דר. הילה נאות

כשנעלמות מפי המילים, האיור הופך לפעמים תחליף לביטוי בשבילי, וגם דרך התמודדות עם קושי.

עם פרוץ המלחמה ב-7 לאוקטובר 2023, הרבה סיפורים על אבדן, ייאוש וגם גבורה עוררו בי צמרמורת הכו עמוק בלבי. אחד מהם הוא על משפחת קוץ – הורים ושלושה ילדים, תושבי כפר עזה, אנשים טובי לב, פעילים בקהילה, מפיצי תקווה ושלום.

המשפחה הגיעה לעוטף עזה לפני כמה שנים, לאחר תקופה ממושכת בחו”ל. הגעגוע לארץ היה גדול מדי, הכמיהה לבית בסוף הכריעה. כחלק מהפעילות הקהילתית, אביב קוץ ארגן פעם בשנה אירוע משפחות ליד גדר ההפרדה – עפיפוניאדה. בני האזור הגיעו למגרש בכפר עזה, והעיפו עפיפונים. אלו נשקו בעננים וקישטו את השמיים המשותפים ליהודים ולערבים, וסימלו את השלום שאביב ייחל לכל בני האזור.

בכל שנה אביב בחר נושא ייחודי להתמקד בו באירוע. לא ידוע לי מה היה הנושא של השנה. העפיפוניאדה שהייתה מתוכננת למוצאי החג שמחת תורה 2023 בסוף לא התקיימה. באותו בוקר, מאות מחבלים של חמאס חדרו לאזור עוטף עזה וביצעו טבח באנשי היישובים – גברים, נשים וילדים. גופותיהם של בני משפחת קוץ נמצאו במיטה בחדר הביטחון שבביתם. אמא ליבנת והילדים רותם, יונתן ויפתח היו מחובקים, עטופים מלמעלה בגופו ובזרועותיו של אביב.

יהי זכרם ברוך,

ומי ייתן והבית של כולנו יהפוך ביום מן הימים למקום של שותפות ושלום.

ארבעת האיורים הבאים מבטאים את הסיפור – איירה דר. הילה נאות.

ד”ר תמר הדר

אני מטפלת במוזיקה, חוקרת וגם חלילנית(!). מרצה זו השנה השלישית בחוג. נהנית לחשוף את מחנכי וגנני העתיד לכוחה העצום של המוזיקה בעבודה עם ילדים ובכלל.

מתחילת המלחמה אני עובדת בטיפול במוזיקה עם מפונים מאחד מקיבוצי העוטף. אני פוגשת קהילה מרשימה של משפחות שעברו טראומה רצינית, אך מגלים אופטימיות וחוסן בלתי רגילים. אני מרגישה זכות גדולה לתת מענה רגשי ברגעים כה קשים שחווה מדינתנו, ומלאת הודיה על הכלי הייחודי שיש לי, המוזיקה, לעבוד עם הורים וילדים ולעבד יחד את החוויות הטראומטיות שעברו.

Amoury-Naddaf, S., & Lavy, S. (2023). Character strengths’ change during COVID-19. Journal of Happiness Studies, 24, 185-210. doi: 10.1007/s10902-022-00575-6

Asadi, A. I., Vaknin-Nusbaum, V., & Taha, H. (2023). The Role of morphological decomposition in reading complex Words in Arabic in elementary school years. Journal of Psycholinguistic Research. doi: 10.1007/s10936-023-10013-0

Asadi, I.A., Kasperski, R. & Sarid, M. (2023). The cumulative effect of socioeconomic status and dyslexia on linguistic, cognitive, and reading skills among Arabic-speaking children. Dyslexia.

Ben-Uriel Maoz, L., Lavy, S., & Berkovich-Ohana, A. (2023). The effects of mindfulness on mother-child relationships and maternal well-being during a COVID-19 lockdown in Israel. Child and Family Social Work. doi: 10.1111/cfs.13013

Bretaña, I., Alonzo-Arbiol, I., Lavy, S., & Zhang, F. (2023). Women’s Avoidant Attachment, Conflict Solving, and Relationship Satisfaction through Individualism and Masculinity”. Current Psychology.

Goldstein, R., Azuz-Lieberman, N., Sarid, M., & Gaver, A. (2022). Patient’s evaluations and expectations of primary care medicine in Israel revisited after two decades – Health Service Research. Patient Education and Counseling, 105(3), 734-740. https://doi.org/10.1016/j.pec.2021.07.002 (

Hadar T., Politimou, N. & Franco, F. (2023). Comparing the benefits of parent–infant flute and singing groups for communication and parenting: A feasibility study. Psychology of Music.

Hadar T., Politimou, N. & Franco, F. (In press). Singing or Playing the Flute? Parents’ Perceptions of Two Different Settings for Parent-Infant Music Groups. Psychology of Music, 0(0). https://doi.org/10.1177/03057356231166759

Hadar, T. & Rabinowitch, T-C. (2023). The varying social dynamics in orally transmitted and notated vs. improvised musical performance. Front. Psychol. 14:1106092. doi: 10.3389/fpsyg.2023.1106092

Hadar, T. (2022). “What Sound Does a Cat Make in Cantonese?”: Advocating for Lingual Plurality in Music Therapy Settings. Voices: A World Forum for Music Therapy, 22(3). https://doi.org/10.15845/voices.v22i3.3483

Hadar, T. “But I didn’t understand your handwriting”! Uncovering the significance of therapy progress notes for parents in music therapy. The special issue: “‘Untangling Strings”, Journal of Trial and Error. [Accepted for publication]

Hadar, T. Music, time & self: Employing a time-oriented model for Understanding Nordoff & Robbins’s clinical improvisations. Barcelona Publishers [Accepted for publication]

Kalman-Halevi, M, Tutian, R., & Peled, Y. (2023). Postsecondary students with LD/ADHD facing a sudden shift to online learning during the COVID-19 pandemic – emotional costs and implications. Learning Disabilities Research & Practice. https://doi.org/10.1111/ldrp.12315

Kalman-Halevi, M, Tutian, R., & Peled, Y. (in press). Students with learning disabilities and ADHD in online learning during the COVID-19 pandemic. Learning Disabilities Research & Practice.

Kalman-Halevi, M., Kanat-Maymon, Y., & Roth, G. (2023). Antecedents of empathic capacity: emotion regulation styles as mediators between controlling versus autonomy – supportive maternal practices and empathy. International journal of Emotional Education, 15(1), 1-20. https://doi.org/10.56300/YKOL5279

Kalman-Halevi, M., Tutian, R., & Peled, Y. (2022). What do parents really know about their child’s online behaviour? Discrepancies between parents and their children in Israel. Journal of Children and Media, 16, 1-10. https://doi.org/10.1080/17482798.2022.2038223

Klemer, A., & Vaknin-Nussbaum, V. (2023). The relationships between linguistic literacy and geometric thinking in 2nd-graders. Journal of Research in Childhood Education, 1-21. DOI: 10.1080/02568543.2023.2263527.

Klemer, A., Segal, R., Miedijensky, S., Herscu-Kluska, R., & Kouropatov, A. (2023). Changes in the attitudes of mathematics and science teachers toward the integration and use of computerized technological tools as a result of the COVID-19 pandemic. Eurasia Journal of Mathematics, Science and Technology Education, 19(7), em2295.

Lavy, S. (2022). A meaningful boost: Effects of boosting teachers’ sense of meaning on their engagement, burnout and stress. AERA Open, 8(1)¸1-14. DOI:/10.1177/23328584221079857

Lavy, S. (2022). Beyond well-being: Character strengths’ development in 21^st-century schools. Psicologia Dell’educazione.

Lavy, S., (2022). The dance of love and fear: An emotional-organizational perspective on peace education. In E. Aslan (Ed), Peace Education and Religion: Perspectives, Pedagogies, Policies. Springer.

