללה ציור, צילום וראיונות חצי־ מובנים בעקבות התוצרים החזותיים, במטרה לאפשר לילדים לבטא את תפיסותיהם בדרכים מילוליות ולא־ מילוליות. איסוף הנתונים בוצע על ידי סטודנטיות בשנה שלישית ללימודיהם בחוג לחינוך והתפתחות הילד בגיל הרך בראי קהילתי.

בהרצאה יוצגו תמות ראשוניות העולות מדברי הילדים, המשקפות את ההומור כחלק אינטגרלי מחיי היומיום שלהם. התמות מתארות הומור כהפרת ציפיות, כחוויה גופנית־ חושית, כאמצעי לבחינת גבולות, וכתופעה בעלת משמעות חברתית ורגשית. ממצאים אלו מדגישים את מרכזיות ההומור בעולמם של ילדים, ואת חשיבות ההקשבה הישירה לקולם להבנת חוויית הילדות.