יצירתיות: היבטים מטהקוגניטיביים

פרופ' אמריטה זמירה מברך, אוניברסיטת בר-אילן, כלת פרס ישראל לחינוך תשפ"ג.

תקציר: מהי חשיבה יצירתית ומהם הגורמים המרכיבים אותה? האם חשיבה יצירתית מתפתחת עם השנים, דועכת, או נשארת יציבה? האם יצירתיות היא אחת התכונות שאדם נולד איתן ואינן ניתנות לשינוי? מהם התנאים הסביבתיים הנדרשים כדי שילדים ומבוגרים יוכלו להוציא לפועל, הלכה למעשה, את הפוטנציאל היצירתי שלהם ושלהן?  בהרצאה ננסה לענות על שאלות אלה ואחרות. נבדוק את חשיבותה של חשיבה יצירתית במאה ה-21 כפי שהיא באה לידי ביטוי במחקרים שנערכו בקרב מנהלי מפעלים, חברות והציבור הרחב. נסקור דרכים שונות למדידת חשיבה יצירתית, החל ממחקרי טורנס במאה הקודמת ועד למחקרים עכשוויים, לרבות מחקרי פיזה.  נבדוק את השינויים החלים בחשיבה יצירתית לאורך שנות הלימוד בבית הספר, את "משבר כיתה ד' ", ואת מחקר נאסא על התמורות בחשיבה יצירתית מגיל הגן ועד למבוגרים. מחקר נאסא הראה כי בעוד 98% מילדי הגן נמצאו מצטיינים בחשיבה יצירתית, רק 30% מילדי בית ספר יסודי, 12% מתלמידי חטיבה עליונה ו- 2% מהמבוגרים היו באותה רמה.

מחקר נאסא עורר סערה בקרב חוקרי חינוך והציבור הרחב. מחקרים רבים החלו לבדוק האם וכיצד ניתן לפתח חשיבה יצירתית.  "הארגון הבינלאומי לפיתוח כלכלה ושיתופי פעולה" הרים גם הוא את הכפפה והצביע על חשיבותה של פדגוגיה מטהקוגניטיבית לקידום חשיבה יצירתית.

מטהקוגניציה משמשת כלי לניווט החשיבה בדומה לכלים בהם אנו משתמשים לניווט הנהיגה.  בשנים האחרונות החלו לחקור כיצד ניתן ליישם פדגוגיות מבוססות מטהקוגניציה כדי לפתח חשיבה יצירתית בקרב גילאים שונים. נציג מחקר המבוסס על תפיסה זו. נראה את מימצאיו הכמותיים ונדגים מיגוון של מימצאים איכותניים.

ההרצאה תלווה בממימצאים ממחקרים עדכניים. נראה את ההשתמעויות המעשיות והתיאורטיות של מחקרים אלה. שאלות, הערות והארות מהמשתתפים תתקבלנה בברכה.

פרופיל מקצועי:

זמירה מברך היא פרופ' אמריטה בפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר אילן. היא ילידת חיפה, בעלת תואר ראשון מהאוניברסיטה העברית בירושלים, תואר שני מאוניברסיטת בר אילן, ותואר שלישי מאוניברסיטת שיקגו המדורגת כאחת מעשר האוניברסיטאות המובילות בעולם. לאורך השנים הייתה פעמיים ראשת בית הספר לחינוך (היום הפקולטה לחינוך), דיקנית הפקולטה למדעי החברה, סגנית הרקטור באוניברסיטת בר אילן, ונשיאת המכללה האקדמית לחינוך על שם דוד ילין בירושלים. בין השאר היייתה מדענית ראשית במשרד החינוך, חוקרת ראשית במחקרי פיזה ישראל, חברה בוועדת המחקר החינוכי של "הארגון הבינלאומי לפיתוח כלכלה ושיתוף פעולה", יועצת מדעית בפרוייקט בינלאומי לפיתוח יצירתיות וחשיבה ביקורתית בבתי ספר בו השתתפו למעלה מ – 20 מדינות, ראשת קבוצת מחקר אירופאית בנושאי מטהקוגניציה,  ויועצת אקדמית בפרוייקטים חינוכיים בינלאומיים בצ'ילה ובקריביים. פרסמה עשרות מחקרים בכתבי עת מובילים בעולם.