Lerner, B.D. (2023). Book Review: Strauss, Spinoza & Sinai: Orthodox Judaism and Modern Questions of Faith, edited by Jeffrey Bloom, Alec Goldstein & Gil Student, Tradition: A Journal of Orthodox Jewish Thought 55:1: 138-143.

Lerner, B.D. (2023). Human-Divine Interactions in the Hebrew Scriptures: Covenants and Cross-purposes. London: Routledge.

Lerner, B.D. (2023). Review of Joshua Berman, Ani Maamin: Biblical Criticism, Historical Truth, and the Thirteen Principles of Faith, Reviews in Religion and Theology 30:1-2: 29-32.

Lerner, B.D. (2023). Review of Mózes Salamon, The Path of Moses: Scholarly Essay on the Case of Women in Religious Faith, Reviews in Religion and Theology 30:1-2: 88-91.

Lerner, B.D. (2023). Two Questions about Judaism with Answers for Christians. Theology Today. 80 (2),121-130

Lipka, O., & Sarid, M. (2022). Adjustment of Israeli undergraduate students during COVID-19 to post-secondary institutions: A mixed-methods examination. International Journal of Inclusive Education. 1-20. https://doi.org/10.1080/13603116.2022.2033856. (SJR: Q1; IF: 0.84).

Marey-Sarwan, I. (2022). Arab youths’ expectations of parents and perceptions of child neglect. In C. Pracana & M. Wang (Eds.), Psychology Applications & Developments (pp. 286-289). Science Press.

Marey-Sarwan, I. (2022). Photovoice as a method to promote empowerment and social justice among Arab female students in higher education: Motives, challenges, and coping strategies. In: D, Court., R, Khair Abbas., & Z, Kamal (Eds.), Aspects of Social Justice in an Arab Israeli Teachers’ College: Principles, Practices, and Politics. (pp. 60-93). Cambridge Scholars Publishing.

Markovizky, M. (2023). The Deviance and Relationship between Locus of Control, Control Ratio, and Self-Control. Sociological Inquiry.

Naama-Ghanayim, E., & Lavy, S. (2022). What it takes to be caring: Resources and benefits of caring teachers. Teaching and Teacher Education, 119. doi: 10.1016/j.tate.2022.103852.

Naot, H. (2022). Obnažená pravda bytí aneb zamyšlení nad dětstvím, dětskou nahotou a její tabuizací v umění” In: Katalog k výstavě “Nadějné vyhlídky: Dítě v současném českém umění [Great Expectations: The Child in Contemporary Czech Art], Prague, DOX Gallery. (Published also in Czech).

Naot, H. (2022). The bare truth: Some thoughts about childhood, children’s nakedness and its tabooization in art. Catalogue for exhibition in Prague gallery DOX: Great Expectations: The Child in Contemporary Czech Art. Prague: DOX.

Naot, H. (2023), “What does not tramble is not stable: Three philosophical streams from the spring of (un)certainty”. Research in Phenomenology, 53(2). (In print)

Neuman, A., & Guterman, O. (2022) Not all paths lead to success: learning strategies and achievement among undergraduate students. Journal of Further and Higher Education, 46(1), 115-127.

Neuman, A., & Guterman, O. (2022). “Education is like…”: Home-schooled teenagers’ metaphors for learning, home schooling and school education. Educational Studies, 48(5), 676-691.‏

Nevo, E., Vaknin-Nusbaum, V. & Sarid, M. (2023). The Transfer Effect of Vocabulary and Morphological Awareness Intervention on Narrative Ability in Kindergarteners, Early Childhood Education Journal. 10.1007/s10643-023-01445-3

Ozacky Stern, D. (2022). A Revolutionary Jewish Woman during the Holocaust: Hinda Deul and the Holocaust in Oszmiana, Belarus, Tsaytshrift, 8, 153-167.

Ozacky Stern, D. (2022). Collective documentation from the beginning of WWII: the ‘rikuz’ in Vilna as a case study, Jewish Culture and History 23(2), 115-136.

Ozacky Stern, D. (2022). Goebbels: Nazi Master of Illusion: The Destructive Power of Joseph Goebbels’s Propaganda and the Holocaust. Lazar Institute for the Research of WWII and the Holocaust.

Ozacky Stern, D. (2022). Review article of Michael Geheran’s book Comrades Betrayed: Jewish World War I Veterans Under Hitler (Ithaca, NY: Cornell University Press, 2020). International Journal of Military History and Historiography 42, 238-240.

Peled, Y., & Perzon, S. (2022). Systemic model for technology integration in teaching. Education and Information Technologies, 27(2), 2661-2675. DOI: 10.1007/s10639-021-10694-x

Peled, Y., Blau, I., & Grinberg, R. (2022). Crosschecking teachers’ perspectives on learning in a one-to-one environment with their actual classroom behavior – a longitudinal study. Education and Information Technologies, 4841–48641. https://doi.org/10.1007/s10639-021-10809-4

Sarid, M. & Lipka, O. (2023). Academic self-efficacy and participation in classes of undergraduates with LD during COVID-19. European Journal of Psychology of Education. DOI: 10.1007/s10212-023-00677-6

Sarid, M. & Lipka, O. (2023). Students with LD/ADHD in Higher Education Dealing with Remote Learning: Lessons Learned from COVID-19 Era. Frontiers in Psychology of Education.

Sarid, M., Kalman Halevi, M. Tutian, R. and Gilat Yihyie, S., (2023). Uncovering Resilience Disparities among Religious Groups in Israel’s Mass COVID-19 Vaccination Drive: Lessons Learned to the Post-COVID Era. Behavioral Sciences.

Sarid, M., Kalman-Halevi, M., Tutian, R., Gilat-Yihiye, S., & Sarid, A. (2023). Uncovering resilience disparities among religious groups in Israel’s mass COVID-19 vaccination drive: Lessons learned to the post-COVID era. Behavioral Sciences, 13(5), 398. https://doi.org/10.3390/bs13050398

Sarid, M., Tutian, R., Kalman-Halevi, M., Gilat-Yihyie, S., & Sarid, A. (2024) Resilience, satisfaction with life and anxiety in the Israeli population after mass vaccination for COVID-19. Healthcare, 12, 255-264. https://doi.org/10.3390/healthcare12020255 IF=2.6.

Sarid, M., Vaknin-Nusbaum, V., Abbas, R., & Dardick, W. (2022). The role of reading skills in statistical literacy among bilingual and native Hebrew-speaking college students. International Journal of Bilingual Education and Bilingualism, 1-13.

Seroussi, D. E., Peled, Y., Sharon, R., Rothschild, N., Halperin Barlev, O., Weissblueth, E., & Harpaz, S. (2023). ‘A Different Voice’ in Peer Feedback: Gender Specificity in Students’ Willingness to Provide Peer Feedback. Education Sciences, 13(7), 654; https://doi.org/10.3390/educsci13070654. (https://www.mdpi.com/2227-7102/13/7/654).

Taha, H. (2022). How can orthographic representations in Arabic contribute to phoneme awareness development?”. Journal of Psycholinguistic Research, 1-29.‏

Taha, H. (2023). Differences in Detecting Statistical Visual Regularities between Typical and Poor Readers. Reading Psychology, 1-19.‏

Taha, H. (2023). Differences in Detecting Statistical Visual Regularities between Typical and Poor Readers. Reading Psychology. doi: 10.1080/02702711.2023.2179143

Taha, H., Sawaed, S., & Jabareen-Taha, S. (2022). Are Reading Difficulties Associated With Poor Verbal Learning Skills? Evidence From the Fast-Mapping Paradigm. Theory and Practice in Language Studies, 12(3), 431-436.‏

Taha, H., Taha, H., & Shaheen, H. (2023). The effect of the linguistic status of text previewing in Arabic on the reading comprehension outcomes among second and sixth grade native Arabs readers: A cross-sectional view. Journal of Psycholinguistic Research. doi: 10.1007/s10936-023-10013-0

Talanker, S. (2022). MacIntyre’s Critique of Rorty’s Liberal Irony. In: S. Maletta, D. Mazzola, & D. Simoncelli (Eds), Practical Rationality and Human Difference: Perspectives on and beyond Alasdair MacIntyre. (pp. 247-258). Mimesis.

