קורות הרפואה בתקופת השואה מהווים נקודת שפל עמוק בהיסטוריה של המקצוע הנאצל ומעלים שאלות יסוד ביחס לתהליכים שהביאו לשואה וביחס למקום המרכזי שמילאו רופאים ומדענים בתקופת הרייך השלישי .
מארגני הכנס ושותפיו מאמינים כי הפעילות הרפואית שהתחוללה בתקופת השלטון הנאצי מציבה אתגר מולטי-דיסציפלינרי שיש בכוחו לתרום להבנה מעמיקה יותר של היבטים מרכזיים בתקופת הנאציזם והשואה ושל ההשלכות לאחר המלחמה ועד ימינו, הן על מקצועות הרפואה והמדע והן על רבדים נוספים של הדינמיקה החברתית והמדינית במאה ה-21. ההרצאות שיינשאו בכנס יציגו היבטים שונים של התחום: רפואיים, היסטוריים, אתיים , ערכיים וחינוכיים.
בכנס יינשאו הרצאות שיציגו ממצאים ודגשים חדשים ויבחנו מחדש סוגיות כבדות משקל שנידונו בעבר. ייערך דיון על מקומם של המדענים ואנשי הרפואה בחיזוק האידיאולוגיה הנאציונאל – סוציאליסטית ועל תרומתם להאצת התפתחות הפתרון הסופי ; יושמעו מחקרים חדשים ביחס לתפקידן של האחיות הגרמניות בשירות האידיאולוגיה הנאצית ; יתקיימו מושבים שיבחנו מחדש סוגיות הקשורות לפשעים שהובילו הפסיכיאטרים, רופאי השיניים , הרנטגנולוגים, הגניקולוגים, חוקרי האנטומיה ואנשי מקצוע נוספים. יידונו מחקרים חדשים על הניסויים הרפואיים הנפשעים וניצול גופות הקורבנות לשימוש המחקר המדעי הן בתקופת השואה והן בעשרות השנים שלאחריה!
בנוסף להעמקת השיח על תהליך ההתדרדרות המוסרית של מערכות הרפואה והרופאים בגרמניה הנאצית, יידונו מחקרים חדשים על פועלם של הרופאים היהודים באזורי הדיכוי השונים בשליטת הנאצים ותידון ייחודיות התגובה היהודית הרפואית בשואה : כיצד זה כקורבנות נרדפים העמידו היהודים בכוחות עצמם מערך רפואה מקצועי , ערכי ומרשים בתנאי ג’נוסייד .
מטרת הכנס היא להציג מחקרים חדשים ועדכניים בחקר “הרפואה בתקופת השואה ולאחריה” על כל היבטיה , לדון בסדר היום המחקרי בתחום ולהאיץ שיתופי פעולה בינ”ל לקידום המחקר , ההוראה והשיח הציבורי.
במהלך הכנס תצא קריאה לכלול פרק חשוב זה בהיסטוריה של הרפואה כלימוד חובה בכל הפקולטות לרפואה בעולם . יוצגו תכניות הוראה וחומרי לימוד .
משתתפי הכנס מאמינים כי לימוד וחקר של קורות הרפואה בשואה ולאחריה הינם תנאי הכרחי להצבת תמרור אזהרה לפרחי המדע והרפואה ולציבור המטופלים, הניצבים כולם בפני עולם טכנולוגי ורפואי שהגיע להישגים כבירים וטומן בחובו סיכויים גדולים להיטיב עם האנושות, כמו גם להביא עליה כליה.
המציגים בכנס מגיעים משבע עשרה ארצות ברחבי העולם ואנו מודים להם מראש על המאמץ שעשו להגיע לישראל ולתרום לאירוע זה .