פרופ' זמירה מברך היא כלת פרס ישראל בחקר החינוך 2023 "על היותה חוקרת פורצת דרך, מהמובילים בארץ ובעולם בתחום חקר תהליכים קוגניטיביים ומטא-קוגניטיביים, וקידום חינוך מתמטי".

ועוד משהו: נשואה לפרופ' משה מברך לשעבר דיקן הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב, להם שלוש בנות, נכדים ונינים. מציירת בשמן ציורים צבעוניים עזי מבע.

חשיבות המשחק והיצירתיות בהתפתחות עולמם הרגשי של ילדים

גב' פזית לנקרי ליבמן, פסיכולוגית חינוכית מומחית ומדריכה, מנהלת השירות הפסיכולוגי בעכו

תקציר:

הביטוי "משחק ילדים"  משמש אותנו כדי לתאר דבר שנעשה בקלות וללא מאמץ ממשי, ולא כך הוא.

לאורך השנים התגבשה ההבנה כי המשחק הוא מצב הדורש הפניה של משאבים קוגניטיביים ורגשיים וכי  הוא בעל חשיבות רבה בהתפתחותם של ילדים. המשחק משתלב בכל תחומי התפקוד של הילד ודרכו הוא לומד, יוצר ומתנסה במגוון מצבים וחוויות, המקדמים את התפתחותו – הן בתחום השכלי והן בתחום הרגשי. המשחק מהווה כלי דרכו הילד מכיר את סביבתו הפיזית והחברתית, לומד על יכולותיו, מתנסה בהבעת רגשות ומחשבות ומעבד קונפליקטים עמם הוא מתמודד.

בהרצאה הקרובה נעסוק ברצף ההתפתחותי של המשחק, בסוגי משחק ובתרומתם להתפתחות בתחומי התפקוד השונים. בתחום הרגשי, נתמקד בגישתו של וויניקוט הרואה את המשחק כביטוי של העצמי האותנטי, המאפשר לילד לבחון את הקשר בין דמיונו לבין המציאות.  לשיטתו, הפונקציה המשחקית ווהמרחב המעברי בו היא מתרחשת מהווה בסיס להתפתחות בריאה ולצמיחה פסיכולוגית לאורך החיים. נבחן את מקומו של המבוגר במשחק עם ילדים ואת האופן שבו משחק עם מבוגר משמעותי מספק את הצרכים הבסיסיים של העצמי  (קוהוט). לסיום, נתייחס לדרכים בהן ניתן לעודד משחק ויצירתיות.

פרופיל מקצועי:

גב' פזית לנקרי ליבמן  הינה פסיכולוגית חינוכית מומחית ומדריכה. בעבר רכזת גני החינוך המיוחד ולאחר מכן רכזת תחום הגיל הרך בעיר מטעם השירות הפסיכולוגי חינוכי. כיום מנהלת את השירות הפסיכולוגי בעכו.

חברה בוועדת בחינה מטעם משרד הבריאות לקבלת מומחיות בתחום הפסיכולוגיה החינוכית. מדריכה פסיכולוגים סביב נושאים של עבודה מערכתית, פסיכודיאגנוסטיקה והכנה לבחינת המומחיות.

מרצה במשך שנתיים במדרשה ללימודים מתקדמים בפסיכולוגיה בקורסים העוסקים בלקויות למידה. חברה בוועדה מטעם משרד החינוך למתן זכאות להתאמות בבגרויות.