Talanker, S. (2023). Teaching Teachers how to not solve Moral Dilemmas. Ethics and Education.

Talanker, S. (2023). No True Persuasive Definition Marginalizes? Phenomenology and Mind, 24, 118-128.

Tarabeh, J., Taha, H., & Sapir, S. (2023). How Arabic diglossia affects the performances on phonological working memory tasks: Research evidence among first graders. Applied Neuropsychology: Child. DOI: 10.1080/21622965.2023.2259036

Tarabia, E,. Abu Al-Haija, Y. (2022). Mental Challenges among Arab Students in the Israeli Academy in the Shadow of the COVID-19 Pandemic. In: B. Katzman, T. Harel, A. Giladi & M. Koslowsky (Eds.), Psychological Well-being and Behavioral Interactions during the Coronavirus Pandemic. Cambridge Scholars Publishing.

Thomure, H. T., Brown, G., Speaker, R., Taha, H., Tamim, R., & O’Neill, N. (2022). Arabic Reading Fluency Rates: An Exploratory Study. Gulf Education and Social Policy Review (GESPR), 1-24.

גולדשטיין, א., פורקוש ברוך, א., שינפלד, מ., אבידב-אונגר, א., אוסטר, ע. ז”ל, דגן, א., אסף, מ., גנאיים, א., ויסבליט, א., טסלר, ב., פלד, י., פלד, ר. ושטרנליכט, א. (2022), התאמה של הכשרת המורים לחינוך במאה ה 21, בתוך: כהן, ע. שיינפלד, מ. רביד, ג. ושמואלי, א. (עורכים): טכנולוגיות למידה בהשכלה  הגבוהה בישראל, 2, עמ’ 111-138 הוצ’ מיט”ל ומחב”א תל אביב.

דולב, ס., פרידמן, א., שני, י., ודרור, א. (2022). מש”י- מחנכות שנות ינקות, היבטים פרקטיים פדגוגיים ותאורטיים. המכון הישראלי לחינוך בגיל הרך, מכללת אורנים.

לייטקופ, א. ומאור ג.  (2022). לפגוש את הפרעת הקשב שלי: מדריך מעשי לאימון אנשים עם הפרעת קשב בקבוצה. קרית ביאליק: אח

מאור ג.  ושבתאי, ס. (2022). הורות בקשב: מדריך הורים להתמודדות עם הפרעת קשב. קרית ביאליק: אח.

מרקוביצקי, מ. (2023). ערבים בישראל: הקשר שבין צורת ההתיישבות, סוגי ההון וההדרה לבין הסיכון לתמותה. ביטחון סוציאלי 121.

פלד, י. (2022), בריונות מקוונת והשפעתה על ההתפתחות האקדמית, החברתית והרגשית של סטודנטים לתואר ראשון, בתוך: בלונדר, ר., מישר-טל, ח.ת פורקוש-ברוך, א., ושושני, א. (עורכים): טכנולוגיות למידה בהשכלה  הגבוהה בישראל, 1, עמ’ 111-138 הוצ’ מיט”ל ומחב”א תל אביב.

פרופ’ ברל לרנר מציג ספר חדש: Human-Divine Interactions in the Hebrew Scriptures: Covenants and Cross-Purposesבהוצאת: Routledge קישור לאתר הספר

הספר מתייחס לסוגיות תיאולוגיות מרכזיות ולנרטיבים מקראיים מרכזיים לאורה של תזה נועזת בנוגע ליחסים בין האלוהים לבני אדם: שפעולותיו של האלוהים ופעולותיהם של בני אדם מבוססות על נקודות מבט מוסריות עצמאיות שאינן חופפות לחלוטין. אני מציע שתוכניותיו ופעולותיו של האלוהים משקפות את האינטרסים והמחויבויות המתאימים למטרתו ליצור עולם ראוי, אך לא בהכרח את העולם שלנו. לעומת זאת, על בני האדם לדאוג למחויבויות מיוחדות המבוססות על תלותם בעולמם הנברא הקיים ובמקומות המסוימים שלהם במשפחת האדם. עם זאת, במעשי חסד, אלוהים לוקח על עצמו התחייבויות מיוחדות כלפי העולם הנברא על ידי כריתת בריתות עם יושביו. כאשר הברית כרוכה בהתחייבויות הדדיות, כמו במקרה של ברית האלוהים עם ישראל, היא מגייסת גם בני אדם למלא תפקידים מודעים בתוכניותיו של האלוהים. בריתות אלו מסגרות את הפרמטרים המוסריים של אינטראקציה ושיתוף פעולה אנושית-אלוהית, שבהם כל צד מתאמץ לנהל משא ומתן על אי-התאמות בין חובותיו המקוריות לבין המחויבויות החדשות שנוצרו על ידי הבריתות. הדיונים הפרשניים בספר זה כרוכים בקריאה מדוקדקת של הטקסט העברי ומתבססים גם על המסורת הרבנית והפילוסופיה המערבית. הם מתייחסים לנושאים מרכזיים הרלוונטיים לחוקרי המקרא, התיאולוגיה והפילוסופיה של הדת, כולל היחס בין פקודות אלוהיות ומוסר, אחריותו של אלוהים לסבל האנושי, תפקידו של אלוהים בהיסטוריה והצומת בין פוליטיקה ודת.

‏

ד”ר ענת קלמר ופרופ’ וורד וקנין-נוסבאום

האם אוריינות לשונית קשורה ליכולות מתמטיות? האם יכולות ומיומנויות כדוגמת עיבוד שפה, אוצר מילים, יכולת אנליטית לפרק ולהרכיב מילים מדוברות או כתובות קשורות לכישורים הנדרשים בחשיבה גיאומטרית? שאלות שכאלה נבדקו על ידנו בקרב תלמידי כיתות ב’ דוברי עברית כשפת אם.

לכאורה, נראה כי אוריינות לשונית וגאומטרית הינם שני ערוצים נפרדים אך נראה כי רב המשותף על הנפרד וכי שני התחומים חולקים מיומנויות קוגניטיביות משותפות ולכן מקיימים קשרים הדדיים. יתרה מכך, על מנת להגיע לרמות גבוהות של חשיבה גאומטרית יש צורך בידע אורייני מפותח דיו.

המחקר דן גם באתגרים המתעוררים כאשר שפת היומיום מעבירה משמעויות שונות מאלו הבאות לביטוי בהקשר הגאומטרי, מה שמוביל לניצול לא יעיל של הידע הלשוני. לדוגמה, המאמר מציין שלמילים כמו “זווית” או “פינה” יש משמעויות מגוונות בהקשרים שונים. סוגיה זו מהווה אתגר בעבור הלומדים הצעירים. הצורך והיכולת ליישב בין משמעויות מרובות אלה בזיכרון של הלומד משפיעים על איכות הייצוג המילולי בדיבור ובכתיבה ולכך, יש השפעה גם על החשיבה הגיאומטרית.

סוגיה מעניינת נוספת היא שצורות שניתן לעבד בעיקר על ידי מידע חזותי, כמו משולש, ריבוע ומלבן, נמצאו קלות יותר לתפיסה עבור ילדים מאשר צורות הדורשות מידע לשוני, כמו זווית ישרה, מקבילית ומרובע באופן כללי. בהתאם לכך, נמצא שילדים עם ידע לשוני מפותח יותר הינם בעלי הישגים טובים יותר בגיאומטריה, מה שמצביע על כך שאוריינות לשונית מעמיקה את הלמידה גם כאשר העיבוד מסתמך רק על מידע חזותי.

ומה באשר לילדים עם ידע ומיומנויות אורייניות חלשות?