ההרצאות בכנס מתייחסות להיבטים הבאים של שדה המחקר בתחום ” הרפואה בשואה ולאחריה” :
1. מתודולוגיה והיסטוריוגרפיה בחקר הרפואה והשואה
2. פעילות רפואית ומדעית בין שתי מלחמות העולם , בתקופת הרייך השלישי ובשואה
– זרמים ומגמות בתחומי הרפואה והמדע בין שתי מלחמות העולם וההשלכות על הבנת ההתפתחות בתקופת השלטון הנאצי
– קהיליית המדע, מערכת הבריאות ועובדיהן לפני ובמהלך השואה: מוסדות וארגונים מדעיים ורפואיים
– מבצעי העיקור ו”המתת החסד”; הניסויים הרפואיים והמדעיים הפליליים
– המדיניות הרפואית הגרמנית באזורי הכיבוש השונים תחת השלטון הנאצי
– הפעילות הרפואית בגטאות ובמחנות
– מחקרים ביוגרפיים של רופאים ואחיות בשואה [ “רודפים ” ו”קורבנות”]
– דילמות אתיות של צוותי הרפואה בגטאות ובמחנות
– מעורבותם של אנשי רפואה ומוסדות רפואה מקומיים לא – יהודיים ברדיפות רפואיות או בפעולות הצלה
3. הרפואה לאחר השואה
– תחלואה במחנות העקורים
– בריאות ותחלואה ייחודית בקרב הניצולים, מערכות ושיטות טיפול ייעודיות לניצולים, דור שני ושלישי
– משפטי הרופאים בנירנברג
– ניצול אברי גופות הקורבנות בשואה ולאחריה והעלמת מידע
– תהליכי התמודדות ואי התמודדות של מוסדות בריאות ומדע בגרמניה שלאחר המלחמה ועד ימינו
– חוסן ופוסט טראומה , עדות, בקשות סליחה של מבצעים.
– שירותי בריאות במצבי קיצון ורצח עם
4. ביו- אתיקה לאחר השואה
– הקודים האתיים לאחר השואה ועד ימינו
– סוגיות ביו – אתיות מודרניות ומקומן של תובנות השואה בקבלת ההחלטות
– היבטים סוציולוגים ופסיכולוגיים של רפואה פושעת ורפואה אלטרואיסטית
5. חינוך רפואה ושואה
– תכניות לימודים בפקולטות לרפואה ובמוסדות לחקר השואה והג’נוסייד בנושא הרפואה בשואה ולאחריה
– ספרי לימוד וחומרי עזר, כנסים ופרויקטים בתחום, תערוכות, ספרות, מחקר וכתבי עת
– סיורים לאתרים בגרמניה, פולין, אוסטריה וצ’כיה בדגש רפואה ושואה
לכנס שותפים גופים רבים ביניהם: המכללה האקדמית גליל מערבי, אוניברסיטת בר אילן, המרכז הרפואי לגליל נהריה , יד ושם, מוזיאון לוחמי הגטאות, הפקולטה לרפואה בצפת, ההסתדרות הרפואית הישראלית , קרן עזריאלי וקרן ראסל – ברי . אנו מודים מקרב לב לכל השותפים אשר ללא הירתמותם לא היינו מסוגלים לקיים כינוס חשוב זה . תודה מיוחדת אנו חבים לקרן עזריאלי שהרימה תרומה נדיבה במיוחד שאפשרה לסייע בהיקפו ואיכותו של הכנס.
ד”ר מרים עופר
פרופ שמואל רייס MD MHPE הוא תושב הגליל מאז 1966(עצמון, מ.א.משגב), מנהל אקדמי של המרכז לחינוך רפואי של הפקולטה לרפואה , האוניברסיטה העברית והדסה, ירושלים. משמש כרופא משפחה במשגב מאז סיום לימודיו זו השנה ה39. מלמד באופן אינטנסיבי בכל שלבי מעגל החיים המקצועי ובמסגרות מגוונות. תחומי המחקר שלו כוללים: חינוך רפואי, שואה ורפואה, תקשורת חולה-רופא-(מחשב),וכאבי גב תחתון .
