“הזמנה לשקט” – מסע אל עולם החירשות

מאת: מיכל טריפונוב

במסגרת הקורס למצטיינים בחוג לחינוך, יצאנו לסיור ב”הזמנה לשקט” בחולון. זה היה סיור שבאמת נתן לנו הצצה לעולם של החירשים ואיך הם מתמודדים עם העולם השומע שלנו. כשהגענו למקום, קיבלנו אוזניות שחסמו את כל הרעשים מסביב וביקשו מאתנו לא לדבר ואפילו לא ללחוש לאורך כל הסיור. רק לצחוק היה מותר  🙂

הצטרפה אלינו מדריכה חירשת שליוותה אותנו לכל אורך המסלול. היא הראתה לנו איך להשתמש בדרכים אלטרנטיביות על מנת לתקשר. התחלנו מלמידה איך משתמשים בידיים כדי להעביר מסרים, אחר כך למדנו לנצל את הבעות הפנים שלנו בתקשורת, ובסוף גם איך תנועות גוף יכולות לעזור להסביר רגשות וחוויות. בהמשך עברנו לחדר, שבו למדנו איך מסמלים חיות שונות בשפת הסימנים, והמשכנו ללמוד דברים נוספים בשפת סימנים, כמו ערים בארץ או בעולם, חפצים יומיומיים ואפילו דמויות מפורסמות כמו וונדר-וומן וסלבדור דאלי.

בסוף הסיור נכנסנו לחדר שבו התקיימה שיחה בינינו לבין המדריכה באמצעות מתורגמנית לשפת הסימנים. זה היה ממש מעניין כי יכולנו לשאול שאלות ולשמוע דברים שלא חשבנו עליהם קודם. אחת השאלות שנשאלה היתה איך המדריכה למדה לקרוא. זו שאלה מעניינת כי אנחנו בעולם השומע לומדים לקרוא בעזרת צלילים, ואצל חירשים זה לגמרי אחרת – הם לומדים דרך העולם הוויזואלי. זה משהו שאף פעם לא חשבתי עליו והבנתי שיש עוד המון דברים מורכבים שלא עולים לנו בכלל בראש.

דבר נוסף מפתיע שהמדריכה סיפרה היה שבעוד אנחנו שומעים רעש, היא רואה רעש. היא נתנה דוגמה כשביקשה מבעלה לכבות את הטלוויזיה כי זה עשה לה רעש, למרות שהיא לא שומעת. בשבילה, זה היה רעש ויזואלי.

אני חייבת להגיד שעולם החירשות תמיד ריתק אותי, והסיור הזה רק חיזק אצלי את הרצון ללמוד עוד על העולם הזה ולהיות יותר מעורבת בו. כסטודנטית לחינוך, הביקור גרם לי לחשוב איך אפשר לתקשר בדרכים שונות וכמה חשוב להבין שיש אנשים שחווים את העולם אחרת מאתנו.

הלמידה במסגרת הסיור תעזור לי בעתיד כשארצה להשתלב בעולם החינוך, ותעזור לי לזכור שצריך להתאים את עצמנו לתלמידים עם צרכים שונים ולא לצפות שכולם ילמדו באותה דרך. אני ממש שמחה שיצא לי להשתתף בסיור הזה.