תוצאות המחקר מלמדות כי ילדים שהאוריינות הלשונית שלהם נמוכה עלולים להתקשות במעבר לרמה גבוהה יותר בתפיסה מרחבית ולהישאר ברמת תפיסה חזותית (על פי המודל ההתפתחותי הקוגניטיבי של ואן הילה לתפיסה מרחבית), בעוד בני גילם עם מיומנויות אוריינות לשונית מפותחות יותר נמצאים ברמה של ניתוח תכונות הצורות. דוגמאות אלו ממחישות את הקשר בין אוריינות לשונית להישגים גאומטריים ומדגישות את הצורך בסביבה עשירה מבחינה לשונית כדי לתמוך בהתפתחות החשיבה הגאומטרית אצל ילדים כבר בגיל צעיר.

המאמר פורסם ב: Journal of Research in Childhood Education

Klemer, A., & Vaknin-Nusbaum, V. (2023). The Relationships Between Linguistic Literacy and Geometric Thinking in 2nd-Graders. Journal of Research in Childhood Education, 1-21.‏

ברוך ה הספר להלן עוסקת בתיאור תהליכי התפתחות ונשירה של נערים ונערות מהחברה החרדית. בספר חרדים לגורלם מתואר תהליך התפתחותי של בני נוער מהציבור החרדי בישראל – חברה שמהווה שישית מהחברה הישראלית, מכשירה ומחנכת את ילדיה בצורה ייחודית, באמצעות מסורות שהושרשו על ידי חז”ל בדורות הקודמים. למרות התמורות הטכנולוגיות והשינויים החברתיים-תרבותיים שעוברת החברה הישראלית, החברה החרדית שמרה על צביון ייחודי משלה, ובפרט בנושא חינוך וקהילתיות, לצד זה בשנים האחרונות עלתה המודעות לטיפול בפרט בתלמידים מתקשים.

הכוח הטמון בחברה הומוגנית, שהעקרונות החינוכיים המועברים לדורות הבאים בהירים ויציבים, מהווה קן בטוח להתפתחות צעירים בחברה מילדות לבגרות. תהליכי השוואה חברתית מסייעים לצעירים להתפתח בחברה ולעמוד בציפיות מחנכיהם, ובהתאמה לקבוצת השווים שלהם. מבנה קהילתי-חברתי שעומד לרועץ בקרב צעירים שלא מצליחים לקיים וליישם את נורמות החברה. צעירים שמתקשים לעמוד בדרישות החברה עשויים לחוש ניכור, שעשוי להוות בסיס לנשירה. נשירה אומנם נחקרת בכל החברה על כל מגזריה, כתהליך שיש לאתרו מוקדם ככל האשפר ולבצע התערבויות לשיקום. דיון כזה מתחייב יתר שאת בהתמודדות תהליכי הנשירה בחברה החרדית, שהינו משמעותי עוד יותר. נשירה ממערכת חינוך בחברה החרדית משמעה נשירה מעולם הערכי של הקהילה ומהקהילה כולה.

חרדים לגורלם מציג מנגנון מבוסס תיאוריה, מחקר והתנסות לאיתור נערים בעלי פוטנציאל לנשירה. המחברים סבורים שלקויות למידה, בעיקר דיסלקציה והפרעת קשב והיפראקטיביות – מהווים גורמים אורגניים בעלי פוטנציאל לפגיעה משמעותית בתהליכי ההסתגלות של צעירים מהחברה החרדית. מוצג מנגנון כיצד בסיס של הפרעה אורגנית מתפתח להפרעת הסתגלות ונשירה. בהתאם למודלים הרפואיים והחינוכיים המצויים בספרות – מוצע להלן כלים להבין את התופעה, כדי לאתר תלמידים בסיכון, ולטפל מהשורש בקשיהם האובייקטיבים, במטרה למנוע נשירה מהקהילה.

בחרדים לגורלם כלולים יסודות תיאורטיים, מחקריים ויישומים. מוצג בסיס תיאורטי ומחקרי מתוך מחקרים הודות החברה החרדית ותהליכי ההתפתחות במסגרתם. מתוארים מודלים וביסוס מחקרי להבנת השלכות הפרעת קשב ולקויות למידה כבסיס להפרעת הסתגלות. מוצגים פרוטוקולים וניסיון מבוסס התנסות בהתערבות פסיכו-חינוכית מניעתית ושיקומית בנערים ונערות עם הפרעת קשב. בוצעו התאמות ליישום תהליכים אלו בחברה החרדית. כפועל יוצא מוצגים עקרונות חשובים בעבודה פסיכולוגית חינוכית עם בני נוער ומשפחותיהם ותובנות יישומיות לעבודת מטפלים ומחנכים במערכות התומכות במשפחות ובמערכת החינוך.

הספר מהווה שילוב בין תיאור בעיות וצרכים העולים מהשדה הטיפולי-חינוכי מעבודת המחברים עם נוער חרדי בקליניקות ובמסגרות החינוך, תובנות שנסקרו בספרות המחקרית והתיאורטית, תובנות מעולם הטיפול באוריינטציה קוגניטיבית-התנהגותית וביסוס תיאורטי מחקרי מהספרות הקיימת לכל מנגנון ההתערבות המוצג. בספר משלבים זרועות חוקר הפרעת קשב ולקויות למידה, קרימינולוג ופסיכותרפיסט, עם מפקח חינוכי בעל הכשרה ביעוץ חינוכי ופסיכותרפיה – במטרה לבצע המשגות מעולם המחקר והספרות המקצועית לשדה הטיפולי חינוכי בעבודה עם בני נוער בסיכון לנשירה.

האם ניתן לשפר מיומנויות של פתרון בעיות מילוליות במתמטיקה באמצעות משחק מונופול?

ד”ר עינת נבו, ד”ר ענת קלמר וד”ר מיכל רווה

במהלך שנת הלימודים האחרונה הופעלה תכנית התערבות במטרה לקדם תלמידי כתה ג’ עם קשיים במתמטיקה, בפתרון בעיות מילוליות, באמצעות למידה מבוססת משחק. 33 תלמידים השתתפו בקבוצת הניסוי ו-32 תלמידים היוו את קבוצת הביקורת, בכיתה מקבילה, באותו בית ספר. תכנית ההתערבות כללה שמונה מפגשים שבועיים שנערכו בקבוצות קטנות של שבעה עד שמונה תלמידים, בהנחיית סטודנטיות מצטיינות, לקראת סיום לימודיהן לתואר הראשון בחוג לחינוך במכללה האקדמית גליל מערבי. מומחית בתחום של הוראה מתקנת ליוותה את הסטודנטיות והדריכה אותן במהלך הפעלת התוכנית.

משחק המונופול עליו התבססה הלמידה (איור 1), כלל אתרים מהעיר עכו, אמצעי תחבורה ותיבות אוצר. האתרים היו קשורים לחמש קטגוריות: בית ספר, מגרש משחקים, גלידריות, עכו העתיקה וחוף הים.

הבדלים בזיהוי רגולאריות חזותית סטטיסטית בין קוראים עם התפתחות קריאה טיפוסית ולקויה

פרופ’ היתאם טאהא

בשנים האחרונות המחקר שלי מתמקד בבחינת הבדלים בין לומדים עם מיומנויות למידה טיפוסיות לעומת תלמידים עם קשיים בלמידה ביכולות למידה אסוציאטיבית חבויה ולמידת רגולריות סטטיסטית. למידת רגולריות סטטיסטית מהווה כלי קוגניטיבי באמצעותו בני אנוש מזהים חוקיות וסדירויות של גירויים ומאפשרת ניבוי של הופעת הגירוי בסיטואציות ספציפיות. בשנים האחרונות, מדגיש המחקר הקוגניטיבי את חשיבות הלמידה החבויה של זיהוי רגולריות סטטיסטית בתהליכי רכישת שפה דבורה וכתובה. בהתאם, מחקרים שונים דיווחו על הבדלים בין קוראים עם התפתחות קריאה טיפוסית ולקויה ביכולת למידת רגולריות סטטיסטית כפי שנבדקה במטלות שונות.