בעלת קליניקה פרטית בתחום האבחונים הפסיכודידקטיים, אבחונים סביב נושאים הקשורים לגיל הרך, כגון הדלגה או דחיית המעבר לכיתה א' והדרכת הורים.

יצירתיות ממבט רב-מימדי: היצירתיות כמתווכת בין רווחה נפשית והישגים אקדמיים של ילדים

פרופ' עדנה אור, האקדמית גורדון

מהמצאת הגלגל ועד הבינה המלאכותית, האדם פורץ גבולות ומוביל לקדמה בכל התחומים האפשריים בזכות החשיבה המסתעפת – היכולת לחשוב באופן גמיש ולהשתמש באופן חדש, מקורי ולא שיגרתי בנתוני המציאות. החשיבה המסתעפת או הגמישות המחשבתית אינה יכולת שפורצת פתאום אלא היא נטועה היטב במוח האנושי המסוגל לבצע טרנספורמציות מנטאליות. כבר מגיל צעיר, ילדים יכולים לעקוב אחרי מבנה גיאומטרי מסוים ולסובב אותו באופן מופשט כדי לשער כיצד הוא יראה לאחר סיבוב של 360 מעלות. מינקות אנו מסוגלים להשתמש בקערה ככובע ובקוביה כטלפון, כאשר אנו שואפים לחקות פעולה מסוימת אך אין לנו את החפצים הדרושים לכך בסביבה. יכולת זו למצוא פתרונות לפערים במציאות הולכת ומשתכללת במהלך הילדות עד כדי היכולת של ילדים לבנות עולם מקביל ודמיוני שמבוסס באופן מאוד חלקי על הקיים במציאות.

נוסף על החשיבה המסתעפת המאפשרת את הפעילות הדמיונית קיימת חשיבה מתכנסת. חשיבה זו מתבטאת ביכולת להשתמש בעקרונות וכללים ידועים וליישם אותם בהקשר נתון. אוריינות מבוססת על חשיבה מתכנסת והיא בסיס חשוב להתפתחות יכולות קדם אקדמיות, ביניהן התפתחות שפה, קריאה ומוכנות לבית הספר. אוריינות, כמו כל פעילות קוגניטיבית, דורשת מאמץ מנטאלי והיא תלויה במידה רבה בקיומה של רווחה רגשית המאפשרת את הפעילות הקוגניטיבית המאומצת. ואכן במחקרים רבים נמצא קשר בין רווחה רגשית והישגים בתחום האוריינות. קשר נמצא גם בין רווחה נפשית והימצאות במצב רוח טוב והשתתפות במשחק דמיוני הדורש גמישות מחשבתית. השאלה שמתעוררת בעקבות הקשרים הללו היא: האם יתכן שמשחק (טבעי או מובנה) המעודד חשיבה מסתעפת או גמישות מחשבתית,  הוא גורם שמעורב בקשר בין רווחה רגשית והישגים בתחום האוריינות.

כדי לבדוק את השאלה המחקרית בוצעו הפעולות הבאות:

1. נאספו נתונים על 107 ילדי גן שממוצע גילם 5.5 שנים.
2. כל ילד הוזמן למשחק ביחידות עם שתי בובות ומספר קוביות. הביטויים הרגשיים השליליים והחיוביים שהובעו במהלך המשחק שימשו להעריך את מידת הרווחה הרגשית. כמו כן נערכה מניה של מספר המרות החפצים במהלך המשחק כדי לאמוד את הגמישות המחשבתית.
3. גמישות מחשבתית הוערכה גם באמצעות מטלה מובנית במהלכה הוצגו לילדים ששה חפצים מוכרים (חישוק, נייר עיתון וכו') והם התבקשו לענות על השאלה מה עוד אפשר לעשות עם החפץ? התשובות של הילדים מויינו לשלושה מימדי היצרתיות: שטף (מספר הרעיונות לחפץ), גמישות (מספר הקטגוריות השונות שניתן למצוא בשטף הרעיונות), מקוריות (רעיון מרחיק לכת שמהווה 1% מהתשובות).
4. הילדים ביצעו מספר מטלות אורייניות שבחנו אוצר מילים, מודעות מורפולוגית, זיהוי אותיות.

