חינוך פורמלי וחינוך בלתי פורמלי הם שני סגנונות למידה מנוגדים המשמשים היום במגוון מוסדות חינוך וארגונים שרוצים להבטיח שהתלמידים או העובדים שלהם יוכל ללמוד ולקבל את ההכשרה הנדרשת להתקדמות ולהתפתחות בקריירה ובחייהם האישיים.

העלייה בזמינותם של משאבי הלמידה השונים הופכת אותם ליותר ויותר נגישים. לכן ניכרת עליה משמעותית גם בחינוך בלתי פורמלי המתקיים במסגרות החינוכיות ובמקומות העבודה השונים. זו גם אחת הסיבות המעודדות יותר ויותר סטודנטים שמתעניינים בלימודי חינוך, לבחור בהשגת תואר בחינוך בלתי פורמלי.

לתשומת לבכם, לימודי תואר ראשון בחינוך מציעים לסטודנטים אפשרויות התמחות אחרות בנוסף ללימודי חינוך בהתמחות בחינוך בלתי פורמלי, כמו: לימודי חינוך לגיל הרך, לימודי חינוך עם התמחות בליקויי למידה, בייעוץ חינוכי או בניהול במערכות חינוך.

מהו חינוך בלתי פורמלי?

חינוך פורמלי מועבר באופן שיטתי כשהלמידה היא מתוכננת ומודרכת על ידי המורה. חינוך פורמלי עשוי להתרחש במסגרות פנים אל פנים או באמצעות פלטפורמת למידה מקוונת. סוג זה של למידה זקוק ללוח זמנים מובנה הכולל תאריכי יעד.

לעומת זאת, חינוך בלתי פורמלי מציע למידה שאינה מובנית ומתרחשת מחוץ למסגרת הלמידה הקונבנציונלית. מדובר בחינוך מוכוון-עצמי, אסינכרוני ונטול מטרות יסוד, המתרחש באופן טבעי, כמו למשל למידה המתרחשת כאשר שני לומדים מדברים זה עם זה. בחינוך בלתי פורמלי, תשוקתו של הלומד ללמוד היא זו שמניעה את הלמידה.

בלימודי חינוך בלתי פורמלי השליטה היא בידי הלומדים. הם יכולים לבחור, מתוך משאבי הלמידה השונים הזמינים להם, את הנושאים המועדפים ומתאימים לתחומי העניין שלהם. בלמידה בלתי פורמלית אין מתודולוגיה מוגדרת, היא ספונטנית ויכולה לקרות בכול עת ובכול מקום.

לומד שמשקיע בלמידה בלתי פורמלית הוא לרוב אדם מכוון מטרה ששואף להרחיב את הידע והקריירה שלו, להתנסות ולהמשיך ללמוד באופן עקבי.לדוגמה, למידה בלתי פורמלית המתרחשת במקום העבודה מתחוללת מבלי שהלומדים המעורבים בה מודעים לכך. כמו שיחה בין עובדים בהפסקה שעוסקת בנושאים הנוגעים לישיבה הבאה.

חינוך בלתי פורמלי – יתרונות

חינוך בלתי פורמלי מציע יתרונות רבים שיכולים להשלים את החינוך הפורמלי ולעתים מעניקים ללמידה ערך מוסף משמעותי. הנה 4 יתרונות מרכזיים של החינוך הבלתי פורמלי מנוסחים בקצרה:

• גמישות והתאמה אישית: הלמידה מותאמת לצרכים האישיים של הלומד ומאפשרת התקדמות בקצב אישי.
• הנעה פנימית ובחירה חופשית: הלומד בוחר מה ללמוד, מה שמגביר מוטיבציה וסקרנות טבעית.
• הערכה אלטרנטיבית: ההערכה מתמקדת בתהליך ובמשוב אישי במקום במבחנים סטנדרטיים.
• השלמה לחינוך הפורמלי: מאפשר להעמיק בתחומים שלא נלמדים בבית הספר ולחבר בין תיאוריה למעשה.

גמישות והתאמה אישית

חינוך בלתי פורמלי מותאם באופן מדויק יותר לצרכים, ליכולות ולתחומי העניין האישיים של הלומדים. שלא כמו מערכת הלימודים הסטנדרטית והאחידה שמציע החינוך הפורמלי, למידה לא פורמלית מאפשרת לבנות לכול אחד מהלומדים מסלול למידה מותאם אישית. כיוון שהלמידה הבלתי פורמלית לא מחויבת לתוכנית לימודים נוקשה, ניתן להתאים את תכני הלימוד, לשנות או לעדכן אותם בהתאם לקהל היעד, למשוב ולצרכים המשתנים שלהם. בנוסף, הלומדים יכולים להתקדם בקצב שלהם, להעמיק בנושאים שמרתקים אותם יותר ולהקדיש פחות זמן לנושאים שפחות רלוונטיים עבורם.

הנעה פנימית ובחירה חופשית

בחינוך בלתי פורמלי הלומדים יכולים לבחור, בדרך כלל, את הפעילות החינוכית, מבלי שיהיו מחויבים ללמוד נושאים שלא מעניינים אותם. זה כשלעצמו עשוי להגביר את ההנעה והמוטיבציה של הלומדים, כמו את המחויבות שלהם ללמידה עצמית. הלמידה בשיטה זו נובעת מסקרנות ועניין אמיתיים ולא מהצורך להצליח במבחנים ולהשיג ציונים טובים.