במחקר אחרון שלי אשר התפרסם בכתב העת Reading Psychology  בדקתי הבדלים בזיהוי חוקיות חזותית בקרב עשרים קוראים טיפוסיים (גיל 11.1 ±32.), ועשרים קוראים עם התפתחות קריאה לא טיפוסית (גיל 11.03 ±28.). שני שלבים יושמו, חשיפה פסיבית לסדירויות חזותיות ומשימת החלטה כפויה. בשלב הראשון הוצגו למשתתפים ארבע צורות באופן פסיבי; כל צורה הוצגה עם מאפיינים ייחודיים בלתי משתנים, המציגים את הסדירות של הצורה בנוסף למאפיינים משתנים. בשלב השני, הוצגה בפני המשתתפים משימת החלטה כפויה והתבקשו לבצע קבלה או דחייה של 160 צורות שהוצגו בהתאם להעדפות שלהם לגבי היכרות הצורות. ההצגה הייתה  לפרק זמן מהיר (1500 אלפית שניה). 80 מהצורות שהוצגו היו תואמות את החוקיות החזותית כפי שהוצגה בשלב הלמידה הפסיבית כאשר 80 הצורות האחרות הציגו את המצב הלא תואם. התוצאות הצביעו על כך שקוראים עם התפתחות קריאה טיפוסית הראו רמות גבוהות משמעותית של תגובות אמיתיות במשימת ההחלטה הכפויה. בנוסף, בקרב קבוצת הקוראים עם התפתחות הקריאה הטיפוסית נרשמו זמני תגובה קצרים יותר עבור הפריטים התואמים בהשוואה לפריטים שאינם תואמים. הבדלים כאלה בזמני תגובה לא נצפו בקרב הקוראים עם התפתחות הקריאה הלא טיפוסית. התוצאות תומכות בהנחה שלמידה אורתוגרפית לקויה בקרב קוראים עם התפתחות קריאה לא טיפוסית עלולה להיות קשורה ליכולות למידה סטטיסטיות לא יעילות.

בעת הנוכחית המחקר מיושם על קבוצות שונות של לומדים עם התפתחות חשבונית טיפוסית ולקויה בנוסף לפרדיגמות שונות הבוחנות יעילות הטרנספר-האסוציאטיבי החבוי בין ערך סימבולי לכמות. המשמעות של הדבר היא בדיקת היעילות של הסקה לגבי יחס סימבולי-כמותי חדש הנלמד בצורה לא מכוונת והאם נוצרים קשרים אסוציאטיביים חבויים בין ידע סימבולי חדש לידע קיים?

 

 

ד”ר תמר הדר – תיאורי מחקר

בתקופה האחרונה אני עוסקת במספר פרויקטים מחקריים: פרויקט אחד מנסה להעמיק את ההבנה של התערבויות בטיפול במוזיקה דרך שימוש בתאוריה מתחום הסוציולוגיה, הנקראת Tight-Loose. זהו מחקר תיאורטי השם דגש על משמעות רמת האלתור בטיפול כמדד לשלב בו נמצא הקשר הטיפולי. מחקר אחר בתחום קרוב, בודק את האופן בו תופסים אנשים את ההבדל בין נגינה משותפת מאולתרת לעומת נגינה משותפת כתובה, והאופן בו הבדל זה משפיע על תפיסתם של המשתתפים את המבנה החברתי של ההרכב המנגן. לאור המלחמה (חרבות ברזל), הוספנו שותפתי ואני, ענף נוסף למחקר זה הבודק את ההשפעה של המלחמה על העדפות מוזיקליות וכן על התפיסה המוזיקלית-חברתית של המשתתפים. מחקר אחר שלי שעומד להתפרסם דן במשמעות הזמן בטיפול במוזיקה, ומחקר נוסף עורך חיבור תיאורטי בין תפיסות אינטר-סובייקטיביות בפסיכולוגיה לאלתור בטיפול במוזיקה..

ד”ר מירי שריד זכתה במענק מחקר של 200,000 ₪ בנושא של שינויים מקצועיים ואישיים בהון האנושי של מורים במערכת החינוך בעידן פוסט-קורונה, ביחד עם שותפת מחקר מאוניברסיטת חיפה, ד”ר אורלי ליפקה. המענק מהמדענית הראשית של משרד החינוך, לביצוע מחקר המשך/מעקב בנושא של מחויבות מורים, מסוגלות עצמית אתגרים ותמיכה שלוש שנים לאחר מגפת הקורונה.

קשרי חוץ של החוג לחינוך

ד”ר תמר הדר

• אני חלק מקבוצת מחקר שבסיסה ב NYU, החוקרת כלי הערכה בטיפול במוזיקה בגישת Nordoff & Robbins
• אני חלק מקבוצת מחקר שבסיסה בלונדון, ב-Middlesex University, שחוקרת את השפעת קבוצת טיפול במוזיקה על קבוצה של אימהות ותינוקות שהם פליטים מאוקראינה.

פרופ’ ורד וקנין-נוסבאום וד”ר עינת נבו

במסגרת שיתופי פעולה מחקריים בינלאומיים, פרופ׳ ורד וקנין נוסבאום ודר עינת נבו עובדות בשיתוף פעולה עם חוקרות ממכון המחקר IDEA  בגרמניה. הפעילות המחקרית מתמקדת בתהליך הפסיכולוגי של הקריאה בעברית ובגרמנית ובתפקיד המוטיבציה לקריאה בתהליך זה.

פרופ’ ורד וקנין-נוסבאום, פרופ’ ארי נוימן, ד”ר סמיה זיאד, ד”ר ישראל רצ’בסקי

במסגרת פרויקט אימפקט תחת ארסמוס מתקיים שיתוף פעולה בין מדינות שמטרתו לקדם שיח  ותקשורת בין תרבויות במגוון נושאים הקשורים למיומנויות המאה ה 21 כדוגמת חדשנות  ומיומנויות רכות באמצעות טכנולוגיה ופדגוגיה חדשניות.

במסגרת הפרויקט מתקיימות סדנאות והרצאות מרתקות וכן מתקיים קורס אקדמי בינלאומי בנושא מיומנויות רכות ודיגיטליות .

לפעילויות השונות של הפרויקט שותפות מספר מדינות, ביניהן, יוון, איטליה, מרוקו וישראל.

הפרויקט מתנהל בהובלתה של ד״ר סמיה זיאד ביחד עם השותפים: ד״ר ילנה מזרחי, פרופ ורד וקנין נוסבאום, ד״ר ישראל רצבסקי ופרופ ארי נוימן

ד”ר מירי שריד

הרצאות מוזמנות ע”י אוניברסיטת מסריק בצ’כיה, החוג לחינוך מיוחד. במסגרת הביקור הרציתי בפני סטודנטים הלומדים לתואר ראשון ולתואר שני בחינוך מיוחד על הסתגלות סטודנטים ליקויי למידה להשכלה גבוהה, כמו גם על המורכבות של לימודים במוסדות אקדמיים בישראל בחברה רב-תרבותית.

פרופסור יהודה פלד

במסגרת קשרי הגומלין בין המכללה האקדמית גליל מערבי עם אוניברסיטת Gwyned Mercy  בפנסילבניה, ארה”ב נוצר קשר עם דר’ ג’ון גאן. מתבצע מחקר בין לאומי משותף שבודק את הקשר בין בריונות (כללית ומקוונת) למחשבות אובדניות בקרב אוכלוסיות מיעוט – להט”ב  (LGTBQ2+ – Lesbian, Gay, Bisexual, Transgender, Queer or Questioning, and Two-Spirit). במהלך שנה שעברה הכנו את כלי המחקר, הרצנו אותו והחלנו באיסוף נתונים. איסוף הנתונים בארץ הסתיים השבוע. בארה”ב הוא עדיין נמשך.