ניתוח הנתונים באמצעות SEM (structural equation modeling ) הראה כי רווחה רגשית מניעה את ההישגים בתחום האוריינות בשני נתיבים (איור 1). נתיב ישיר לפיו הרווחה הרגשית מקדמת את הגמישות המחשבתית העקיפה במשחק טבעי, וגמישות זו תומכת בביצוע מטלות בתחום האוריינות. נתיב שני לפיו הרווחה הרגשית מקדמת את הגמישות המחשבתית העקיפה אשר מקדמת את היכולת להשתמש בגמישות מחשבתית באופן ישיר לצורך ביצוע מטלה מובנית. הגמישות המחשבתית הישירה מקדמת לבסוף את ההישגים בתחום האוריינות.

המסקנות העולות מהמחקר הן: רווחה נפשית וגמישות מחשבתית הם מכניזמים שמקדמים את היכולת האוריינית. משחק הטבעי של ילדים תורם לגמישות החשיבתית בכך שהוא מעודד את הפעילות הטרנספורמטיבית שככל הנראה מסייעת בגיוס משאבים מנטאליים לצורך פעולות חשיבה גבוהות. היכולות לבצע טרנספורמציות במשחק טבעי מסייעות לילד להתמודד טוב יותר עם מטלות אורייניות הדורשות מעבר גמיש בין אסטרטגיות, חוקים, ואלמנטים.

פרופיל מקצועי:

פרופ' עדנה אור חוקרת את ההתפתחות הקוגניטיבית של תינוקות וילדים ממבט רב מערכתי תוך בחינת הגורמים הפנימיים והחברתיים המעורבים בהתפתחות. מחקריה מתמקדים בעיקר בהתפתחות המשחק והשפה בינקות ובילדות. מחברת הספרים "האם תינוקות משחקים בכאילו" ו- "תינוקות, נפלאות תבונתם" בהוצאת מכון מופ"ת. ראש עבודות הגמר הכמותיות באקדמית גורדון, מקדמת את יכולת המחקר של הסטודנטים בתואר הראשון והשני ואת יכולתם לראות את התפתחות ממבט רב מערכתי תוך שימוש בפרדיגמת המחקר הכמותי

רב שיח: בינה מלאכותית ויצירתיות בגן הילדים

ד"ר מאיה קלמן הלוי וד"ר עינת נבו, המכללה האקדמית גליל מערבי

תקציר:

המציאות החינוכית במאה ה-21 מציבה אתגר והזדמנות למערכת החינוך בגיל הרך: כיצד לשלב טכנולוגיות מתקדמות, ובהן בינה מלאכותית, מבלי לפגוע בעקרונות ההתפתחותיים של הילד הצעיר? חשיבה יצירתית בגיל הרך מבוססת על סקרנות, דמיון, חקר והתנסות פעילה, ומתפתחת כאשר הילד לוקח חלק פעיל בגילוי, משחק ופתרון בעיות מתוך חוויה אישית.

בהרצאה יוצגו מחקרים שבחנו את הקשר בין שימוש באמצעים דיגיטליים לבין פיתוח יצירתיות בגיל הרך ויודגשו עקרונות פדגוגיים לשילוב נכון של טכנולוגיה ובינה מלאכותית בפעילות יצירתית עם ילדי גן. ההרצאה תתמקד בחשיבותו של תיווך מקצועי, מותאם גיל, וצרכים התפתחותיים. בהמשך, יוצגו יישומים מהשטח המדגימים את הפוטנציאל החינוכי של שילוב כלים אלו במסגרות הגן.