הערכה אלטרנטיבית

חינוך בלתי פורמלי מדגיש יותר הערכה של תהליכים ותוצרים אותנטיים במקום הערכה המשתמשת במבחנים סטנדרטיים, כך שהוא מספק תמונה מלאה יותר על היכולות של התלמידים. למידה זו כרוכה בהענקת משוב תכוף, ספציפי ובונה שמאפשר לתלמידים לערוך רפלקציה על תהליך הלמידה ולהשתפר באופן מתמיד. למעשה, הערכה עצמית ורפלקציה מפתחת את היכולת להעריך את עבודתו האישית של הלומד, לזהות חוזקות וחולשות שלו ולנהל את הלמידה שלו באופן עצמאי.

יחסי גומלין עם מערכת החינוך הפורמלית

למידה בלתי פורמלית מאפשרת ללומדים להשלים נושאים ולרכוש כישורים, שלא מקבלים מענה מספק במערכת הפורמלית. המשמעות היא שהלומדים יכולים להעמיק את הידע שלהם בתחומים הנלמדים במסגרת הפורמלית, תוך שהם מסוגלים ליצור הקשרים מעשיים ולחבר בין הידע התיאורטי שלמדו בבית הספר לבין ההתנסות המעשית שלהם בשטח.

חינוך בלתי פורמלי – חסרונות

על אף יתרונותיו הרבים של החינוך הבלתי פורמלי, הוא מגיע גם עם מספר חסרונות. הכרת החסרונות הללו תעזור למחנכים לנקוט באמצעים שיאפשרו התגברות החסרונות הללו והשגת התוצאות הרצויות מהלמידה הבלתי פורמאלית. הנה 4 חסרונות מרכזיים של החינוך הבלתי פורמלי:

היעדר מבנה ושיטתיות

קורסים בחינוך המתנהלים לפי עקרונות הלמידה הבלתי פורמלית לא כוללים תוכנית לימודים מסודרת ולא בנויים על רצף לוגי. היעדר מבניות ושיטתיות בלמידה עלולה ליצור פערי ידע משמעותיים בנושאים בסיסיים, ולהקשות על היכולת לוודא שהלומד אכן כיסה את תחום הידע שלמד באופן מקיף ושלם.

קושי במוטיבציה ובמשמעת עצמית

למידה לפי עקרונות החינוך הבלתי פורמלי מסתמכת על המוטיבציה ועל המשמעת העצמית של הלומדים, שלא תמיד מספיקים כדי לקדם למידה משמעותית. ללא מסגרת חיצונית שתניע את תהליך הלמידה, לומדים רבים עלולים להתקשות בלימודיהם במיוחד אם יש להם נטייה לדחיינות ולחוסר עקביות.

חוסר בתעודות הסמכה רשמיות

הלמידה הבלתי פורמלית לא מציעה בדרך כלל, תעודות הסמכה מוכרות על ידי מוסדות אקדמיים ומקומות עבודה. לפיכך, אדם שרכש ידע נרחב בתחום מסוים במסגרת לימודיו בחוג בלתי פורמלי, אבל אין לו תעודה מוכרת שתוכיח זאת, יתקשה להתקבל לעבודה או ללימודים גבוהים. היעדר תעודות פורמליות עשוי להמעיט בערכו הנתפס של החינוך הבלתי פורמלי, ולהקשות על הלומדים למנף את הידע והמיומנויות שצברו.

אין אחידות באיכות הלמידה

התכנים הנלמדים במסגרות החינוך הבלתי פורמלי לא כפופים בדרך כלל לתקנים אחידים. המשמעות היא שאיכות הלמידה יכולה להשתנות באופן מובהק בין חוג אחד למשנהו, בין מרצה למרצה או בין ישוב לישוב. חוסר אחידות זה עלול להוביל לפערים משמעותיים בידע ובמיומנויות של הלומדים, גם אם למדו את אותו נושא.

חינוך בלתי פורמלי ואפשרויות תעסוקה

אפשרויות תעסוקה לבוגרי לימודי חינוך בלתי פורמלי הן רבות ומגוונות, כאשר המשותף לכולן היא היכולת להשפיע על אנשים ולהוביל שינוי חברתי. היתרון של בוגרי חינוך בלתי פורמלי נעוץ בגמישות המקצועית ובאפשרויות שלהם לעבור בין מגוון תחומים ומסגרות תוך ניצול המיומנויות הבין-אישיות, היצירתיות והיכולת שלהם להנחות ולהוביל קבוצות – כישורים שרכשו במהלך לימודיהם.

הנה כמה מסגרות תעסוקה המחפשות בוגרים שהוכשרו בתחום החינוך הבלתי פורמלי:

• מסגרות לנוער ולקהילה – רכזי נוער ומדריכים, מנהלי מתנ״סים, עובדים בקידום נוער או תפקידים אחרים במסגרת תנועות הנוער.
• מערכת החינוך הפורמלית – רכזים חברתיים או יועצים חינוכיים (עם הכשרה נוספת) בבתי הספר וברשויות המקומיות; מדריכים, רכזי חינוך או מנהלים בפנימיות.
• המגזר השלישי וארגונים חברתיים – מנהלי תוכניות חינוכיות או מנחי סדנאות בעמותות חינוכיות; מובילי מיזמים חברתיים או מנהלי פרויקטים חברתיים בארגונים לשינוי חברתי.
• תחום החינוך הסביבתי – מדריכי טיולים או מדריכים בחוות חקלאיות ובבתי ספר שדה; רכזי חינוך סביבתי, מנהלים במרכזי חינוך סביבתי או יועצים לבתי ספר ירוקים.

מסגרות אחרות המחפשות מחנכים עם הכשרה בחינוך הבלתי פורמלי, כוללות, בין השאר, תפקידים בתחום ההעצמה, הטיפול והשיקום; בתחום הממסדי (כמו ברשויות המקומיות); בתחום ההכשרות המקצועיות או בתחום האקדמיה והמחקר.