פרופסור יהודה פלד, ד”ר מאיה קלמן הלוי וד”ר רוני טוטיאן

במסגרת קשרי הגומלין בין המכללה האקדמית גליל מערבי עם אוניברסיטת Gwyned Mercy  בפנסילבניה, ארה”ב נוצר קשר עם דר’ ויקטורי אסזנה. המחקר המשותף בוחן האם ובאיזה מידה מבוגרים (מעל גיל 18) סובלים מתופעת החשש מהחמצה (FoMO) או לחלופין אימצו את החדווה להתנתק (JoMO). איסוף הנתונים בארץ הסתיים, כעת מתבצע איסוף נתונים בארה”ב.

Kalman-Halevi, M, Tutian, R., & Peled, Y. (2023). Osaka, Japan. International Conference on Education and Psychology. The Relationship Between Social Goals, Well Being, FoMO and Excessive Use of Social Media among Adolescents in Israel.

Peled, Y., Kalman-Halevi, M. & Tutian, R. (2023). The emotional effect of online learning during the Covid-19 epidemic on students with learning disabilities and AD(H)D. In E. Langran (Ed.), Proceedings of Society for Information Technology & Teacher Education International Conference (pp. 1005-1012). New Orleans, LA, United States: Association for the Advancement of Computing in Education (AACE). Retrieved April 4, 2023 from https://www.learntechlib.org/primary/p/221958/.

Klemer, A., Segal, R., Miedijensky, S., Herscu-Kluska, R. & Kouropatov, A. (2023). Teachers’ Attitudes About the Computerized Technology Tools They Incorporate in their Teaching. The Eighth International Conference on Teacher Education -Passion and Professionalism in Teacher Education. Mofet Institution.

Segal, R., Miedijensky, S., Klemer, A., Rave, I., Lavi, I. & Wagner-Gershgoren, I. (2023). Teachers’ Attitudes and Emotions Regarding the Integration of Technology into Teaching. The Eighth International Conference on Teacher Education -Passion and Professionalism in Teacher Education. Mofet Institution.

Klemer, A., Segal, R., Miedijensky, S., Herscu-Kluska, R. & Kouropatov, A. (2023). Teachers’ attitudes towards technology during emergency remote learning. Thirteenth Congress of the European Society for Research in Mathematics Education CERME13. Budapest, Hungary.

Segal, R., Miedijensky, S., Klemer, A., Rave, I., Lavi, I., Vagner-Gershgoren, I. (2023). Science and mathematics teachers’ attitudes and emotions regarding technology integration. Thirteenth Congress of the European Society for Research in Mathematics Education CERME13. Budapest, Hungary.

Shany, Y., The Personal and Professional Identity of Experienced Early childhood Education Students (Flash Talk). The 8th International Conference on Teacher Education: Passion and Professionalism in Teacher Education. The MOFET Institute, Tel Aviv.

Hadar, T. (2023). “Music & Time: A Time- Model for Understanding Nordoff and Robbins’s Improvisations”. Paper presentation at the 17th World Congress of Music Therapy (WCMT). Vancouver, Canada.

Hadar, T. (2023). “What sound does a cat make in Cantonese?”. Paper presentation at the Online Conference for Music Therapy (OCMT)

Amir, M., Lipka, O. & Sarid, M. (2023). The professional commitment of elementary school teachers:  a year after the COVID-19 outbreak. The Eighth International Conference on Teacher Education -Passion and Professionalism in Teacher Education. Mofet Institution.

Talanker, S. (2023). The Existential Dualism of Post-Truth and Post-Value. 28th Conference of the International Simone de Beauvoir Society. Helsinki, Finland

Talanker, S. (2023). Utilitarian Considerations in Education: Assessment, Discipline, and Punishment. XII ISUS conference. Rome, Italy.

אלרן, י. (2023). התפתחויות חדשות בחקר הפלקסגונים. כנס האיגוד הישראלי למתמטיקה – מכון ויצמן למדע.

אלרן, י. (2023). האם AI גנבה את הבינה שלי? כנס קליידוסקופ – סמינר הקיבוצים

אלרן, י. (2023). המחשבון האנושי. כנס משחקי חשיבה – מכון דוידסון.

אלרן, י. (2023). מתמטיקה יצירתית – הצעה לפתרון לחרדות ממתמטיקה– כנס למידה, לקויות למידה, הפרעות קשב ומה שביניהן – המכללה האקדמית גליל מערבי.

קלמר, ע., סגל, ר., מידז’ינסקי, ש., קלוסקה, ר. וקורופטוב, א. (2023) עמדות מורים למתמטיקה ומדעים כלפי שילוב כלים ממוחשבים בהוראה, לפני והחל מפרוץ מגפת הקורונה. כנס חוקרים וחוקרות החמישי, המכללה האקדמית גליל מערבי.

קלמר, ע., סגל, ר., מידז’ינסקי, ש., קורופטוב, א. וקלוסקה, ר. (2023). עמדות של מורים כלפי שילוב טכנולוגיות בהוראת מתמטיקה ומדעים לפני הקורונה ובמהלכה. הכנס השנתי למחקר, יצירה והוראה באורנים.

קלמר, ע., סגל, ר. וגולן, מ. (2023). בחינת ההשפעות של סביבת למידה מתוקשבת להוראת גיאומטריה באמצעות קיפולי נייר על הישגי תלמידים ועמדות מורים. הכנס השנתי למחקר, יצירה והוראה באורנים.

סגל, ר., מידז’נסקי, ש., קלמר, ע., רווה, א., לביא, ע., וגרשגורן, א. עמדות ורגשות של מורי מתמטיקה ומדעים לגבי שילוב הטכנולוגיה בהוראה. הכנס השנתי למחקר, יצירה והוראה באורנים.

לביא, ע., רווה, א., גרשגורן, א., סגל, ר., מידז’נסקי, ש. וקלמר, ע. (2023). עמדות של מורי מתמטיקה ומדעים כלפי ידע התוכן-הפדגוגי-טכנולוגי שלהם, השימושים שהם עושים בשילוב כלים טכנולוגיים בהוראה והקשר ביניהם. הכנס השנתי למחקר, יצירה והוראה באורנים.

סגל, ר., לביא, ע., קלמר, ע., מידז’נסקי, ש., קלוסקה, ר., קורופטוב, א., רווה, א. ווגנר-גרשגורן, א. (2023). שילוב טכנולוגיה בהוראת המתמטיקה והמדעים: היבטים של ידע תוכן פדגוגי טכנולוגי ורגשות מורים (סימפוזיון). כנס ירושלים האחד עשר למחקר בחינוך מתמטי. מכון לב, ירושלים.

כהן, ד., קלמר, ע. ואילני, ב. (2023). בעקבות נולטינג – חשיבה פרופורציונית של מתכשרים להוראה, בקורס מקוון בנושא יחס ופרופורציה. כנס ירושלים האחד עשר למחקר בחינוך מתמטי. מכון לב, ירושלים.

ד”ר יעל שני

שם הכנס:  הכנס הבין-לאומי השמיני של מכון מופ”ת בהכשרת מורים ובחינוך בנושא:

Passion and Professionalism in Teacher Education

נושא הכנס: הכנס עסק בהתמודדות עם אתגרים בהכשרת מורים ומורות ובחינוך, ובו הוצגו יותר מ-450 מחקרים ויוזמות לקידום נושאים שונים הקשורים בהכשרת מורים.

מיקום הכנס: מכון מופ”ת, ת”א.