בינה מלאכותית מוצגת בהרצאה כאמצעי אחד מיני רבים לקידום חשיבה יצירתית בגיל הרך, ולא כתחליף למשחק החופשי או למפגש האנושי. תפקידה המרכזי של הגננת הוא בהצגת הכלי באופן מבוקר, מתווך ומושכל, כך שיתמוך בהתפתחות של הילדים גם בתחום זה, כחלק מההכנה לעולם טכנולוגי משתנה.

ד"ר מאיה קלמן הלוי הינה מרצה וחוקרת במכללה האקדמית גליל מערבי בחוג לחינוך ובחוג לחינוך והתפתחות הילד בגיל הרך בראי קהילתי. פסיכולוגית חינוכית מומחית עם ניסיון רב שנים בעבודה עם ילדים בגיל הרך.

ד"ר עינת נבו הינה ראשת החוג לחינוך והתפתחות הילד בגיל הרך בראי קהילתי במכללה האקדמית גליל מערבי, מרצה וחוקרת בחוג לחינוך בתוכניות לחינוך לגיל הרך, לקויות למידת ובתואר שני. ד"ר עינת נבו הינה קלינאית תקשורת, בעלת ניסיון רב שנים בעבודה על ילדים לקויי שפה, דיבור ותקשורת.

גב' מוריה פורטה, מנהלת גן חמ"ד ומובילת אשכול

בדיון יוצג השימוש בטכנולוגיות של בינה מלאכותית (AI) ככלי לפיתוח יצירתיות ומיומנויות אצל ילדים בגיל הרך. נתמקד ביצירת מגילת אסתר באמצעות AI, כמו גם בהפקת סיפורים אישיים על ידי הילדים בעזרת כלים חכמים. במהלך ההרצאה נדון כיצד השימוש בטכנולוגיות אלו מאפשר לילדים לפתח מיומנויות קוגניטיביות, כמו חשיבה ביקורתית ופתרון בעיות, לצד מיומנויות יצירתיות, כגון דמיון ויכולת לתקשר באמצעות מדיה דיגיטלית. יבחנו האתגרים וההזדמנויות שבשילוב ה-AI בעבודה עם ילדים, וההשפעה האפשרית על תהליך הלמידה האישי והחברתי. בסופו של דבר, ההרצאה תדגיש כיצד כלים מבוססי AI יכולים להעשיר את חוויית הלמידה בגיל הרך ולהוביל לפיתוח כישורים חשובים לעתיד.

גב' אימאן זריק, מנחה בתוכנית "המוזה, אומנות בגן העתידי", מדריכת אומנות ומדריכה פדגוגית.

בהרצאה יוצגו מגוון אפשרויות להבעה באמנות ופרקטיקה אחת בבינה מלאכותית המאפשרת לילדים ״להפוך חלום למוחשי״. כמו כן תוצג דרך לארגון ותיעוד התוצרים.

 גב' סיון שרייר, מנהלת גן, מובילת אשכול ומומחית תקשוב בגיל הרך

כיצד בניית מרחב פיזיטלי (מרחב פיזי משולב דיגיטל) בשילוב בינה מלאכותית יוצרת, מעודדת יצירתיות?

* הילדים מדמיינים ומבטאים את המרחב/נושא נלמד, בדרכם.

* הבינה המלאכותית יוצרת תמונה, והילדים הופכים אותה למרחב פיזי.

כל ילד מביא פרשנות אישית, ללא תשובה אחת נכונה.

*פעילות רב-תחומית הכוללת ראייה, מגע, תנועה וקול.

* הילדים חיים את הסיפור ומוסיפים לו נרטיב משלהם.

*הילדים מיצרים דיון רפלקטיבי על היצירה ועל האפשרויות לשינוי.

*הבינה מעוררת השראה, אך היצירה נעשית על ידי הילדים.

כך הפעילות מחזקת יצירתיות, ביטוי אישי, חשיבה מקורית ועבודת צוות!