תאריכי הכנס: 26-27.7.23

נושא ההרצאה:

 The Personal and Professional Identity of Experienced Early childhood Education Students

תקציר ההרצאה: ההרצאה עסקה באופן שבו נשים שלומדות לתואר ראשון בגיל הרך והן בעלות ניסיון חינוכי קודם בעבודה’ תופסות את השפעת הלימודים על הזהות שלהן כאימהות, כנשים, כנשות חינוך וכדור ראשון להשכלה גבוהה. המחקר הינו מחקר איכותני בו השתתפו 14 סטודנטיות ובוגרות תכנית לימודים לתואר ראשון לנשים עובדות בגיל הרך.

ד”ר מירי שריד

שם הכנס:  הכנס הבין-לאומי השמיני של מכון מופ”ת בהכשרת מורים ובחינוך בנושא:

Passion and Professionalism in Teacher Education

נושא הכנס: הכנס עסק בהתמודדות עם אתגרים בהכשרת מורים ומורות ובחינוך, ובו הוצגו יותר מ-450 מחקרים ויוזמות לקידום נושאים שונים הקשורים בהכשרת מורים.

מיקום הכנס: מכון מופ”ת, ת”א.

תאריכי הכנס: 26-27.7.23

נושא ההרצאה:

Teachers’ Professional Comitment One Year Post COVID-19 Outbreak in Israel

תקציר ההרצאה:

The COVID-19 outbreak in 2019 led to dramatic changes in the education systems. Since the professional commitment of teachers is affected by reality and their day-to-day events, the purpose of the present study was to examine the professional commitment of 434 elementary schools teachers at two points in time: approximately one year after the outbreak of COVID-19 during the third lockdown (February 2021: T1) and upon returning to face-to-face teaching routine (June 2021: T2). No differences were found among the elementary school teachers’ between T1 and T2 in general commitment and the three subscales: professional identity, loyalty, and responsibility for the profession, commitment as a benefit. Teachers’ intention to leave at the end of the year were higher than in the middle of the year. An in-depth examination was conducted in order to examine which professional background and internal emotional resources will predict professional commitment. Self-efficacy of technological-pedagogical knowledge in teaching, life satisfaction, seniority, and position at the school positively predicted the professional commitment of elementary school teachers at T2. The results of this study support the importance of teachers’ professional commitment. Conclusion and recommendations are discussed.

חיבורים לשטח – קשרי גומלין בעבודת הגננת עם גורמי חוץ

מדווחת: ד”ר מאיה קלמן-הלוי

בתאריך 17.1.24 התקיימה הרצאת אורח במסגרת הקורס ‘ניהול וארגון מיטבי של מסגרת חינוך לגילאי 3 עד 6, בחוג ללימודי חינוך והתפתחות הילד בגיל הרך בראי קהילתי.

ההרצאה ניתנה על ידי הגב’ איה קשת. איה שימשה כמנהלת מחלקה לחינוך קדם יסודי 10 שנים וכבר 3 שנים מנהלת חינוך לגיל רך בישוב קהילתי.

במהלך המפגש, איה  ביקשה לעשות סבב הכרות בקרב הסטודנטים ושכל אחד מהם יציג את עצמו, את ניסיונו בגיל הרך או הקשר שלו לתחום הגיל הרך. בהמשך, איה שיתפה את הסטודנטים בהתפתחות המקצועית שלה לאורך השנים בגיל הרך, באני מאמין המקצועי שלה ובתפקיד המשמעותי של הגננת בגן ובקשרי גומלין הרבים שלה עם גורמי חוץ.

בהמשך התפתח דיון מרתק עם הסטודנטים באשר לשותפויות של מנהלת הגן עם בעלי התפקידים הרבים, התחומים השונים בהם שותפויות אלו באות לידי ביטוי תוך מתן דוגמאות מהשטח, ההבדלים בין מערכות חינוך 0-3 למול טרום חובה וחובה בהקשרים אלו, מורכבויות, אתגרים והמשגות של תהליכים בעבודה היומיומית ומקומה המשמעותי של הגננת בתכלול שותפויות אלו. התפתח דיון מאוד מפרה, מעשיר, מארגן ומעורר חשיבה.

הסטודנטים הודו לאיה קשת על ההרצאה וציינו כי הבינו עד כמה קשרי הגומלין בעבודת הגננת עם גורמי חוץ הם ענפים ומשמעותיים. הדוגמאות המרתקות שאיה קשת הביאה מהשטח וניסיונה רב השנים, עוררו השראה והבליטו את העשייה המשמעותית בגני הילדים ומורכבות וחשיבות תפקיד הגננת כמנהלת גן.

נותרנו  עם טעם של עוד ותחושה שמפגשים מסוג זה המשלבים בין אקדמיה לשטח יוצרים חיבורים משמעותיים, מעוררים חשיבה ותורמים רבות להבנת מורכבות התפקיד, העצמת תחושת השליחות והמוטיבציה לשטח.

עבודות גמר בתואר השני באוריינות וחדשנות בחינוך

מדווחת: ד”ר מיכל רווה, ראשת תכנית תואר שני באוריינות וחדשנות בחינוך

בלשים דיגיטליים, לוחשים לבעלי חיים, ואמני אוריגמי – אלו לא הדמויות הטיפוסיות בסיפור החינוכי. אבל כשהסטודנטים לתואר שני ב”אוריינות וחדשנות בחינוך” מעורבים, הכל אפשרי!  תכנית התואר השני באוריינות וחדשנות בחינוך באה לענות על צורך חברתי דוחק. נכון להיום, הרבה מאוד ילדים לא מגיעים לרמה בסיסית בשפה, בקריאה ובחשיבה  כמותית, והפערים בין הילדים משכבות חברתיות שונות הולכים וגדלים. לפיכך, דרושה התערבות לטיפוח היכולות האורייניות ויש צורך לעשות זאת בדרכים יצירתיות וחדשניות שיגבירו את המוטיבציה של הילדים ללמוד. אנו גאים להציג לכם שלוש דוגמאות מרתקות מעבודות הגמר של הסטודנטים שסיימו השנה את תכנית התואר השני. עבודות גמר אלו הן פרי הכשרה של 4 סמסטרים ונעשו בהנחיית שלוש ממרצות התוכנית, פרופ’ ורד-וקנין נוסבאום, ד”ר ענת קלמר וד”ר מיכל רווה. עבודות הגמר מדגימות את כוחן של התערבויות חדשניות ויצירתיות להביא לשיפור הקריאה, המוטיבציה לקריאה והכישורים הגיאומטריים של ילדים בבית ספר יסודי.

עבודת הגמר של חן כהן
תרומתה של תכנית התערבות דיגיטלית לטיפוח אוצר מילים ומודעות מורפולוגית באמצעות חדרי בריחה ככלי לקידום הבנת הנקרא ומוטיבציה לקריאה בקרב תלמידי כיתה ג’

מטרת המחקר הייתה לבחון את יעילותה של תכנית התערבות דיגיטלית חדשנית לשיפור כישורי השפה והבנת הנקרא של ילדים. המחקר כלל 86 תלמידי כיתה ג’, שהתחלקו לקבוצת התערבות וקבוצת ביקורת. ההתערבות כללה שימוש בחדרי בריחה חינוכיים דיגיטליים, בהם הוטמעו משחקי שפה שנבנו על ידי חן שעיצבה בעצמה לצורך המחקר את חדרי הבריחה (ב-ThingLink) והמשחקים (ב-Wordwall). התלמידים, באמצעות טאבלט אישי, “סיירו” בחדרי הבריחה וביצעו משימות משחקיות שמטרתן לשפר את אוצר המילים והמודעות המורפולוגית שלהם. כל חדר בריחה כלל תמונות תלת-מימדיות של 360 מעלות שאפשרו לתלמידים “לנוע” במרחב ולחפש את הדרך להתקדם לחדרים הבאים, שהוצגו עם רקעים מגוונים (למשל, סירה וים, ג’ונגל, מדבר ופירמידות). התלמידים עברו בין החדרים השונים באמצעות השלמה של כל שלבי המשחקים השונים במטרה להגיע למסך הסיום בו נמצא הגביע. תכנית ההתערבות כללה 12 מפגשים של 45 דקות שהועברו בבית הספר. התלמידים שיחקו בהתלהבות רבה וציפו בהתרגשות למפגשים. המדדים שנמדדו לפני ואחרי תקופת ההתערבות היו: אוצר מילים, מודעות מורפולוגית, זיהוי אורתוגרפי, פענוח פונולוגי, הבנת הנקרא ומוטיבציה לקריאה. התוצאות הראו כי התלמידים בקבוצת ההתערבות השתפרו באופן משמעותי בכל המדדים, וברובם השיפור היה רב יותר מאשר בקבוצת הביקורת. המחקר מדגיש את התרומה המשמעותית של התערבות דיגיטלית, משחקית ומהנה בקידום כישורי השפה והבנת הנקרא של ילדים.

תמונה 1: דוגמא של חדר בריחה. התלמידים צריכים לגלות את המשימות הממוספרות שמפוזרות ברקע

 

עבודת הגמר של מילי טל

יעילות תכנית התערבות בעזרת בע”ח לשיפור הבנת הנקרא, המוטיבציה לקריאה ועמדות כלפי קריאה של תלמידים בעלי לקויות למידה

קיימת חשיבות רבה למציאת דרכים מגוונות וחדשניות לטובת הנעת התלמידים לעבר חווית הצלחה אקדמית. טיפול בעזרת בעלי חיים הינו כלי המאפשר לפתח יכולות וכישורים בסביבה תומכת ולפיכך לסייע לפיתוח מיומנות הבנת הנקרא ולשיפור המוטיבציה והגישה החיובית כלפי קריאה. קריאה חווייתית בסביבת בעל החיים, מאפשרת לילדים לצמצם את הלחץ והחרדה מפעולת הקריאה בעיקר בקרב ילדים המתקשים בקריאה. לפיכך, מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את השפעתה של תוכנית התערבות בעזרת בע”ח על הבנת הנקרא, מוטיבציה לקריאה ועמדות כלפי קריאה בקרב תלמידים בעלי לקויות למידה. תכנית ההתערבות כללה קריאת טקסטים בנושא בע”ח, כאשר בזמן ההקראה, התלמידים אחזו וליטפו את בעל החיים שאותו בחרו. התלמידים התבקשו להקריא את הטקסטים ישירות לבעל החיים. תכנית זו ארכה שמונה שבועות במפגשים של אחת לשבוע בפינת חי טיפולית. במחקר השתתפו 20 תלמידי כיתות ה’-ו’ שהתחלקו לקבוצת ההתערבות והביקורת. התלמידים נבחנו במבחן הבנת הנקרא מותאם לגילם ובנוסף, השיבו לשני שאלונים בנושא מוטיבציה לקריאה ועמדות כלפי קריאה, לפני ואחרי תקופת ההתערבות. הממצאים הראו כי על אף שהייתה עלייה דומה ברמת הדיוק של הבנת הנקרא בשתי הקבוצות, רק בקבוצת ההתערבות ניכר שיפור משמעותי במוטיבציה לקריאה ובעמדות כלפי קריאה. ממצאי המחקר מראים כי נוכחות בעל החיים, מאפשרת סביבה רגועה, מוגנת ולא שיפוטית. קריאה בסביבה תומכת, המפחיתה לחצים ודאגות, יכולה להעצים את תחושת המסוגלות ולשפר את המוטיבציה לקריאה והעמדות כלפי משימת הקריאה.

תמונה 3: הקראה לחומט

תמונה 4: הקראה לארנבון מצוי

עבודת הגמר של אושרת סופר

תרומת למידה בסביבה דינמית של אוריגמטריה וגיאוגברה על התפיסה המרחבית של תלמידים לקויי למידה בכיתה ב’

מחקר זה מציג את ממצאיה של תוכנית התערבות אשר נערכה בקרב תלמידי כיתות ב’ במטרה לבחון את השפעת הלמידה בסביבה דינאמית של אוריגמטריה וגיאוגברה, על התפיסה המרחבית של תלמידים לקויי למידה. המחקר התמקד בהבניית מושגים גאומטריים באמצעות פעילויות מובנות עם דפי אוריגמי צבעוניים ובאמצעות פעילויות בתוכנות אוריגמטריה וגיאוגברה. ההתערבות התפרסה על פני עשרה שיעורים כפולים של 90 דקות בהם התלמידים לקחו חלק פעיל ביצירה, הן הפיזית והן הדיגיטלית, ובשיח שהתפתח סביבה. מחקר זה התבסס על פרדיגמת מחקר איכותנית אשר אפשרה איסוף נתונים במטרה לבחון תהליכי הלמידה של התלמידים. ניתוח הממצאים נעשה תוך שימוש בשני כלים מרכזיים – שאלון רמות חשיבה גאומטרית ויומן חוקר בו שוכתבו תהליכי הלמידה. מתוצאות המחקר עלה כי שימוש בעזרים חזותיים של קיפולי נייר ובסביבה הדינאמית של אוריגמטריה וגיאוגברה שיפרו את התפיסה המרחבית של תלמידים לקויי למידה בכיתה ב’. הקניית מיומנויות טכנולוגיות כחלק מהליך הלמידה, משפרת את חווית ההוראה והלמידה עבור כלל המשתתפים וכן מאפשרת צמצום מהותי של תפיסות מוטעות וטעויות נגררות שכן באופן חזותי קל יותר לתקן את הטעות בזמן, מתוך הבנה. ממצאי המחקר מדגישים את השימוש באמצעים חווייתיים כדרך להביא לשיפור בתפיסה המרחבית של תלמידים וכן במוטיבציה ללמידה, שהיא חשובה במיוחד בגאומטריה, המהווה נושא מאתגר בעבור הלומד והמלמד.

תמונה 5: יצירה בתוכנת האוריגמטריה

ראשת הפרויקט: ד“ר ענת קלמר

סטודנטים לחינוך מיישמים ידע תיאורטי בתוכנית התערבות לתלמידים מתקשים.

סטודנטים בשנה האחרונה ללימודיהם בחוג לחינוך במכללה האקדמית גליל מערבי, המתמחים בליקויי למידה, ביצעו השנה פרויקט במסגרתו יישמו את שלמדו בשנתיים הראשונות לתואר והפעילו תוכנית התערבות לתמיכה בתלמידים מתקשים במתמטיקה בכיתות ב’ בבתי ספר יסודיים בעיר עכו.

הסטודנטים שילבו שימוש בסביבות למידה חדשניות ובאמצעי המחשה אינטראקטיביים ולימדו באופן מותאם אישית לכל תלמיד, על בסיס החוזקות והאתגרים הייחודיים שלו, את נושא המבנה העשורי ופעולות החשבון.

שילוב אמצעי ההמחשה מחייב קבלת החלטות מושכלת בנוגע למטלות ההוראה ולדרכים הפדגוגיות המתאימות לכל תלמיד. לשם כך עברו הסטודנטים הכנה יסודית בתכנים המתמטיים ובדרכי ההוראה-למידה השונים. גב’ שירלי רפפורט, מומחית בתחום לקויות למידה, הובילה את הסטודנטים בהתנסות מורכבת זו עם התלמידים.

כחלק מעבודת הסמינריון, אספו הסטודנטים נתונים אודות תוצאות הלמידה וניתחו אותם איכותנית. מדובר בפרויקט משמעותי המאפשר הפגנת מנהיגות חינוכית ומספק לתלמידים עצמם תמיכה אישית ושיפור ההישגים.

להתחזק ולחזק לקויי למידה בזמן משבר / גב’ יונה פליישר

טיפים להורים לילדים צעירים בזמן חירום מתמשך / ד”ר רוני טויטאן, ד”ר מאיה קלמן הלוי, ד”ר גיל מאור, ד”ר הילית מייזל

פרסומי החוג לחינוך בתקשורת